צפרא כץ אורקל
צילום: קובי קנטור

אורקל מתפוצצת על רקע הבינה המלאכותית - האם המחיר כבר מגלם את כל ההייפ?

עם קפיצה של 49% השנה, עסקאות ענן בהיקפים אדירים והובלה בפרויקטים גלובליים - אורקל שוברת את תקרת הזכוכית ומאתגרת את ענקיות הענן

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה אורקל צפרא כץ

אחרי שנים של פיגור מאחורי השמות הגדולים של מהפכת הבינה המלאכותית, אורקל Oracle Corp -0.37%   מצליחה לעשות קאמבק מסחרר. מניית החברה זינקה השנה ביותר מ-49% - ביצוע עדיף על פני אנבידיה ומטא - והכל בזכות גידול מהיר במכירות שירותי הענן והמעבר לאסטרטגיה אגרסיבית בתחום תשתיות ה-AI. וול סטריט מתמוגגת מהצמיחה, אך כעת עולה השאלה הקריטית: האם אורקל תצליח להפוך את הסיפור הזה לרווחיות יציבה לאורך זמן?


אורקל חתמה בחודשים האחרונים על שורה של עסקאות ענן אסטרטגיות, כולל חוזים לשכירת שבבי GPU עוצמתיים הדרושים לאימון מודלי AI - חוזים שיכולים להכניס לחברה עד 30 מיליארד דולר עד 2028. חטיבת הענן שלה, Oracle Cloud Infrastructure (OCI), מציבה את עצמה כחלופה מהירה וזולה לשירותים של AWS, Azure ו-Google Cloud, ובמקביל מרחיבה את פריסת הדאטה סנטרים באירופה עם השקעה של 3 מיליארד דולר.


מעבר לכך, אורקל נמנית על שותפות ב־Stargate - יוזמה אמריקאית גרנדיוזית של חצי טריליון דולר בהובלת סופטבנק, OpenAI וחברת הביוטכנולוגיה Metagenomi, שמטרתה לקדם את ההובלה של ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית.


האם הרווחים יישרו קו עם ההייפ? וול סטריט עדיין לא בטוחה


אורקל אמנם רשמה רבעון חזק עם הכנסות של 15.9 מיליארד דולר (עלייה של 11%) ורווח למניה של 1.70 דולר, אך האנליסטים חלוקים בדעתם. סקוטיה בנק הציבה יעד שיא של 300 דולר למניה והכריזה כי החברה "עוברת לפרדיגמה חדשה", אך אחרים, כמו ד"א דוידסון, שומרים על גישה זהירה עם המלצת "ניטרלי" ותחזית של 220 דולר. מיזוהו צופה ירידה עד לרמה של 180 דולר.


הסיבה לספקות? תחום הענן עדיין כרוך בעלויות גבוהות ושולי רווח נמוכים, בעוד עסקי התוכנה והחומרה המסורתיים של אורקל, שהם הרווחיים יותר - נמצאים בדעיכה. נכון להיום, מגזר זה מהווה 60% מהפעילות ומחזיק בשולי רווח של כ-50%.


אם החברה תצליח למנף את הצמיחה בהכנסות לרווחים - השוק עשוי להמשיך ולהתגמל אותה. התחזיות לשנים הקרובות כבר משקפות אופטימיות: רווח צפוי של 6.72 דולר למניה בשנת 2025 (עלייה של 11%), ו-7.66 דולר ב-2026. ובינתיים, מייסד החברה לא נשאר מאחור: לארי אליסון עקף את מארק צוקרברג והפך לאיש השני בעושרו בעולם עם שווי נקי של 251 מיליארד דולר - עלייה של 60 מיליארד השנה.


המימוש הגדול של כץ: סימן למחיר שיא?


בהמשך לאופטימיות הרבה סביב מניית אורקל, יש מי שבוחר להסתכל דווקא על סימנים לסחיטה של שיאים, ובראשם, מכירת המניות הנרחבת שביצעה המנכ"לית צפרא כץ. כץ, אחת הדמויות הבכירות והמשפיעות ביותר בענף הטכנולוגיה, מימשה ברבעון החולף מניות בשווי כולל של כ־1.8 מיליארד דולר, סכום עצום במונחים מוחלטים, ובמיוחד כשמדובר בכמעט מחצית מהונה האישי, המוערך בכ־4 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"


המימוש בוצע במסגרת תוכנית מכירה אוטומטית מתוזמנת מראש (Rule 10b5-1), כך שאין מדובר בצעד אימפולסיבי, אך השוק התקשה להתעלם מהיקפו. המכירות התבצעו בטווחי שערים של 205 עד 232 דולר, בדיוק בשיאו של ראלי בן מספר חודשים שבו זינקה המניה בכ-88% מהשפל של אפריל. בעיני חלק מהמשקיעים, לא מדובר רק בגיוון תיק השקעות אישי אלא באיתות ברור מצד הנהלת החברה: המניה יקרה, אולי אפילו יקרה מדי.


חשוב לציין שגם לאחר המימושים נותרו בידי כץ כ־1.1 מיליון מניות - החזקה משמעותית שמבטאת המשך אמון בעתיד החברה. עם זאת, עצם העובדה שמובילת החברה בחרה לממש בסכום כה חריג, דווקא ברגע שבו המניה במומנטום חיובי משמעותי, עשויה לרמז שדווקא בתוך אורקל עצמה מבינים שהרבה מהאופטימיות כבר מגולמת במחיר.


שווי השוק של אורקל עומד על כ-696.5 מיליארד דולר, מניית החברה עלתה כאמור כ-49% מתחילת השנה, ובמהלך 12 החודשים האחרונים בכ-80%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מנכל פלייטיקה 18/07/2025 20:05
    הגב לתגובה זו
    הזבל הנפיק עשה את שלו ומחק למשקיעים את כל הכסףאיך עדיין הוא ממנכל את החברה לא ברור לי
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

גוגל חיפוש
צילום: טוויטר

שופט פדרלי: גוגל לא צריכה למכור את כרום; מזנקת 8% במסחר המאוחר

החשש שהעיק על המניה זמן רב מתפוגג חלקית, כאשר השופט פסק כי על גוגל לחלוק מידע על המתחרות אך לא דרש ממנה למכור את הדפדפן הפופלרי ולא את מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד, והיא גם לא נדרשת להפסיק את התשלומים לאפל

גיא טל |

בשורות טובות לגוגל Alphabet -0.73%  שמסירה עול מסוים שרבץ על המניה בתקופה האחרונה. השופט הפדרלי עמית מאטה פסק כי גוגל לא נדרשת למכור את דפדפן האינטרנט שלה כרום, ולא להיפרד ממערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים אנדרואיד. יחד עם זאת השופט פסק כי גוגל צריכה לחלוק מידע עם מתחרים כדי למתן את המונפול בתחום החיפוש, וכן היא לא תוכל לשלם לחברות אחרות כדי לקבל בלעדיות על החיפוש,  אך היא לא נדרשת להפסיק לשלם לחברות אחרות כדי לקבע את החיפוש של גוגל כברירת מחדל (כפי שהיא עושה עם מכשירי אפל). כלומר מנוע החיפוש יוכל להיות ברירת מחדל, אך לא יקבל בלעדיות. השופט נימק את ההחלטה בין השאר בכך שהבינה המלאכותית שינתה את מצב השוק. 

יחד עם זאת, גוגל גם הביעה חשש בעבר מנושא שיתוף הנתונים עם המתחרות. מנכ"ל החברה סאנדר פיצ'אי אמר באפריל כי שיתוף המידע עלול לאפשר למתחרים ל"הנדס לאחור" את הטכנולוגיה של גוגל, כלומר לחקות את האלגוריתם של גוגל. לכן, סביר להניח שגוגל תערער גם על החלק הזה בהחלטה, למרות ששאר ההחלטה בהחלט מיטיבה איתה. ערעור כזה עשוי להימשך שנים ארוכות. 

בעקבות התביעה כבר התחילו לזרום הצעות לגוגל לרכישת הדפדפן, בין השאר חברת הבינה המלאכותית פרפלקסיטי הציעה לגוגל מעל 30 מיליארד דולר על הדפדפן. כעת נראה שההצעות הללו לא רלוונטיות יותר. 

נראה שגם אפל Apple -1.04%  נהנית מההחלטה. אפל חולקת שותפות עם גוגל שמכיסה לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. על פי ההסכם ברירת המחדל של מנוע החיפוש במכשירי אפל הוא מנוע החיפוש של גוגל, ותמורת כך גוגל משלמת לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. 

מוקדם יותר גוגל קיבלה חדשות טובות נוספות בתחום הרגולטורי, הפעם מאירופה. כחלק מהמשא ומתן על הסכם סחר מול ארצות הברית האיחוד האירופי השהה את הקנס שהוטל על גוגל על ידי הרשות לתחרות האירופית, בעוד המשא ומתן על מכסים הנוגעים למכוניות אירופאיות נמשך. כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על פי מקורות אנונימיים הקרובים למשא ומתן המתנהל בין ארצות הברית והאיחוד האירופי. טראמפ איים בעבר במכסי תגובה על כל פעילות נגד חברות הביג טק מארצות הברית, וכך, בינתיים גוגל מרוויחה מהמצב.