אמיר כהנוביץ
צילום: ביזTV
מאקרו כלכלה

הדוחות טובים, האנליסטים מעלים תחזיות, אבל מישהו צריך להגיד להם: "זה נובע מאירועים חד פעמיים"

מדברים בארה"ב על מס חברות של 28%, כנראה שזה יגיע ל-25%, לא יותר; וגם האם ציפיות לאינפלציה יכולות בעצמן לעורר אינפלציה?
אמיר כהנוביץ | (1)
נושאים בכתבה מאקרו

אנליסטים בוול סטריט ממשיכים לשדרג את תחזיות הרווח, על רקע תוצאותיהן המפתיעות לחיוב של החברות, אך לא ברור כיצד הם מכמתים את היקף הרווחים החד פעמיים כתוצאה מטריליוני הדולרים שמזרימים כיום ממשלות לכלכלה, וכיצד הם מכמתים את היקף ההשפעה הזמנית של התפרצות הביקוש הכבוש. 

הבית הלבן הציג ביום שישי את מסגרת התקציב שלו, ממנה התברר כי הם לא מתכוונים לשפוך כסף בלי תחתית - מסגרת התוספת לגירעון הרב שנתית הוגבלה ל-800 מיליארד דולר ל-10 שנים, שווה ערך ל-0.3% מהתמ"ג הצפוי באותה תקופה. תוספת גירעון כזאת איננה משמעותית מספיק כדי לכלול את חלק גדול מהצעות התקציב, ואם הקונגרס ייאמץ אותה ויתעקש לקדם את תכניותיו המשמעות תהיה צורך במציאת מקורות הכנסה, כלומר העלאת מיסים.

מחוקקים דמוקרטיים יתקשו להסכים להעלאות מס משמעותיות, לא שזה משהו שהמשקיעים היו רוצים בו, הם כידוע רוצים הוצאות אבל מול חובות. הבית הלבן הציע בין היתר להעלות את מס החברות ל-28% אך לפי הערכות בשוק הקונגרס יעדיף לעצור ב-25%. 

כבר כמעט שלושה חודשים ששוק האג"ח לא שותף לטרנד העלאת תחזיות צמיחת החברות, כשהוא נע ביציבות יחסית. בארה"ב התשואה ל-10 שנים נעה סביב 1.6%. 

בעוד הכלכלנים מתפלספים אם האינפלציה זמנית או לא, יש גם מי שחושש דווקא מתרחיש ל "שוט דפלציוני" - הויכוח לגבי זמניות האינפלציה בוער ונוגע בעיקר לעוצמתה, למשך הזמן של צווארי הבקבוק בייצור ובאספקה, ולמשך זמן הביקוש החריג (שמבוסס בחלקו הגדול על זינוק בהוצאה הממשלתית). אלברט אדוארדס מסוסייטה ג'נראל העלה בשבוע שעבר חשש לא מקובל מבועת ציפיות אינפלציה. לדבריו זה שהסקרים מצביעים על כך שהפחד מאינפלציה הפך לדאגה מספר 1 של המשקיעים... ניתן להניח שהם קונים סחורות להשקעה, שבעצמן יוצרות לחצי אינפלציה, מה שמאשר את אמונתם בתזת האינפלציה ומלהיט אותם לקנות עוד סחורות.

בנקודה מסויימת יתחילו להופיע ראיות כי הביקוש הריאלי של שיווי משקל נמוך, מה שיכול לסדוק את התזה. במקביל, היצרנים מגייסים כיום בקלות כסף כדי להגדיל היצע בצורה קיצונית: 

זינוק בכושר הייצור יאיים בשלב הבא על המחירים - אינטל מנסה לעמוד בקצב של סמסונג וטייוואן סמיקונדקטורס, אשר פרסמו תכניות התרחבות עצומות כדי לעמוד בביקוש המזנק לשבבים, וממשיכה לפרסם תוכניות השקעה בעשרות מיליארדי דולרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, הצדיק את ההשקעה העצומה בהגדלת כושר הייצור העולמי במגמת "העבודה מהבית". שרת המסחר האמריקאית, ג'ינה ריימונדו, קראה בתחילת מאי "להגדיל משמעותית" את כושר הייצור האמריקני של מוליכים למחצה והנשיא ג'ו ביידן הציע מימון של 50 מיליארד דולר לייצור שבבים מקומי. אלא שבינתיים התפוגגות המגיפה מפוגגת במידה רבה גם את טרנד העבודה מהבית, ולא ברור כמה ביקוש באמת יהיה לכל אותו כושר ייצור. 

היום יפורסמו בארה"ב סקרי מנהלי הרכש בייצור, שצפויים לתאר התרחבות מהירה מאד. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)
    הקורא 01/06/2021 12:24
    הגב לתגובה זו
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.