נגיד הבנק האירופי לשעבר מזהיר מהפסדי עתק לבנקים - וממשבר כלכלי נוסף

ז'אן-קלוד טרישה, ראש 'קבוצת ה-30': "ייקח זמן רב להעלאות הריבית בעולם" - מדוע זה מסוכן?
גיא ארז | (11)
נושאים בכתבה ריבית

בשנת 2008, עם המשבר הכלכלי הגדול האחרון שחווה העולם, הבנקים המרכזיים בעולם, בהובלת הפדרל ריזרב האמריקני, פעל להצלת המערכת הפיננסית העולמית. 7 שנים וכטריליון (!) דולר מאוחר יותר, נראה כי לבנקים המרכזיים ייקח עוד זמן רב לחזור לשיעורי ריבית "רגילים", ויש מי שחושב שהדבר מסוכן לכלכלה העולמית.

 

דו"ח של ארגון "קבוצת ה-30" (Group of Thirty), בראשות נגיד הבנק המרכזי האירופי לשעבר, ז'אן-קלוד טרישה, הזהיר ביום שבת האחרון כי הריבית האפסית והדפסת כסף, הפעולות אותן נקטו הבנקים ברחבי העולם, אינן מספיקות עוד כדי להחיות את הצמיחה כלכלית העולמית, וקיים סיכון כי הנ"ל יהפכו לצעדים כמעט קבועים.

*(Group of Thirty) הינו גוף פרטי ללא מטרות רווח המורכב ממנציגים בכירים מאוד של האקדמיה, וכן ממגזרים פרטיים וציבוריים שונים. מטרתו להעמיק את ההבנה בנושאים כלכליים ופיננסיים בינלאומיים, כדי לחקור את ההשלכות הבינלאומיות של החלטות שהתקבלו במגזר הציבורי ופרטי, ולבחון את האפשרויות העומדות לרשות מתרגלי שוק וקובעי מדיניות. 

 

הזמן עבר - פתרון אין

לפי הדו"ח, בנקים מרכזים תיארו את מטרת מעשיהם כניסיון להרוויח זמן עד שהממשלות יפתרו את המשבר, אבל הזמן עבר, והמשבר עדיין כאן: בארצות הברית, הפד' סיים את תכנית רכישות האג"ח שלו כבר בשנת 2014, והיה אמור להעלות את הריבית מרמתה האפסית כבר ביוני 2015, אך ההערכות הן כי ההעלאה הראשונה מזה שנים תתבצע רק בחודש מארס 2016 (לפי הדו"ח).

במקביל, הבנק המרכזי של אנגליה מתעכב גם הוא, ואילו הבנק המרכזי של אירופה נראה בדרך ליישום סיבוב נוסף של הקלה כמותית, ממש כפי שעושה הבנק המרכזי של יפן.

לפי סוכנות רויטרס, ארבעת הבנקים המרכזיים הללו השקיעו 7 טריליון דולר (7,000 מיליארד) ברכישות אג"ח.

עד כאן ניתוח המצב הנוכחי. בפועל, רוב קובעי המדיניות בישיבות קרן המטבע האחרונות הציגו תחזיות אופטימיות יחסית לכלכלה העולמית, תוך טענה כי הסיכונים לכלכלה כבר מתומחרים. הדו"ח, מנגד, מזהיר כי הצניחה בת 40 האחוזים במחירי הסחורות עשויה להביא לצמיחה עולמית נמוכה יותר, וכן "דפלציה של חובות".

אז היכן מתחילה הבעיה, לפי הדו"ח? הבעיה הנ"ל אינה רק של השווקים המתעוררים (שנפגעים מירידת מחירי הסחורות), אלא כעת, הבנקים המרכזיים יאלצו להשאיר את הריביות בשיעורים נמוכים, או להגביר את רכישות האג"ח שלהם, בנסיון לחזק את הצמיחה העולמית ומניעת נפילה הנכסים הפיננסיים.

קיראו עוד ב"גלובל"

על פי דו"ח של קרן המטבע שהופק בשבוע, יש הלוואות "מוגזמות" של 3 טריליון דולר לשווקים המתעוררים, בשיעור ממוצע של 15 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי, דבר אשר עשוי להחמיר את התנאים הכלכליים להלוואות נוספות.

הסיכונים

"הפסדי הון ישפיעו על משקיעים רבים, כולל על הבנקים", כך לפי הדו"ח של 'קבוצת ה-30'. גם בתחזית כלכלית אופטימית יותר, יצטרכו הבנקים המרכזיים לעמוד בפני דרישות להשאיר את שיעורי הריבית נמוכים. ואכן, קרן המטבע הבינלאומית קראה פעמים רבות לפד' שלא להעלות את הריבית עדיין.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    דדה המדדה 11/10/2015 18:31
    הגב לתגובה זו
    אנשים השתעבדו למשכנתאות גדולות והתשלומים הם חלק ניכר מההכנסה החודשית. תהיה פחות הכנסה פנויה לדברים אחרים וזה יפגע בצמיחה ובכלכלה הנשענת על תרבות הצריכה
  • 8.
    פיתרון באופק 11/10/2015 17:33
    הגב לתגובה זו
    הניסוי כלכלי הגדול בהיסטוריה לא צלח . זה יקח עוד זמן מה וכמו שקרה במשבר 1929 - פיתרון יהיה במלחמה עולמית .
  • 7.
    הרפואה התקדמה ומחזיקים בחיים צמח בתקוה שיתעורר (ל"ת)
    קחו את הזמן שלכם 11/10/2015 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דמו 11/10/2015 17:11
    הגב לתגובה זו
    הריבית האפסית בכל העולם גורמת לכולם להשקיע במניות שעולות ועולות ועולות....אך כיון שהעליות נובעות רק מקניות עקב העדר בררת השקעה אחרת ,מחירי המניות הגבוהים אינם כלכליים וסוף כל בועה להתפוצץ ולגרום למפולת ענקית.
  • פישר 12/10/2015 06:26
    הגב לתגובה זו
    התיאוריה שלך לא עומדת במעפילי הרווח.
  • אהרון 11/10/2015 21:31
    הגב לתגובה זו
    לפי התיאוריה שלך גם השקעות בנדלן כברירת מחדל יקרסו
  • 5.
    סדר עולמי חדש 11/10/2015 16:05
    הגב לתגובה זו
    מעמד הביניים אחראי להנעת הכלכלות. כשהוא נשחקאין צריכה ואין צמיחה. צריך לחשוב על חלוקת ההון לפני שנתחיל לראות גם דמוקרטיות לא יציבות.
  • 4.
    אור 11/10/2015 15:27
    הגב לתגובה זו
    הרי הוא היה בתפקיד במשבר ואחריו מה הוא עשה לשיקום ??? וחוץ מזה יש להעלות ריבית דחוף זה הורס את הכלכלה
  • 3.
    שיעלו את הריבית וזהו מה הם מחכים לארהב (ל"ת)
    TKHVU 11/10/2015 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בנק 11/10/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
    לא נישאר כלום מהכסף המודפס למי שבאת צריך, בקיצור כל הבנקים הם הגנבים והציבור נילחם אחד בשני, פשוט מגעילים הבנקים
  • 1.
    האמונה שריבית אפסית 11/10/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    וכמובן מה שקורה עכשיו בכל המדינות.אבל אף אחד לא מעיז לומר שהמלך ערום .אם כי לאחרונה יש כמה שמתחילים לצעוק שהריבית לא עוזרת ואולי מזיקה.
אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג
דוחות

אנבידיה מכה את התחזיות ומאותתת שהביקוש ל-AI עדיין חזק

ענקית השבבים עקפה את הציפיות עם רווח למניה של 1.3 דולר והכנסות של 57 מיליארד דולר, קפיצה בהכנסות מרכזי הנתונים ל־51.2 מיליארד ותחזית של 65 מיליארד דולר ברבעון הבא; המניה עולה ב-4%
אדיר בן עמי |

אנבידיה NVIDIA Corp. 3.32%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי והבהירה שוב למה היא ממשיכה להוביל את מירוץ הבינה המלאכותית: החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בהכנסות וברווח, והציגה תחזית אופטימית במיוחד לרבעון הרביעי. מניית החברה הגיבה בעלייה של יותר מ־4%.

חשוב - מה אמר ג'נסן הואנג בשיחת המשקיעים

ברבעון השלישי רשמה אנבידיה רווח של 1.30 דולר למניה והכנסות של 57.01 מיליארד דולר, טוב מהציפיות שעמדו על 1.26 דולר למניה ו־55.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד עמדו נתוני החברה על 0.81 דולר למניה והכנסות של 35.1 מיליארד דולר. מוקד הכוח המרכזי של אנבידיה נשאר חטיבת מרכזי הנתונים, שמובילה את הביקוש הגואה למעבדי AI. החטיבה הניבה ברבעון הכנסות של 51.2 מיליארד דולר, מעל התחזיות ל־49.3 מיליארד דולר. תחום הגיימינג, שבעבר היה ליבת הפעילות של החברה, הניב 4.3 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות השוק.


לרבעון הרביעי צופה אנבידיה הכנסות של 65 מיליארד דולר, פלוס־מינוס 2%, גבוה מהערכת השוק שעמדה על 62 מיליארד דולר. עבור משקיעים שמודאגים מהאם המומנטום ב-AI יכול להמשיך להחזיק את השוק, זהו נתון משמעותי שמאותת שהביקוש העסקי למחשוב מתקדם עדיין במגמת עלייה.


הדוח מגיע בזמן שבו שוק ההון כולו בוחן מחדש את האופטימיות סביב החברות המובילות בתחום. בחודשים האחרונים מכרו כמה משקיעים בולטים את אחזקותיהם באנבידיה, כולל קרן הגידור של פיטר תיל, שמכרה פוזיציה של כ־100 מיליון דולר, וסופטבנק, שמימשה את כל אחזקותיה בחברה בשווי של 5.8 מיליארד דולר. עבור שתיהן מדובר במהלך שנועד לפנות משאבים להשקעות AI אחרות.


ענקית השבבים נסחרת כעת לפי שווי של 4.5 טריליון דולר, כאשר מנייתה עלתה ב-39% מתחילת השנה ו-27% ב-12 החודשים האחרונים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."