גרף

רצה אחריו: ה-S&P500 ברח, סוברמניאן מעדכנת את מחיר היעד - 1,750 נקודות

האסטרטגית הראשית במריל לינץ' שלחה אמש מכתב ללקוחות. כעת היא כמעט הכי שורית בוול סטריט. איך היא מסבירה את השינוי?
נושאים בכתבה S&P500

אסטרטגית המניות הראשית בבנק ההשקעות, מריל לינץ', סבריטה סוברמניאן, מקפיצה משמעותית את הצפי על אחד המדדים המרכזיים בוול סטריט. סוברמניאן מעלה את התחזית על ה-S&P500 ל-1,750 נק' עד סוף 2013 לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 1,600 נק' בלבד. אפשר לטעון שמדובר בתיקון תחזית אלים משהו וגם בפספוס לא קטן בתחזית הקודמת של סוברמניאן.

בכך הופכת מריל לינץ' לשחקנית השניה השורית ביותר על ה-S&P 500 כשרק ב-Cannacord's Tony Dwyer שוריים יותר עם תחזית של 1,760 על המדד. עדכון התחזית של סוברמניאן מגלמת עליה של 4.2% על הרמה הנוכחית של המדד שעומד על 1680 נק'. מעבר לכך, עד היום רק שני אסטרטגים סמנו תחזיות נמוכות יותר מזו של סוברמניאן. ג'ינה מרטין מוולס פרגו שהתחזית שלה ל-s&p500 עמדה על 1,440 נק' בלבד ובארי נאפ מברקליס עם תחזית של 1,525 נק'.

סוברניאן מספקת את ההסבר לשינוי התחזית שלה וטוענת כי ,"התיקון בתחזית שלנו ל-2013 עומד על צפי ל-1750 נק' שמבטא עליה צנועה של 4.2% עד סוף השנה. השינוי נובע מגידול ברוחיות, כשמה שהניע עד כה את העליות בשווקים הייתה בעיקר התרחבות מרובה. הירידה בפרמיית הסיכון בשוק ההון כרגע פחתה יותר מפי שתיים מהצפי הקודם שלנו, אנחנו חושבים שהירידה הזו מוצדקת בהתחשב במצב השוק שנראה פחות מסוכן, בהתחשב בהפתעות בנתוני המאקרו של הכלכלה, וכמו שחזינו, בהתחשב בירידה בתנודתיות של הריווחיות בשוק".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    Izhak and frinds 16/07/2013 15:35
    הגב לתגובה זו
    we are thinking that the SP is going to visit 1000 soon or later
  • 8.
    Izhak and frinds 16/07/2013 15:20
    הגב לתגובה זו
    We are thinkng that you are runnig after the market insted to be befre !
  • 7.
    מארק 16/07/2013 14:35
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים ובנקי ההשקעות נתפסו עם המכנסיים למטה, אין להם למי לשחרר סחורה הפעם - הציבור נשאר בחוץ במהלך הראלי האחרון ולא מוכן לקנות את הלוקש
  • 6.
    משקיען 16/07/2013 14:17
    הגב לתגובה זו
    מבוסס על וורן באפט
  • 5.
    עילוי ירוק 16/07/2013 13:02
    הגב לתגובה זו
    אני שמח שעוד ועוד אנליסטים בכירים בעולם מאשרים את תחזית עילוי ירוק שניתנה בפורום זה כבר לפני חודשים. אם גם אני הייתי נראה טוב כמו הגברת המכובדת עם שם סקסי אז גם אני הייתי תופס כותרת ראשית. לא נורא, קחו את הקרדיט, האנשים של הפורום כבר יודעים באמת מי הוא הראשון בחיזוי.
  • 4.
    דוד מירושלים 16/07/2013 12:46
    הגב לתגובה זו
    כל המידע גלוי וידוע. כל ניחוש טוב. כזה גם שלה.
  • 3.
    עם 4.2% גג עדיף להשקיע באג"ח ולא להתסכן בירידות. (ל"ת)
    גגן 16/07/2013 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חסוי 16/07/2013 12:14
    הגב לתגובה זו
    לכל משקיעי אלווריון צריך להתארגן כקבוצה נעשו פעולות בחוסר תום לב כגון רברס ספליט של 1 ל10 בתחילת אפריל ויש עוד
  • 1.
    אני צופה 1920 בסוף שנה ו-4100 בעוד 6 שנים. (ל"ת)
    האיש שבקיר 16/07/2013 12:03
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.