מדד המניות ששינה כיוון וטס 70% מאז ינואר - העליות יימשכו?

גיא בן סימון |

בשקט בשקט, בזמן שהמדדים המובילים באירופה, ארה"ב וישראל נסחרים בתנודתיות ומחפשים כיוון, בולט שוק המניות הברזילאי עם זינוק של 70% מאז השפל שנקבע בינואר האחרון לשיא של 4 שנים. מאיפה הגיע הראלי הזה והאם הוא צפוי להימשך?

ברזיל, שהייתה אחת המדינות שהתאוששו הכי מהר מהמשבר הפיננסי של 2008, נמצאת כעת יש מעריכים בסופו של המשבר החמור ביותר שידעה ב-100 השנים האחרונות. בין ירידת מחירי הסחורות לטלטלה הפוליטית שבשיאה הודחה הנשיאה דילמה רוסוף באשמת שחיתות, כלכלת ברזיל נקלעה לסחרור. בגדול, הבעיה העיקרית של כלכלת ברזיל הייתה שמחירי הסחורות צללו ועצרו את ההתרחבות המואצת של כלכלת המדינה כאשר לכולם היה ברור שכדי להבריא את הכלכלה צריך לבצע צעדים קשים כמו העלאת מסים או קיצוץ בהשקעות - אבל את זה בלתי אפשר היה לבצע כאשר הפופלאריות של הנשיאה הייתה כל כך נמוכה. לכן המצב היה תקוע ונראה שרק הולך ונהייה גרוע יותר. אבל אז, כאמור, הנשיאה הודחה ונוצרה נקודת מפנה בכלכלה, במטבע ובשוק המניות.

לפני שנבחן האם התמורות הקיצוניות מאחורינו עם הדחתה של רוסוף, נלך צעד אחורה. בחודש מארס האחרון 3.5 מיליון אזרחים בלמעלה מ-300 ערים שונות יצאו להפגין כנגד השחיתות השלטונית בראשותה של רוסוף, מי שנתפסה כאחראית על המצב הכלכלי הקשה שהחל עוד כתוצאה מירידת מחירי הסחורות. רוסוף, שכיהנה בתפקיד משנת 2011, היא לא הראשונה מהנשיאים שהואשמו בשחיתות, אבל הראשונה שהודחה בשל כך. לאחר שנמצאה אשמה בהעברת כספים מהתקציב שלא כחוק בחסות אידאולוגיה סוציאליסטית שהחזיקה ופגעה אנושות בשכר (על כך בהמשך), רוסוף הודחה באוגוסט האחרון ברוב של 61 קולות בסנאט ופינתה את הדרך לסגנה, מישל טמר, לא לפני שנאסר עליה להחזיק במשרה ציבורית ב-8 השנים הקרובות. המשקיעים ברחבי העולם מצפים כעת מטמר שיטפל בגרעון הפיסקלי שיאפשר לבנק המרכזי להיכנס לסבב הורדות ריבית, שנמצאת היום ברמה 'חונקת' של 14%, וזאת לאחר שהבנק המרכזי כבר החל במסע ההורדה לפני כשבוע

המשבר בברזיל מיוחס לא רק לצד הפוליטי. אחד מחסמי הצמיחה העיקריים בברזיל נובע מגורמים מבניים בכלכלתה, כגון: תשתיות ברמה נמוכה, קשיים רגולטוריים ותלות גבוהה שנוצרה במשך השנים במחירי הסחורות. 

צניחת מחירי האנרגיה, למשל, שהפילה מדינות כמו רוסיה וסעודיה על הברכיים, פגעה אנושות גם בכלכלה ברזיל. לאחר צמיחה של 7.5% ב-2010, צניחת מחיר הנפט והסחורות לאחר מכן הביאו לצמיחה שלילית של 3.8% ב-2015. ירידת מחירי הסחורות פגעה ביצוא ובענפים רבים במשק והביאה ליציאה של משקיעים זרים, אשר באה לידי ביטוי בפיחות הריאל הברזילאי. 

פרשת השחיתות בחברת הנפט פטרובס (Petrobras) העיבה אף היא. החקירה שהחלה ב-2014, נחשבת לאחד הגורמים לכניסתה של ברזיל למיתון ולכך שהריאל רשם את הביצועים הגרועים ביותר בשנת 2015 מבין המטבעות הגדולים בשל התכווצות חדה בפעילות הכלכלית, ריבית מחניקה, פיחות של המטבע מול הדולר והורדת דירוג אשראי. ממשלת ברזיל שלאחר הדחת רוסוף מנסה לצאת מהשפל על ידי רפורמה פיסקאלית ונתמכת ע"י שיפור מחירי חומרי הגלם והאנרגיה, אך קיים קושי לאשר את הצעדים בפרלמנט.

האם העליות בשוק המניות הברזילאי יימשכו? 

רוברט כרמלי ממגדל שוקי הון, מנהל הקרן מגדל ברזיל ואמריקה הלטינית, אומר היום כי "הסיפור בשוק המניות בברזיל, כלומר הריבאונד בשוק, הוא תולדה של חילופי השלטון, יציבות מסוימת מכיוון מצב השוק בסין, (שותפת הסחר המשמעותית של ברזיל), וההתייצבות במחירי הסחורות לעומת רמתן בינואר-פברואר. זה נכון ששוק המניות שם עלה לא מעט מתחילת שנה אבל הריבית היא אחד הדברים שעשויים להמשיך לייצר מומנטום חיובי לשוק. הריבית הקצרה, אחרי ההורדה בשבוע שעבר, מאד גבוהה מאחר והבנק המרכזי לא הצליח לעצור את האינפלציה. עכשיו אנו מתחילים לראות ניצנים של התייצבות בקצב עליית המחירים ומפה יבוא האפסייד. כלומר, זה נכון שהשוק עלה לא מעט אך אם הריבית תמשיך לרדת, אז זה צפוי לייצר במקרה זה בוסט לכלכלה, שכן כאשר אתה נמצא בריבית של 14% אתה חונק את שוק הנדל"ן ואת הצריכה הפרטית.

קיראו עוד ב"גלובל"

"כאשר רוסוף עלתה לשלטון היא החליטה לעשות דבר אחד משמעותי בברזיל, וזה להכפיל את שכר המינימום כתולדה מתפישת העולם הסוציאליסטית שלה. המהלך יצר עליות שכר בכל המשק והכניס את ברזיל לסייקל של אינפלציה יחד עם האטה בצמיחה, שלאחר מכן הפכה לצמיחה שלילית. בעצם השילוב הזה הוא נוראי ועשה רע מאד לכלכלה. לזה יש להוסיף את צלילת הנפט ואת הסאגה בפטרובס, שם היו אי סדרים ומינוף יתר, ובעצם מניית החברה צללה מעל ל-90% לשפל של 3 דולרים, וזו מניה שהיא חלק משמעותי מהשוק הברזילאי. זו גם החברה בגינה רוסוף נאלצה להתפטר לאחר שהשתמשה בה כדי להעביר תקציבים ממשלתיים שלא קיבלו אישור ממשלתי". 

"הריאל, שחווה תהליך של היחלשות בשנתיים האחרונות על רקע הורדת הדירוג של ברזיל, היהדרדרות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית הלא אחראית, משנה כיוון מתחילת השנה כשהוא רושם התחזקות מול סל המטבעות. עליות שערים אלו האיצו את השיפור במאזנן של החברות בברזיל, שלהן חוב נקוב בדולרים בהיקפים משמעותיים, וכעת אנו נמצאים במגמת התחזקות של המטבע שמייצרת מומנטום חיובי, בעיקר לאחר חילופי השלטון". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.