טוקיו יפן
צילום: Alex Knight, Unsplash

השוק היפני מציג ביצועי חסר של 9% מתחילת השנה. הזמן להשקיע?

יפן נפגעה מהקורונה בצורה משמעותית יותר ממדינות אחרות  - אך יש שלוש סיבות מדוע היא תדביק את הפער. האם האולימפיאדה תתקיים במדינה בקיץ כמתוכנן?
נתנאל אריאל |

מתחילת השנה שוק המניות ביפן הציג ביצועים נמוכים ב-9% ביחס לשאר העולם (במונחי דולר אמריקאי). מדד הנייקי עלה רק ב-5.5% לעומת 6.4% של שכנו ההאנג סנג, וזאת כאשר בארה"ב הדאו ג'ונס כבר עלה ב-13.6% וה-S&P500 עלה ב-12.6% (הנאסד"ק מפגר מאחור עם עליה של כ-7%). הדאקס הגרמני כבר בפלוס של 14.4%, הפוטסי הבריטי עלה ב-9.4% והקאק הצרפתי קפץ ב-17.4%. מדד יורוסטוקס 600 עלה ב-13.4%. גם בארץ המדדים המובילים כבר טיפסו בצורה מכובדת כאשר מדד ת"א 35 עלה ב-12.8%, ת"א 125 עלה ב-12.3% ות"א 90 מוביל עם עלייה של 13.9%.

יפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם (אחרי ארצות הברית וסין). רק תוך כדי שנת הקורונה יפן הצליחה לסגור את הנפילות הגדולות והמשבר הכלכלי החמור של 1988 בשוק היפני, כלומר לקח לשוק ההון היפני 32 שנה להתאושש ממנו. 

הסיבה לחולשה בשוק היפני מוסברת בעיקר בגלים החוזרים של מגיפת הקורונה. המדינה נכנסה כבר לסגר רביעי ומבצע החיסונים מתנהל בצורה יחסית איטית, זאת כאשר במקביל גם נשרף מפעל רכב גדול וכן המחסור העולמי בשבבים. אך יפן אינה היחידה שמבצע החיסונים מתנהל בה באיטיות יחסית, והמחסור בשבבים הוא עולמי ולא משפיע רק על יפן (אם כי כמדינה שמייצרת לא מעט מוצרי טכנולוגיה היא מושפעת מכך יותר מאשר מדינות אחרות). אם כן מדוע דווקא היא נפגעה יותר?

בבנק הפרטי הגדול בעולם, UBS, סבורים כי יפן בסופו של דבר תתאושש ותדביק את הפער מול העולם: "אנו חושבים שהמניות היפניות ידביקו את הפער כיוון שיפן מרוויחה באופן לא פרופורציונלי מהאצת הצמיחה העולמית, ולכן הרווחים יקבלו דחיפה ממטבע ין חלש. כתוצאה מכך, יפן היא בין שוקי המניות המועדפים עלינו", כך לפי מארק האפלה, מנהל השקעות ראשי בבנק.

לדבריו, הסיבה הראשונה לאופטימיות בנוגע ליפן היא העובדה ש"מבצע החיסונים ביפן נמצא כעת בהאצה, מה שמעלה את סיכוי לנורמליזציה כלכלית במדינה. 'האשמה המרכזית' בביצועים הנמוכים ביפן היא ההתחדשות של מקרי הקורונה ואיטיות מבצע החיסונים. מצב החירום הנוכחי במדינה הוארך עד ה-20 ביוני, מה שמשפיע על 70% מכלכלת המדינה ואוכלוסייתה. עם זאת, יפן החלה להדביק את הפער. מספר המקרים החדשים הולך ופוחת, והחיסונים מואצים. יפן מחסנת כעת 2% מאוכלוסייתה בשבוע, ו-8% מהאוכלוסייה קיבלו לפחות זריקה אחת (לעומת 2% לפני חודש). אנו צופים ש-30% מהאוכלוסייה תקבל לפחות מנה אחת עד סוף חודש אוגוסט. בהתחשב בכך, אנו סבורים שגם האולימפיאדה תתקיים ביפן בקיץ כמתוכנן".

על פי UBS הסיבה השנייה לסגירת הפער הצפויה היא ש"יפן היא כלכלת שוק מחזורי ולכן אמורה ליהנות מההתאוששות בצמיחה הכלכלית בעולם, מה שיסתייע גם בחולשה של המטבע המקומי, הין היפני. נתוני המאקרו האחרונים במדינה, כגון יצוא וייצור תעשייתי, הפגינו חוסן, תוך שהם נתמכים על ידי הביקוש הזר. בנוסף צריך לזכור שלמעלה מ-40% מההכנסות של התרומה של יפן למדד ה-MSCI מגיעות מחו"ל. כשהמגזרים הגדולים ביותר הם התעשייה והצריכה, כל אחד מהם שוקל כ-20%. בנוסף, ביפן יש את המינוף התפעולי הגבוה ביותר, ולכן הרווחים אמורים יהיו לקפוץ בעקבות התאוששות הצמיחה העולמית".

בבנק מעריכים שהתוצר העולמי יגדל השנה ב-6.5%, ואחריו 5.5% בשנה הבאה, משמעותית מעל לטווח הצמיחה של 3-4% בעשור הקודם. כאמור, חולשת הין - שכנראה תימשך גם בטווח הקרוב - תסייע ליפן כי חולשת המטבע המקומי מסייעת ליצואנים ובדרך כלל מביא לשינוי ברווחים כלפי מעלה בשלושת החודשים הבאים, וצופים לחברות היפניות צמיחה של 40% ברווחים עד סוף מרץ 2022.

קיראו עוד ב"גלובל"

הסיבה השלישית לדעת UBS לחוזקה שיפן צפויה להפגין היא ש"מניות יפניות נוטות להיות גמישות יותר ופגיעות פחות ביחס לשווקים אחרים כשמתרחשת עלייה בריבית הריאלית בארה"ב. אנו צופים שהתשואה הנומינלית בארה"ב ל-10 שנים תעלה ל-2% במחצית השנייה של השנה, וזאת מכיוון שהשוק כבר מתמחר את האינפלציה קרוב לתחום היעד של הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב)".

בשורה התחתונה, UBS שוריים על השוק היפני וסבורים כי הוא "אטרקטיבי להשקעה" ומשדרגים את יפן ל"מועדפת ביותר" באסטרטגיית ההשקעות של הבנק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."