אלו צפויות להיות 10 הכלכלות הגדולות בעולם ב-2050 - מי תצא מהרשימה?

יחידת המחקר של האקונומיסט: סין תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם ממש בקרוב, הודו תבצע זינוק מדהים
לירן סהר | (8)
נושאים בכתבה כלכלה עולמית

כיום ארצות הברית, סין, יפן וגרמניה הן 4 הכלכלות הגדולות ביותר בעולם, אולם כשמסתכלים קדימה 35 שנה מגלים שהתמונה משתנה לגמרי. לפי יחידת המחקר של עיתון האקונומיסט, סין צפויה להפוך לכלכלה הגדולה בעולם כבר בשנת 2026 מבחינת תוצר לאומי גולמי דולרי נומינלי אשר צפוי לעמוד על כ-106 טריליון דולר, מול 10.3 טריליון דולר כיום.

ארצות הברית צפויה להידחק למקום השני עם תוצר לאומי גולמי של כ-71 טריליון דולר, לעומת כ-17.4 טריליון דולר כיום ולא הרחק אחריה הודו עתידה לקפוץ למקום השלישי עם תוצר של כ-64 טריליון דולר, לעומת 2.06 טריליון דולר כיום.

אינדונזיה, אשר אינה מדורגת בין 10 הכלכלות הגדולות ביותר כיום, תהפוך למעצמה כלכלית חדשה ותעמוד במקום הרביעי עם תוצר של 15.4 טריליון דולר. יפן תידרדר מהמקום השלישי עם תוצר של כ-4.6 טריליון דולר למקום החמישי עם תוצר של כ-11.37 טריליון דולר. גרמניה תתפוס את המקום השישי עם תוצר של 11.3 טריליון דולר (לעומת מקום רביעי כיום עם תוצר של 3.865 טריליון דולר) וברזיל תישאר במקום השביעי בעולם עם תוצר של 10.33 טריליון דולר.

מקסיקו יותר גדולה מבריטניה

מקסיקו, אשר אינה מדורגת כיום בעשרת הכלכלות הגדולות, תתפוס את המקום השמיני עם תוצר של 9.826 טריליון דולר, בריטניה תמוקם במקום התשיעי עם תוצר של 9.81 טריליון דולר, לעומת במקום החמישי כיום עם תוצר של 2.95 טריליון דולר וצרפת תסגור את הרשימה במקום העשירי עם תוצר של 9.67 טריליון דולר.

איטליה המדורגת כיום במקום השמיני ורוסיה הנמצאת במקום העשירי צפויות לצאת מהרשימה. הנתון המעניין הוא שכלכלת הודו צפויה להיות גדולה יותר מחמש הכלכלות המדורגות אחריה יחדיו – אינדונזיה, יפן, גרמניה, ברזיל ומקסיקו.

עד 2050 התוצר לנפש של הסיני הממוצע צפוי ליישר קו עם מקבילו היפני והוא צפוי לעמוד על מחצית התוצר של האמריקני הממוצע, זאת מול 14% בלבד כיום. אולם את הזינוק החד ביותר צפויה לבצע הודו – כוח הקנייה של ההודי הממוצע בערך דולרי (PPP) הוא כ-3% בלבד ממקבילו האמריקני והוא צפוי לזנק ל-24% עד 2050. אסיה צפויה לייצר 53% מהתוצר העולמי עד 205 וחלקה של אירופה צפוי לרדת משמעותית.

אפריקה והמזרח התיכון - כוח יצרני

אפריקה והמזרח התיכון צפויות להפוך לכוח יצרני עולה בעולם, בעוד רוב אירופה ומזרח אסיה יירשמו ירידה חדה בהיקף המועסקים. יפן צפויה לרשום צניחה של 25% בהיקף המועסקים, סין וצפון קוריאה יירשמו ירידה של 17%-18% בהתאמה ויוון, פורטוגל וגרמניה צפויות לרשום ירידה של כ-20%.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ספקן 23/06/2015 22:08
    הגב לתגובה זו
    ב-2026.
  • 6.
    דוד 23/06/2015 12:19
    הגב לתגובה זו
    לא נשמע לי שזהמתחשב בשינוי העצום שיתחולל בטכנלוגיות עד אז...
  • 5.
    מלא טעויות מספריות (ל"ת)
    צדק 23/06/2015 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איש 23/06/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
    בעולם כל כך צפוף המשאבים שלהם יהיו שווים פי כמה ולדעתי הם יכנסו לטופ 10נחכה 34 שנה ונראה ..
  • שמטוב 23/06/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    קוראה הדרומית היא ארץ של 50 מליון בנקודת זינוק חזקה מאודת איך מתעלמים ממנה ? ומה יקרה אם צפון קוראה תקרוס כלכלית ותתמזג לתוך קוראה הדרומית (כמו התמזגות מזרח גרמניה) ? במקרה כזה קוראה תהפך למדינה דומה ליפן באופיה ולכן גם בכלכלתה. מה פתאום מזכירים את מקסיקו ? אין לה שום מעמד כלכלי היום ממש מפגרת. אז לא מובן למה מצפחם ממנה להיות הצלחה כלכלית עוד 35 שנה ? כנ"ל הודו. תושבים רבים אינם ערובה להצלחה כלכלית אלא המבנה הכלכלי הקיים.
  • 3.
    יוסי 23/06/2015 11:31
    הגב לתגובה זו
    לקחו מספר אנשים בכל מדינה והגדילו להם במרצת רמת חיים. אין התחשבות בשינוי בשום פרמטר., נניח מוסלמים שהם יותר מ100מיליון בסין ירימו ראש..? נניח קסטות נמוכות בהודו ירימו ראש..., נניח שני חופים של אמריקה לא ירצו לסבסד את פנים ..., נניח ניו מכסיקו ופלורידה ירצו לחזור הביתה....., נניח פרס תתפרק ל40% פרסים 30% אזרים 30% שאר..., נניח כורדים יקימו מדינתם..., אירופה מזדקנת בעזרת מהגרים תהפוך לאפריקה החדשה..., נניח פקיסטן תחלק את נשקה האטומי(מרצונה או שלא מרצונה) לכמה אירגונים איסלמיים...., נניח שיש עוד אין סוף אפשרויות/סתם ניחושים,,,,
  • 2.
    אנגליה וצרפת הולכות לצאת מהרשימה הרבה הבה לפני (ל"ת)
    מלא מהגרים 23/06/2015 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי 23/06/2015 10:53
    הגב לתגובה זו
    אני לא יודע אם לצחוק או לבכות . אנחנו שקועים עמוק בח--. כשהעולם מזנק זינוקים אדירים במניות ובאגחים אנחנו נופלים נפילה חופשית בשניהם - ואתם מספרים לי מה יהיה עוד שלושים וחמש שנה ? נו באמת. מספיק כבר עם השטויות.
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.18%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות
דוחות

ריגטי הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8%

חברת המחשוב הקוונטי רשמה הפסד של 3 סנט למניה לעומת צפי ל־5 סנט, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזיות; שיתוף פעולה עם אנבידיה והזמנות חדשות למחשבי Novera לא הצליחו להרגיע את החשש מתלות במימון ממשלתי והפסדים מתמשכים

אדיר בן עמי |

ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -7.86%  , אחת החברות הבולטות בעולם המחשוב הקוונטי, הציגה ברבעון השלישי תוצאות טובות מהתחזיות, אך בשוק לא מיהרו להתרגש. החברה אמנם הפסידה פחות מהצפוי, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזית, והמשקיעים עדיין לא רואים מסלול ברור לרווחיות. המניה נופלת ב-8%. 


ברבעון שהסתיים בספטמבר רשמה ריגטי הפסד מתואם של 3 סנט למניה, לעומת צפי להפסד של 5 סנט. ההכנסות עמדו על 1.9 מיליון דולר, בעוד האנליסטים ציפו ל־2.2 מיליון דולר. מדובר בשיפור מסוים לעומת ביצועי השנה שעברה, אך עדיין מדובר במספרים קטנים יחסית לשווי השוק וההייפ סביב החברה. המנכ"ל סובוד קולקרני ניסה לשדר אופטימיות. הוא אמר כי ריגטי נהנית מביקוש גובר למערכות קוונטיות המותקנות באתרי הלקוחות, ולא נגישות רק דרך הענן  וכן ממגוון שיתופי פעולה חדשים שמטרתם להעמיק את המחקר והפיתוח. לדבריו, החיבור בין טכנולוגיות בינה מלאכותית למחשוב קוונטי מתחיל לקרום עור וגידים.


אחת ההכרזות הבולטות של החברה נגעה לשיתוף פעולה עם ענקית השבבים אנבידיה, במסגרת פלטפורמת NVQLink - יוזמה פתוחה שמטרתה לאפשר אינטגרציה בין מחשבים קוונטיים למחשבי־על מבוססי בינה מלאכותית. קולקרני הדגיש כי זהו כיוון מרכזי לעתיד התחום, ושהשילוב בין שתי הטכנולוגיות עשוי להאיץ את המעבר ממחקר בסיסי לשימושים מסחריים.


אבל מאחורי ההצהרות, המספרים מספרים סיפור פחות אחר. ההפסד התפעולי של ריגטי גדל ל־20.5 מיליון דולר, לעומת 19.9 מיליון דולר ברבעון הקודם ו־17.3 מיליון דולר באותה תקופה אשתקד. כלומר, גם אם ההפסד למניה הצטמצם, הוצאות החברה ממשיכות לעלות. התחזיות לשנה כולה מצביעות על הפסד צפוי של 29 סנט למניה והכנסות של 8.1 מיליון דולר, שיפור קל לעומת 2024, אז רשמה הפסד של 36 סנט למניה והכנסות של 10.8 מיליון דולר.


מיקוד מחקרי מובהק

ריגטי בולטת בין חברות המחשוב הקוונטי בכך שהיא שומרת על מיקוד מחקרי מובהק, ולא מנסה למכור חזון מסחרי רחב מדי. חלק ניכר מהכנסותיה מגיע מחוזים ממשלתיים, בעיקר מארצות הברית. מוקדם יותר השנה חתמה החברה על חוזה של 5.8 מיליון דולר עם מעבדת חיל האוויר האמריקאי, לפיתוח רשת קוונטית שתאפשר תקשורת מאובטחת בין מחשבים קוונטיים מרוחקים. ההישענות על המגזר הציבורי מספקת לריגטי יציבות, אך גם יוצרת תלות מסוימת. בשבוע שעבר הוריד בית ההשקעות B. Riley את המלצתו למניה מ"קנייה" ל"נייטרלי", בטענה שעיכובים אפשריים בתקציבים הפדרליים עלולים לפגוע בקצב החוזים ובתזרים החברה. החשש נוגע לכך שהמימון הממשלתי הוא מנוע הצמיחה המרכזי שלה, והאטה שם עלולה לגרור השפעה מיידית.