וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

ה-SEC פתח בבדיקה רשמית של תעשיית הספאקים

רשות ני"ע האמריקאית העבירה לבנקים בוול סטריט בקשות לבדוק את התנהלות החתמים ואת רמת הסיכונים בתעשייה, המטרה היא לבחון את המנגנונים שמפעילים גופי ההשקעות כדי למנוע הונאת משקיעים
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה וול סטריט ספאק

בתחילת החודש הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) הוציאה הודעה חריגה, שבה קראה למשקיעים שלא להשקיע בשלדים הציבוריים הידועים כספאק, או חברות צ'ק פתוח, רק בגלל שידועים מושקעים בהם. כבר אז הודיעו בכירים ב-SEC כי הם בוחנים את תעשיית המיזוג ההפוך, שמאפשר לחברות פרטיות להיכנס לבורסה בניו יורק בדלת האחורית, במקום לעבור את ההליך הארוך, המתיש והיקר של הנפקה ראשונית קלאסית.

 

לפי אתר spacinsider העוקב אחרי התעשייה, עד כה הונפקו 296 ספאקים מתחילת השנה שגייסו מצרפית כמעט 97 מיליארד דולר. רק לשם השוואה, בכל 2020, שהייתה שנת השיא של התעשייה הזו, הונפקו "רק" 248 ספאקים שגייסו מצרפית למעלה מ-83 מיליארד דולר. בחודש האחרון הונפקו 120 חדשים ורק בשבוע האחרון הונפקו עוד 50. נכון לכרגע יש 523 ספאקים בשוק, ואם הקצב של הרבעון הנוכחי יישמר, יונפקו עד סוף השנה 1,200 שלדים בורסאיים.

 

היסטרי, נכון? גם ב-SEC חושבים ככה. בהתבסס על 4 מקורות שונים, ברויטרס חשפו כי הרשות האמריקאית שלחה מכתבים לבנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט מתוך מטרה להבין איך השוק הזה פועל.

 

לפי הדיווח, ב-SEC מעוניינים לבדוק איך החתמים של הספאקים מנהלים את הסיכונים הכרוכים בהנפקות. במכתב ביקשו ברשות מהבנקים לדווח באופן וולנטרי, כך שעדיין לא מדובר בחקירה רשמית, אלא בבדיקה ראשונית.

 

ב-SEC יבחנו מה רמת בדיקות הנאותות שהספאקים מבצעים עבור החברות המתמזגות והאם תשלומים גבוהים של הנפקות מוצלחות מדווחות כראוי למשקיעים. עוד מודאגים ב-SEC כי הספאקים מעלים את השימוש במידע פנים בתקופה שבין ההודעה על המיזוג להנפקה עצמה.

 

עם זאת, המכתבים נכתבו על ידי החטיבה המשפטית ב-SEC, מה שאומר שכנראה שיהיה לכך המשך, במיוחד אם הבנקים יסרבו למסור פרטים, מה שיעלה חשד לפעילויות בעייתיות. ב-SEC מעוניינים לבחון כמה עמלות מרוויחים החתמים, מה הנפחים ואילו אמצעים פנימיים קיימים בבנק כדי למשטר את ההשקעות.

 

במחקר שפורסם בחודש שעבר, עלה כי 71% מהמניות מ-115 המיזוגים שהושלמו בין 2016 ל-2020, ירדו בשנה לאחר המיזוג. 65% ירדו בתום חודש מתחילת המסחר בהן. זה סיכון למשקיעים. יש גם לא מעט סיפורי הצלחות, כמו הנפקת דראפטקינגס (DKNG), שהמניה עלתה ב-216% מאז שהפכה לציבורית באפריל.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רק מזומן 25/03/2021 20:59
    הגב לתגובה זו
    בועה בועתית אם כל הבועות.חברות ממונפות עשרות מונים לצורך הנפקה.בסוף יגרדו עשירית.
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.