סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.

האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.

הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.

הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.

• הבורסה בסעודיה מזנקת: ייתכן ויוסרו המגבלות על בעלות המניות במדינה
• בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.

סאנה טקאיצ'י, שמובילה את המפלגה הליברל-דמוקרטית ביפן, שמרנית קיצונית בדעותיה הלאומיות והכלכליות ומעריצה של מרגרט תאצ'ר, נבחרה ביום שלישי לראשת ממשלת יפן הראשונה. טקאיצ'י מתכוונת לבצע פנייה חדה, כלכלית וביטחונית, ימינה בעזרת קואליציה שיצרה עם מפלגת החדשנות היפנית השמרנית/לאומנית. המצע של שתי מרכיבות הקואליציה דומה - לשכתב את החוקה הפציפיסטית של יפן, להרחיב את כוחות ההגנה במטרה ברורה להרתיע את סין השכנה, לעורר בתמריצים את הכלכלה ולהטיל הגבלות מחמירות יותר על ההגירה. 

אין שום ספק שבבייג'ין מודאגים, בבית הלבן חוגגים, ובטייוואן, מאז החלו הסקרים לנבא את ניצחונה לפני כחצי שנה, עלתה הבורסה ב-48%. לדעתי, סין תעשה טעות אם תמשיך להרגיז את ארה"ב, במיוחד לאחר שטראמפ סגר חוזה על חומרים נדירים עם אוסטרליה.

משרד הביטחון האמריקאי שם את הרכב האוטונומי בקדמת הבמה

החלום על רכב אוטונומי התחיל במאה ה-16 כאשר לאונרדו דה וינצ'י עיצב עגלה מונעת עצמית שנחשבת לאב הקדמון של המכונית המודרנית.

בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 התחילה תעשיית הרכב להתייחס ברצינות לנושא הפיתוח של כלי רכב אוטונומיים. זה התחיל עם רכבים מונחי שדות מגנטיים בכביש. זה נמשך בשנות ה-50 כאשר ג'נרל מוטורס ו-RCA Labs ערכו ניסויים במערכות שהשתמשו בחוטים המוטמעים בכביש כדי לשלוט בהיגוי ובבלימה אוטומטית. בשנות ה-60, עם התקדמות המחשוב, נכנסה האקדמיה לעניין כאשר בשנת 1961 פיתחו חוקרים באוניברסיטת סטנפורד עגלה קטנה לניווט על פני הירח באמצעות צורה בסיסית של ראייה ממוחשבת. 

• וואימו תשיק מוניות אוטונומיות בבריטניה במהלך 2026
• מפריצות סייבר לשאלת האחריות אילו בעיות עדיין לא פתרו בתעשיית הרכב האוטונומי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל רק בשנות ה-80 ניתנה הדחיפה הגדולה לנושא, כאשר מערכת הביטחון האמריקאית נכנסה לתמונה, באמצעות הפרויקט שכונה DARPA Grand Challenge (האתגר הגדול של הסוכנות לפרויקטים מתקדמים של הגנה), משרד הביטחון, בעזרת אוניברסיטת סטנפורד, הפך רכב של פולקסוואגן לרכב אוטונומי בעזרת מעבד של אינטל. הפיתוח הוכיח שטכנולוגיית נהיגה עצמית יכולה לעבוד. זה הביא לכך שבמהלך שנות ה-90 נכנסו לנושא ברצינות חברות טכנולוגיה, יצרניות רכב ושורה ארוכה של סטארטאפים.