TSMC
צילום: אתר החברה

למרות איומי המכסים: TSMC נכנסה למועדון טריליון הדולר

יצרנית השבבים הטייוואנית זינקה ב-70% אחרי ירידה של 28% בתחילת השנה והפכה לשחקנית מרכזית במהפכת הבינה המלאכותית עם לקוחות כמו אפל ואנבידיה כשהיא מצטרפת לקבוצת החברות היקרות בעולם
אדיר בן עמי |

תעשיית השבבים העולמית רושמת נקודת ציון היסטורית. חברת TSMCTaiwan Semiconductor . 1.45%  , יצרנית השבבים הטייוואנית הגדולה בעולם, חצתה השבוע לראשונה את רף הטריליון דולר בשווי שוק — הישג שממקם אותה בקבוצה המצומצמת של החברות היקרות בעולם. אך מאחורי ההישג המרשים מסתתרים אתגרים גיאופוליטיים שעלולים לשנות את פני הענף כולו.


מהלך המניה בשנה החולפת משקף תנודתיות חדה. בתחילת השנה, עם הודעת טראמפ על מכסים של 32% על מוצרים מטייוואן (שבהמשך הופחתו ל־10%), ירדה המניה ב־28%. מאז, עלו תעודות הפיקדון האמריקניות (ADR) של החברה ביותר מ־70%, כשהשנה כולה הסתיימה בעלייה של 22%.


הסיבה המרכזית לזינוק: הפיכתה של TSMC לשחקנית בלתי ניתנת להחלפה במהפכת הבינה המלאכותית. החברה מחזיקה כיום במעמד כמעט בלעדי בייצור שבבים מהמתקדמים בעולם, ומשרתת לקוחות מהשורה הראשונה של תעשיית הטכנולוגיה: אפל, אנבידיה, AMD, מיקרוסופט, אמזון וגוגל.


אפילו אינטל, שבעבר התגאתה בקווי ייצור עצמאיים, נאלצה להזמין ייצור שבבים מ־TSMC — עדות חותכת להובלה הטכנולוגית של החברה הטייוואנית. בעוד אפל נותרת לקוח עיקרי, עם למעלה מ־200 מיליון שבבי iPhone בשנה, אנבידיה היא הכוכבת האמיתית של התקופה. העלייה החדה בהכנסות אנבידיה (69% ברבעון האחרון), במקביל לזינוק של 39% בהכנסות TSMC ו־61% ברווח הנקי, מדגימה את מרכזיות השבבים של TSMC באקוסיסטם של ה-AI.


מרכז שרשרת הערך

אנליסטים מוסדיים ממשיכים לראות בחברה מנוע צמיחה מרכזי. TSMC לא מייצרת רק אנבידיה, אלא גם למתחרותיה — מה שממקם אותה במרכז שרשרת הערך של כל השקעה בתחום הבינה המלאכותית.


קריש סנקר, אנליסט בכיר מ־TD Cowen, צופה "צמיחה של 30% בהכנסות ב־2025 בזכות הביקוש מהענן", אך מזהיר מפני סיכונים: "המכסים עשויים להכות בביקוש כבר במחצית השנייה של השנה". הוא מעניק למניה דירוג "החזק" עם יעד מחיר של 250 דולר.


האתגר המרכזי שמרחף מעל החברה הוא מלחמת הסחר. למרות ההתרחבות של TSMC בארה״ב — במיוחד במפעלי אריזונה — החברה עדיין תלויה במערכי ייצור באסיה, והסחורה הסופית (סמארטפונים, שרתי AI ועוד) מגיעה ממדינות כמו סין, הודו, וייטנאם ומקסיקו.

קיראו עוד ב"גלובל"


נכון לעכשיו, רק יבוא מוצרים מסין מחויב במכסים, אך משרד המסחר האמריקני שוקל להרחיב את ההגבלות מטעמי ביטחון לאומי — כולל אפשרות להטלת מכסים נוספים גם על מוצרים ממדינות אחרות.



הייצור בארה״ב לא פותר את הבעיה

ההשקעות האמריקניות של TSMC עלולות שלא לפתור את בעיית המכסים בגלל מורכבות תהליך הייצור. בעיה מרכזית היא ששבבי ה-AI של אנבידיה עוברים תהליך ייצור רב-שלבי: השבבים עצמם מיוצרים כעת במפעלים של TSMC באריזונה, אך אז הם חייבים להישלח חזרה לטייוואן לתהליך המכונה "אריזה מתקדמת" - שלב קריטי שבו שבבים קטנים רבים (chiplets) מחוברים יחד ליצירת מעבד אחד מורכב. TSMC עובדת עם חברת Amkor כדי להביא את יכולת האריזה המתקדמת לארצות הברית, אך זה צפוי להתממש רק עד 2028.


אבל גם כשתהליך האריזה המתקדמת יבוצע בארצות הברית, עדיין תישאר בעיה נוספת: השבבים הארוזים והמוכנים צריכים להיות מותקנים על הלוח המעגלים הראשי של המוצר הסופי - כמו שרת, מחשב או טלפון חכם. על פי כללי המכס האמריקני, מיקום שלב ההרכבה הסופי הזה הוא שקובע את "מדינת המקור" של המוצר לצורכי מיסוי. הבעיה היא שכמעט אין יכולת הרכבה של מוצרי טכנולוגיה בארצות הברית - רוב המפעלים נמצאים בסין, דרום מזרח אסיה ומקסיקו. יתר על כן, אין תכניות משמעותיות להעביר קווי הרכבה אלה לאמריקה בטווח הקרוב.


במצב כזה, לקוחות TSMC כמו אפל, אנבידיה ו-AMD יעמדו בפני דילמה: הם יוכלו להעביר את עלויות המכסים הנוספות לצרכנים הסופיים באמצעות העלאת מחירים, או לספוג את העלויות בעצמם ולראות את שוליי הרווח שלהם מתדלדלים, או לחלופין למצוא איזון כואב בין השתי האפשרויות. כל תרחיש מאלה עלול לגרום לירידה בביקוש למוצרי הטכנולוגיה, מה שבסופו של דבר ישפיע לרעה גם על TSMC עצמה - למרות שהיא נמצאת בתחילת שרשרת האספקה ולא חשופה ישירות למכסים.


הדוחות האחרונים

יצרנית השבבים הטייוואנית הפתיעה את השוק עם דוחות רבעון שני חזקים במיוחד, הכוללים זינוק דרמטי של 60.7% ברווח הנקי לרמה היסטורית של 13.5 מיליארד דולר. התוצאות עלו על תחזיות האנליסטים כמעט בכל פרמטר מרכזי: הרווח למניה עמד על 2.47 דולר לעומת תחזית של 2.33 דולר, והרווח הנקי עקף את התחזיות ב־700 מיליון דולר. ההכנסות הסתכמו ב־30.1 מיליארד דולר — עלייה של 44.4% לעומת השנה שעברה — אך מעט מתחת לציפיות השוק.


מה שמרשים במיוחד הוא יכולתה של החברה לשמור על רווחיות יוצאת דופן למרות ההשקעות העצומות בטכנולוגיה מתקדמת. שיעור הרווח הגולמי עמד על 58.6%, הרווח התפעולי הגיע ל־49.6%, והרווח הנקי עמד על 42.7% — רמות נדירות בתעשיית השבבים, המשקפות את כוחה התמחורי החריג של החברה בזכות מעמדה הכמעט מונופוליסטי בתחום הייצור המתקדם.


פילוח הכנסות לפי טכנולוגיה מדגיש את כיוון ההתפתחות של החברה: תהליכי ייצור בטכנולוגיית 5 ננומטר תרמו 36% מהכנסות הווייפרים, טכנולוגיית 3 ננומטר תרמה 24%, וטכנולוגיית 7 ננומטר הוסיפה 14%. במצטבר, טכנולוגיות של 7 ננומטר ומטה אחראיות ל־74% מההכנסות — נתון שמעיד על המובילות של TSMC בדיוק באותם תחומים שבהם מתרכז הביקוש לצורכי בינה מלאכותית.


החברה לא עוצרת וממשיכה לקדם את הדור הבא: השקת תהליך הייצור בטכנולוגיית 2 ננומטר צפויה בשנת 2026, יחד עם הטמעת טכנולוגיית "backside power delivery" — פתרון חדשני שמיועד לשפר את צריכת החשמל של שבבי AI מתקדמים. עם תחזית הכנסות לרבעון השלישי בטווח של 31.8 עד 33 מיליארד דולר, TSMC ממשיכה לבסס את מעמדה כחוליה קריטית בשרשרת האספקה של מהפכת הבינה המלאכותית העולמית. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה.
המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.