וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

ה-SEC פתח בבדיקה רשמית של תעשיית הספאקים

רשות ני"ע האמריקאית העבירה לבנקים בוול סטריט בקשות לבדוק את התנהלות החתמים ואת רמת הסיכונים בתעשייה, המטרה היא לבחון את המנגנונים שמפעילים גופי ההשקעות כדי למנוע הונאת משקיעים
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה וול סטריט ספאק

בתחילת החודש הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) הוציאה הודעה חריגה, שבה קראה למשקיעים שלא להשקיע בשלדים הציבוריים הידועים כספאק, או חברות צ'ק פתוח, רק בגלל שידועים מושקעים בהם. כבר אז הודיעו בכירים ב-SEC כי הם בוחנים את תעשיית המיזוג ההפוך, שמאפשר לחברות פרטיות להיכנס לבורסה בניו יורק בדלת האחורית, במקום לעבור את ההליך הארוך, המתיש והיקר של הנפקה ראשונית קלאסית.

 

לפי אתר spacinsider העוקב אחרי התעשייה, עד כה הונפקו 296 ספאקים מתחילת השנה שגייסו מצרפית כמעט 97 מיליארד דולר. רק לשם השוואה, בכל 2020, שהייתה שנת השיא של התעשייה הזו, הונפקו "רק" 248 ספאקים שגייסו מצרפית למעלה מ-83 מיליארד דולר. בחודש האחרון הונפקו 120 חדשים ורק בשבוע האחרון הונפקו עוד 50. נכון לכרגע יש 523 ספאקים בשוק, ואם הקצב של הרבעון הנוכחי יישמר, יונפקו עד סוף השנה 1,200 שלדים בורסאיים.

 

היסטרי, נכון? גם ב-SEC חושבים ככה. בהתבסס על 4 מקורות שונים, ברויטרס חשפו כי הרשות האמריקאית שלחה מכתבים לבנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט מתוך מטרה להבין איך השוק הזה פועל.

 

לפי הדיווח, ב-SEC מעוניינים לבדוק איך החתמים של הספאקים מנהלים את הסיכונים הכרוכים בהנפקות. במכתב ביקשו ברשות מהבנקים לדווח באופן וולנטרי, כך שעדיין לא מדובר בחקירה רשמית, אלא בבדיקה ראשונית.

 

ב-SEC יבחנו מה רמת בדיקות הנאותות שהספאקים מבצעים עבור החברות המתמזגות והאם תשלומים גבוהים של הנפקות מוצלחות מדווחות כראוי למשקיעים. עוד מודאגים ב-SEC כי הספאקים מעלים את השימוש במידע פנים בתקופה שבין ההודעה על המיזוג להנפקה עצמה.

 

עם זאת, המכתבים נכתבו על ידי החטיבה המשפטית ב-SEC, מה שאומר שכנראה שיהיה לכך המשך, במיוחד אם הבנקים יסרבו למסור פרטים, מה שיעלה חשד לפעילויות בעייתיות. ב-SEC מעוניינים לבחון כמה עמלות מרוויחים החתמים, מה הנפחים ואילו אמצעים פנימיים קיימים בבנק כדי למשטר את ההשקעות.

 

במחקר שפורסם בחודש שעבר, עלה כי 71% מהמניות מ-115 המיזוגים שהושלמו בין 2016 ל-2020, ירדו בשנה לאחר המיזוג. 65% ירדו בתום חודש מתחילת המסחר בהן. זה סיכון למשקיעים. יש גם לא מעט סיפורי הצלחות, כמו הנפקת דראפטקינגס (DKNG), שהמניה עלתה ב-216% מאז שהפכה לציבורית באפריל.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רק מזומן 25/03/2021 20:59
    הגב לתגובה זו
    בועה בועתית אם כל הבועות.חברות ממונפות עשרות מונים לצורך הנפקה.בסוף יגרדו עשירית.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.