טאואר בפתיחת המסחר בנאסדק
צילום: Nasdaq MarketSite

ההיסטוריה של טאואר: משברים וחילופי בעלים ומנכ"ל מיובא שהוביל להצלחה

גלגולים רבים עברה חברת טאואר לאורך השנים, שכללו לא מעט משברים ושינויי בעלות, עד לאקזיט לפי שווי של 5.4 מיליארד דולר בהובלת המנכ"ל האמריקאי ראסל אלוונגר; מה עבר על טאואר בכ-40 שנה שעברו מאז הקמתה?
גיא טל |

טאואר 0% היא חברה וותיקה בשוק הישראלי ועברה תהפוכות וגלגולים רבים עם שינוי שמות ובעלי שליטה, רכישות ומיזוגים ועוד, עד שהגיע האקזיט בגובה 5.4 מיליארד דולר עליו התבשרנו היום. הדרך לא הייתה תמיד סוגה בשושנים ולא פעם עמדה החברה בפני פשיטת רגל, אך כמה מהלכים גדולים, ובראשם מינוי מנכ"ל החברה ראסל אלוונגר בשנת 2005 הובילו את החברה למצבה המצויין היום. 

עוד על עסקת אינטל טאואר:

>>>מי הגוף המוסדי שהרוויח הכי הרבה מהאקזיט ומי לא מחזיק כלל בטאואר?

>>> למה אינטל רוכשת את טאואר והאם זה טוב לישראל?

>>>אינטל רוצה להפוך לייצרנית משמעותית יותר בשוק השבבים ורכישת טאואר יכולה לאפשר לה לעשות בדיוק את זה.

השנים הראשונות - מפעל ייצור שבבים של חברה אמריקאית

בשנת 1979 הוקם מרכז לפיתוח ועיצוב שבבים בפתח תקווה על ידי חברת National Semiconducter מארצות הברית (שיותר מאוחר התמזגה לחברת Texas Instruments). ד"ר גיורא ירון שעבד במטה החברה בקליפורניה ונחשב לאחד מאבות תעשיית ההיי טק בישראל דחף להקמת מפעל לייצור שבבים בישראל ובשנת 1984 הונחה אבן הפינה במגדל העמק בסיוע רשות ההשקעות. בניית המפעל הושלמה בשנת 1985.

החברה לישראל מצילה את המפעל והופכת את החברה לציבורית

בשנת 1993 על רקע משבר עולמי בתעשיית השבבים החליטה נשיונל סמיקונדקטור לסגור את המפעל במגדל העמק. ברגע האחרון נכנסה לתמונה החברה לישראל בניהול עידן עופר שקנתה את המפעל תמורת 250 מיליון דולר והפכה לבעלת השליטה. עופר  הביא את החברה להנפקה בנאסד"ק בשנה לאחר מכן, ובכך היא הפכה לראשונה לחברה ציבורית. בהמשך הפכה המניה לדואלית ונסחרה גם בתל אביב.

בשנת 2001 הוסיפה החברה מפעל ייצור נוסף שנקרא פאב 2 בהשקעה כוללת של 1.1 מיליארד דולר. לצורך בניית המפעל שהושלמה בשנת 2003 נתקבל אשראי מבנק לאומי ופועלים בגובה 550 מיליון דולר. ההשקעה הזו הייתה ככל הנראה קצת גדולה על החברה וגרמה להתחייבויות גבוהות במיוחד שהחברה התקשתה לעמוד בהן ודחפה את החברה למשבר השני הגדול שלה, פחות מעשור מאז המשבר הקודם. 

2005 - ראסל אלוונגר מגיע לחברה

מהלך נוסף של החברה לישראל בחברה שהתבצע באותן שנים, וייתכן שהוא המהלך החשוב ביותר בהיסטוריה של החברה, היה הבאת מנכ"ל מארצות הברית - ראסל אלוונגר. המנכ"ל, דמות יוצאת דופן בשוק ההון הישראלי, הוא נוצרי מורמוני אדוק אבל בעיקר הוא איש מקצוע מוצלח עם ניסיון של מעל 20 שנה בשוק השבבים, שהוביל את החברה דרך משברים לא פשוטים להצלחתה כיום. בשעת מינויו החברה כבר הייתה במשבר לאור ההשקעות הגדולות ותזרים שלילי ארוך שנים. המנכ"ל הצליח להוציא את החברה מהמשבר והוא מנהל אותה עד היום. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

>>> לראיון עם ראסל אלוונגר לפרויקט איש השנה

משבר נוסף ודילולים

ההפסדים המצטברים עקב השקעת הענק בפאב 2 התחילו להעיק על החברה, וכשהגיע משבר הכלכלי של שנת 2008 החברה נכנסה למשבר של ממש שחייב גיוס הון. הבנקים המלווים הפכו את ההלוואות לשיטרי הון שבעצם דיללו את מחזיקי המניות של החברה, מהלך שהיה אולי כואב, אבל הכרחי להצלת החברה. המרת שטרי ההון למניות יצרה סאגה לא פשוטה מול רשות נירות ערך האמריקאיות, עד שאושרה בסופו של דבר, דבר שיצר לחץ מתמיד על מחיר המניה. אבל החברה הצליחה לצאת מהמשבר, ובעזרת הניהול של אלוונגר, כמה החלטות מוצלחות בתחום הרכישות והמיזוגים והשתנות תנאי השוק ההכנסות גדלו וההפסדים הצמטצמו עד שבשנת 2010 עברה החברה לראשונה להציג תזרים חיובי. 

המיזוג עם חברת ג'אז האמריקאית והעסקה עם פנסוניק

מהלך נוסף שקרה בשנת 2008 היה המיזוג עם חברת ייצור השבבים האמריקאית ג'אז, באופן שייצר חברה אחת בשם טאואר - ג'אז. בשנת 2014 הודיעה החברה על עסקה מהותית נוספת, בה הקימה חברה משותפת עם פנאסוניק במסגרתה קיבלה 51% משלשה מפעלים לייצור שבבים הממוקמים ביפן.

כחלק מהעסקה התחייבה פנאסוניק לרכוש במשך חמש שנים לפחות בסכום של 400 מיליון דולר בשנה מהחברה המשותפת. מלבד ההכנסות היפות, העסקה גם הוסיפה כושר ייצור נוסף במפעלים שעבדו בתפוקה חלקית בלבד, בעלות נמוכה בהרבה ממה שהיה עולה לטאואר לבנות מפעלים כזה. עלות בניית המפעלים הייתה 2 מיליארד דולר לפנסוניק וטאואר קיבלה אותם תמורת 8 מיליון דולר ששולמו באמצעות מניות החברה. המפעלים לא ייצרו בהספק מלא לאורך כל הזמן, וכשנגמרה ההתחייבות בת חמש השנים של פאנאסוניק ירדו ההכנסות מהמפעלים הללו, אך עדיין מדובר בעסקה שהקפיצה את פעילות החברה בכמה שלבים. 

החברה הגדילה את כושר הייצור שוב כמה שנים מאוחר יותר, כאשר בשנת 2016 רכשה מתקן ייצור בסן אנטוניו מחברת מקסים תמורת 40 מיליון דולר.  

ההיפרדות מהחברה לישראל ומיתוג מחדש

כחלק משינוי עסקי נרחב בחברה לישראל, עברה טאואר בתחילת שנת 2015 לחברת קנון הולדינגס שפוצלה מהחברה לישראל וביולי אותה שנה חילקה קנון את המניות החברה כדיבידנד בעין, ובכך התנתקה סופית מהחברה לישראל.

בשנת 2020 הודיעה טאואר על מהלך מיתוג מחדש המדגיש את המיקוד שלה בתחום האנאלוגי, במסגרתו שינתה את שמה ל-טאואר סמיקונדקטור ושינתה גם את לוגו החברה. 

לאחר כל התהפוכות והשינויים הללו טאואר היא כיום חברה רווחית. בדוחות האחרונים של החברה לרבעון השלישי של שנת 2021 הציגה החברה הכנסות של 387 מיליון דולר ורווח מתואם של 0.37 דולר למניה וסיפקה תחזית של הכנסות של 410 מיליון דולר לרבעון הרביעי, שמשקף קצת מכירות שנתי של 1.6 מילארד דולר. ההכנסות שיקפו צמיחה של 25% וצמיחה אורגנית של 40% לעומת הרבעון המקביל, תוך שיפור שולי הרווח וברווח הגולמי. 

עם פרסום הדוחות אמר ראסל אלוואנגר: "תחזיות הטווח הארוך שלנו חיוביות מאוד ומראות צמיחה מתמשכת בשנים הנראות לעין. הרחבת כושר הייצור שלנו מאפשרת למנף את תנאי השוק הנוכחיים לטובתנו ומספקת תשתיות טובות לעלייה במכירות וברווחיות בשנים הבאות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: השבחה באפריקה ומי יקנה את בזק?

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

בזק על המדף - אחרי שבי קומיוניקיישן (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


אפריקה התחדשות עירונית היא אחת החברות הגדולות בתחום ההתחדשות העירונית. היא חברה בת של אפריקה מגורים של קבוצת לפידות של יעקב לוקסנבורג. היא נערכת להנפקה, והיא לא לבד. בתחום הנדל"ן יש כעת מספר גופים שמסמנים את 2026 להנפקה. מדובר בעיקר בגופים של התחדשות עירונית של חברות גדולות שגייסו מגופים מוסדיים כסף גדול כקדם הנפקה. הבעיה שהתחום הזה כעת סופג ירידה במרווחים וברווחים על רקע ירידת מחירי הדירות. זה יכול לעכב את ההנפקות. אבל, היה ואפריקה התחדשות תנפיק זה יבטא השבחה לאפריקה מגורים כשבדרך הקבוצה רוצה לחלק את אפריקה מגורים כדיבידנד בעין. 

דיבידנד בעין זה סוג של דיבידנד שלא במזומן וזו דרך להציף ערך חבוי של חבורת בנות. אם בעלי השליטה סבורים שהערך לא מתבטא, הם מחלקים את הפעילות של הבת זה אומר שיקבלו אותה בעלי המניות של אפריקה מגורים שיחזיקו כעת גם את אפריקה מגורים וגם את אפריקה התחדשות. הפעולה הזו במקרים רבים יוצרת ערך כי כשהפעילות בתוך החברה הנסחרת, כחבה בת היא מלכתחילה מקבלת דיסקאונט ומעבר לכך, במקרים רבים הערבוב בתוך חברה אחת מקשה על משקיעים ואנליסטים להבין מה הערך והאם הוא מתישהו יוצף.