הדוחות טובים, האנליסטים מעלים תחזיות, אבל מישהו צריך להגיד להם: "זה נובע מאירועים חד פעמיים"
מאקרו אנליסטים בוול סטריט ממשיכים לשדרג את תחזיות הרווח, על רקע תוצאותיהן המפתיעות לחיוב של החברות, אך לא ברור כיצד הם מכמתים את היקף הרווחים החד פעמיים כתוצאה מטריליוני הדולרים שמזרימים כיום ממשלות לכלכלה, וכיצד הם מכמתים את היקף ההשפעה הזמנית של התפרצות הביקוש הכבוש.
הבית הלבן הציג ביום שישי את מסגרת התקציב שלו, ממנה התברר כי הם לא מתכוונים לשפוך כסף בלי תחתית - מסגרת התוספת לגירעון הרב שנתית הוגבלה ל-800 מיליארד דולר ל-10 שנים, שווה ערך ל-0.3% מהתמ"ג הצפוי באותה תקופה. תוספת גירעון כזאת איננה משמעותית מספיק כדי לכלול את חלק גדול מהצעות התקציב, ואם הקונגרס ייאמץ אותה ויתעקש לקדם את תכניותיו המשמעות תהיה צורך במציאת מקורות הכנסה, כלומר העלאת מיסים.
מחוקקים דמוקרטיים יתקשו להסכים להעלאות מס משמעותיות, לא שזה משהו שהמשקיעים היו רוצים בו, הם כידוע רוצים הוצאות אבל מול חובות. הבית הלבן הציע בין היתר להעלות את מס החברות ל-28% אך לפי הערכות בשוק הקונגרס יעדיף לעצור ב-25%.
כבר כמעט שלושה חודשים ששוק האג"ח לא שותף לטרנד העלאת תחזיות צמיחת החברות, כשהוא נע ביציבות יחסית. בארה"ב התשואה ל-10 שנים נעה סביב 1.6%.
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד הכלכלנים מתפלספים אם האינפלציה זמנית או לא, יש גם מי שחושש דווקא מתרחיש ל "שוט דפלציוני" - הויכוח לגבי זמניות האינפלציה בוער ונוגע בעיקר לעוצמתה, למשך הזמן של צווארי הבקבוק בייצור ובאספקה, ולמשך זמן הביקוש החריג (שמבוסס בחלקו הגדול על זינוק בהוצאה הממשלתית). אלברט אדוארדס מסוסייטה ג'נראל העלה בשבוע שעבר חשש לא מקובל מבועת ציפיות אינפלציה. לדבריו זה שהסקרים מצביעים על כך שהפחד מאינפלציה הפך לדאגה מספר 1 של המשקיעים... ניתן להניח שהם קונים סחורות להשקעה, שבעצמן יוצרות לחצי אינפלציה, מה שמאשר את אמונתם בתזת האינפלציה ומלהיט אותם לקנות עוד סחורות.
בנקודה מסויימת יתחילו להופיע ראיות כי הביקוש הריאלי של שיווי משקל נמוך, מה שיכול לסדוק את התזה. במקביל, היצרנים מגייסים כיום בקלות כסף כדי להגדיל היצע בצורה קיצונית:
זינוק בכושר הייצור יאיים בשלב הבא על המחירים - אינטל מנסה לעמוד בקצב של סמסונג וטייוואן סמיקונדקטורס, אשר פרסמו תכניות התרחבות עצומות כדי לעמוד בביקוש המזנק לשבבים, וממשיכה לפרסם תוכניות השקעה בעשרות מיליארדי דולרים.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, הצדיק את ההשקעה העצומה בהגדלת כושר הייצור העולמי במגמת "העבודה מהבית". שרת המסחר האמריקאית, ג'ינה ריימונדו, קראה בתחילת מאי "להגדיל משמעותית" את כושר הייצור האמריקני של מוליכים למחצה והנשיא ג'ו ביידן הציע מימון של 50 מיליארד דולר לייצור שבבים מקומי. אלא שבינתיים התפוגגות המגיפה מפוגגת במידה רבה גם את טרנד העבודה מהבית, ולא ברור כמה ביקוש באמת יהיה לכל אותו כושר ייצור.
היום יפורסמו בארה"ב סקרי מנהלי הרכש בייצור, שצפויים לתאר התרחבות מהירה מאד.
- 1.בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)הקורא 01/06/2021 12:24הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
