אמיר כהנוביץ
צילום: ביזTV
מאקרו כלכלה

הדוחות טובים, האנליסטים מעלים תחזיות, אבל מישהו צריך להגיד להם: "זה נובע מאירועים חד פעמיים"

מדברים בארה"ב על מס חברות של 28%, כנראה שזה יגיע ל-25%, לא יותר; וגם האם ציפיות לאינפלציה יכולות בעצמן לעורר אינפלציה?
אמיר כהנוביץ | (1)
נושאים בכתבה מאקרו

אנליסטים בוול סטריט ממשיכים לשדרג את תחזיות הרווח, על רקע תוצאותיהן המפתיעות לחיוב של החברות, אך לא ברור כיצד הם מכמתים את היקף הרווחים החד פעמיים כתוצאה מטריליוני הדולרים שמזרימים כיום ממשלות לכלכלה, וכיצד הם מכמתים את היקף ההשפעה הזמנית של התפרצות הביקוש הכבוש. 

הבית הלבן הציג ביום שישי את מסגרת התקציב שלו, ממנה התברר כי הם לא מתכוונים לשפוך כסף בלי תחתית - מסגרת התוספת לגירעון הרב שנתית הוגבלה ל-800 מיליארד דולר ל-10 שנים, שווה ערך ל-0.3% מהתמ"ג הצפוי באותה תקופה. תוספת גירעון כזאת איננה משמעותית מספיק כדי לכלול את חלק גדול מהצעות התקציב, ואם הקונגרס ייאמץ אותה ויתעקש לקדם את תכניותיו המשמעות תהיה צורך במציאת מקורות הכנסה, כלומר העלאת מיסים.

מחוקקים דמוקרטיים יתקשו להסכים להעלאות מס משמעותיות, לא שזה משהו שהמשקיעים היו רוצים בו, הם כידוע רוצים הוצאות אבל מול חובות. הבית הלבן הציע בין היתר להעלות את מס החברות ל-28% אך לפי הערכות בשוק הקונגרס יעדיף לעצור ב-25%. 

כבר כמעט שלושה חודשים ששוק האג"ח לא שותף לטרנד העלאת תחזיות צמיחת החברות, כשהוא נע ביציבות יחסית. בארה"ב התשואה ל-10 שנים נעה סביב 1.6%. 

בעוד הכלכלנים מתפלספים אם האינפלציה זמנית או לא, יש גם מי שחושש דווקא מתרחיש ל "שוט דפלציוני" - הויכוח לגבי זמניות האינפלציה בוער ונוגע בעיקר לעוצמתה, למשך הזמן של צווארי הבקבוק בייצור ובאספקה, ולמשך זמן הביקוש החריג (שמבוסס בחלקו הגדול על זינוק בהוצאה הממשלתית). אלברט אדוארדס מסוסייטה ג'נראל העלה בשבוע שעבר חשש לא מקובל מבועת ציפיות אינפלציה. לדבריו זה שהסקרים מצביעים על כך שהפחד מאינפלציה הפך לדאגה מספר 1 של המשקיעים... ניתן להניח שהם קונים סחורות להשקעה, שבעצמן יוצרות לחצי אינפלציה, מה שמאשר את אמונתם בתזת האינפלציה ומלהיט אותם לקנות עוד סחורות.

בנקודה מסויימת יתחילו להופיע ראיות כי הביקוש הריאלי של שיווי משקל נמוך, מה שיכול לסדוק את התזה. במקביל, היצרנים מגייסים כיום בקלות כסף כדי להגדיל היצע בצורה קיצונית: 

זינוק בכושר הייצור יאיים בשלב הבא על המחירים - אינטל מנסה לעמוד בקצב של סמסונג וטייוואן סמיקונדקטורס, אשר פרסמו תכניות התרחבות עצומות כדי לעמוד בביקוש המזנק לשבבים, וממשיכה לפרסם תוכניות השקעה בעשרות מיליארדי דולרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, הצדיק את ההשקעה העצומה בהגדלת כושר הייצור העולמי במגמת "העבודה מהבית". שרת המסחר האמריקאית, ג'ינה ריימונדו, קראה בתחילת מאי "להגדיל משמעותית" את כושר הייצור האמריקני של מוליכים למחצה והנשיא ג'ו ביידן הציע מימון של 50 מיליארד דולר לייצור שבבים מקומי. אלא שבינתיים התפוגגות המגיפה מפוגגת במידה רבה גם את טרנד העבודה מהבית, ולא ברור כמה ביקוש באמת יהיה לכל אותו כושר ייצור. 

היום יפורסמו בארה"ב סקרי מנהלי הרכש בייצור, שצפויים לתאר התרחבות מהירה מאד. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)
    הקורא 01/06/2021 12:24
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אילון מאסק
צילום: טוויטר

אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה

הנפקה אפשרית ב־2026 לפי שווי חסר תקדים, חזון מאדים שממשיך להניע את מאסק, ושאלות פתוחות לגבי פיזור הכוח בין אימפריית החברות שבשליטתו

שלמה גרינברג |

בהודעה של חברת SpaceX, שנחשפה על ידי בלומברג ביום שישי, מסרה SpaceX כי היא מתכוננת להנפקה אפשרית לציבור בשנת 2026 שתשמש למימון "קצב טיסה מטורף" עבור טילי ה-Starship שהיא מפתחת, מרכזי נתונים של בינה מלאכותית בחלל ובסיס על הירח. מאסק, כמנהגו, עושה זאת שוב, SpaceX, החברה שהקים ב-2001 במטרה להסיע אנשים להתיישבות במאדים (הרבה לפני טסלה ושאר ששת החברות המופלאות שהוביל מאז), שמייצרת רקטות ולווייני תקשורת, תונפק במהלך 2026, בשווי של כ-800 מיליארד דולר, מה שעשויה להיות ההנפקה הראשונית לציבור הגדולה ביותר בכל הזמנים. מאסק אגב, כאשר ייסד את החברה, אמר שמטרתו בחיים ליישב אנשים על מאדים ולדעתי כול מה שעשה מאז 2001 זה צעדים בכיוון, כולל טסלה.


כול מה שאני יכול לומר כרגע הוא שחבל שנותק בזמנו ההסכם בינו לבין מוביליי שהיה קושר אותו יותר מכפי שהוא קשור כיום לישראל. 800 מיליארד לחברה בת 24? והרי ברור לכול ברוקר בוול סטריט ומחוצה לה שאם השוק ימשיך בעוצמתו יחצה ערך החברה טריליון דולרים כבר ביום המסחר הראשון. מחיר המניה הצפוי יהיה בהנפקה $421. כמעט פי 2 ממחירה ביולי האחרון (אז $212) כשגייס בפרטי. מאסק עצמו, לפי בלומברג, חוזה שהחברה תיסחר לפי ערך של 1.5 טריליון. תחשבו לרגע שזה ערך שני בגודלו לחברת ארמקו הסעודית בעת הנפקתה וכמה כסף עושה החברה הסעודית בהשוואה לספייסX.


המקנאים כמובן כועסים/מלגלגים, שאיפת חייו של מאסק, כדבריהם, שהייתה ועדיין יישוב המאדים בבני אדם, "עלולה לפגועה ברווחיות החברה" לטענתם אבל ממגיבי רדיט על ההנפקה הבנתי שדורות ה- X Y Z, במיוחד שני האחרונים, מעוניינים במאדים הרבה יותר מאשר בכני השילוח של הטילים או בסטרלינג (אינטרנט מהחלל), שמהווה ההכנסה הגדולה של החברה, כך שהביקוש הקמעונאי, אם המצב בשוק יהיה כמו היום, ירקיע שחקים. "ההנפקה הזו", אמר ויל וויטהורן, יו"ר חברת Seraphim Space Investment והאיש שהוביל את Virgin Galactic של ברונסון, "אינה פחות מאירוע ססמי", תקשיבו לאיש ותבינו אילו אפשרויות נפתחות לתעשיית החלל כולה.


לתמונה נכנסת כמובן גם טסלה. אחרי הכול, מאסק שכנע את מועצת המנהלים של טסלה להעניק לו, על בסיס הצלחה במהלך העשור הבא, מניות TSLA בשווי טריליון דולרים. הסיבה העקרית, לצד האמונה הגדולה ביכולותיו של האיש, הייתה שזה יחייב את מאסק להתמקד בטסלה בעשור הבא אבל מאסק הוא היו"ר, המנכ"ל וגם המנהל הטכנולוגי של ספייסX אז איך זה מסתדר? ומה עם החברות האחרות שבבעלותו כמו חברת הבינה המלאכותית xAI, פלטפורמת המדיה החברתית X, חברת ממשק המוח-מחשב Neuralink וחברת בניית המנהרות The Boring Company, כ"א מהן יהלום בפני עצמו? זה לא יסתדר בצורה הנוכחית אבל מיזוג בין החברות של מאסק זו פעולה חוקית אמנם אבל קשה ביותר לבצוע, תשאלו את ChatGPT ותבינו. "האדם היחיד שיידע איך לצאת מהבעיה שהוא עצמו יצר זה מאסק ולי אין שום ספק שהוא היחיד שגם יודע איך להשביע את רצון כול בעלי המניות", אמרה בהזדמנות המעריצה הגדולה קאתי ווד שלטענתה מניית TSLA תגיע ל-2200 דולרים אז נחיה ונראה. לסיום, הפרופסור Scott Galloway, שאני עוד זוכר אותו כאנליסט במורגן סטנלי בשנות ה-80 ושכיום הוא פרופסור לשיווק באוניברסיטת NYU, סופר מצליח ונואם חשוב, מסביר מדוע הוא לא ישקיע בהנפקה, "המודל העסקי של מאסק אינו טוב, הוא הופך את כלי התקשורת למרכזי תוכן קיצוניים וסנסציוניים..." ולכן אינו מתעניין בהשקעה בהנפקה ראשונה של SpaceX.