גרף עולה
צילום: Istock

ה-FAANG בדרך למטה; מניות טכנולוגיה בשווקים מתפתחים בדרך למעלה

מניות עם אוריינטציה הייטקיסטית עם תחזיות מרשימות בשווקים מתפתחים יכולות להניב אפסייד נאה מאוד, אלה כוללים שמות מוכרים כמו עליבאבא, עוברים דרך ענקית נפט הודית, פינטק בברזיל וחברת תרופות סינית
ארז ליבנה |

כל ילד היום יכול לדקלם מתוך שינה את השמות של גוגל (GOOG), פייסבוק (FB), אפל (AAPL), נטפליקס (NFLX) ויתר מניות ה-FAANG, שמהוות ביחד 40% ממשקלו של מדד ה-S&P ושוויין המצרפי מוערך בכ-5 טריליון דולר. כמו הילדים המחוברים לטכנולוגיה ולטרנדים העכשוויים, כך גם המשקיעים שנוהרים אחרי המניות הללו, בניסיון לגעת קצת בחלום של החברות שאין להן אף פעם מספיק מנועי צמיחה וגם יכולת בלתי נדלית להכות את התחזיות.

 

אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. נכון שמרבית ענקיות הטק האמריקאיות המוכרות צפויות להמשיך לשלוט בשוק בעתיד הנראה לעין, אבל כבר עכשיו ניתן לראות את ענני הסערה באופק. כבר בשבוע שעבר הממשל האמריקאי הודיע כי בכוונתו לתבוע את גוגל על שעברה לטענתו על חוקי ההגבלים העסקיים, כששילמה מיליארדים ליצרניות סמארטפונים כדי שאלה יקדמו את מנוע החיפוש של גוגל ושירותיה על הפלטפורמות שלהן על חשבון המתחרים וכדי לחזק את שליטתה בתחום הפרסומות המקוונות.

 

אמנם פירוק הענקיות לא תקף בצורה שווה לכל מניות ה-FAANG – יש שייפגעו יותר ויש שפחות – אבל לכולם ברור שחלק מהתמחורים קצת מנופחים, כשלדוגמה, לפי הקונצנזוס אפל מתומחרת ביתר וצפויה להניב תשואה של מינוס 11% בתקופה הקרובה. המניה כבר ירדה משוויה ההיסטורי של 2 טריליון דולר והזרוע, כנראה, עוד נטויה.

 

בכל מקרה, הן ברמת הרגולציה וקנסות על סך מיליארדים רבים של דולרים שמושתים על הענקיות והן מבחינת הגדלת היקף המס שהחברות ייאלצו לשלם, הלחץ מאירופה וארה"ב, שני השווקים הכי משמעותיים בעולם שמהווים למעלה מ-10% מאוכלוסיית העולם ושבו ענקיות הטק שולטות ללא עוררין, מתחיל להתגבר.

 

מתישהו כשאינספור המילים יהפכו לגל של מעשים, כמו במקרה של גוגל, זה צפוי גם לפגוע במניות בטווח הארוך אם יושתו עליהן קנסות, ישונו חוקים של הגבלים עסקיים, או לחילופין חלקן ייאלצו להיפרד מחלק מהפעילות העסקית שלהן שבהן הן בעלות מאפיינים מונופוליסטיים. זה גם ילחץ על המדדים בוול סטריט שעלו חזק בהובלת ענקיות הטכנולוגיה.

 

בכל מקרה, המצב בשווקים המתפתחים כרגע הוא אמנם לא מזהיר, אבל בשל חולשה צפויה של הדולר, חבילות התמריצים וההתאוששות הגלובלית מהמשבר בשנים הקרובות, אליאנץ, מהמבטחים ויועצי ההשקעות הגדולים באירופה, צופים שהשווקים האלה יהפכו למעניינים למשקיעים בינ"ל רבים בעשור הזה.

 

עליבאבא מניה יקרה, אבל עדיין מתומחרת בחסר

אז כמו הכותרת של הכתבה, ישנן לא מעט מניות מעניינות בשווקים מתפתחים, שבשל אופי פעילותן, יכולות להניב תשואות יפות והן בעלות תחזיות מרשימות. המניה הראשונה היא מניית עליבאבא (BABA) שנמצאת בשיא של כל הזמנים, מאז החלה להיסחר ב-2014 ומחירה מגרד את ה-310 דולר למניה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

למניה יש עוד אפסייד בשל 2 סיבות מרכזיות. הראשון, זה השימוש ההולך וגובר בשירותי משלוח מקוונים נוכח המגפה – זה טרנד שכנראה יתחזק בשנים הקרובות ובאבא שולטת בלא מעט שווקים מחוץ לארה"ב והיא חזקה גם בארה"ב עצמה.

 

השני, זו התאוששות הכלכלה הסינית, שם באבא חזקה במיוחד וצפויה להמשיך להציג ביצועים נאים והם אכן ביצועים מרשימים. המניה זינקה ב-270% ב-5 שנים, מרמה של 83.8 דולר למניה ל-309.9 דולר נכון ליום שישי. מתחילת השנה עלתה המניה ב-41% בדיוק. אלה מספרים שקשה להתווכח איתם, במיוחד שלא מדובר במניית חלום, אלא בביזנס שמגלגל עשרות מיליארדים בשנה.

 

הקונצנזוס לגבי החברה היא שלמרות המחיר הגבוה, המניה עדיין מתומחרת בחסר ויש לה פוטנציאל אפסייד של 39%. החברה גם שולטת ב-50% משוק הענן הסיני, כשהבעלים של עליבאבא, ג'ק מא, חוגג השנה עם הנפקת אנט, שצפויה להיות ההנפקה הפרטית הגדולה אי פעם ובה צפויים לגייס 35 מיליארד דולר.

 

בנוסף, המכירות של החברה ב-2020 גדלו ב-30% והרווחים הכפילו את עצמם. זאת בהשוואה לאמזון (AMZN) שהמכירות שלה עלו רק ב-20% והרווח הנקי ב-15%. עם זאת, עליבאבא נסחרת לפי מכפיל רווח של 32 ואמזון נסחרת לפי מכפיל של 123.

 

ריליינס - מנפט וגז לשירותי אינטרנט

המניה השנייה היא של תעשיות ריליינס ההודית (RELIANCE.NS) עם שווי שוק של 193 מיליארד דולר (14.3 טריליון רופי). בתחילת השנה מחיר המניה עמד על 1,510 רופי למניה, בסגירה של שישי מחיר המניה עמד על 2,113 רופי. כלומר זינוק של 40% מתחילת השנה. אגב ב-5 השנים האחרונות המניה קפצה ב-350%.

 

לטענת טוד מקלון, מנהל שותף בקרן ויליאם בלייר לכלכלות מתפתחות, ריליינס הפכה מקונגלומרט של נפט וגז, לחברת שירותים מקוונים שמשלבת בין הגרסאות הסיניות של ורייזון (VZ), פייסבוק ואמזון. שיתופי הפעולה האלה, שהביאו לה גם חברות מערביות שרוצות להיכנס לשווקים ההודים הגדולים, נתנו לחברה חוסן כלכלי. שלא תטעו, שני שליש מהעסק עדיין מוקדש לתחום האנרגיה, אבל לאט לאט היא משנה כיוון.

 

"השוק עומד מאחורי המהלך בגלל שהוא כל כך דרמטי וזה כמו לעמוד מאחורי עליבאבא או אמזון -  כלומר קשה לתמחר אותה בלי להסתכל על הטווח הארוך", אמר מקלוד לבארונס.

 

רפואה סינית: 9,811% תשואה ב-20 שנה

מניה מעניינת נוספת היא של חברת תרופות ג'יאנגסו הנגרואי (600276.SS), שהיא חברת הפארמה הציבורית הגדולה בסין שמתקרבת לשווי של 70 מיליארד דולר (476.8 מיליארד יואן). החברה, כיאה לפריחת הרפואה במגפה, ב-9 החודשים הראשונים עלתה ב-14% בהכנסות, ל-638 מיליון דולר.

 

ג'יאנגסו גם היא מרוויחה מהמגפה, מאחר והיא מהיצרניות הגדולות בעולם של פפווארין הידרוקלורי, המשמש לטיפול בחולי קורונה קשים. לפני המגפה מדובר היה בשוק אזוטרי למדי, אבל כל תחזיות הצמיחה של השוק עודכנו כלפי מעלה, ככה שיש לא מעט אפסייד.

 

החברה הפכה לציבורית באוקטובר 2000, במחיר של 0.89 יואן. היום המניה שווה 89.2 יואן. כלומר עלייה של 4,811% ב-20 שנה. מרשים. אגב, בראשון לדצמבר 2018, מחיר המניה עמד על למעלה מ-43 יואן, כך שרק בשנתיים האחרונות היא יותר מהכפילה את שוויה.

 

שוק המסחר המקוון והפינטק הברזילאי צומח

המניה האחרונה היא של חברת מרקאדו ליברה (MELI), שמהווה פלטפורמה למסחר מקוון באמריקה הלטינית. החברה היא סוג של איביי לטיני, שגם מהווה פלטפורמה של פינטק להלוואות וניהול נכסים  לשוק הזה.

 

כמו מרבית הסקטור הטכנולוגי, MELI פורחת במגפה. מתחילת השנה המניה יותר מהכפילה את שוויה מרמה של 625 דולר בינואר, ל-1,316 דולר נכון לסגירה של יום שישי האחרון. לחברה שווי שוק של למעלה מ-65 מיליארד דולר.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.