אמיר כהנוביץ
צילום: ביזTV
מאקרו כלכלה

הדוחות טובים, האנליסטים מעלים תחזיות, אבל מישהו צריך להגיד להם: "זה נובע מאירועים חד פעמיים"

מדברים בארה"ב על מס חברות של 28%, כנראה שזה יגיע ל-25%, לא יותר; וגם האם ציפיות לאינפלציה יכולות בעצמן לעורר אינפלציה?
אמיר כהנוביץ | (1)
נושאים בכתבה מאקרו

אנליסטים בוול סטריט ממשיכים לשדרג את תחזיות הרווח, על רקע תוצאותיהן המפתיעות לחיוב של החברות, אך לא ברור כיצד הם מכמתים את היקף הרווחים החד פעמיים כתוצאה מטריליוני הדולרים שמזרימים כיום ממשלות לכלכלה, וכיצד הם מכמתים את היקף ההשפעה הזמנית של התפרצות הביקוש הכבוש. 

הבית הלבן הציג ביום שישי את מסגרת התקציב שלו, ממנה התברר כי הם לא מתכוונים לשפוך כסף בלי תחתית - מסגרת התוספת לגירעון הרב שנתית הוגבלה ל-800 מיליארד דולר ל-10 שנים, שווה ערך ל-0.3% מהתמ"ג הצפוי באותה תקופה. תוספת גירעון כזאת איננה משמעותית מספיק כדי לכלול את חלק גדול מהצעות התקציב, ואם הקונגרס ייאמץ אותה ויתעקש לקדם את תכניותיו המשמעות תהיה צורך במציאת מקורות הכנסה, כלומר העלאת מיסים.

מחוקקים דמוקרטיים יתקשו להסכים להעלאות מס משמעותיות, לא שזה משהו שהמשקיעים היו רוצים בו, הם כידוע רוצים הוצאות אבל מול חובות. הבית הלבן הציע בין היתר להעלות את מס החברות ל-28% אך לפי הערכות בשוק הקונגרס יעדיף לעצור ב-25%. 

כבר כמעט שלושה חודשים ששוק האג"ח לא שותף לטרנד העלאת תחזיות צמיחת החברות, כשהוא נע ביציבות יחסית. בארה"ב התשואה ל-10 שנים נעה סביב 1.6%. 

בעוד הכלכלנים מתפלספים אם האינפלציה זמנית או לא, יש גם מי שחושש דווקא מתרחיש ל "שוט דפלציוני" - הויכוח לגבי זמניות האינפלציה בוער ונוגע בעיקר לעוצמתה, למשך הזמן של צווארי הבקבוק בייצור ובאספקה, ולמשך זמן הביקוש החריג (שמבוסס בחלקו הגדול על זינוק בהוצאה הממשלתית). אלברט אדוארדס מסוסייטה ג'נראל העלה בשבוע שעבר חשש לא מקובל מבועת ציפיות אינפלציה. לדבריו זה שהסקרים מצביעים על כך שהפחד מאינפלציה הפך לדאגה מספר 1 של המשקיעים... ניתן להניח שהם קונים סחורות להשקעה, שבעצמן יוצרות לחצי אינפלציה, מה שמאשר את אמונתם בתזת האינפלציה ומלהיט אותם לקנות עוד סחורות.

בנקודה מסויימת יתחילו להופיע ראיות כי הביקוש הריאלי של שיווי משקל נמוך, מה שיכול לסדוק את התזה. במקביל, היצרנים מגייסים כיום בקלות כסף כדי להגדיל היצע בצורה קיצונית: 

זינוק בכושר הייצור יאיים בשלב הבא על המחירים - אינטל מנסה לעמוד בקצב של סמסונג וטייוואן סמיקונדקטורס, אשר פרסמו תכניות התרחבות עצומות כדי לעמוד בביקוש המזנק לשבבים, וממשיכה לפרסם תוכניות השקעה בעשרות מיליארדי דולרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, הצדיק את ההשקעה העצומה בהגדלת כושר הייצור העולמי במגמת "העבודה מהבית". שרת המסחר האמריקאית, ג'ינה ריימונדו, קראה בתחילת מאי "להגדיל משמעותית" את כושר הייצור האמריקני של מוליכים למחצה והנשיא ג'ו ביידן הציע מימון של 50 מיליארד דולר לייצור שבבים מקומי. אלא שבינתיים התפוגגות המגיפה מפוגגת במידה רבה גם את טרנד העבודה מהבית, ולא ברור כמה ביקוש באמת יהיה לכל אותו כושר ייצור. 

היום יפורסמו בארה"ב סקרי מנהלי הרכש בייצור, שצפויים לתאר התרחבות מהירה מאד. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)
    הקורא 01/06/2021 12:24
    הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.