רג'פ טאיפ ארדואן,טורקיה
צילום: AFP

המשבר נמשך- הלירה הטורקית נופלת לשפל חדש

הלירה הטורקית יורדת לשפל חדש בהמשך למדיניות הלא כלכלית של הנשיא ארדואן, שבמקום להסתכל במראה ולהבין שהוא אשם, הוא מאשים את המערב וטוען כי העלאת ריבית בכלל מייצרת אינפלציה. בינתיים, הלירה ממשיכה ליפול מול הדולר: נפילה של 60% מתחילת השנה ו-73% בחמש שנים
טל אריה | (4)

הלירה הטורקית ירדה לשפל חדש היום לאחר הצהרות חדשות של נשיא טורקיה ארדואן שלא יעלה את הריבית. המטבע הטורקי הגיע לשפל של 13.47 לירות לדולר במסחר היום, ועבר את השיא הקודם שלו בשבוע שעבר של בערך 13.45 לירות לדולר, בעקבות דאגות מחודשות לגבי המדיניות של הנשיא וחששות שהתחדשו בעקבות וריאנט האומיקרון. 

הצניחה של הלירה היא חסרת תקדים - היא ירדה מכ-8.5 לירות לדולר בסוף אוגוסט לשפל של יותר מ-13 לירות לדולר תוך שלושה חודשים בלבד, ומתחילת השנה היא נפלה אל מול הדולר ב-60%, ו-73% בחמש שנים.

>>> נותנים לך מתנה - לא תיקח? המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס

ארדואן סירב בעקביות להעלות את הריבית על אף האינפלציה המשתוללת במדינה שעומדת כיום על 20%, מה שגרם לצניחה בערך הלירה בעקביות בשנים האחרונות. לפני שבועיים הוא אף גרם לבנק המרכזי במדינה להוריד את הריבית פעמיים נוספות מ-18% ל-15% - מה שבינתיים ממש לא עוצר את הנפילה של המטבע המקומי, וכלכלנים יגידו שלהיפך. במקום להסתכל במראה, ארדואן אגב, מאשים את המערב בפגיעה מכוונת בכלכלה הטורקית.

המדיניות הלא כלכלית של ארדואן גורסת כי עוצרים אינפלציה על ידי הורדת ריבית. זה לא עבד בעבר ואין סיבה שיעבוד כעת. אבל את ארדואן לא מעניין להקשיב לעצות אלא להראות שהוא עושה משהו. הבעיה היא שהאזרחים שלו הם אלה שמשלמים את המחיר

מה ארדואן כן עשה? בתקופת כהונתו הספיק ארדואן לפטר שלושה ראשי בנק מרכזי בגלל שלא התיישרו עם אמונתו שאסור להעלות את הריבית.

"תמיד טענתי להורדת הריבית וחזרתי על כך שהריבית צריכה להיות נמוכה יותר. מעולם לא תמכתי ולא אתמוך בהעלאות ריבית", צוטט ארדואן ביום ראשון בעיתונות הטורקית.

מומחים כלכליים ופקידים לשעבר במדינה הפצירו בגלוי בנשיא לשנות מסלול אבל ארדואן מחזיק זמן רב בגישה יוצאת הדופן שריביות גבוהות יותר גורמות לאינפלציה, במקום להוריד אותה. "הריבית היא הסיבה, האינפלציה היא התוצאה. הטיעון שלי לא השתנה, אני עדיין מגן עליו, מאמין בו", אמר הנשיא.

קיראו עוד ב"גלובל"

משבר הלירה מטיל צל כבד על הצמיחה בתוצר המדינה. טורקיה אומנם דיווחה השבוע על נתוני צמיחה חיוביים בתוצר, אך הערך החלש של המטבע גובר על החדשות החיוביות הללו, כך אמר טים אש, אסטרטג בכיר בשווקים מתעוררים ב-BlueBay Asset Management.

הלירה מול השקל: נפילה של 47% מתחילת השנה

הלירה הטורקית כבר נסחרת ב-23 אגורות לשקל אחד, בעוד רק לפני חודשים נסחרה תמורת 37 אגורות. מתחילת השנה היא נפלה ב-47%, ומי זוכר שבחודש ספטמבר ב-2016 המחיר שלה עמד על 1.25 שקלים?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    השוק לפני קריסה 01/12/2021 00:54
    הגב לתגובה זו
    לברוח מנדלן ובורסה...
  • 2.
    אבי1 30/11/2021 23:05
    הגב לתגובה זו
    1 דולר 20 לירות טורקיות עד סוף שנת 22 ..
  • 1.
    בכר 30/11/2021 21:50
    הגב לתגובה זו
    מתי יגיע השכל לעם הפרימיטיבי ?
  • מרי 01/12/2021 16:06
    הגב לתגובה זו
    אהבתי
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.