האם העלאת הריבית על ידי הפד' רק תחמיר את המצב?
האיום הגדול ביותר על הכלכלה העולמית ממשיך להיות כל הנראה האינפלציה והגורמים לה, ובראשם שיבושי האספקה והמחסור בסחורות אנרגיה. אתמול פורסם בארה"ב על עליית מחירים נוספת של 0.4% בספטמבר (CPI) ושל 0.2% בניכוי מוצרי האנרגיה והמזון. בסין פורסם נתון על זינוק המחירים ליצרן בשינוי שנתי של 10.7%, המהיר ביותר מזה 26 שנה, ובישראל יפורסם מחר מדד ספטמבר, שצפוי שעלה ב-0.2% ובהאצה לשינוי שנתי של 2.5%. המדד בישראל יהיה מסקרן מאד אך בשל תקופת החגים במהלכו יתקשה יותר לתאר מגמות. שאלה גדולה תהיה לגבי סעיף הדיור המקומי, שעד כה להאיץ להאיץ בצורה משמעותית, לאחר שבארה"ב הוא הפתיע אתמול עם האצה מקצב עליה חודשי של 0.2%-0.3% ל- 0.45%. סוגיה בולטת נוספת תהיה סעיף המלונות במדד שהיה עד כה לאחד ממנועי האינפלציה המקומית הבולטים.
איום גדול שמזנב באינפלציה ותופס יותר ויותר תשומת לב הוא אפשרות של טעות מדיניות מוניטרית:
השוק מאותת: הפד עשוי להחמיר את המצב - פונקציית התגובה הקלאסית של מדיניות לאינפלציה היא העלאת ריבית, שתקרר את הביקוש כולל אלה להשקעות. אך האינפלציה כיום איננה קלאסית בשום מובן, גם אם איננה זמנית, אלא מוסברת ברובה ע"י שיבושים ביצור ובאספקה. העלאת ריבית אל תוך אינפלציית שיבושים חסרת ניסיון היסטורי ועלולה להחמיר את המצב, בכך שתקטין את הכדאיות הכלכלית להשקיע בשידרוג השרשרת ופיתרון השיבושים. פרוטוקול הפד שפורסם אמש אישש את הערכה שהוא אכן במסלול להידוק התנאים כבר במהלך החודשיים הקרובים באמצעות הפחתת קצב רכישות האג"ח. על רקע הפרוטוקול תשואת האג"ח המשיכה לזנק אתמול בטווח של שנתיים, טווח אשר מתאר העלאת ריבית במרחק נגיעה. אך הסיפור המעניין יותר התרחש במח"מים הארוכים, שם התשואה רשמה באופן מפתיע ירידה, גם על רקע ביקושים מפתיעים אתמול להנפקת אג"ח ל-30 שנה. עליית התשואה הקצרה, בעקבות מדיניות בנק מרכזי, במקביל לירידת התשואה הארוכה, בגלל ביקושים מפתיעים, נחשבת כאינדיקציה ל"טעות מדינות". כלומר הידוק מוניטרי שיוביל בעצמו להאטה שתתבטא לבסוף במתווה העלאות ריבית נמוך יותר מכפי שהוערך קודם. נזכיר שבסיום שלושת התכניות הקודמות של הפד לרכישות נכסים (QE1-3) החלו בשוק מהלכים של ירידות תשואות. האם ב-QE4 ההיסטוריה תחזור על עצמה?
אתה מוזמן לבוא לאסוף את החבילה שלך בשלוש לפנות בוקר -
הבית הלבן מנסה להתערב בשוק ולהקל על הפקקים בשרשרת האספקה ע"י מעבר החוליות שלה לעבודה של 24/7. הנשיא ביידן נפגש אתמול עם המנכ"לים של UPS ו- FedEx, החברות האחראיות ל-40% מהשילוחים בארה"ב, יחד עם מנכ"ל וולמארט והשיג הסכמות להגדלת משמרות העבודה ל- 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. לטענת תזכיר של הממשל המעבר למשמרות לילה וניצול יעיל יותר של הרכבות יגדיל את שחרור המכולות מהנמלים בכ-50%, שזה לטענתם פריקה של עוד 3500 מכולות לשבוע. בנוסף, נמל לוס אנג'לס יעבור גם הוא לשירות 24/7, לאחר שנמל לונג ביץ' החל בפעולות דומות כבר לפני מספר שבועות. בהסכמה עם איגוד עובדי הרציפים והמחסנים בנמלי החוף המערבי השעות בהן מטענים יוכלו לצאת מהנמלים יוכפלו לרמת המקסימום של 24/7. מבחינת ממשל ביידן פתרון לשרשרת האספקה עשוי להיות עניין של חיים ומוות פוליטי כשהחג המולד מתקרב והמתנות עדיין צפות בים. המבקרים למהלך טוענים שהוא נועד בעיקר לכותרות בתקשורת בזמן שרוב רוב החברות כבר עובדות 24/7. בכל מקרה, אם המהלך יצליח להקל משהו הוא יוכל גם לשחרר ספינות לדרכן בחזרה לסין ולשחרר גם מהלחץ בנמלים שם.
המשקיעים בישראל כבר תמחרו את השיפור בגירעון
ההודעה על ירידה בגירעון של ישראל לא עניינה יותר מדי את השוק המקומי, ובצדק - האוצר דיווח שלשום כי הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד בחודש ספטמבר ל-7.4% בלבד מהתוצר וההערכות הן שעד סוף השנה יירד לפחות מ-7%. אלה חדשות טובות, אך שוק ההון לא ממש התרגש. פרמיית הסיכון על אג"ח ישראלי נותרה כמעט ללא שינוי (75 נ"ב בטווח של 10 שנים) והתשואה השקלית ל-10 שנים ירדה ב-5 נ"ב דומה יחסית למגמה העולמית. יתכן אומנם שירידה בגירעון כבר גולמה במחיר, אך סביר יותר שהשינוי הזה זניח מבחינת הראייה ארוכת הטווח של המשקיעים לגבי היכולת של המדינה לשרת את החוב, יכולת שתלויה בעיקר בסביבת הריבית של ב"י וביציבות הכלכלית, שכבר ידועה.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יפורסמו בארה"ב בין היתר נתוני המכירות הקמעונאיות לחודש ספטמבר וסקר הצרכנים של אונ' מישיגן, שנמצא כיום סביב רמות שפל.
- 1.עמית 14/10/2021 13:30הגב לתגובה זוכמה אפשר להדפיס כסף? כמה אפשר להעמיק את החוב? כמה אפשר לחיות בריבית 0? כמה אפשר לעשות QE? הממשל האמריקאי חסר אחריות, תומל במדיניות הרסנית מ2008, לא אכפת להם מעתיד הכלכלה, מעניין אותם רווחים קצרי מועד. מדיניות הMMT הרסנית וחסרת אחריות, הממשל האמריקאי לא מפיק לקחים, במקום להקשיב לאנשים עם אחריות אישית ועקרונות כמו מייקל בארי נותנים לאנשים שתרמו בעצמם למשבר ב2008. ב2008 נתנו להנרי פאולסון לנהל את המשבר, מדובר בבן אדם שניהל את גולדמן זאקס עד 2006 ותרם להתנפחות של סאב פריים!!! וזה לא רק הוא, יש רשימה של בחירים שתרמו למשבר ונשארו בתפקיד, זה נורא! אין שום שיפור, כלכלה זה כמו גלגל, בייחוד כלכלה קפיטליסטית יש תקופות של שגשוג ואז מגיע תקופה של חזירות ונוצרות בועות, אף אחד לא רוצה לתת ברקס לכלכלה מבחינת הפולטיקאים כי הבוחרים יתנו להם בראש והם יקבלו ביקורת, זה מודל ידוע מראש, השאלה האמיתי היא מתי וכמה קשה זה יהיה.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
