אלו צפויות להיות 10 הכלכלות הגדולות בעולם ב-2050 - מי תצא מהרשימה?

יחידת המחקר של האקונומיסט: סין תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם ממש בקרוב, הודו תבצע זינוק מדהים
לירן סהר | (8)
נושאים בכתבה כלכלה עולמית

כיום ארצות הברית, סין, יפן וגרמניה הן 4 הכלכלות הגדולות ביותר בעולם, אולם כשמסתכלים קדימה 35 שנה מגלים שהתמונה משתנה לגמרי. לפי יחידת המחקר של עיתון האקונומיסט, סין צפויה להפוך לכלכלה הגדולה בעולם כבר בשנת 2026 מבחינת תוצר לאומי גולמי דולרי נומינלי אשר צפוי לעמוד על כ-106 טריליון דולר, מול 10.3 טריליון דולר כיום.

ארצות הברית צפויה להידחק למקום השני עם תוצר לאומי גולמי של כ-71 טריליון דולר, לעומת כ-17.4 טריליון דולר כיום ולא הרחק אחריה הודו עתידה לקפוץ למקום השלישי עם תוצר של כ-64 טריליון דולר, לעומת 2.06 טריליון דולר כיום.

אינדונזיה, אשר אינה מדורגת בין 10 הכלכלות הגדולות ביותר כיום, תהפוך למעצמה כלכלית חדשה ותעמוד במקום הרביעי עם תוצר של 15.4 טריליון דולר. יפן תידרדר מהמקום השלישי עם תוצר של כ-4.6 טריליון דולר למקום החמישי עם תוצר של כ-11.37 טריליון דולר. גרמניה תתפוס את המקום השישי עם תוצר של 11.3 טריליון דולר (לעומת מקום רביעי כיום עם תוצר של 3.865 טריליון דולר) וברזיל תישאר במקום השביעי בעולם עם תוצר של 10.33 טריליון דולר.

מקסיקו יותר גדולה מבריטניה

מקסיקו, אשר אינה מדורגת כיום בעשרת הכלכלות הגדולות, תתפוס את המקום השמיני עם תוצר של 9.826 טריליון דולר, בריטניה תמוקם במקום התשיעי עם תוצר של 9.81 טריליון דולר, לעומת במקום החמישי כיום עם תוצר של 2.95 טריליון דולר וצרפת תסגור את הרשימה במקום העשירי עם תוצר של 9.67 טריליון דולר.

איטליה המדורגת כיום במקום השמיני ורוסיה הנמצאת במקום העשירי צפויות לצאת מהרשימה. הנתון המעניין הוא שכלכלת הודו צפויה להיות גדולה יותר מחמש הכלכלות המדורגות אחריה יחדיו – אינדונזיה, יפן, גרמניה, ברזיל ומקסיקו.

עד 2050 התוצר לנפש של הסיני הממוצע צפוי ליישר קו עם מקבילו היפני והוא צפוי לעמוד על מחצית התוצר של האמריקני הממוצע, זאת מול 14% בלבד כיום. אולם את הזינוק החד ביותר צפויה לבצע הודו – כוח הקנייה של ההודי הממוצע בערך דולרי (PPP) הוא כ-3% בלבד ממקבילו האמריקני והוא צפוי לזנק ל-24% עד 2050. אסיה צפויה לייצר 53% מהתוצר העולמי עד 205 וחלקה של אירופה צפוי לרדת משמעותית.

אפריקה והמזרח התיכון - כוח יצרני

אפריקה והמזרח התיכון צפויות להפוך לכוח יצרני עולה בעולם, בעוד רוב אירופה ומזרח אסיה יירשמו ירידה חדה בהיקף המועסקים. יפן צפויה לרשום צניחה של 25% בהיקף המועסקים, סין וצפון קוריאה יירשמו ירידה של 17%-18% בהתאמה ויוון, פורטוגל וגרמניה צפויות לרשום ירידה של כ-20%.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ספקן 23/06/2015 22:08
    הגב לתגובה זו
    ב-2026.
  • 6.
    דוד 23/06/2015 12:19
    הגב לתגובה זו
    לא נשמע לי שזהמתחשב בשינוי העצום שיתחולל בטכנלוגיות עד אז...
  • 5.
    מלא טעויות מספריות (ל"ת)
    צדק 23/06/2015 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איש 23/06/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
    בעולם כל כך צפוף המשאבים שלהם יהיו שווים פי כמה ולדעתי הם יכנסו לטופ 10נחכה 34 שנה ונראה ..
  • שמטוב 23/06/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    קוראה הדרומית היא ארץ של 50 מליון בנקודת זינוק חזקה מאודת איך מתעלמים ממנה ? ומה יקרה אם צפון קוראה תקרוס כלכלית ותתמזג לתוך קוראה הדרומית (כמו התמזגות מזרח גרמניה) ? במקרה כזה קוראה תהפך למדינה דומה ליפן באופיה ולכן גם בכלכלתה. מה פתאום מזכירים את מקסיקו ? אין לה שום מעמד כלכלי היום ממש מפגרת. אז לא מובן למה מצפחם ממנה להיות הצלחה כלכלית עוד 35 שנה ? כנ"ל הודו. תושבים רבים אינם ערובה להצלחה כלכלית אלא המבנה הכלכלי הקיים.
  • 3.
    יוסי 23/06/2015 11:31
    הגב לתגובה זו
    לקחו מספר אנשים בכל מדינה והגדילו להם במרצת רמת חיים. אין התחשבות בשינוי בשום פרמטר., נניח מוסלמים שהם יותר מ100מיליון בסין ירימו ראש..? נניח קסטות נמוכות בהודו ירימו ראש..., נניח שני חופים של אמריקה לא ירצו לסבסד את פנים ..., נניח ניו מכסיקו ופלורידה ירצו לחזור הביתה....., נניח פרס תתפרק ל40% פרסים 30% אזרים 30% שאר..., נניח כורדים יקימו מדינתם..., אירופה מזדקנת בעזרת מהגרים תהפוך לאפריקה החדשה..., נניח פקיסטן תחלק את נשקה האטומי(מרצונה או שלא מרצונה) לכמה אירגונים איסלמיים...., נניח שיש עוד אין סוף אפשרויות/סתם ניחושים,,,,
  • 2.
    אנגליה וצרפת הולכות לצאת מהרשימה הרבה הבה לפני (ל"ת)
    מלא מהגרים 23/06/2015 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי 23/06/2015 10:53
    הגב לתגובה זו
    אני לא יודע אם לצחוק או לבכות . אנחנו שקועים עמוק בח--. כשהעולם מזנק זינוקים אדירים במניות ובאגחים אנחנו נופלים נפילה חופשית בשניהם - ואתם מספרים לי מה יהיה עוד שלושים וחמש שנה ? נו באמת. מספיק כבר עם השטויות.
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.