האם העלאת הריבית על ידי הפד' רק תחמיר את המצב?
האיום הגדול ביותר על הכלכלה העולמית ממשיך להיות כל הנראה האינפלציה והגורמים לה, ובראשם שיבושי האספקה והמחסור בסחורות אנרגיה. אתמול פורסם בארה"ב על עליית מחירים נוספת של 0.4% בספטמבר (CPI) ושל 0.2% בניכוי מוצרי האנרגיה והמזון. בסין פורסם נתון על זינוק המחירים ליצרן בשינוי שנתי של 10.7%, המהיר ביותר מזה 26 שנה, ובישראל יפורסם מחר מדד ספטמבר, שצפוי שעלה ב-0.2% ובהאצה לשינוי שנתי של 2.5%. המדד בישראל יהיה מסקרן מאד אך בשל תקופת החגים במהלכו יתקשה יותר לתאר מגמות. שאלה גדולה תהיה לגבי סעיף הדיור המקומי, שעד כה להאיץ להאיץ בצורה משמעותית, לאחר שבארה"ב הוא הפתיע אתמול עם האצה מקצב עליה חודשי של 0.2%-0.3% ל- 0.45%. סוגיה בולטת נוספת תהיה סעיף המלונות במדד שהיה עד כה לאחד ממנועי האינפלציה המקומית הבולטים.
איום גדול שמזנב באינפלציה ותופס יותר ויותר תשומת לב הוא אפשרות של טעות מדיניות מוניטרית:
השוק מאותת: הפד עשוי להחמיר את המצב - פונקציית התגובה הקלאסית של מדיניות לאינפלציה היא העלאת ריבית, שתקרר את הביקוש כולל אלה להשקעות. אך האינפלציה כיום איננה קלאסית בשום מובן, גם אם איננה זמנית, אלא מוסברת ברובה ע"י שיבושים ביצור ובאספקה. העלאת ריבית אל תוך אינפלציית שיבושים חסרת ניסיון היסטורי ועלולה להחמיר את המצב, בכך שתקטין את הכדאיות הכלכלית להשקיע בשידרוג השרשרת ופיתרון השיבושים. פרוטוקול הפד שפורסם אמש אישש את הערכה שהוא אכן במסלול להידוק התנאים כבר במהלך החודשיים הקרובים באמצעות הפחתת קצב רכישות האג"ח. על רקע הפרוטוקול תשואת האג"ח המשיכה לזנק אתמול בטווח של שנתיים, טווח אשר מתאר העלאת ריבית במרחק נגיעה. אך הסיפור המעניין יותר התרחש במח"מים הארוכים, שם התשואה רשמה באופן מפתיע ירידה, גם על רקע ביקושים מפתיעים אתמול להנפקת אג"ח ל-30 שנה. עליית התשואה הקצרה, בעקבות מדיניות בנק מרכזי, במקביל לירידת התשואה הארוכה, בגלל ביקושים מפתיעים, נחשבת כאינדיקציה ל"טעות מדינות". כלומר הידוק מוניטרי שיוביל בעצמו להאטה שתתבטא לבסוף במתווה העלאות ריבית נמוך יותר מכפי שהוערך קודם. נזכיר שבסיום שלושת התכניות הקודמות של הפד לרכישות נכסים (QE1-3) החלו בשוק מהלכים של ירידות תשואות. האם ב-QE4 ההיסטוריה תחזור על עצמה?
אתה מוזמן לבוא לאסוף את החבילה שלך בשלוש לפנות בוקר -
הבית הלבן מנסה להתערב בשוק ולהקל על הפקקים בשרשרת האספקה ע"י מעבר החוליות שלה לעבודה של 24/7. הנשיא ביידן נפגש אתמול עם המנכ"לים של UPS ו- FedEx, החברות האחראיות ל-40% מהשילוחים בארה"ב, יחד עם מנכ"ל וולמארט והשיג הסכמות להגדלת משמרות העבודה ל- 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. לטענת תזכיר של הממשל המעבר למשמרות לילה וניצול יעיל יותר של הרכבות יגדיל את שחרור המכולות מהנמלים בכ-50%, שזה לטענתם פריקה של עוד 3500 מכולות לשבוע. בנוסף, נמל לוס אנג'לס יעבור גם הוא לשירות 24/7, לאחר שנמל לונג ביץ' החל בפעולות דומות כבר לפני מספר שבועות. בהסכמה עם איגוד עובדי הרציפים והמחסנים בנמלי החוף המערבי השעות בהן מטענים יוכלו לצאת מהנמלים יוכפלו לרמת המקסימום של 24/7. מבחינת ממשל ביידן פתרון לשרשרת האספקה עשוי להיות עניין של חיים ומוות פוליטי כשהחג המולד מתקרב והמתנות עדיין צפות בים. המבקרים למהלך טוענים שהוא נועד בעיקר לכותרות בתקשורת בזמן שרוב רוב החברות כבר עובדות 24/7. בכל מקרה, אם המהלך יצליח להקל משהו הוא יוכל גם לשחרר ספינות לדרכן בחזרה לסין ולשחרר גם מהלחץ בנמלים שם.
המשקיעים בישראל כבר תמחרו את השיפור בגירעון
ההודעה על ירידה בגירעון של ישראל לא עניינה יותר מדי את השוק המקומי, ובצדק - האוצר דיווח שלשום כי הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד בחודש ספטמבר ל-7.4% בלבד מהתוצר וההערכות הן שעד סוף השנה יירד לפחות מ-7%. אלה חדשות טובות, אך שוק ההון לא ממש התרגש. פרמיית הסיכון על אג"ח ישראלי נותרה כמעט ללא שינוי (75 נ"ב בטווח של 10 שנים) והתשואה השקלית ל-10 שנים ירדה ב-5 נ"ב דומה יחסית למגמה העולמית. יתכן אומנם שירידה בגירעון כבר גולמה במחיר, אך סביר יותר שהשינוי הזה זניח מבחינת הראייה ארוכת הטווח של המשקיעים לגבי היכולת של המדינה לשרת את החוב, יכולת שתלויה בעיקר בסביבת הריבית של ב"י וביציבות הכלכלית, שכבר ידועה.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יפורסמו בארה"ב בין היתר נתוני המכירות הקמעונאיות לחודש ספטמבר וסקר הצרכנים של אונ' מישיגן, שנמצא כיום סביב רמות שפל.
- 1.עמית 14/10/2021 13:30הגב לתגובה זוכמה אפשר להדפיס כסף? כמה אפשר להעמיק את החוב? כמה אפשר לחיות בריבית 0? כמה אפשר לעשות QE? הממשל האמריקאי חסר אחריות, תומל במדיניות הרסנית מ2008, לא אכפת להם מעתיד הכלכלה, מעניין אותם רווחים קצרי מועד. מדיניות הMMT הרסנית וחסרת אחריות, הממשל האמריקאי לא מפיק לקחים, במקום להקשיב לאנשים עם אחריות אישית ועקרונות כמו מייקל בארי נותנים לאנשים שתרמו בעצמם למשבר ב2008. ב2008 נתנו להנרי פאולסון לנהל את המשבר, מדובר בבן אדם שניהל את גולדמן זאקס עד 2006 ותרם להתנפחות של סאב פריים!!! וזה לא רק הוא, יש רשימה של בחירים שתרמו למשבר ונשארו בתפקיד, זה נורא! אין שום שיפור, כלכלה זה כמו גלגל, בייחוד כלכלה קפיטליסטית יש תקופות של שגשוג ואז מגיע תקופה של חזירות ונוצרות בועות, אף אחד לא רוצה לתת ברקס לכלכלה מבחינת הפולטיקאים כי הבוחרים יתנו להם בראש והם יקבלו ביקורת, זה מודל ידוע מראש, השאלה האמיתי היא מתי וכמה קשה זה יהיה.
יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר
האם ננסי פלוסי שהיתה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"
חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים.
בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.
לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.
ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי
ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.
בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון. למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.
ההימור הכושל של בלקסטון על המגזר שדווקא עכשיו חווה פריחה
האם יגיע תיקון לשווקים, השקעה בבתי אבות-דיור מוגן, העיתוי של בלקסטון ומה צפוי בהמשך?
בלקסטון האם תיקון רציני מתחייב? בהחלט, אבל תלוי כמובן בעיני מתבונן ובכמות המתבוננים. האם צריך למכור את מניית אנבידיה (סימול:NVDA) בגלל ערכה או שצריך לקנות אותה מאותה הסיבה? האם צריך לרכוש את מניית סופטבנק (סימול:SFTBY) בגלל שמכרה את החזקותיה באנבידיה או לקנות אותה בגלל אותה סיבה? מה עם טסלה (סימול:TSLA)? למכור בגלל שבעלי המניות אישרו למאסק דיל בעל פוטנציאל של טריליון או לקנות את טסלה בגלל סיבה זאת?
ומה עם פייזר (סימול:PFE)? הגיע הזמן לרכוש את ענקית הבריאות בגלל המחיר או למכור אותה בגלל המחיר המטורף שהיא משלמת עבור חלום הביוטק Metsera (סימול:MSTR) כדי לנצח במלחמה על מיגור השמנת היתר? ומה עדיף כרגע? לרכוש עוד סלי מדדים כמו SPY או QQQ או שכדאי יותר להעביר עוד כספים לזהב ולביטקוין?
תלוי כמובן את מי שואלים, בן כמה הוא?, מה רמת ההשכלה שלו, האם הוא גולש ברשתות החברתיות ומה דעותיו הפוליטיות. כדאי מאוד לנסות ולפענח מה מריץ את ערכי הנכסים השונים. אפילו "הדוב הגדול" של המניות, מייק וילסון ממורגן סטנלי, למד בדרך הקשה מדוע סביר להניח שמניות יישארו עמידות למרות אי-הוודאות. שווה להקשיב לפודקסט.
השקעה בהיקף של 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן
מניית ענקית ההשקעות/אחזקות בלקסטון (סימול:BX) מנהלת למעלה מטריליון דולר ולאורך השנים נחשבת אחת ההשקעות הנבחרות בוול סטריט. בחודשיים האחרונים ירדה המניה ביותר מ-21% וזאת כתוצאה מהעובדה שלא עמדה בתחזיות הקונצנזוס.
- בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע הודיעה החברה שהיא מממשת השקעה גדולה שלה שהשתבשה: מסתבר שבמהלך 2017 השקיעה החברה 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן, וההשקעה הזו הביאה להפסדים של יותר מ-600 מיליון דולר. הנדל"ן נחשב תמיד לחלק החזק של החברה וזוהי ההשקעה הגרועה ביותר שלה. בלקסטון הציעה למכירה את תיק הנכסים שלה בתחום, שכולל כ-9,000 יחידות דיור מוגן ברחבי ארה"ב, באמצעות סדרה של עסקאות חד פעמיות, לעיתים בהפסדים של יותר מ-70% בהשוואה למחיר הרכישה שלהן.
