האם העלאת הריבית על ידי הפד' רק תחמיר את המצב?
האיום הגדול ביותר על הכלכלה העולמית ממשיך להיות כל הנראה האינפלציה והגורמים לה, ובראשם שיבושי האספקה והמחסור בסחורות אנרגיה. אתמול פורסם בארה"ב על עליית מחירים נוספת של 0.4% בספטמבר (CPI) ושל 0.2% בניכוי מוצרי האנרגיה והמזון. בסין פורסם נתון על זינוק המחירים ליצרן בשינוי שנתי של 10.7%, המהיר ביותר מזה 26 שנה, ובישראל יפורסם מחר מדד ספטמבר, שצפוי שעלה ב-0.2% ובהאצה לשינוי שנתי של 2.5%. המדד בישראל יהיה מסקרן מאד אך בשל תקופת החגים במהלכו יתקשה יותר לתאר מגמות. שאלה גדולה תהיה לגבי סעיף הדיור המקומי, שעד כה להאיץ להאיץ בצורה משמעותית, לאחר שבארה"ב הוא הפתיע אתמול עם האצה מקצב עליה חודשי של 0.2%-0.3% ל- 0.45%. סוגיה בולטת נוספת תהיה סעיף המלונות במדד שהיה עד כה לאחד ממנועי האינפלציה המקומית הבולטים.
איום גדול שמזנב באינפלציה ותופס יותר ויותר תשומת לב הוא אפשרות של טעות מדיניות מוניטרית:
השוק מאותת: הפד עשוי להחמיר את המצב - פונקציית התגובה הקלאסית של מדיניות לאינפלציה היא העלאת ריבית, שתקרר את הביקוש כולל אלה להשקעות. אך האינפלציה כיום איננה קלאסית בשום מובן, גם אם איננה זמנית, אלא מוסברת ברובה ע"י שיבושים ביצור ובאספקה. העלאת ריבית אל תוך אינפלציית שיבושים חסרת ניסיון היסטורי ועלולה להחמיר את המצב, בכך שתקטין את הכדאיות הכלכלית להשקיע בשידרוג השרשרת ופיתרון השיבושים. פרוטוקול הפד שפורסם אמש אישש את הערכה שהוא אכן במסלול להידוק התנאים כבר במהלך החודשיים הקרובים באמצעות הפחתת קצב רכישות האג"ח. על רקע הפרוטוקול תשואת האג"ח המשיכה לזנק אתמול בטווח של שנתיים, טווח אשר מתאר העלאת ריבית במרחק נגיעה. אך הסיפור המעניין יותר התרחש במח"מים הארוכים, שם התשואה רשמה באופן מפתיע ירידה, גם על רקע ביקושים מפתיעים אתמול להנפקת אג"ח ל-30 שנה. עליית התשואה הקצרה, בעקבות מדיניות בנק מרכזי, במקביל לירידת התשואה הארוכה, בגלל ביקושים מפתיעים, נחשבת כאינדיקציה ל"טעות מדינות". כלומר הידוק מוניטרי שיוביל בעצמו להאטה שתתבטא לבסוף במתווה העלאות ריבית נמוך יותר מכפי שהוערך קודם. נזכיר שבסיום שלושת התכניות הקודמות של הפד לרכישות נכסים (QE1-3) החלו בשוק מהלכים של ירידות תשואות. האם ב-QE4 ההיסטוריה תחזור על עצמה?
אתה מוזמן לבוא לאסוף את החבילה שלך בשלוש לפנות בוקר -
הבית הלבן מנסה להתערב בשוק ולהקל על הפקקים בשרשרת האספקה ע"י מעבר החוליות שלה לעבודה של 24/7. הנשיא ביידן נפגש אתמול עם המנכ"לים של UPS ו- FedEx, החברות האחראיות ל-40% מהשילוחים בארה"ב, יחד עם מנכ"ל וולמארט והשיג הסכמות להגדלת משמרות העבודה ל- 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. לטענת תזכיר של הממשל המעבר למשמרות לילה וניצול יעיל יותר של הרכבות יגדיל את שחרור המכולות מהנמלים בכ-50%, שזה לטענתם פריקה של עוד 3500 מכולות לשבוע. בנוסף, נמל לוס אנג'לס יעבור גם הוא לשירות 24/7, לאחר שנמל לונג ביץ' החל בפעולות דומות כבר לפני מספר שבועות. בהסכמה עם איגוד עובדי הרציפים והמחסנים בנמלי החוף המערבי השעות בהן מטענים יוכלו לצאת מהנמלים יוכפלו לרמת המקסימום של 24/7. מבחינת ממשל ביידן פתרון לשרשרת האספקה עשוי להיות עניין של חיים ומוות פוליטי כשהחג המולד מתקרב והמתנות עדיין צפות בים. המבקרים למהלך טוענים שהוא נועד בעיקר לכותרות בתקשורת בזמן שרוב רוב החברות כבר עובדות 24/7. בכל מקרה, אם המהלך יצליח להקל משהו הוא יוכל גם לשחרר ספינות לדרכן בחזרה לסין ולשחרר גם מהלחץ בנמלים שם.
המשקיעים בישראל כבר תמחרו את השיפור בגירעון
ההודעה על ירידה בגירעון של ישראל לא עניינה יותר מדי את השוק המקומי, ובצדק - האוצר דיווח שלשום כי הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד בחודש ספטמבר ל-7.4% בלבד מהתוצר וההערכות הן שעד סוף השנה יירד לפחות מ-7%. אלה חדשות טובות, אך שוק ההון לא ממש התרגש. פרמיית הסיכון על אג"ח ישראלי נותרה כמעט ללא שינוי (75 נ"ב בטווח של 10 שנים) והתשואה השקלית ל-10 שנים ירדה ב-5 נ"ב דומה יחסית למגמה העולמית. יתכן אומנם שירידה בגירעון כבר גולמה במחיר, אך סביר יותר שהשינוי הזה זניח מבחינת הראייה ארוכת הטווח של המשקיעים לגבי היכולת של המדינה לשרת את החוב, יכולת שתלויה בעיקר בסביבת הריבית של ב"י וביציבות הכלכלית, שכבר ידועה.
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יפורסמו בארה"ב בין היתר נתוני המכירות הקמעונאיות לחודש ספטמבר וסקר הצרכנים של אונ' מישיגן, שנמצא כיום סביב רמות שפל.
- 1.עמית 14/10/2021 13:30הגב לתגובה זוכמה אפשר להדפיס כסף? כמה אפשר להעמיק את החוב? כמה אפשר לחיות בריבית 0? כמה אפשר לעשות QE? הממשל האמריקאי חסר אחריות, תומל במדיניות הרסנית מ2008, לא אכפת להם מעתיד הכלכלה, מעניין אותם רווחים קצרי מועד. מדיניות הMMT הרסנית וחסרת אחריות, הממשל האמריקאי לא מפיק לקחים, במקום להקשיב לאנשים עם אחריות אישית ועקרונות כמו מייקל בארי נותנים לאנשים שתרמו בעצמם למשבר ב2008. ב2008 נתנו להנרי פאולסון לנהל את המשבר, מדובר בבן אדם שניהל את גולדמן זאקס עד 2006 ותרם להתנפחות של סאב פריים!!! וזה לא רק הוא, יש רשימה של בחירים שתרמו למשבר ונשארו בתפקיד, זה נורא! אין שום שיפור, כלכלה זה כמו גלגל, בייחוד כלכלה קפיטליסטית יש תקופות של שגשוג ואז מגיע תקופה של חזירות ונוצרות בועות, אף אחד לא רוצה לתת ברקס לכלכלה מבחינת הפולטיקאים כי הבוחרים יתנו להם בראש והם יקבלו ביקורת, זה מודל ידוע מראש, השאלה האמיתי היא מתי וכמה קשה זה יהיה.

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

קרל אייקן - הכריש התוקפני
המשקיע האגרסיבי קנה לעצמו את המוניטין שלו בהשתלטות שביצע על TWA ב-1985, שממנה הרוויח 470 מיליון דולר, אף שהחברה פשטה רגל בהמשך. הוא מחפש הזדמנויות לייצר ערך: "אני מחפש חברות שמנוהלות גרוע", ולא חושש מעימותים. ביל אקמן הפסיד לא מעט כסף לאחר שאייקן קנה 25% מהרבלייף, אחרי שאקמן טען שמדובר בפירמידה והימר על קריסתה
קרל אייקן נולד ב-16 בפברואר 1936 ברובע קווינס שבניו יורק. קרל סלסטה אייקן גדל במשפחה ענייה מאוד. אביו, מייקל, היה זמר לא מצליח שנטש את המשפחה כשקרל היה קטן. אמו, בלה, גידלה אותו ואת אחיו לבד ועבדה כמורה. "העוני לימד אותי שאני לא רוצה להיות עני לעולם," אמר אייקן מאוחר יותר. אייקן למד פילוסופיה בפרינסטון, אבל נזרק משם אחרי שהכין עבודה בשביל סטודנט אחר תמורת תשלום. הוא סיים את התואר ב-NYU (אוניברסיטת ניו יורק) ואחר כך למד רפואה שנתיים, לפני שנשר כדי להיות סוחר אופציות בוול סטריט. ב-1961 הוא קנה מושב בבורסה עם 400 אלף דולר שלווה מדודו והתחיל לסחור באופציות.
ב-1968 אייקן הקים Icahn & Co., וב-1979 התחיל את הקריירה שלו כ"שודד חברות" עם ניסיון השתלטות על טאפאן. המהלך המפורסם הראשון שלו היה ההשתלטות על TWA ב-1985, שהפכה אותו לשם מוכר. הוא מכר את חברת התעופה ברווח של 469 מיליון דולר, אף שהחברה פשטה רגל מאוחר יותר.
אייקן מפורסם בסגנון התוקפני והאגרסיבי שלו. הוא מאיים בהשתלטויות עוינות, מפטר מנכ"לים ומפרק חברות למכירה בחלקים. "אני לא כאן כדי להיות חבר של אף אחד," הוא אומר. "אני כאן כדי לעשות כסף לבעלי המניות." הגישה שלו קנתה לו אויבים רבים אבל גם הון עצום - יותר מ-20 מיליארד דולר.
המלחמה המפורסמת ביותר שלו היתה עם ביל אקמן על הרבלייף. כשאקמן הכריז שהחברה היא פירמידה והימר על קריסתה, אייקן קנה 25% מהחברה רק כדי להכאיב לו. "אקמן הוא מתבכיין," אמר אייקן בראיון טלוויזיה. "אני אוכל בחורים כמוהו לארוחת בוקר." אייקן הרוויח מיליארדים מהעסקה, בעוד שאקמן הפסיד.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחייו האישיים, אייקן התחתן שלוש פעמים. נישואיו הראשונים והשניים הסתיימו בגירושים. ב-1999 הוא התחתן עם גייל גולדן, דוגמנית לשעבר שצעירה ממנו ב-33 שנים. יש לו שני ילדים מנישואיו הראשונים. אייקן גר באחוזה ענקית בהמפטונס ואוסף אמנות. הוא ידוע בחיי המותרות שלו - יאכטות, מטוסים פרטיים ומסיבות מפוארות שהוא נוהג לערוך ולהשתתף בהן.