"לא הרבה יודעים אבל להצלחה של טאואר קדם הליך של חדלות פירעון, שהגיע אחרי שהחברה בגלגול הקודם שלה הקימה בתחילת שנות ה-2000 "פאב" (FAB - מפעל לייצור שבבים. נ"א) בהשקעת עתק של כמיליארד דולר, אבל נכשלה. במסגרת הסדר החוב, הבנקים הסכימו לוותר על חובות עצומים, ובמסגרת השיקום החברה איתרה את ראסל אולוואנגר, שהגיע עם כל משפחתו ישראל והוביל שינוי כיוון מאוד משמעותי – שאת פירותיו רואים היום" כך אומר בראיון לביזפורטל יאיר לפידות, מנכ"ל בית ההשקעות ילין לפידות, את הסיבה להצלחה של טאואר 0.8% שהובילה לרכישתה ע"י אינטל  INTEL CORPORATION העולמית ב-5.4 מיליארד דולר.

ילין לפידות מחזיקה בכ-150 מיליון דולר במניית טאואר, בקרנות ההשתלמות, קופות הגמל וקרנות הנאמנות. בשיחה עם ביזפורטל, חושף יאיר לפידות פרטים משיחה שקיים עם מנכ"ל טאואר ראסל אולוואנגר שלאחריה החליט להשקיע בחברה: "כשנפגשתי עם ראסל שאלתי אותו, אם היית באותם ימים בחברה, האם היית מקבל את ההחלטה להקים פאב 2? הוא ענה לי בצורה ברורה 'לא'. שאלתי, האם תקים פאב 3? אמר לי שוב 'לא' – ומכאן סוד ההצלחה של טאואר".

תסביר?

לפידות: "במקום לנסות לבנות עוד ועוד מפעלי ייצור, ראסל החליט לקנות מפעלי שבבים סמי קונדקטור ישנים בני 6-7 שנים, לקנות מפעלים טובים במחירי יד שנייה או יד שלישית במרכאות, בהנחה של 80% אפילו לעומת מפעל חדש. הוא לקח את החברה להתמחות במיוחד דווקא בתחום שלא כולם התחרו עליו - בעולם אנלוגי של סמי קונדקטור, שהיא אולי לא העדיפות הראשונה מבחינת חברות, אבל היא הכרחית בכל מערכת מתקדמת בסלולאר, במיחשוב, ובמיוחד בתקשורת ותקשורת אלחוט.

"אז טאואר התמקדה בנישה אחרת מכולם, שלא דורשת את כל מה שיש בעולמות של המעבדים הגרפיים והפ'יצרים, שמחייבים את אינטל,AMD   ADVANCED MICRO DEVICES ושאר החברות בהשקעות עתק, והיא גם לא מתחרה עם היצרנים המצטיינים כמו TSMC, סמסונג וכו'. טאואר התפתחה בנישה שלה והצליחה להיות שחקן רווחי שממשיך להתפתח"

• מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
• אוקראינים תובעים את אינטל, AMD וברקשייר: "שבבים אמריקאיים הגיעו לנשק רוסי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ביזפורטל בסיקור נרחב אודות העסקה:

>> המייסד של טאואר - "זו עסקה טובה לאינטל, גם לטאואר וגם למדינה"

>> נכון מתמיד? "לא נתחרה באינטל" - הראיון שנתן לנו בזמנו מנכ"ל טאואר

>> מגדל שוקי הון: "טאואר לא בליגה של הגדולים אבל תיתן לאינטל גיוון"

• טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
• בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

>> גביית המיסים תזנק עקב רכישת טאואר - האם זה טוב לטווח הארוך?

>> ההיסטוריה של טאואר: משברים וחילופי בעלים ומנכ"ל מיובא שהוביל להצלחה

>> הגוף המוסדי שהכי הרוויח מהאקזיט בטאואר (אנליסט) והגוף שלא מחזיק בטאואר (אלטשולר שחם)

>> אינטל רוצה להפוך לייצרנית משמעותית יותר בשוק השבבים ורכישת טאואר יכולה לאפשר לה לעשות בדיוק את זה

>> ניתוח: למה אינטל רוכשת את טאואר והאם זה טוב לישראל?

כמה התחום של הסמי קונדקטור הוא משמעותי?

לפידות: "מאוד. הוא תחום למעשה די מוזר ושונה מכל דבר אחר – הצמיחה עולה ורלוונטית לכל שימוש. בכל מכונית יכולות להיות מאות צ'יפים ותמיד השאלה היא באיזה צ'יפים משתמשים ומה רמת התחכום. הקמת פאב חדיש שמסוגל יהיה לייצר את השבבים המיקרוסקופיים עולה כ-10-15 מיליארד דולר. במקום להיכנס ללוחמה מול הענקיות, טאואר הלכה על נישה משלה – טאואר רכשה מפעלים בעולם, כמו ביפן, ארה"ב ועוד, ולקחה אותם להתמחות בתחום האנלוגי ו-RF, חיישנים, סנסורים – כל אלה נחוצים אפילו בטלפונים ומכשור מסוגים שונים, והם מוצרים משלימים למעבדים המרכזיים של TSMC, סמסונג, קוולאקום ואחרות"

"רק כדי לסבר את האוזן, באייפונים חדשים יש את המעבד המרכזי, עם המוליכים הכי קטנים, שמקטינים אותם עוד ועוד, וכדי לייצר דברים כאלה צריך השקעות עתק. למעשה, שחקן ייצור בשוק השבבים, TSMC, חברה טייוואנית שאין לה שום בעלות על הפטנטים ועל הטכנולוגיה, היא רק מייצרת - כיוון שהיא עושה את זה הכי טוב, וטוב יותר מכולם בפער גדול, כולל מאינטל עצמה שהייתה החלוצה בתחום – שווי השוק של שחקן הייצור, TSMC, הפך אותה לחברה עם השווי הכי גדול, כשהיא כאמור רק קבלן ייצור לצ'יפים מתקדמים". כדי לסבר את האוזן, כדאי לציין שאינטל עצמה נסחרת לפי שווי שוק של 193 מיליארד דולר, TSMC נסחרת לפי שווי של 621 מיליארד דולר – יותר מפי שלושה".

מדוע הרכישה קורית דווקא עכשיו, יש קשר למשבר השבבים העולמי?

לפידות: "הסיפור לא קשור למשבר השבבים העולמי אלא למנכ"ל החדש של אינטל, פט גלסינגר. אינטל, היא השחקן הגלובלי היחיד שעשה את כל הסמי קונדקטור 'אין האוס', כלומר לא רק מכירה וזכויות אלא גם את הייצור עצמו. יש לאינטל פאבים משל עצמה, בארה"ב, בישראל, באירלנד ועוד מקומות, אבל כל הייצור של אינטל היה עבור עצמה בלבד.

"בשנים האחרונות אינטל נמצאת בתהליך סופר מורכב של הקטנת גודל המוליך. אלה תהליכים מסובכים מאוד גם פיזיקאלית, גם טכנולוגית. היא הייתה כאמור הראשונה בתחום אבל האבסורד הוא שהיא לא הצליחה לעמוד ביכולות של TSMC בייצור, למרות כאמור שמדובר רק בשחקן ייצור, ולא בשחקן מפתח. אינטל הידרדרה יחסית לשחקנים המובילים האחרים. אנבדיה חלפה על פניה בשווי (הגיעה גם היא ל-600 מיליארד דולר. נ"א) ואינטל לא הצליחה לעמוד בציפיות. היא הפכה לחברה כבדה, והייצור והפיתוח של הייצור – המסובך בעצמו – לא עמד בתחרות והיא לא המשכיה להוביל את העולם, במסגרת האכזבות וחילופי מנכ"לים לאורך זמן, שלא הביאו את הישועה.

שידוד מערכות באינטל – לא תייצר רק עבור עצמה

"מה שקורה עכשיו הוא שידוד מערכות באסטרטגיה של אינטל, כך שהיא תייצר לא רק לעצמה אלא גם החוצה. המנכ"ל החדש החליט שהם יהיו גם שחקן עבור חברות Foundry (ייצור עבור חברות שבבים אחרות שאין להן כושר ייצור. נ"א) שהזכויות של הצ'יפ אמנם לא שלו אבל הוא נותן את היצור והקונפיגורציה שלהם. כך TSMC מצליחה לקבל פרמיה כל כך גדולה. בקניית טאואר המנכ"ל החדש של אינטל פט גלסינגר בעצם אומר – מעכשיו גם אנחנו נמכור ייצור בסגנון של TSMC. זה יהיה כמו פאב, וכך הוא מממש את האסטרטגיה החדשה"

"אינטל תוכל למכור ייצור לכל מתכנני הצ'יפים בעולם שמוכרים למשתמשים חיצוניים אבל צריכים קבלן ייצור, פשוט כי אין להם עצמם מתקני ייצור. גם אנבידיה  NVIDIA COR וקוואלקום  QUALCOMM INC 0.61% הן כאלה.

איך הרכישה תשפיע על אינטל?

לפידות: "אצל אינטל טאואר תהיה חלק קטן מאוד. יותר קטן ממובילאיי. במובילאיי כבר מדברים על כך שאינטל רוצה להנפיק אותה ואולי לצאת ממנה לגמרי. בטאואר השאלה הגדולה היא האם אינטל תמזג את טאואר לתוך החטיבות הקיימות שלה או שהיא תהיה חטיבה נפרדת. טאואר תהיה בכל מקרה עוד קאפסיטי (קיבולת. נ"א) של ייצור בנישות שבה טאואר פועלת, אבל כדאי לזכור שכל המחזור של טאואר הוא 1.5 מיליארד דולר. 

"לאינטל יש עוד הרבה ענפים: הצ'יפים למערכות הנהיגה האוטונומית. אינטל מתעסקת במתכננים ומוכרים, מערכות מיחשוב מרכזיות כולל הסרברים המרכזיים (שרתים. נ"א) וכמובן שאר התחומים כמו לפטופים. טאואר תהיה יצרן של אינטל עבור חיצוניים, אבל לא חלק מה'קור ביזנס' (ליבת הפעילות. נ"א) של אינטל".

כיצד לדעתך הרכישה תורמת לתעשיית השבבים בארץ?

לפידות: "זו לא תוספת משמעותית לתעשייה ולתעסוקה בארץ. אינטל כבר נמצאת בישראל בכמה רבדים שנים רבות. יש לה גם בארץ מערך משמעותי של מהנדסי צ'יפים שמתכננים פה את הצ'יפים הקיימים של אינטל וגם צ'יפים חדשים. ישראל לדעתי היא מרכז התכנון השני בגודלו של אינטל אחרי ארה"ב. אז החלק הזה עומד בפני עצמו ונותן שירותים לאינטל העולמית. 

"בנוסף, לאינטל יש בארץ את מתקני היצור, קרית גת וגם אחד קטן יותר בירושלים. אבל השאלה היא תמיד לגבי המפעל הבא וכמה המדינה תתמוך כדי להשאיר את המפעלים הבאים בישראל. מפעלי הייצור הקיימים של אינטל בישראל היו מתקדמים כשהם הוקמו וברגע שמתיישנים צריך או לחדש אותם או להעביר אותם למקום אחר בעולם.

"החלק של טאואר ימשיך כמובן. יש לה כמה מפעלים לא רק בישראל. וכפי שציינתי קודם, השאלה היא האם טאואר תוחזק כחטיבה אחת או שימזגו אותה כחלק משאר פעילויות הייצור. לדעתי, נכון להשאיר אותה ואני מניח שאינטל תרצה לשמר את טאואר כיחידת נישה ולא לבלוע אותה בתוך אינטל, כיוון שזו התמחות אחרת. היא תהיה יחידה עם קשר לשאר היחידות לייצור חיצוני. זה העסק הנוסף שהמנכ"ל של אינטל רוצה לפתח".

ולסקטור השבבים?

"גם לא. אין פה תרומה מיוחדת. טאואר הייתה קיימת גם בלי אינטל. לייצר סמי קונדקטור זה אחד התהליכים אולי הכי קשים ומסובכים בעולם התעשייתי, של שבבים בפרט וגם של דברים אחרים בכלל.

מי ירוויחו מהעסקה?

לפידות: "בעלי המניות והעובדים הבכירים של טאואר שלכולם יש אופציות ומניות של טאואר. ראסל עצמו כמובן, מדובר על קמפיין של 15-17 שנה וזה בהחלט מסע מרשים ביותר. ראסל היה מנהל מוצלח מאוד, וכמובן גם ההנהלה הבכירה שצמודה איתו. כולם נהנו מההצלחה ואינטל בטח תרצה לשמר אותם ותעשה מולם עסקה חדשה של שימור".