אלו צפויות להיות 10 הכלכלות הגדולות בעולם ב-2050 - מי תצא מהרשימה?
כיום ארצות הברית, סין, יפן וגרמניה הן 4 הכלכלות הגדולות ביותר בעולם, אולם כשמסתכלים קדימה 35 שנה מגלים שהתמונה משתנה לגמרי. לפי יחידת המחקר של עיתון האקונומיסט, סין צפויה להפוך לכלכלה הגדולה בעולם כבר בשנת 2026 מבחינת תוצר לאומי גולמי דולרי נומינלי אשר צפוי לעמוד על כ-106 טריליון דולר, מול 10.3 טריליון דולר כיום.
ארצות הברית צפויה להידחק למקום השני עם תוצר לאומי גולמי של כ-71 טריליון דולר, לעומת כ-17.4 טריליון דולר כיום ולא הרחק אחריה הודו עתידה לקפוץ למקום השלישי עם תוצר של כ-64 טריליון דולר, לעומת 2.06 טריליון דולר כיום.
אינדונזיה, אשר אינה מדורגת בין 10 הכלכלות הגדולות ביותר כיום, תהפוך למעצמה כלכלית חדשה ותעמוד במקום הרביעי עם תוצר של 15.4 טריליון דולר. יפן תידרדר מהמקום השלישי עם תוצר של כ-4.6 טריליון דולר למקום החמישי עם תוצר של כ-11.37 טריליון דולר. גרמניה תתפוס את המקום השישי עם תוצר של 11.3 טריליון דולר (לעומת מקום רביעי כיום עם תוצר של 3.865 טריליון דולר) וברזיל תישאר במקום השביעי בעולם עם תוצר של 10.33 טריליון דולר.
מקסיקו יותר גדולה מבריטניה
מקסיקו, אשר אינה מדורגת כיום בעשרת הכלכלות הגדולות, תתפוס את המקום השמיני עם תוצר של 9.826 טריליון דולר, בריטניה תמוקם במקום התשיעי עם תוצר של 9.81 טריליון דולר, לעומת במקום החמישי כיום עם תוצר של 2.95 טריליון דולר וצרפת תסגור את הרשימה במקום העשירי עם תוצר של 9.67 טריליון דולר.
- "צופים ירידה מהירה יותר מהתחזיות בריבית בשנה הקרובה"
- בדרך למלחמה במזרח? בסין מאשימים את ארה"ב בפרובוקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איטליה המדורגת כיום במקום השמיני ורוסיה הנמצאת במקום העשירי צפויות לצאת מהרשימה. הנתון המעניין הוא שכלכלת הודו צפויה להיות גדולה יותר מחמש הכלכלות המדורגות אחריה יחדיו – אינדונזיה, יפן, גרמניה, ברזיל ומקסיקו.
עד 2050 התוצר לנפש של הסיני הממוצע צפוי ליישר קו עם מקבילו היפני והוא צפוי לעמוד על מחצית התוצר של האמריקני הממוצע, זאת מול 14% בלבד כיום. אולם את הזינוק החד ביותר צפויה לבצע הודו – כוח הקנייה של ההודי הממוצע בערך דולרי (PPP) הוא כ-3% בלבד ממקבילו האמריקני והוא צפוי לזנק ל-24% עד 2050. אסיה צפויה לייצר 53% מהתוצר העולמי עד 205 וחלקה של אירופה צפוי לרדת משמעותית.
אפריקה והמזרח התיכון - כוח יצרני
אפריקה והמזרח התיכון צפויות להפוך לכוח יצרני עולה בעולם, בעוד רוב אירופה ומזרח אסיה יירשמו ירידה חדה בהיקף המועסקים. יפן צפויה לרשום צניחה של 25% בהיקף המועסקים, סין וצפון קוריאה יירשמו ירידה של 17%-18% בהתאמה ויוון, פורטוגל וגרמניה צפויות לרשום ירידה של כ-20%.
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
- 7.ספקן 23/06/2015 22:08הגב לתגובה זוב-2026.
- 6.דוד 23/06/2015 12:19הגב לתגובה זולא נשמע לי שזהמתחשב בשינוי העצום שיתחולל בטכנלוגיות עד אז...
- 5.מלא טעויות מספריות (ל"ת)צדק 23/06/2015 12:13הגב לתגובה זו
- 4.איש 23/06/2015 12:05הגב לתגובה זובעולם כל כך צפוף המשאבים שלהם יהיו שווים פי כמה ולדעתי הם יכנסו לטופ 10נחכה 34 שנה ונראה ..
- שמטוב 23/06/2015 14:48הגב לתגובה זוקוראה הדרומית היא ארץ של 50 מליון בנקודת זינוק חזקה מאודת איך מתעלמים ממנה ? ומה יקרה אם צפון קוראה תקרוס כלכלית ותתמזג לתוך קוראה הדרומית (כמו התמזגות מזרח גרמניה) ? במקרה כזה קוראה תהפך למדינה דומה ליפן באופיה ולכן גם בכלכלתה. מה פתאום מזכירים את מקסיקו ? אין לה שום מעמד כלכלי היום ממש מפגרת. אז לא מובן למה מצפחם ממנה להיות הצלחה כלכלית עוד 35 שנה ? כנ"ל הודו. תושבים רבים אינם ערובה להצלחה כלכלית אלא המבנה הכלכלי הקיים.
- 3.יוסי 23/06/2015 11:31הגב לתגובה זולקחו מספר אנשים בכל מדינה והגדילו להם במרצת רמת חיים. אין התחשבות בשינוי בשום פרמטר., נניח מוסלמים שהם יותר מ100מיליון בסין ירימו ראש..? נניח קסטות נמוכות בהודו ירימו ראש..., נניח שני חופים של אמריקה לא ירצו לסבסד את פנים ..., נניח ניו מכסיקו ופלורידה ירצו לחזור הביתה....., נניח פרס תתפרק ל40% פרסים 30% אזרים 30% שאר..., נניח כורדים יקימו מדינתם..., אירופה מזדקנת בעזרת מהגרים תהפוך לאפריקה החדשה..., נניח פקיסטן תחלק את נשקה האטומי(מרצונה או שלא מרצונה) לכמה אירגונים איסלמיים...., נניח שיש עוד אין סוף אפשרויות/סתם ניחושים,,,,
- 2.אנגליה וצרפת הולכות לצאת מהרשימה הרבה הבה לפני (ל"ת)מלא מהגרים 23/06/2015 10:59הגב לתגובה זו
- 1.אורי 23/06/2015 10:53הגב לתגובה זואני לא יודע אם לצחוק או לבכות . אנחנו שקועים עמוק בח--. כשהעולם מזנק זינוקים אדירים במניות ובאגחים אנחנו נופלים נפילה חופשית בשניהם - ואתם מספרים לי מה יהיה עוד שלושים וחמש שנה ? נו באמת. מספיק כבר עם השטויות.
משקיעים עובדים AIשבוע של הורדת ריבית - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול-סטריט
כולם סבורים שהפד' יוריד ריבית השאלה היא מה הסיבות למהלך הזה וגם איך יראה התוואי קדימה - 3 כלכלנים, 3 הסתכלויות; מלבד הריבית נקבל גם תוצאות כספיות מאורקל, אדובי, סינופסיס ואחרות - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר
"שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות אחד המשמעותיים של הרבעון", תודו ששמעתם את זה לא מעט השנה, אבל גם הפעם כנראה שלהצהרה כזאת יש בסיס גדול על מה לשבת. גובה הריבית של הפד' זה נתון שמשפיע מאוד על השווקים, המשקיעים ממתינים עכשיו בדריכות לראות אם הפד' יעשה את הצעד שהשוק כבר תימחר כמעט לגמרי.
קשה לפרש את תמונת המצב במשק האמריקאי. הוא משדר אמביוולנטיות. מצד אחד יש רצף של נתונים שמרמזים על האטה. נתוני ה-ADP האחרונים הראו ירידה במספר המשרות, ממש צניחה במספר העובדים. גם מדדי ה-ISM בשירותים ובתעשייה מצביעים על התכווצות ברכיבי התעסוקה, מה שמראה שהמעסיקים מהססים יותר בגיוסים. גם נתוני הצריכה הריאלית מראים מגמה של התמתנות, וההוצאה הפרטית גדלה בקצב איטי יותר חודש אחר חודש.
אבל מהצד השני, יש נתונים שלא מתיישרים עם התמונה הזאת שכאילו משדרת
לנו שהכלכלה האמריקאית מאבדת גובה. התחום השירותי עדיין מתרחב, ורכיב הפעילות ב-ISM נשאר מעל 50, כלומר אין עדיין נסיגה בפעילות עצמה. מספר דורשי העבודה החדשים ירד לשפל של 191 אלף בלבד, רמה שבדרך כלל משויכת לשוק עבודה הדוק. האינפלציה, למרות הירידה בקצב, עדיין נעה
סביב 2.8 אחוז בליבה של ה-PCE, שזה רחוק ממצב שבו הפד' ירגיש דחיפות להפחית ריבית בגלל הלחץ של המחירים.
זה מה שגורם לאנליסטים לחלוק בהסתכלות שלהם על השוק, כולם עדיין סבורים שהפד' יוריד ריבית, אבל הסיבות שמאחורי הקלעים כמו גם התוואי קדימה - בכלל לא אחיד אצל כולם.
- אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; מניות הקוונטים זינקו, אינטל נפלה ב-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלוח הכלכלי של השבוע: הפד', נתוני תעסוקה ואינדיקציות ראשוניות למצב הצרכן
ביום שלישי יתפרסמו נתוני ה-ADP השבועיים, אחרי ירידה של 13.5 אלף משרות בקריאה האחרונה. בהמשך אותו יום ייצאו נתוני ה-JOLTS, עם צפי ל-7.14 מיליון משרות פנויות, מספר שנשאר יציב יחסית בחודשים האחרונים.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
