אלו צפויות להיות 10 הכלכלות הגדולות בעולם ב-2050 - מי תצא מהרשימה?

יחידת המחקר של האקונומיסט: סין תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם ממש בקרוב, הודו תבצע זינוק מדהים
לירן סהר | (8)
נושאים בכתבה כלכלה עולמית

כיום ארצות הברית, סין, יפן וגרמניה הן 4 הכלכלות הגדולות ביותר בעולם, אולם כשמסתכלים קדימה 35 שנה מגלים שהתמונה משתנה לגמרי. לפי יחידת המחקר של עיתון האקונומיסט, סין צפויה להפוך לכלכלה הגדולה בעולם כבר בשנת 2026 מבחינת תוצר לאומי גולמי דולרי נומינלי אשר צפוי לעמוד על כ-106 טריליון דולר, מול 10.3 טריליון דולר כיום.

ארצות הברית צפויה להידחק למקום השני עם תוצר לאומי גולמי של כ-71 טריליון דולר, לעומת כ-17.4 טריליון דולר כיום ולא הרחק אחריה הודו עתידה לקפוץ למקום השלישי עם תוצר של כ-64 טריליון דולר, לעומת 2.06 טריליון דולר כיום.

אינדונזיה, אשר אינה מדורגת בין 10 הכלכלות הגדולות ביותר כיום, תהפוך למעצמה כלכלית חדשה ותעמוד במקום הרביעי עם תוצר של 15.4 טריליון דולר. יפן תידרדר מהמקום השלישי עם תוצר של כ-4.6 טריליון דולר למקום החמישי עם תוצר של כ-11.37 טריליון דולר. גרמניה תתפוס את המקום השישי עם תוצר של 11.3 טריליון דולר (לעומת מקום רביעי כיום עם תוצר של 3.865 טריליון דולר) וברזיל תישאר במקום השביעי בעולם עם תוצר של 10.33 טריליון דולר.

מקסיקו יותר גדולה מבריטניה

מקסיקו, אשר אינה מדורגת כיום בעשרת הכלכלות הגדולות, תתפוס את המקום השמיני עם תוצר של 9.826 טריליון דולר, בריטניה תמוקם במקום התשיעי עם תוצר של 9.81 טריליון דולר, לעומת במקום החמישי כיום עם תוצר של 2.95 טריליון דולר וצרפת תסגור את הרשימה במקום העשירי עם תוצר של 9.67 טריליון דולר.

איטליה המדורגת כיום במקום השמיני ורוסיה הנמצאת במקום העשירי צפויות לצאת מהרשימה. הנתון המעניין הוא שכלכלת הודו צפויה להיות גדולה יותר מחמש הכלכלות המדורגות אחריה יחדיו – אינדונזיה, יפן, גרמניה, ברזיל ומקסיקו.

עד 2050 התוצר לנפש של הסיני הממוצע צפוי ליישר קו עם מקבילו היפני והוא צפוי לעמוד על מחצית התוצר של האמריקני הממוצע, זאת מול 14% בלבד כיום. אולם את הזינוק החד ביותר צפויה לבצע הודו – כוח הקנייה של ההודי הממוצע בערך דולרי (PPP) הוא כ-3% בלבד ממקבילו האמריקני והוא צפוי לזנק ל-24% עד 2050. אסיה צפויה לייצר 53% מהתוצר העולמי עד 205 וחלקה של אירופה צפוי לרדת משמעותית.

אפריקה והמזרח התיכון - כוח יצרני

אפריקה והמזרח התיכון צפויות להפוך לכוח יצרני עולה בעולם, בעוד רוב אירופה ומזרח אסיה יירשמו ירידה חדה בהיקף המועסקים. יפן צפויה לרשום צניחה של 25% בהיקף המועסקים, סין וצפון קוריאה יירשמו ירידה של 17%-18% בהתאמה ויוון, פורטוגל וגרמניה צפויות לרשום ירידה של כ-20%.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ספקן 23/06/2015 22:08
    הגב לתגובה זו
    ב-2026.
  • 6.
    דוד 23/06/2015 12:19
    הגב לתגובה זו
    לא נשמע לי שזהמתחשב בשינוי העצום שיתחולל בטכנלוגיות עד אז...
  • 5.
    מלא טעויות מספריות (ל"ת)
    צדק 23/06/2015 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איש 23/06/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
    בעולם כל כך צפוף המשאבים שלהם יהיו שווים פי כמה ולדעתי הם יכנסו לטופ 10נחכה 34 שנה ונראה ..
  • שמטוב 23/06/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    קוראה הדרומית היא ארץ של 50 מליון בנקודת זינוק חזקה מאודת איך מתעלמים ממנה ? ומה יקרה אם צפון קוראה תקרוס כלכלית ותתמזג לתוך קוראה הדרומית (כמו התמזגות מזרח גרמניה) ? במקרה כזה קוראה תהפך למדינה דומה ליפן באופיה ולכן גם בכלכלתה. מה פתאום מזכירים את מקסיקו ? אין לה שום מעמד כלכלי היום ממש מפגרת. אז לא מובן למה מצפחם ממנה להיות הצלחה כלכלית עוד 35 שנה ? כנ"ל הודו. תושבים רבים אינם ערובה להצלחה כלכלית אלא המבנה הכלכלי הקיים.
  • 3.
    יוסי 23/06/2015 11:31
    הגב לתגובה זו
    לקחו מספר אנשים בכל מדינה והגדילו להם במרצת רמת חיים. אין התחשבות בשינוי בשום פרמטר., נניח מוסלמים שהם יותר מ100מיליון בסין ירימו ראש..? נניח קסטות נמוכות בהודו ירימו ראש..., נניח שני חופים של אמריקה לא ירצו לסבסד את פנים ..., נניח ניו מכסיקו ופלורידה ירצו לחזור הביתה....., נניח פרס תתפרק ל40% פרסים 30% אזרים 30% שאר..., נניח כורדים יקימו מדינתם..., אירופה מזדקנת בעזרת מהגרים תהפוך לאפריקה החדשה..., נניח פקיסטן תחלק את נשקה האטומי(מרצונה או שלא מרצונה) לכמה אירגונים איסלמיים...., נניח שיש עוד אין סוף אפשרויות/סתם ניחושים,,,,
  • 2.
    אנגליה וצרפת הולכות לצאת מהרשימה הרבה הבה לפני (ל"ת)
    מלא מהגרים 23/06/2015 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי 23/06/2015 10:53
    הגב לתגובה זו
    אני לא יודע אם לצחוק או לבכות . אנחנו שקועים עמוק בח--. כשהעולם מזנק זינוקים אדירים במניות ובאגחים אנחנו נופלים נפילה חופשית בשניהם - ואתם מספרים לי מה יהיה עוד שלושים וחמש שנה ? נו באמת. מספיק כבר עם השטויות.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.