מדד המניות ששינה כיוון וטס 70% מאז ינואר - העליות יימשכו?

גיא בן סימון |

בשקט בשקט, בזמן שהמדדים המובילים באירופה, ארה"ב וישראל נסחרים בתנודתיות ומחפשים כיוון, בולט שוק המניות הברזילאי עם זינוק של 70% מאז השפל שנקבע בינואר האחרון לשיא של 4 שנים. מאיפה הגיע הראלי הזה והאם הוא צפוי להימשך?

ברזיל, שהייתה אחת המדינות שהתאוששו הכי מהר מהמשבר הפיננסי של 2008, נמצאת כעת יש מעריכים בסופו של המשבר החמור ביותר שידעה ב-100 השנים האחרונות. בין ירידת מחירי הסחורות לטלטלה הפוליטית שבשיאה הודחה הנשיאה דילמה רוסוף באשמת שחיתות, כלכלת ברזיל נקלעה לסחרור. בגדול, הבעיה העיקרית של כלכלת ברזיל הייתה שמחירי הסחורות צללו ועצרו את ההתרחבות המואצת של כלכלת המדינה כאשר לכולם היה ברור שכדי להבריא את הכלכלה צריך לבצע צעדים קשים כמו העלאת מסים או קיצוץ בהשקעות - אבל את זה בלתי אפשר היה לבצע כאשר הפופלאריות של הנשיאה הייתה כל כך נמוכה. לכן המצב היה תקוע ונראה שרק הולך ונהייה גרוע יותר. אבל אז, כאמור, הנשיאה הודחה ונוצרה נקודת מפנה בכלכלה, במטבע ובשוק המניות.

לפני שנבחן האם התמורות הקיצוניות מאחורינו עם הדחתה של רוסוף, נלך צעד אחורה. בחודש מארס האחרון 3.5 מיליון אזרחים בלמעלה מ-300 ערים שונות יצאו להפגין כנגד השחיתות השלטונית בראשותה של רוסוף, מי שנתפסה כאחראית על המצב הכלכלי הקשה שהחל עוד כתוצאה מירידת מחירי הסחורות. רוסוף, שכיהנה בתפקיד משנת 2011, היא לא הראשונה מהנשיאים שהואשמו בשחיתות, אבל הראשונה שהודחה בשל כך. לאחר שנמצאה אשמה בהעברת כספים מהתקציב שלא כחוק בחסות אידאולוגיה סוציאליסטית שהחזיקה ופגעה אנושות בשכר (על כך בהמשך), רוסוף הודחה באוגוסט האחרון ברוב של 61 קולות בסנאט ופינתה את הדרך לסגנה, מישל טמר, לא לפני שנאסר עליה להחזיק במשרה ציבורית ב-8 השנים הקרובות. המשקיעים ברחבי העולם מצפים כעת מטמר שיטפל בגרעון הפיסקלי שיאפשר לבנק המרכזי להיכנס לסבב הורדות ריבית, שנמצאת היום ברמה 'חונקת' של 14%, וזאת לאחר שהבנק המרכזי כבר החל במסע ההורדה לפני כשבוע

המשבר בברזיל מיוחס לא רק לצד הפוליטי. אחד מחסמי הצמיחה העיקריים בברזיל נובע מגורמים מבניים בכלכלתה, כגון: תשתיות ברמה נמוכה, קשיים רגולטוריים ותלות גבוהה שנוצרה במשך השנים במחירי הסחורות. 

צניחת מחירי האנרגיה, למשל, שהפילה מדינות כמו רוסיה וסעודיה על הברכיים, פגעה אנושות גם בכלכלה ברזיל. לאחר צמיחה של 7.5% ב-2010, צניחת מחיר הנפט והסחורות לאחר מכן הביאו לצמיחה שלילית של 3.8% ב-2015. ירידת מחירי הסחורות פגעה ביצוא ובענפים רבים במשק והביאה ליציאה של משקיעים זרים, אשר באה לידי ביטוי בפיחות הריאל הברזילאי. 

פרשת השחיתות בחברת הנפט פטרובס (Petrobras) העיבה אף היא. החקירה שהחלה ב-2014, נחשבת לאחד הגורמים לכניסתה של ברזיל למיתון ולכך שהריאל רשם את הביצועים הגרועים ביותר בשנת 2015 מבין המטבעות הגדולים בשל התכווצות חדה בפעילות הכלכלית, ריבית מחניקה, פיחות של המטבע מול הדולר והורדת דירוג אשראי. ממשלת ברזיל שלאחר הדחת רוסוף מנסה לצאת מהשפל על ידי רפורמה פיסקאלית ונתמכת ע"י שיפור מחירי חומרי הגלם והאנרגיה, אך קיים קושי לאשר את הצעדים בפרלמנט.

האם העליות בשוק המניות הברזילאי יימשכו? 

רוברט כרמלי ממגדל שוקי הון, מנהל הקרן מגדל ברזיל ואמריקה הלטינית, אומר היום כי "הסיפור בשוק המניות בברזיל, כלומר הריבאונד בשוק, הוא תולדה של חילופי השלטון, יציבות מסוימת מכיוון מצב השוק בסין, (שותפת הסחר המשמעותית של ברזיל), וההתייצבות במחירי הסחורות לעומת רמתן בינואר-פברואר. זה נכון ששוק המניות שם עלה לא מעט מתחילת שנה אבל הריבית היא אחד הדברים שעשויים להמשיך לייצר מומנטום חיובי לשוק. הריבית הקצרה, אחרי ההורדה בשבוע שעבר, מאד גבוהה מאחר והבנק המרכזי לא הצליח לעצור את האינפלציה. עכשיו אנו מתחילים לראות ניצנים של התייצבות בקצב עליית המחירים ומפה יבוא האפסייד. כלומר, זה נכון שהשוק עלה לא מעט אך אם הריבית תמשיך לרדת, אז זה צפוי לייצר במקרה זה בוסט לכלכלה, שכן כאשר אתה נמצא בריבית של 14% אתה חונק את שוק הנדל"ן ואת הצריכה הפרטית.

קיראו עוד ב"גלובל"

"כאשר רוסוף עלתה לשלטון היא החליטה לעשות דבר אחד משמעותי בברזיל, וזה להכפיל את שכר המינימום כתולדה מתפישת העולם הסוציאליסטית שלה. המהלך יצר עליות שכר בכל המשק והכניס את ברזיל לסייקל של אינפלציה יחד עם האטה בצמיחה, שלאחר מכן הפכה לצמיחה שלילית. בעצם השילוב הזה הוא נוראי ועשה רע מאד לכלכלה. לזה יש להוסיף את צלילת הנפט ואת הסאגה בפטרובס, שם היו אי סדרים ומינוף יתר, ובעצם מניית החברה צללה מעל ל-90% לשפל של 3 דולרים, וזו מניה שהיא חלק משמעותי מהשוק הברזילאי. זו גם החברה בגינה רוסוף נאלצה להתפטר לאחר שהשתמשה בה כדי להעביר תקציבים ממשלתיים שלא קיבלו אישור ממשלתי". 

"הריאל, שחווה תהליך של היחלשות בשנתיים האחרונות על רקע הורדת הדירוג של ברזיל, היהדרדרות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית הלא אחראית, משנה כיוון מתחילת השנה כשהוא רושם התחזקות מול סל המטבעות. עליות שערים אלו האיצו את השיפור במאזנן של החברות בברזיל, שלהן חוב נקוב בדולרים בהיקפים משמעותיים, וכעת אנו נמצאים במגמת התחזקות של המטבע שמייצרת מומנטום חיובי, בעיקר לאחר חילופי השלטון". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.