נגיד הבנק האירופי לשעבר מזהיר מהפסדי עתק לבנקים - וממשבר כלכלי נוסף
בשנת 2008, עם המשבר הכלכלי הגדול האחרון שחווה העולם, הבנקים המרכזיים בעולם, בהובלת הפדרל ריזרב האמריקני, פעל להצלת המערכת הפיננסית העולמית. 7 שנים וכטריליון (!) דולר מאוחר יותר, נראה כי לבנקים המרכזיים ייקח עוד זמן רב לחזור לשיעורי ריבית "רגילים", ויש מי שחושב שהדבר מסוכן לכלכלה העולמית.
דו"ח של ארגון "קבוצת ה-30" (Group of Thirty), בראשות נגיד הבנק המרכזי האירופי לשעבר, ז'אן-קלוד טרישה, הזהיר ביום שבת האחרון כי הריבית האפסית והדפסת כסף, הפעולות אותן נקטו הבנקים ברחבי העולם, אינן מספיקות עוד כדי להחיות את הצמיחה כלכלית העולמית, וקיים סיכון כי הנ"ל יהפכו לצעדים כמעט קבועים.
*(Group of Thirty) הינו גוף פרטי ללא מטרות רווח המורכב ממנציגים בכירים מאוד של האקדמיה, וכן ממגזרים פרטיים וציבוריים שונים. מטרתו להעמיק את ההבנה בנושאים כלכליים ופיננסיים בינלאומיים, כדי לחקור את ההשלכות הבינלאומיות של החלטות שהתקבלו במגזר הציבורי ופרטי, ולבחון את האפשרויות העומדות לרשות מתרגלי שוק וקובעי מדיניות.
הזמן עבר - פתרון אין
לפי הדו"ח, בנקים מרכזים תיארו את מטרת מעשיהם כניסיון להרוויח זמן עד שהממשלות יפתרו את המשבר, אבל הזמן עבר, והמשבר עדיין כאן: בארצות הברית, הפד' סיים את תכנית רכישות האג"ח שלו כבר בשנת 2014, והיה אמור להעלות את הריבית מרמתה האפסית כבר ביוני 2015, אך ההערכות הן כי ההעלאה הראשונה מזה שנים תתבצע רק בחודש מארס 2016 (לפי הדו"ח).
- מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, הבנק המרכזי של אנגליה מתעכב גם הוא, ואילו הבנק המרכזי של אירופה נראה בדרך ליישום סיבוב נוסף של הקלה כמותית, ממש כפי שעושה הבנק המרכזי של יפן.
לפי סוכנות רויטרס, ארבעת הבנקים המרכזיים הללו השקיעו 7 טריליון דולר (7,000 מיליארד) ברכישות אג"ח.
עד כאן ניתוח המצב הנוכחי. בפועל, רוב קובעי המדיניות בישיבות קרן המטבע האחרונות הציגו תחזיות אופטימיות יחסית לכלכלה העולמית, תוך טענה כי הסיכונים לכלכלה כבר מתומחרים. הדו"ח, מנגד, מזהיר כי הצניחה בת 40 האחוזים במחירי הסחורות עשויה להביא לצמיחה עולמית נמוכה יותר, וכן "דפלציה של חובות".
אז היכן מתחילה הבעיה, לפי הדו"ח? הבעיה הנ"ל אינה רק של השווקים המתעוררים (שנפגעים מירידת מחירי הסחורות), אלא כעת, הבנקים המרכזיים יאלצו להשאיר את הריביות בשיעורים נמוכים, או להגביר את רכישות האג"ח שלהם, בנסיון לחזק את הצמיחה העולמית ומניעת נפילה הנכסים הפיננסיים.
- שוק המניות של ברזיל זינק ב-2025 - אבל ההמשך תלוי בפוליטיקה
- וורן באפט בשבוע האחרון כמנכ"ל: איך הטעות הכי גרועה שלו יצרה אימפריה של טריליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
על פי דו"ח של קרן המטבע שהופק בשבוע, יש הלוואות "מוגזמות" של 3 טריליון דולר לשווקים המתעוררים, בשיעור ממוצע של 15 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי, דבר אשר עשוי להחמיר את התנאים הכלכליים להלוואות נוספות.
הסיכונים
"הפסדי הון ישפיעו על משקיעים רבים, כולל על הבנקים", כך לפי הדו"ח של 'קבוצת ה-30'. גם בתחזית כלכלית אופטימית יותר, יצטרכו הבנקים המרכזיים לעמוד בפני דרישות להשאיר את שיעורי הריבית נמוכים. ואכן, קרן המטבע הבינלאומית קראה פעמים רבות לפד' שלא להעלות את הריבית עדיין.
- 9.דדה המדדה 11/10/2015 18:31הגב לתגובה זואנשים השתעבדו למשכנתאות גדולות והתשלומים הם חלק ניכר מההכנסה החודשית. תהיה פחות הכנסה פנויה לדברים אחרים וזה יפגע בצמיחה ובכלכלה הנשענת על תרבות הצריכה
- 8.פיתרון באופק 11/10/2015 17:33הגב לתגובה זוהניסוי כלכלי הגדול בהיסטוריה לא צלח . זה יקח עוד זמן מה וכמו שקרה במשבר 1929 - פיתרון יהיה במלחמה עולמית .
- 7.הרפואה התקדמה ומחזיקים בחיים צמח בתקוה שיתעורר (ל"ת)קחו את הזמן שלכם 11/10/2015 17:20הגב לתגובה זו
- 6.דמו 11/10/2015 17:11הגב לתגובה זוהריבית האפסית בכל העולם גורמת לכולם להשקיע במניות שעולות ועולות ועולות....אך כיון שהעליות נובעות רק מקניות עקב העדר בררת השקעה אחרת ,מחירי המניות הגבוהים אינם כלכליים וסוף כל בועה להתפוצץ ולגרום למפולת ענקית.
- פישר 12/10/2015 06:26הגב לתגובה זוהתיאוריה שלך לא עומדת במעפילי הרווח.
- אהרון 11/10/2015 21:31הגב לתגובה זולפי התיאוריה שלך גם השקעות בנדלן כברירת מחדל יקרסו
- 5.סדר עולמי חדש 11/10/2015 16:05הגב לתגובה זומעמד הביניים אחראי להנעת הכלכלות. כשהוא נשחקאין צריכה ואין צמיחה. צריך לחשוב על חלוקת ההון לפני שנתחיל לראות גם דמוקרטיות לא יציבות.
- 4.אור 11/10/2015 15:27הגב לתגובה זוהרי הוא היה בתפקיד במשבר ואחריו מה הוא עשה לשיקום ??? וחוץ מזה יש להעלות ריבית דחוף זה הורס את הכלכלה
- 3.שיעלו את הריבית וזהו מה הם מחכים לארהב (ל"ת)TKHVU 11/10/2015 15:18הגב לתגובה זו
- 2.בנק 11/10/2015 15:14הגב לתגובה זולא נישאר כלום מהכסף המודפס למי שבאת צריך, בקיצור כל הבנקים הם הגנבים והציבור נילחם אחד בשני, פשוט מגעילים הבנקים
- 1.האמונה שריבית אפסית 11/10/2015 14:48הגב לתגובה זווכמובן מה שקורה עכשיו בכל המדינות.אבל אף אחד לא מעיז לומר שהמלך ערום .אם כי לאחרונה יש כמה שמתחילים לצעוק שהריבית לא עוזרת ואולי מזיקה.
.jpg)
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
