עליות בוול סטריט
צילום: iStock

לקראת 2021: ״זו הסיבה שהשווקים די אופטימיים, ובצדק״

ברקליס מספקים שלל סיבות לאופטימיות וביניהם תשואה של מעל 9% במדד ה-S&P 500 על רקע צמיחה חזקה של 5.6% בתמ״ג העולמי: ״ייקח כמה שנים לחזור למצב של צמיחה אינפלציונית חזקה״ אומרים בבנק, ולא צופים ירידה בתמיכה המוניטרית
אור צרפתי | (7)

האופטימיות בשווקים לקראת התאוששות כלכלית בשנת 2021 מוצדקת, כך אמר כריסטיאן קלר, ראש מערך המחקר הכלכלי אצל ענקית השירותים הפיננסים ברקליס (Barclays,סימול:LON,BARC). כריסטיאן צופה כי חזרת הצמיחה לצד אינפלציה שעולה, אך מתחת ליעדי הבנק המרכזי, צפויים לתמוך בכלכלה הגלובלית. 

 

בתחזית 2021, ברקליס צופים כי התמ״ג העולמי יצמח בכ-5.6% בשנת 2021, כאשר הוא חוזר בכיווץ של כ-3.6% השנה. בבנק טוענים כי מרבית הכלכלות המערביות הגיעו למה שמכנים חיסון עדר, כבר במהלך הרבעון השני והשלישי השנה.תחזית זו ורודה יותר ממה שהציעו ב-OECD, אשור צופים התכווצות חדה יותר של 4.2% השנה, ואחריה התרחבות של כ-4.2% בשנת 2021. 

 

בברקליס אומרים כי תחזיותיהם משקפות את שלל תוצאות החיסון החיוביות, כאשר לאחרונה  החלו להתפרסם חיסונים פוטנציאלים עם שיעורי יעילות הרבה מעל המצופה. אלו מציביעים על דחיפה משמעותית לקראת צמיחה חזקה במהלך הרבעון השני של 2021. גם יעדי האינפלציה שצופים בבנק העולמי לא מעידים על הימנעות צפויה של הבנקים המרכזיים מתמיכה חסרת תקדים בשווקים. 

 

״שווקי העבודה מתאוששים, אך אנחנו עדיין נמצאים בשיעורי אבטלה גבוהים מאד, כך שללא ספק יש כאן התרשלות של המערכת״ אומר כריסטיאן. ״המשמעות היא, כשמדובר במניעי הליבה של האינפלציה, עליות שכר וכדומה, לא סביר שנראה שינוי משמעותי בטווח הקצר, אפילו לא בשנה הבאה. ייקח כמה שנים לחזור למצב של צמיחה אינפלציונית חזקה״ הוסיף. 

 

ברקליס צופים עלייה הדרגתית באינפלציה, כזאת שלא תיהיה משמעותית מספיק, בכדי לגרום לבנקים המרכזיים לשקול להדק את החגורות בכל מה שקשור לעמדת המדיניות המוניטרית העולמית. ״זו הסיבה שהשווקים די אופטימיים, ובצדק. יש לנו סביבה שבה הצמיחה חוזרת, האינפלציה באופן יחסי משותקת, יש לך בנקים מרכזיים הממשיכים לתמוך בהתאוששות כלכלית, וההידוק עוד נראה רחוק.״ אמר כריסטיאן. 

 

האנליסטים של ברקליס בשווקי ההון כבר פרסמו את התחזית שלהם לשנת 2021, הם צופים ראלי במניות האירופאית על רקע חזרה לצמיחה ברווחיות למניה. הסיבה העיקרית היא כמובן, שבאמצעות החיסונים נוכל לשלוט במחלה. בברקליס צופים כי הסנופי (S&P 500) יחצה את רף ה-4,000 נקודות בשנת 2021, והמניות האירופאיות ישברו שיאים חדשים, כאשר נקודת הייחוס היא שתשואות האג״ח האמריקאי ל-10 שנים יעלו ל-1.25% .

נכון להיום, מדד ה-S&P 500 עומד על כ-3,665 נקודות, כלומר תשואה של מעל ל-9% בשנת 2021, ותשואת אג״ח אמריקאי ל-10 שנים עומדת על כ-0.95%. 

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לרון 03/12/2020 16:30
    הגב לתגובה זו
    בגובהו 87 מרמז על תיקון לא רחוק
  • 6.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 03/12/2020 08:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משה 03/12/2020 08:02
    הגב לתגובה זו
    רק מחזק שהבורסה הישראלית חולה
  • 4.
    סתיו 03/12/2020 07:22
    הגב לתגובה זו
    זהירות מלכודת ברורה להכניס תמימים לשוק ולקחת להם את הכסף. אילו עליות צפויות עם הודעות על פיזור הכנסת וסגרים של גל שלישי ? מי שאמיץ שייכנס לאמריקן איירלנס שאם החיסון יחל להיות משווק יטוס לצעלה.
  • 3.
    מגן הציבור 03/12/2020 07:09
    הגב לתגובה זו
    הפירמידה הפיננסית הגדולה בהיסטוריה. אלוהים ישמור.
  • 2.
    יחזקאל 03/12/2020 03:01
    הגב לתגובה זו
    לא שמעתי עד היום על בנק או חברת השקעות שהזהירו לפני המפולת , תמיד ליבו עוד את הפעילות והאופטמיות גם כשהכל לקראת תהום
  • 1.
    בקיצור הבועה תמשיך להתנפח (ל"ת)
    רפי 03/12/2020 00:52
    הגב לתגובה זו
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת

טראמפ אומר שהעיתון הוא "שופר של הדמוקרטים";  "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי";  

רן קידר |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

טראמפ בתביעת ענק נגד הניו יורק טיימס. לטענתו, העיתון משמש כ"שופר של המפלגה הדמוקרטית, ומנהל נגדו קמפיין השמצות מתמשך". בין היתר, טראמפ זועם על פרסומים שקשרו אותו לג'פרי אפשטיין, למרות הכחשותיו החוזרות.

"היום יש לי את הכבוד הגדול להגיש תביעת דיבה ולשון הרע בסך 15 מיליארד דולר נגד הניו יורק טיימס", כתב טראמפ ברשת Truth Social. "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי".

היסטוריה של עימותים: מ"פייק ניוז" לבתי המשפט

צריך להזכיר שטראמפ והתקשורת במלחמה מתמדת. CNN, Washington Post, NBC - כולם זכו לתואר "פייק ניוז". אבל עכשיו המאבק עובר לזירה המשפטית. בשנים האחרונות טראמפ הגביר את הלחץ. איומים בתביעות והתקפות גם על רשתות חברתיות בניסיונות להגביל את כוח התקשורת. התביעה הנוכחית היא השיא - 15 מיליארד דולר, סכום  העולה על שווי העיתון שנסחר ב-9.6 מיליארד דולר. .

תביעה דומה נגד ABC News ב-2024 הסתיימה בפשרה של 15 מיליון דולר, ללא הודאה באשמה. אבל הפעם טראמפ מכוון גבוה יותר.

העיתון עצמו שומר על קור רוח. "אנו עומדים מאחורי הדיווחים שלנו ומחויבים לחופש העיתונות", הצהירו דובריו. אבל נראה שמאחורי הקלעים, צוותי המשפטנים כבר מתכוננים לקרב ארוך.

תביעת SLAPP? המומחים סקפטיים

עיתונים וגופי תקשורת מקבלים מכתבי התראה ותביעות גם כדי להשתיק אותם - תביעות השתקה (SLAPP). המטרה של התובע היא להרתיע, לא לנצח. זו אסטרטגיה שמנצחת גם כשהיא מפסידה. גופי תקשורת ישקיעו מיליונים בהגנה וזה גדול עליהם בתקופה שבה יש משבר בעיתונות כשחלקם יחששו לפרסם ביקורת בעתיד.

הבעיה של טראמפ ש בארה"ב קשה מאוד להוכיח דיבה נגד איש ציבור. צריך להוכיח "כוונת זדון" - שהעיתון ידע שהוא משקר.