אלו צפויות להיות 10 הכלכלות הגדולות בעולם ב-2050 - מי תצא מהרשימה?

יחידת המחקר של האקונומיסט: סין תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם ממש בקרוב, הודו תבצע זינוק מדהים
לירן סהר | (8)
נושאים בכתבה כלכלה עולמית

כיום ארצות הברית, סין, יפן וגרמניה הן 4 הכלכלות הגדולות ביותר בעולם, אולם כשמסתכלים קדימה 35 שנה מגלים שהתמונה משתנה לגמרי. לפי יחידת המחקר של עיתון האקונומיסט, סין צפויה להפוך לכלכלה הגדולה בעולם כבר בשנת 2026 מבחינת תוצר לאומי גולמי דולרי נומינלי אשר צפוי לעמוד על כ-106 טריליון דולר, מול 10.3 טריליון דולר כיום.

ארצות הברית צפויה להידחק למקום השני עם תוצר לאומי גולמי של כ-71 טריליון דולר, לעומת כ-17.4 טריליון דולר כיום ולא הרחק אחריה הודו עתידה לקפוץ למקום השלישי עם תוצר של כ-64 טריליון דולר, לעומת 2.06 טריליון דולר כיום.

אינדונזיה, אשר אינה מדורגת בין 10 הכלכלות הגדולות ביותר כיום, תהפוך למעצמה כלכלית חדשה ותעמוד במקום הרביעי עם תוצר של 15.4 טריליון דולר. יפן תידרדר מהמקום השלישי עם תוצר של כ-4.6 טריליון דולר למקום החמישי עם תוצר של כ-11.37 טריליון דולר. גרמניה תתפוס את המקום השישי עם תוצר של 11.3 טריליון דולר (לעומת מקום רביעי כיום עם תוצר של 3.865 טריליון דולר) וברזיל תישאר במקום השביעי בעולם עם תוצר של 10.33 טריליון דולר.

מקסיקו יותר גדולה מבריטניה

מקסיקו, אשר אינה מדורגת כיום בעשרת הכלכלות הגדולות, תתפוס את המקום השמיני עם תוצר של 9.826 טריליון דולר, בריטניה תמוקם במקום התשיעי עם תוצר של 9.81 טריליון דולר, לעומת במקום החמישי כיום עם תוצר של 2.95 טריליון דולר וצרפת תסגור את הרשימה במקום העשירי עם תוצר של 9.67 טריליון דולר.

איטליה המדורגת כיום במקום השמיני ורוסיה הנמצאת במקום העשירי צפויות לצאת מהרשימה. הנתון המעניין הוא שכלכלת הודו צפויה להיות גדולה יותר מחמש הכלכלות המדורגות אחריה יחדיו – אינדונזיה, יפן, גרמניה, ברזיל ומקסיקו.

עד 2050 התוצר לנפש של הסיני הממוצע צפוי ליישר קו עם מקבילו היפני והוא צפוי לעמוד על מחצית התוצר של האמריקני הממוצע, זאת מול 14% בלבד כיום. אולם את הזינוק החד ביותר צפויה לבצע הודו – כוח הקנייה של ההודי הממוצע בערך דולרי (PPP) הוא כ-3% בלבד ממקבילו האמריקני והוא צפוי לזנק ל-24% עד 2050. אסיה צפויה לייצר 53% מהתוצר העולמי עד 205 וחלקה של אירופה צפוי לרדת משמעותית.

אפריקה והמזרח התיכון - כוח יצרני

אפריקה והמזרח התיכון צפויות להפוך לכוח יצרני עולה בעולם, בעוד רוב אירופה ומזרח אסיה יירשמו ירידה חדה בהיקף המועסקים. יפן צפויה לרשום צניחה של 25% בהיקף המועסקים, סין וצפון קוריאה יירשמו ירידה של 17%-18% בהתאמה ויוון, פורטוגל וגרמניה צפויות לרשום ירידה של כ-20%.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ספקן 23/06/2015 22:08
    הגב לתגובה זו
    ב-2026.
  • 6.
    דוד 23/06/2015 12:19
    הגב לתגובה זו
    לא נשמע לי שזהמתחשב בשינוי העצום שיתחולל בטכנלוגיות עד אז...
  • 5.
    מלא טעויות מספריות (ל"ת)
    צדק 23/06/2015 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איש 23/06/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
    בעולם כל כך צפוף המשאבים שלהם יהיו שווים פי כמה ולדעתי הם יכנסו לטופ 10נחכה 34 שנה ונראה ..
  • שמטוב 23/06/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    קוראה הדרומית היא ארץ של 50 מליון בנקודת זינוק חזקה מאודת איך מתעלמים ממנה ? ומה יקרה אם צפון קוראה תקרוס כלכלית ותתמזג לתוך קוראה הדרומית (כמו התמזגות מזרח גרמניה) ? במקרה כזה קוראה תהפך למדינה דומה ליפן באופיה ולכן גם בכלכלתה. מה פתאום מזכירים את מקסיקו ? אין לה שום מעמד כלכלי היום ממש מפגרת. אז לא מובן למה מצפחם ממנה להיות הצלחה כלכלית עוד 35 שנה ? כנ"ל הודו. תושבים רבים אינם ערובה להצלחה כלכלית אלא המבנה הכלכלי הקיים.
  • 3.
    יוסי 23/06/2015 11:31
    הגב לתגובה זו
    לקחו מספר אנשים בכל מדינה והגדילו להם במרצת רמת חיים. אין התחשבות בשינוי בשום פרמטר., נניח מוסלמים שהם יותר מ100מיליון בסין ירימו ראש..? נניח קסטות נמוכות בהודו ירימו ראש..., נניח שני חופים של אמריקה לא ירצו לסבסד את פנים ..., נניח ניו מכסיקו ופלורידה ירצו לחזור הביתה....., נניח פרס תתפרק ל40% פרסים 30% אזרים 30% שאר..., נניח כורדים יקימו מדינתם..., אירופה מזדקנת בעזרת מהגרים תהפוך לאפריקה החדשה..., נניח פקיסטן תחלק את נשקה האטומי(מרצונה או שלא מרצונה) לכמה אירגונים איסלמיים...., נניח שיש עוד אין סוף אפשרויות/סתם ניחושים,,,,
  • 2.
    אנגליה וצרפת הולכות לצאת מהרשימה הרבה הבה לפני (ל"ת)
    מלא מהגרים 23/06/2015 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי 23/06/2015 10:53
    הגב לתגובה זו
    אני לא יודע אם לצחוק או לבכות . אנחנו שקועים עמוק בח--. כשהעולם מזנק זינוקים אדירים במניות ובאגחים אנחנו נופלים נפילה חופשית בשניהם - ואתם מספרים לי מה יהיה עוד שלושים וחמש שנה ? נו באמת. מספיק כבר עם השטויות.
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

הנאסד״ק יורד ב-0.4%; איירובוט צונחת ב-73%, צים קופצת ב-5%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה חוזים

וול סטריט נכנסת לישורת האחרונה של השנה.  ביום שישי ירדו המדדים כשה-S&P 500 ירד 1.1%, נאסד"ק 1.6%, והדאו 0.8%, בעקבות דוחות מאכזבים של אורקל (Oracle) וברודקום (Broadcom) שהבליטו את החשש שההשקעות AI לא יניבו תשואה כפי שמעריכים. השאלה הזו עדיין פתוחה, והיא יכולה להיות "נושא גדול" בשנה הבאה. ככל שההטמעה של ה-AI תתקדם ולא יראו תשואה, אזי הסיכוי להאטה בקצב ההזמנות יגדל וכתוצאה מכך, הצמיחה תפחת ויוצר כדור שלג  פגיעה כמותית לצד לחצי מחיר על התעשייה. 

היום נפתח באופטימיות והתחלף במהירות ליום אדום. אנבידיה (NVIDIA Corp. 1.29%  ) עולה, אבל פחות, במקביל להמלצה חיובית של ג'יי פי מורגן שמספק מחיר יעד של 250 דולר (הרחבה בהמשך). Tesla 4.02%  מתחזקת באופן משמעותי.


קריאה חשובה - מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם בחודש שעבר ומה צפוי בדצמבר?

השבוע: נתוני תעסוקה דחויים והחלטות ריבית - מבחן לכלכלה

השבוע צפוי להיות עמוס בנתוני מאקרו-כלכליים והחלטות של תשעה בנקים מרכזיים. ביום שלישי יתפרסמו נתוני תעסוקה לאוקטובר ונובמבר. הצפי הכולל הוא ל-250 אלף משרות חדשות. הנתונים ישפיעו על ציפיות להורדות ריבית נוספות של הפד (Fed) ב-2026: השוק מתמחר 75 נקודות בסיס הורדה, אך נתונים חזקים עלולים להקטין זאת ל-50. תעסוקה חזקה תגביר לחץ אינפלציוני ותפחית סיכוי להורדת ריבית.

במקביל, הבנק המרכזי האירופי (ECB) צפוי להוריד ריבית ב-25 נקודות בסיס ל-2.75%, הבנק של אנגליה (BoE) יישאר ב-4.25% עם אזהרות על אינפלציה, והבנק של יפן (BoJ) עלול להעלות ל-0.25%