הצפות? מסתבר שאפשר לעשות מזה כסף
בנק ההשקעות השוויצרי, לומברד אודייה, פרסם מאמר מקיף ובו התייחס לכך שמפגעי מזג האוויר והצפות, הן הזדמנות לבחון השקעה בחברות המפתחות פתרונות אקלים, אשר צפויות להערכתם לשגשג בשנים הקרובות.
במאמר צוין כי עד לא מזמן, ווהאן הייתה אחת מערים רבות בסין, בהן נוף הולך ומתפתח במהירות של בטון ואספלט יצר סיכוני הצפה קשים. בשנת 2016 גשמי זלעפות פגעו בעיר, ניתקו שכונות שלמות וגבו חיים של 14 נפשות. עם זאת, כיום עוברת ווהאן מהפך עירוני ואקולוגי שכולל בין היתר מדרכות סופגות מים שנועדו לספוג מי סערה ואף לעשות בהם שימוש חוזר אחר כך.
ווהאן היא אחת ממספר הולך וגדל של "ערים סופגות" בסין המשתמשות בטכנולוגיה כדי למתן את השפעות מזג האוויר הקיצוני שנגרם כתוצאה מהתחממות כדור הארץ. אך זוהי גם המחשה כיצד ההתמודדות עם שינויי האקלים מייצרת הזדמנויות לחברות לייצר תשואה לבעלי מניות תוך עשיית טוב למען כדור הארץ.
הסנוניות הראשונות בתחום
קחו לדוגמה את חברת ארקדיס ההולנדית (סימול: ARCAD.AS), אשר עומדת מאחורי הפרויקט לעיצוב המדיניות בווהאן וחברת סואץ הצרפתית (סימול: SEV.PA), אשר עובדת בעיר צ'ונגצ'ינג, ועיצבה עבורה מערכת ניקוז עירונית משוכללת שמספקת ניתוח ותחזית בזמן אמת של ניקוז, שימוש חוזר במים וחשיפה לסיכון בשיטפון.
- פיצוץ במתקן LNG בארה"ב מקפיץ את מחירי הגז הטבעי באירופה ב-15%
- איך נפסיק לפחד ונתחיל לאהוב את האנרגיה הגרעינית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברחבי העולם קיימות הזדמנויות עסקיות רבות במציאת דרכים לניתוק הפעילות הכלכלית והצמיחה מההשפעה הסביבתית. נכון לעכשיו, רק חמישה אחוזים מההשקעה בשינויי אקלים הולכים לפעילויות הסתגלות. עם זאת, בעוד שנדרש מאמץ עצום, פעילות ההסתגלות מציעה תשואה טובה למשקיעים. מחקרים אחרונים מלמדים על כך שהשקעה של 1.8 טריליון דולר בחיזוק התשתיות תמנע הפסדים ותייצר תשואה של 7.1 טריליון דולר - תשואה של פי 4.
המצב בעולם רק הולך ומחמיר
הטמפרטורות עולות בקצב חסר תקדים, רמות הזיהום נמצאות בשיאים היסטוריים ומפלס הים נמצא בעלייה מתמדת. ההערכות מדברות על כך שכ-1.4 מיליארד אנשים יתגוררו באזורי החוף עד שנת 2050. במקביל, ישנן 570 ערים, חלקן עם אוכלוסיות העולה על 10 מיליון, באזורים בסיכון מעליית מפלס הים.
הרבה מההגנות הטבעיות של הערים הללו אבדו בגלל השימוש בחומרי בנייה אטומים, כמו בטון ואספלט, המונעים מהאדמה לספוג מים. קחו לדוגמה את ג'קרטה, בירת אינדונזיה, ששוקעת בקצב של 20-25 ס"מ בשנה.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
השקעה בחברות הפועלות בתחום אינה נחוצה רק כדי להניע את השינוי - אלא שזו פעולה שבה קיים גם סיכוי לתשואה גבוהה למשקיעים. החל מחברות טכנולוגיות חלוציות בהפחתת שיטפונות ועד לאלו שעובדות על פרויקטים של אנרגיה מתחדשת ובכלל בתחום של אחסון חשמל, ישנן מספר רב של אפשרויות.
יותר מטריליון דולר בסיכון
על פי הערכות, כ-200 מהחברות הגדולות בעולם כבר נושאות כטריליון דולר בסיכון כתוצאה מהשפעות של שינויי אקלים - כאשר חלק גדול מההשפעה הזו אמור להכות בחמש השנים הבאות.
- 1.נושון 08/01/2020 16:17הגב לתגובה זובדיוק כמו שנוח עשה
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
