מכשיר של נובוקיור
צילום: אתר נובוקיור

ממריאה ב-50%, שווה כמעט פי 2 מטבע - מי את נובוקיור?

הזינוק בא בעקבות הקדמה צפויה של תוצאות הניסוי בטיפול לחולי סרטן ריאות סופניים; מלבד פיתוח זה החברה מוכרת כבר טיפול לסרטן המוח ולסוג נדיר נוסף של המחלה. ב-2020 עברה לרווחיות (הנתון המייצג הוא 14 מ' ד') ושולי הרווח הגולמי רחבים מאד - כ-80%
גלעד מנדל | (5)
נושאים בכתבה סרטן רפואה

חברת  NOVOCURE  (סימול: NVCR) העוסקת בפיתוח טיפול לסרטן מזנקת היום ב-48% בנאסד"ק עד לשווי של 20 מיליארד דולר ובכך הופכת לישראלית הגדולה ביותר בוול סטריט. לשם השוואה חברת טבע הישראלית נסחרת בשווי של 11.8 מיליארד דולר – קצת יותר מחצי מהשווי של נובוקיור.

 

הזינוק של החברה היום בא בעקבות כך שהחברה דיווחה על כך שקיבלה הערה מוועדה חיצונית שתוצאות ניסוי הביניים של שלב שלוש של החברה, שמיועד לחולי סרטן ריאות במצב סופני – צפויות להגיע מוקדם יותר מהצפוי.

 

המוצר של חברת נובוקיור נקרא Optune Lua™ ובאמצעות אותות חשמליים שנשלחים אל עבר הגידול הסרטני הוא אמור להאריך את חיי המטופל, זאת דרך האטת קצב ההתחלקות של התאים הסרטניים. החברה לא מתיימרת להגיד כי הטיפול שלה מרפא לחלוטין את הסרטן, אלא רק כאמור מאריך את חיי החולים והוא בא בנוסף לטיפולים כימותרפיים, ככל שמבוצעים.

כיום, מלבד שלב 3 של הניסוי הקליני שהחברה נמצאת בו בדרך לטיפול בחולי סרטן ריאות, לחברה יש אישור מה-FDA האמריקאי ומ-CE האירופאי להשתמש במוצר לטיפול בסרטן המוח ובעוד סוג סרטן נדיר בשם MPM. החברה כבר מוכרת את הטיפול שלה בשבדיה, אוסטריה, שוויץ, יפן, גרמניה וישראל.

 

שנת 2020 הייתה השנה הראשונה שבה החברה הצליחה לעבור לרווחיות, הן תפעולית והן ברווח הנקי. ההכנסות בשנת 2020 הסתכמו לסך של 494 מיליון דולר, גידול של 40% בהשוואה להכנסות של 351 מיליון דולר בשנת 2019. הרווח התפעולי הסתכם לכ-30.4 מיליון דולר, הרווח הנקי הסתכם לכ-19.8 מיליון דולר, אבל הוא כולל בתוכו מספר הטבות מס שהחברה רשמה בעקבות הטבות שנתן הממשל האמריקאי בקורונה, אם מסתכלים על שיעור מס מייצג מקבלים שהרווח השנתי הנקי של החברה עומד על כ-14.3 מיליון דולר.

נתון מעניין הוא שולי הרווח הגולמי של החברה, בגלל שהטיפול של החברה חדשני היא מוכרת אותו במחיר גבוה מאוד של כ-21 אלף דולר לחודש למטופל עבור השימוש במוצר שלה, עקב כך החברה רשמה ב-2020 שיעור רווחיות גולמית של לא פחות מ-78.5% כאשר היא רשמה רווח גולמי של 388 מיליון דולר רווח גולמי.

 

כמו כן חשוב לציין שהחברה רשמה הוצאות שכר על בסיס מניות של כ-75.7 מיליון דולר שהן אינן הוצאות במזומן אך כמובן נרשמות כהפסד ומורידות את הרווח מבחינה חשבונאית.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כל הכבוד לכל עובדי נובוקיור.כל הכבוד לעובדי עובדי נובוקיור ?? (ל"ת)
    משה 18/06/2021 17:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כתב שמבין עניין (ל"ת)
    דוד 14/04/2021 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בן 14/04/2021 07:37
    הגב לתגובה זו
    טבע חברה ענקית רווחית שדרה לאחר סיום פארסת התביעות תטוס לשערים שמזמן לא ראינו כאן. הניהול הכושל שהביא את טבע לסף פשיטת רגל מזמן כבר לא קיים. השער הנוכחי של טבע הוא בדיחה גרועה ולא הגיוני.
  • 1.
    אמיר 14/04/2021 07:07
    הגב לתגובה זו
    ובחרת בחיים - ולגיד שלום לסרטן
  • אמן (ל"ת)
    אלון 14/04/2021 11:08
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.