אמיר כהנוביץ
צילום: ביזTV
מאקרו כלכלה

הדוחות טובים, האנליסטים מעלים תחזיות, אבל מישהו צריך להגיד להם: "זה נובע מאירועים חד פעמיים"

מדברים בארה"ב על מס חברות של 28%, כנראה שזה יגיע ל-25%, לא יותר; וגם האם ציפיות לאינפלציה יכולות בעצמן לעורר אינפלציה?
אמיר כהנוביץ | (1)
נושאים בכתבה מאקרו

אנליסטים בוול סטריט ממשיכים לשדרג את תחזיות הרווח, על רקע תוצאותיהן המפתיעות לחיוב של החברות, אך לא ברור כיצד הם מכמתים את היקף הרווחים החד פעמיים כתוצאה מטריליוני הדולרים שמזרימים כיום ממשלות לכלכלה, וכיצד הם מכמתים את היקף ההשפעה הזמנית של התפרצות הביקוש הכבוש. 

הבית הלבן הציג ביום שישי את מסגרת התקציב שלו, ממנה התברר כי הם לא מתכוונים לשפוך כסף בלי תחתית - מסגרת התוספת לגירעון הרב שנתית הוגבלה ל-800 מיליארד דולר ל-10 שנים, שווה ערך ל-0.3% מהתמ"ג הצפוי באותה תקופה. תוספת גירעון כזאת איננה משמעותית מספיק כדי לכלול את חלק גדול מהצעות התקציב, ואם הקונגרס ייאמץ אותה ויתעקש לקדם את תכניותיו המשמעות תהיה צורך במציאת מקורות הכנסה, כלומר העלאת מיסים.

מחוקקים דמוקרטיים יתקשו להסכים להעלאות מס משמעותיות, לא שזה משהו שהמשקיעים היו רוצים בו, הם כידוע רוצים הוצאות אבל מול חובות. הבית הלבן הציע בין היתר להעלות את מס החברות ל-28% אך לפי הערכות בשוק הקונגרס יעדיף לעצור ב-25%. 

כבר כמעט שלושה חודשים ששוק האג"ח לא שותף לטרנד העלאת תחזיות צמיחת החברות, כשהוא נע ביציבות יחסית. בארה"ב התשואה ל-10 שנים נעה סביב 1.6%. 

בעוד הכלכלנים מתפלספים אם האינפלציה זמנית או לא, יש גם מי שחושש דווקא מתרחיש ל "שוט דפלציוני" - הויכוח לגבי זמניות האינפלציה בוער ונוגע בעיקר לעוצמתה, למשך הזמן של צווארי הבקבוק בייצור ובאספקה, ולמשך זמן הביקוש החריג (שמבוסס בחלקו הגדול על זינוק בהוצאה הממשלתית). אלברט אדוארדס מסוסייטה ג'נראל העלה בשבוע שעבר חשש לא מקובל מבועת ציפיות אינפלציה. לדבריו זה שהסקרים מצביעים על כך שהפחד מאינפלציה הפך לדאגה מספר 1 של המשקיעים... ניתן להניח שהם קונים סחורות להשקעה, שבעצמן יוצרות לחצי אינפלציה, מה שמאשר את אמונתם בתזת האינפלציה ומלהיט אותם לקנות עוד סחורות.

בנקודה מסויימת יתחילו להופיע ראיות כי הביקוש הריאלי של שיווי משקל נמוך, מה שיכול לסדוק את התזה. במקביל, היצרנים מגייסים כיום בקלות כסף כדי להגדיל היצע בצורה קיצונית: 

זינוק בכושר הייצור יאיים בשלב הבא על המחירים - אינטל מנסה לעמוד בקצב של סמסונג וטייוואן סמיקונדקטורס, אשר פרסמו תכניות התרחבות עצומות כדי לעמוד בביקוש המזנק לשבבים, וממשיכה לפרסם תוכניות השקעה בעשרות מיליארדי דולרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, הצדיק את ההשקעה העצומה בהגדלת כושר הייצור העולמי במגמת "העבודה מהבית". שרת המסחר האמריקאית, ג'ינה ריימונדו, קראה בתחילת מאי "להגדיל משמעותית" את כושר הייצור האמריקני של מוליכים למחצה והנשיא ג'ו ביידן הציע מימון של 50 מיליארד דולר לייצור שבבים מקומי. אלא שבינתיים התפוגגות המגיפה מפוגגת במידה רבה גם את טרנד העבודה מהבית, ולא ברור כמה ביקוש באמת יהיה לכל אותו כושר ייצור. 

היום יפורסמו בארה"ב סקרי מנהלי הרכש בייצור, שצפויים לתאר התרחבות מהירה מאד. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בהחלט מעורר מחשבה (ל"ת)
    הקורא 01/06/2021 12:24
    הגב לתגובה זו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותשר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיות

פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן

סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”

רן קידר |

איראן הודיעה כי תארח בימים הקרובים רצף ביקורי דיפלומטים בכירים מסעודיה ומטורקיה, שיקיימו בטהראן שיחות מדיניות על רקע המתיחות במזרח התיכון וההסלמה בזירות בין ישראל, רצועת עזה, לבנון וסוריה.

משרד החוץ האיראני מסר כי סגן שר החוץ הסעודי לעניינים מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, יגיע לטהראן לצורך דיונים על היחסים הדו-צדדיים, לצד בחינת ההתפתחויות האזוריות. ההודעה לא כללה תאריך רשמי, אך לפי דיווחים סעודיים ופרסומים רשמיים באיראן, ביקורו כבר יצא לדרך ביום ראשון והוא זכה לקבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י.

הביקור הסעודי מוגדר כחלק מסבב התייעצויות שממשלות סעודיה ואיראן מקיימות מאז חידוש היחסים בשנת 2023. הפגישות צפויות לעסוק בהעמקת ההידברות הבילטרלית ובמצב באזור. בפגישות קודמות בין הצדדים השתתפו גם בכירים ברמת הביטחון, כולל פגישת מזכיר המועצה לביטחון לאומי, עלי לאריג'אני, עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בחודש ספטמבר האחרון.

במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת אף הוא בטהראן ביום ראשון וצפוי לקיים סדרת פגישות עם ההנהגה האיראנית. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, הדגיש כי ביקורו של פידאן הוא "המשך לשורת ההתייעצויות הקבועות שמקיימת איראן עם מדינות האזור".

לפי הדובר האיראני, אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו על הפרק הוא העימותים המתעצמים בין ישראל לגורמים שונים באזור, ובראשם המלחמה בעזה והמתיחות בגדה המערבית. לדבריו, ישראל מהווה "את האיום הגדול ביותר על השלום והביטחון הבינלאומיים", והדגיש כי דפוס הפעולה הצבאי של ישראל בלבנון, בסוריה ובמדינות נוספות גורם לחשש גובר בקרב מדינות האזור.