שוק דובי וול סטריט דובים
צילום: Istock

מה מסכן את השוק השורי מלבד העלאות הריבית?

העלאות הריבית הצפויות כבר מתומחרות ככל הנראה על ידי שוק המניות בארצות הברית, אך גורמים נוספים משפיעים עליו: עליית התשואות גורמת לכך שאגרות החוב מתחילות להוות אלטרנטיבה, וישנו גורם נוסף שעלול להיות הקש שישבור את גב המשקיעים
גיא טל | (2)

העלאת הריבית הצפויה של חודש מרץ היא "חדשות של אתמול" מבחינת השווקים שמתמחרים כבר שתיים או שלוש העלאות ריבית לכל הפחות בשנה הקרובה, ויש גם כאלה שצופים אפילו יותר. השוק נבהל קצת, הסתכל ימינה ושמאלה, ובינתיים חזר להתייצב קרוב לרמות השיא. התנודתיות ללא ספק עולה עם כל פרסום פרוטוקול של ישיבות הפד או פרסום נתוני אינפלציה שכל פעם מפתיעים מחדש כלפי מעלה, אך בסופו של דבר טרם צץ הברבור השחור שממש הפיל את השוק. 

העבר לא מלמד על העתיד ויתכן שהסוחרים עדיין מפנימים את הסביבה המוניטרית החדשה. מעטים אם בכלל צופים המשך עליות דומות למה שחווינו בשנה החולפת. רבים מצפים לדשדוש, עליות קלות או אולי אפילו ירידות מסוימות, כשעיקר הפוקוס הוא על מדיניות הפד הצפויה. 

גורם נוסף שמשפיע על תמחור המניות הוא תשואות אגרות החוב. עם הפסקת הרכישות של הפד בשוק הביקוש צפוי לרדת ואיתו מחירי אגרות החוב. ירידה במחיר האגרות משמעותו עליה בתשואות. בנוסף העלאת הריבית על ידי הפד צפויה להעלות אף היא את התשואות בשוק אגרות החוב. כאשר אגרות החוב מציעות תשואות גבוהות נטולות סיכון (יחסית), יותר ויותר כספים יופנו אליהן ואלו יילקחו משוק המניות. זהו גורם מאד משמעותי בתמחור המניות, אך גם הוא כבר צפוי וידוע מראש מזה זמן. 

בינתיים לא צפויות חדשות "אמיתיות" בגזרת הפד בזמן הקרוב, לפחות עד פגישת הפד הבאה בסוף ינואר, אך יש לקחת בחשבון גורם נוסף שעלול להשפיע על השוק לרעה, אולי אפילו יותר ממדיניות הפד. השוק מאד יקר. מכפילי הרווח הממוצעים בגבהים היסטוריים. עד כה הצליחו החברות להצדיק את השווי העולה ברווחים שאף הם עלו, אם כי לא בהכרח בקצב כה מהיר כמו עליות השווי. אך עם התקרב עונת הדוחות (שכבר החלה) דיווחי הרווחים הצפויים עלולים לעלות מחדש כמה סימני שאלה על התמחור הנוכחי של שוק המניות. 

הרווחים הצפויים לחברות ה-SP500 ברבעון הרביעי צפויים להיות גבוהים 22.4% מהרבעון המקביל ולסכם את שנת 2021 עם עליה של 49%, כך על פי חברת המחקר Refinitiv. אלו מספרים גבוהים שבהחלט מצדיקים את העליות בשנה האחרונה, אך האם באמת התחזית תתגשם?

יש אינדיקציות ראשוניות לכך שעונת הדוחות לא תתאפיין ברווחים גבוהים כל כך. המכירות הקמעונאיות בדצמבר ירדו ב-1.9% והיו מתחת לצפי ב-0.1%. לא ירידה גבוהה ואפשר אולי לייחס אותה להתפרצות האומיקרון או גורמים אחרים, אך בסופו של דבר כשצרכנים קונים פחות, בין אם זה מחמת האומיקרון או בגלל המחירים הגואים - החברות מרוויחות פחות. גם עליית התשומות בעקבות האינפלציה, שלא את כולן ניתן לגלגל לצרכנים, תשפיע על שורת הרווח של החברות. ייתכן, אם כן, שהירידה הזו היא תחילת שינוי המגמה ברווחים הגואים של החברות הנסחרות בוול סטריט, והיא מרמזת שייתכן שהרבעון הרביעי לא יתאפיין ברווחים אליהם הורגלנו.

קוקטייל של העלאות ריבית, עליית התשואות על אגרות החוב שמציבות אלטרנטיבה לשוק המניות וירידה ברווחים הוא שילוב קטלני שלא יהיה ערב לחיק המשקיעים. עונות דוחות מאכזבת עלולה להיות הטריגר שיתחיל את המפולת שתביא סוף סוף לשוק דובי "אמיתי" אחרי תקופה שורית כל כך ארוכה (הנחיתה הזמנית במרץ שנה שעברה יכולה להיחשב בקושי כשיהוק קל, לא כשוק דובי). הפתעה חיובית, שפחות סבירה בנתונים הנוכחיים, או אולי אפילו עמידה בצפי הגבוה, יכולה להחזיר את השוק למתווה עולה. כך או כך, המשקיעים צריכים לעקוב בקפידה אחר הדוחות שיופיעו בשבועות הקרובים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ומה אם סין תפלוש לטיוואן? (ל"ת)
    אבנר 17/01/2022 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יריב 17/01/2022 14:14
    הגב לתגובה זו
    זה אומר שוק נופל בהפתעה ומחירי הנפט והגז מזנקים. כמו תמיד, הלא צפוי הוא מה שיקרה. אגב, לא כללת את סין וההאטה בה כגורם נוסף.
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.