טאואר 0.46% היא חברה וותיקה בשוק הישראלי ועברה תהפוכות וגלגולים רבים עם שינוי שמות ובעלי שליטה, רכישות ומיזוגים ועוד, עד שהגיע האקזיט בגובה 5.4 מיליארד דולר עליו התבשרנו היום. הדרך לא הייתה תמיד סוגה בשושנים ולא פעם עמדה החברה בפני פשיטת רגל, אך כמה מהלכים גדולים, ובראשם מינוי מנכ"ל החברה ראסל אלוונגר בשנת 2005 הובילו את החברה למצבה המצויין היום. 

עוד על עסקת אינטל טאואר:

>>>מי הגוף המוסדי שהרוויח הכי הרבה מהאקזיט ומי לא מחזיק כלל בטאואר?

>>> למה אינטל רוכשת את טאואר והאם זה טוב לישראל?

>>>אינטל רוצה להפוך לייצרנית משמעותית יותר בשוק השבבים ורכישת טאואר יכולה לאפשר לה לעשות בדיוק את זה.

השנים הראשונות - מפעל ייצור שבבים של חברה אמריקאית

בשנת 1979 הוקם מרכז לפיתוח ועיצוב שבבים בפתח תקווה על ידי חברת National Semiconducter מארצות הברית (שיותר מאוחר התמזגה לחברת Texas Instruments). ד"ר גיורא ירון שעבד במטה החברה בקליפורניה ונחשב לאחד מאבות תעשיית ההיי טק בישראל דחף להקמת מפעל לייצור שבבים בישראל ובשנת 1984 הונחה אבן הפינה במגדל העמק בסיוע רשות ההשקעות. בניית המפעל הושלמה בשנת 1985.

• על הבמה באיטליה: אסיא מנסה להחזיר את המומנטום לאיטורו
• אקזיט לעובדים - עובד בסייברארק יקבל בממוצע 350 אלף דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החברה לישראל מצילה את המפעל והופכת את החברה לציבורית

בשנת 1993 על רקע משבר עולמי בתעשיית השבבים החליטה נשיונל סמיקונדקטור לסגור את המפעל במגדל העמק. ברגע האחרון נכנסה לתמונה החברה לישראל בניהול עידן עופר שקנתה את המפעל תמורת 250 מיליון דולר והפכה לבעלת השליטה. עופר  הביא את החברה להנפקה בנאסד"ק בשנה לאחר מכן, ובכך היא הפכה לראשונה לחברה ציבורית. בהמשך הפכה המניה לדואלית ונסחרה גם בתל אביב.

בשנת 2001 הוסיפה החברה מפעל ייצור נוסף שנקרא פאב 2 בהשקעה כוללת של 1.1 מיליארד דולר. לצורך בניית המפעל שהושלמה בשנת 2003 נתקבל אשראי מבנק לאומי ופועלים בגובה 550 מיליון דולר. ההשקעה הזו הייתה ככל הנראה קצת גדולה על החברה וגרמה להתחייבויות גבוהות במיוחד שהחברה התקשתה לעמוד בהן ודחפה את החברה למשבר השני הגדול שלה, פחות מעשור מאז המשבר הקודם. 

2005 - ראסל אלוונגר מגיע לחברה

מהלך נוסף של החברה לישראל בחברה שהתבצע באותן שנים, וייתכן שהוא המהלך החשוב ביותר בהיסטוריה של החברה, היה הבאת מנכ"ל מארצות הברית - ראסל אלוונגר. המנכ"ל, דמות יוצאת דופן בשוק ההון הישראלי, הוא נוצרי מורמוני אדוק אבל בעיקר הוא איש מקצוע מוצלח עם ניסיון של מעל 20 שנה בשוק השבבים, שהוביל את החברה דרך משברים לא פשוטים להצלחתה כיום. בשעת מינויו החברה כבר הייתה במשבר לאור ההשקעות הגדולות ותזרים שלילי ארוך שנים. המנכ"ל הצליח להוציא את החברה מהמשבר והוא מנהל אותה עד היום. 

• מיבואנית רכב לקונגלומרט: UMI מגיעה לבורסה עם שווי של 3.4 מיליארד שקל
• צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

>>> לראיון עם ראסל אלוונגר לפרויקט איש השנה

משבר נוסף ודילולים

ההפסדים המצטברים עקב השקעת הענק בפאב 2 התחילו להעיק על החברה, וכשהגיע משבר הכלכלי של שנת 2008 החברה נכנסה למשבר של ממש שחייב גיוס הון. הבנקים המלווים הפכו את ההלוואות לשיטרי הון שבעצם דיללו את מחזיקי המניות של החברה, מהלך שהיה אולי כואב, אבל הכרחי להצלת החברה. המרת שטרי ההון למניות יצרה סאגה לא פשוטה מול רשות נירות ערך האמריקאיות, עד שאושרה בסופו של דבר, דבר שיצר לחץ מתמיד על מחיר המניה. אבל החברה הצליחה לצאת מהמשבר, ובעזרת הניהול של אלוונגר, כמה החלטות מוצלחות בתחום הרכישות והמיזוגים והשתנות תנאי השוק ההכנסות גדלו וההפסדים הצמטצמו עד שבשנת 2010 עברה החברה לראשונה להציג תזרים חיובי. 

המיזוג עם חברת ג'אז האמריקאית והעסקה עם פנסוניק

מהלך נוסף שקרה בשנת 2008 היה המיזוג עם חברת ייצור השבבים האמריקאית ג'אז, באופן שייצר חברה אחת בשם טאואר - ג'אז. בשנת 2014 הודיעה החברה על עסקה מהותית נוספת, בה הקימה חברה משותפת עם פנאסוניק במסגרתה קיבלה 51% משלשה מפעלים לייצור שבבים הממוקמים ביפן.

כחלק מהעסקה התחייבה פנאסוניק לרכוש במשך חמש שנים לפחות בסכום של 400 מיליון דולר בשנה מהחברה המשותפת. מלבד ההכנסות היפות, העסקה גם הוסיפה כושר ייצור נוסף במפעלים שעבדו בתפוקה חלקית בלבד, בעלות נמוכה בהרבה ממה שהיה עולה לטאואר לבנות מפעלים כזה. עלות בניית המפעלים הייתה 2 מיליארד דולר לפנסוניק וטאואר קיבלה אותם תמורת 8 מיליון דולר ששולמו באמצעות מניות החברה. המפעלים לא ייצרו בהספק מלא לאורך כל הזמן, וכשנגמרה ההתחייבות בת חמש השנים של פאנאסוניק ירדו ההכנסות מהמפעלים הללו, אך עדיין מדובר בעסקה שהקפיצה את פעילות החברה בכמה שלבים. 

החברה הגדילה את כושר הייצור שוב כמה שנים מאוחר יותר, כאשר בשנת 2016 רכשה מתקן ייצור בסן אנטוניו מחברת מקסים תמורת 40 מיליון דולר.  

ההיפרדות מהחברה לישראל ומיתוג מחדש

כחלק משינוי עסקי נרחב בחברה לישראל, עברה טאואר בתחילת שנת 2015 לחברת קנון הולדינגס שפוצלה מהחברה לישראל וביולי אותה שנה חילקה קנון את המניות החברה כדיבידנד בעין, ובכך התנתקה סופית מהחברה לישראל.

בשנת 2020 הודיעה טאואר על מהלך מיתוג מחדש המדגיש את המיקוד שלה בתחום האנאלוגי, במסגרתו שינתה את שמה ל-טאואר סמיקונדקטור ושינתה גם את לוגו החברה. 

לאחר כל התהפוכות והשינויים הללו טאואר היא כיום חברה רווחית. בדוחות האחרונים של החברה לרבעון השלישי של שנת 2021 הציגה החברה הכנסות של 387 מיליון דולר ורווח מתואם של 0.37 דולר למניה וסיפקה תחזית של הכנסות של 410 מיליון דולר לרבעון הרביעי, שמשקף קצת מכירות שנתי של 1.6 מילארד דולר. ההכנסות שיקפו צמיחה של 25% וצמיחה אורגנית של 40% לעומת הרבעון המקביל, תוך שיפור שולי הרווח וברווח הגולמי. 

עם פרסום הדוחות אמר ראסל אלוואנגר: "תחזיות הטווח הארוך שלנו חיוביות מאוד ומראות צמיחה מתמשכת בשנים הנראות לעין. הרחבת כושר הייצור שלנו מאפשרת למנף את תנאי השוק הנוכחיים לטובתנו ומספקת תשתיות טובות לעלייה במכירות וברווחיות בשנים הבאות".