דגל ארגנטינה
צילום: גיא עיני

הונאת הפונזי של הבנק המרכזי בארגנטינה

השוק הארגנטינאי הדהים אמש את המשקיעים כאשר הבורסה המקומית צנחה ב-38%, ובמקביל המטבע המקומי השלים התרסקות של יותר מ-22%. מבט על המאזן של הבנק המרכזי במדינה חושף עד כמה השיטה הכלכלית במדינה מחייבת התרסקות של המטבע
עמית נעם טל | (4)

הכלכלה הארגנטינאית חזרה ביומיים האחרונים למרכז הבמה: המטבע המקומי משלים הערב צניחה של יותר מ-22% ב-2 ימי המסחר האחרונים. במקביל, מדד המניות ירדו ביומיים האחרונים ביותר מ-33%, ומניות הבנקים במדינה צנחו ביותר מ-50%. הטריגר הרשמי למהלך היה תוצאות הבחירות המוקדמות במדינה, אך יש 2 גורמים עיקריים שאחראים למהלך: הגורם הראשון הוא הצפי בשווקים לתנאי מימון הדוקים יותר בחודשים הקרובים, כפי שהזכרנו מספר פעמים בתקופה האחרונה. הגורם השני, שלמעשה ייצר את הקרקע לפיחותים במטבע בשנתיים האחרונות, הוא "הונאת הפונזי" שמבצע הבנק המרכזי במדינה בשנים האחרונות. 

בכלליות, הבעיה המרכזי של הבנק המרכזי במדינה (BRCA) היא גידול משמעותי בשורת ההתחייבויות מול שורת נכסים נמוכה במיוחד. בסופו של דבר, לבנק המרכזי אין ברירה אלא "לייצר כסף" יש מאין, דבר שגורם לפיחות חד בשער המטבע. 

על מנת להבין את גודל הבעיה של ארגנטינה, יש צורך לצלול לדו"חות הבנק המרכזי במדינה. פעם בשנה, בדרך כלל ביולי, מפרסם הבנק את תוצאותיו לשנה האחרונה (לדו"חות של הבנק). התרשים הבא מציג את הכנסות הבנק מהריבית מול הוצאות הריבית של הבנק. בתחילת העשור האחרון היה הבנק בגירעון של 0.4% בלבד מהתוצר הגולמי במדינה, כאשר הגירעון של הבנק החל לעלות בהדרגה בשנים האחרונות. בשנת 2018 עמד הגירעון של הבנק המרכזי על 2.2% מהתוצר. 

מאזן הבנק המרכזי בארגנטינה: גירעון שגדל בהתמדה בשנים האחרונות

במקביל להידרדרות המהירה במאזן הבנק המרכזי של המדינה, הגירעון הממשלתי של המדינה עמד ברוב העשור האחרון ברמה של 5%-6% מהתוצר, כאשר הממשל המקומי מאמץ גישה סוציאליסטית במיוחד. בנוסף, מאז 2011 תומך הבנק המרכזי בהוצאות הממשל במספר דרכים, כאשר אחת מהן היא העברת חלק מההכנסות מריבית של הבנק לטובת תקציב המדינה – ההידרדרות במאזן הבנק המרכזי היא קטסטרופלית בסיטואציה כזו. 

במטרה לעצור את גידול המשמעותי בכמות הפזו בשווקים מבצע הבנק מספר תוכניות בשנים האחרונות במטרה להקטין את כמות הכסף בשוק. מבלי לטפל בבעיות המבניות במדינה (הוצאות הממשל), מימון שוטף תוכניות מגדיל באופן משמעותי את התחייבויות הבנק, עד שבסופו של דבר נאלץ הבנק המרכזי "להדפיס כסף" לממן את אותן התחייבויות. 

הגרף הבא הוא מספר מסביר את הבעיה של הבנק בפשטות יותר – הניסיון לעצור את גידול בסיס הכסף בשוק העמיס על מאזן הבנק המרכזי, עד שהוא נאלץ בשנה האחרונה להדפיס כסף בשביל לממן את ההתחייבויות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ולמה מדובר ב"הונאת פונזי"?

השיטה הזו יכולה לעבוד עד לרגע הבנק המרכזי לא יכול לצבור יותר התחייבויות, ואז הכל קורס כמו ב-2018. בשנה שעברה קיבלה ארגנטינה חבילת של 57 מיליארד דולר מקרן המטבע העולמי (IMF), ההלוואה הגדולה ביותר שחילקה הקרן אי פעם. הכסף שקיבלה ארגנטינה אמנם איזן זמנית את הגירעון של הבנק המרכזי במדינה, אך המדינה לא שינתה באופן מהותי את התנהלותה הפיננסית. ברגע שקרן ההלוואה נגמרת – ההתחייבויות של הבנק המרכזי מחייבות פיחות חד נוסף, הכל תלוי מתי הכסף מקרן המטבע נגמר.

גרף הדולר מול הפזו הארגנטינאי: בשיטה הנוכחית, הפזו חייב לעבור פיחות מידי תקופה

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בירבורים 13/08/2019 21:56
    הגב לתגובה זו
    איך מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה גרעון שנתי של 2 אחוז ואפילו 3 אחוז - הרי זה אומר שכול 10 שנים נוצר חוב בגודל של 20 אחוז עד שליש מהתקציב השנתי - איך זה יכול להימשך עשורים על עשורים - אף אחד לא בונה על להחזיר את החוב ? ------ ""המערכת הפוליטית והכלכלית סוערת מאז הודיע משרד האוצר כי הגירעון התקציבי ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר 2018 זינק ל-3.6%. ההודעה המטרידה פורסמה אתמול (ב') בשעת ערב מאוחרת, דווקא כשבכירים במערכת הממשלתית התכנסו בירושלים כדי להיפרד מנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, המסיימת את כהונתה בשבוע הבא."
  • 2.
    חומר למחשבה לשני הליצנים הכלכליים.עמיר פרץ ואורלי לי (ל"ת)
    פז 13/08/2019 21:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 13/08/2019 21:39
    הגב לתגובה זו
    שטויות במיץ אירופה לא מדפיסה כספים , ארהב לא בגירעון ועשתה הרחבות כמותיות שהכסף ניהיה נייר טוילט....... אז מה ההבדל? שמטבע של גוש הוא לא מטבע של מדינה למעשה ארהב הדפיסה ראשונה העבירה את הבעיה לאירופה שהדפיסה כסף והעבירה את הבעיה למדינות פריפריה...... בגלגול הבא לא יהיה מנוס. יהיה משבר אמון
  • אבי אתה גאון או מה? (ל"ת)
    צביקה 19/08/2019 21:34
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

שוקי ניר סולאראדג. קרדיט: דורון לצטרשוקי ניר סולאראדג. קרדיט: דורון לצטר

למה הירידה במניית סולאראדג' מתמתנת?

הרבעון השלישי היה כצפוי טוב, ברביעי החברה סיפקה תחזית של הכנסות ל-310-340 בעוד שהאנליסטים ציפו ל-343 מיליון דולר; החברה חתמה על שת"פ עם אינפיניון ובשיחת הועידה הנהלת החברה דיווחה על המשך צמיחה בשנה הבאה והארכת התמריצים של הממשל האמריקאי מה שהוביל למהפך במניה

רן קידר |

סולאראדג' (SolarEdge 18.79%  ), מדווחת על רבעון שלישי טוב, אבל נפלה  בשיא היומי מעל 20% כי התחזית לרבעון הרביעי מאכזבת. עם זאת דקות אחרי הדיווח על תחזית חלשה החברה מסרה על שת"פ עם אנפיניון והמניה תיקנה (הרחבה על השת"פ בהמשך הכתבה). בהמשך שיחת הוועידה היתה טובה והמניה עברה מירידה של 20% לעלייה של 15%. 

הנהלת סולאראדג' צופה הכנסות בטווח של 310–340 מיליון דולר, עם שולי רווח גולמי Non-GAAP בטווח של 19%–23% והוצאות תפעוליות בטווח של 85–90 מיליון דולר. האנליסטים ציפו להכנסות של 343 מיליון דולר, כלומר ממוצע הטווח של החברה כ-325 מיליון דולר, נמוך בכ-5% מהתחזית. 


המנכ"ל שוקי ניר ציין כי "אנו מתקדמים ביציבות בתהליך ההתאוששות, עם שלושה רבעונים רצופים של צמיחה ושיפור ברווחיות. האנרגיה ממלאת תפקיד קריטי בכלכלה הגלובלית וסולאראדג' ממוקמת היטב לצמיחה מתמשכת ולהובלה בתחום האנרגיה החכמה".

החברה הציגה שיפור בשולי הרווח הגולמי ברבעון השלישי לרמה של 21.2% על פי GAAP, לעומת 11.1% ברבעון הקודם. לפי Non-GAAP, שולי הרווח הגולמי עמדו על 18.8% לעומת 13.1% ברבעון השני. ההשפעה השלילית של מכסים מוערכת בכ-2% על השוליים.

ההפסד התפעולי לפי GAAP הסתכם ב-35 מיליון דולר, ירידה לעומת הפסד של 115 מיליון דולר ברבעון הקודם. על בסיס Non-GAAP, ההפסד עמד על 24 מיליון דולר, ירידה חדה לעומת 48 מיליון דולר ברבעון השני. גם ההפסד הנקי צומצם משמעותית: לפי GAAP עמד על 50 מיליון דולר (0.84 דולר למניה), ולפי Non-GAAP עמד על 18 מיליון דולר (0.31 דולר למניה).