שוק דובי וול סטריט דובים
צילום: Istock

מה מסכן את השוק השורי מלבד העלאות הריבית?

העלאות הריבית הצפויות כבר מתומחרות ככל הנראה על ידי שוק המניות בארצות הברית, אך גורמים נוספים משפיעים עליו: עליית התשואות גורמת לכך שאגרות החוב מתחילות להוות אלטרנטיבה, וישנו גורם נוסף שעלול להיות הקש שישבור את גב המשקיעים
גיא טל | (2)

העלאת הריבית הצפויה של חודש מרץ היא "חדשות של אתמול" מבחינת השווקים שמתמחרים כבר שתיים או שלוש העלאות ריבית לכל הפחות בשנה הקרובה, ויש גם כאלה שצופים אפילו יותר. השוק נבהל קצת, הסתכל ימינה ושמאלה, ובינתיים חזר להתייצב קרוב לרמות השיא. התנודתיות ללא ספק עולה עם כל פרסום פרוטוקול של ישיבות הפד או פרסום נתוני אינפלציה שכל פעם מפתיעים מחדש כלפי מעלה, אך בסופו של דבר טרם צץ הברבור השחור שממש הפיל את השוק. 

העבר לא מלמד על העתיד ויתכן שהסוחרים עדיין מפנימים את הסביבה המוניטרית החדשה. מעטים אם בכלל צופים המשך עליות דומות למה שחווינו בשנה החולפת. רבים מצפים לדשדוש, עליות קלות או אולי אפילו ירידות מסוימות, כשעיקר הפוקוס הוא על מדיניות הפד הצפויה. 

גורם נוסף שמשפיע על תמחור המניות הוא תשואות אגרות החוב. עם הפסקת הרכישות של הפד בשוק הביקוש צפוי לרדת ואיתו מחירי אגרות החוב. ירידה במחיר האגרות משמעותו עליה בתשואות. בנוסף העלאת הריבית על ידי הפד צפויה להעלות אף היא את התשואות בשוק אגרות החוב. כאשר אגרות החוב מציעות תשואות גבוהות נטולות סיכון (יחסית), יותר ויותר כספים יופנו אליהן ואלו יילקחו משוק המניות. זהו גורם מאד משמעותי בתמחור המניות, אך גם הוא כבר צפוי וידוע מראש מזה זמן. 

בינתיים לא צפויות חדשות "אמיתיות" בגזרת הפד בזמן הקרוב, לפחות עד פגישת הפד הבאה בסוף ינואר, אך יש לקחת בחשבון גורם נוסף שעלול להשפיע על השוק לרעה, אולי אפילו יותר ממדיניות הפד. השוק מאד יקר. מכפילי הרווח הממוצעים בגבהים היסטוריים. עד כה הצליחו החברות להצדיק את השווי העולה ברווחים שאף הם עלו, אם כי לא בהכרח בקצב כה מהיר כמו עליות השווי. אך עם התקרב עונת הדוחות (שכבר החלה) דיווחי הרווחים הצפויים עלולים לעלות מחדש כמה סימני שאלה על התמחור הנוכחי של שוק המניות. 

הרווחים הצפויים לחברות ה-SP500 ברבעון הרביעי צפויים להיות גבוהים 22.4% מהרבעון המקביל ולסכם את שנת 2021 עם עליה של 49%, כך על פי חברת המחקר Refinitiv. אלו מספרים גבוהים שבהחלט מצדיקים את העליות בשנה האחרונה, אך האם באמת התחזית תתגשם?

יש אינדיקציות ראשוניות לכך שעונת הדוחות לא תתאפיין ברווחים גבוהים כל כך. המכירות הקמעונאיות בדצמבר ירדו ב-1.9% והיו מתחת לצפי ב-0.1%. לא ירידה גבוהה ואפשר אולי לייחס אותה להתפרצות האומיקרון או גורמים אחרים, אך בסופו של דבר כשצרכנים קונים פחות, בין אם זה מחמת האומיקרון או בגלל המחירים הגואים - החברות מרוויחות פחות. גם עליית התשומות בעקבות האינפלציה, שלא את כולן ניתן לגלגל לצרכנים, תשפיע על שורת הרווח של החברות. ייתכן, אם כן, שהירידה הזו היא תחילת שינוי המגמה ברווחים הגואים של החברות הנסחרות בוול סטריט, והיא מרמזת שייתכן שהרבעון הרביעי לא יתאפיין ברווחים אליהם הורגלנו.

קוקטייל של העלאות ריבית, עליית התשואות על אגרות החוב שמציבות אלטרנטיבה לשוק המניות וירידה ברווחים הוא שילוב קטלני שלא יהיה ערב לחיק המשקיעים. עונות דוחות מאכזבת עלולה להיות הטריגר שיתחיל את המפולת שתביא סוף סוף לשוק דובי "אמיתי" אחרי תקופה שורית כל כך ארוכה (הנחיתה הזמנית במרץ שנה שעברה יכולה להיחשב בקושי כשיהוק קל, לא כשוק דובי). הפתעה חיובית, שפחות סבירה בנתונים הנוכחיים, או אולי אפילו עמידה בצפי הגבוה, יכולה להחזיר את השוק למתווה עולה. כך או כך, המשקיעים צריכים לעקוב בקפידה אחר הדוחות שיופיעו בשבועות הקרובים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ומה אם סין תפלוש לטיוואן? (ל"ת)
    אבנר 17/01/2022 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יריב 17/01/2022 14:14
    הגב לתגובה זו
    זה אומר שוק נופל בהפתעה ומחירי הנפט והגז מזנקים. כמו תמיד, הלא צפוי הוא מה שיקרה. אגב, לא כללת את סין וההאטה בה כגורם נוסף.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.