הפדרל ריזרב ניצב בפני מציאות מורכבת: הבנק המרכזי של ארצות הברית מוכן להפחית את הריבית, אך נמנע מלעשות זאת עקב מדיניות המכסים של הנשיא דונלד טראמפ. מה שהיה אמור להיות צעד שגרתי של התאמה מוניטרית הפך למאבק גיאופוליטי בין מוסד עצמאי לנשיא מכהן.

ג’רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, הביע זאת בגלוי השבוע: "למעשה, עצרנו את הורדת הריביות כשראינו את גודל המכסים, וכל התחזיות לאינפלציה בארצות הברית עלו באופן משמעותי כתוצאה מהמכסים." מדובר בהודאה פומבית בכך שהפד מושפע באופן ישיר ממדיניות הסחר של טראמפ.

ההחלטה של הפד להשהות את הורדות הריבית נובעת מחשש מוצדק לאינפלציה מתמשכת. לפי הערכות גופים כלכליים מובילים, המכסים צפויים להביא לעליית מחירים בחודשים הקרובים. עם זאת, העיתוי בעייתי: הנתונים הכלכליים הנוכחיים אינם מצביעים על השפעה מובהקת של המכסים — לא על המחירים ולא על שוק העבודה. כך נותר הפד במצב של המתנה וחוסר בהירות.

הפיצול בקרב מקבלי ההחלטות בפד עמוק יותר ממה שנראה לעין. מתוך 19 חברי ועדת השוק הפתוח, 10 מעריכים כי יידרשו לפחות שתי הורדות ריבית השנה, בעוד שבעה סבורים שלא תהיה אף הורדה ב-2025. שניים נוספים רואים הורדה אחת בלבד. הפערים הללו ממחישים את חוסר הוודאות החריג במוסד שבדרך כלל מציג קונצנזוס רחב.

• פרוטוקול הפד חושף: החלטת הריבית בדצמבר כמעט הייתה שונה לחלוטין
• טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טראמפ לוחץ

טראמפ מפעיל לחץ כבד על הפד להפחית ריביות, תוך שהוא מנצל נתונים חיוביים. נתוני התעסוקה שפורסמו השבוע הצביעו על עלייה בלתי צפויה במספר המשרות הפנויות, לרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר. בממשל רואים בכך הוכחה לכך שהכלכלה חזקה דיה כדי לתמוך בהפחתת ריבית — מבלי לעורר אינפלציה.

גם בתוך הפד יש מי שתומכים בפעולה מהירה. שני חברי הוועדה שמונו בתקופת טראמפ – כריסטופר וולר ומישל באומן – סבורים כי הורדת ריבית כבר בפגישה הקרובה בסוף יולי היא מהלך ראוי. הם מסתמכים על האינדיקטורים הכלכליים המרוסנים ועל כך שהשפעת המכסים טרם באה לידי ביטוי בשוק.

הדילמה של פאוול מחריפה לנוכח הלחצים הישירים מצד הנשיא. טראמפ מתח ביקורת פומבית על מדיניות הריבית של הפד ואף איים לא אחת על עצמאותו של הבנק. כאשר נשאל האם הביקורת הנשיאותית משפיעה על עבודתו, זכה פאוול למחיאות כפיים ממושכות כשאמר: "אני מתמקד רק בעבודתי ובשימוש בכלים שהקונגרס העמיד לרשותי."

• יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה
• שוקי ההון פותחים את 2026 בעלייה; ומה קורה בחוזים על וול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

התמיכה הבינלאומית לפאוול אינה מובנת מאליה. נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, הביעה סולידריות פומבית ואמרה כי היא "מדברת בשם כל הקולגות בפאנל" כשהביעה תמיכה בגישתו. מדובר בתמיכה חריגה של קהילת הבנקאות המרכזית בעמית אמריקאי העומד מול נשיא מכהן.

״מפגישה לפגישה״

פאוול חוזר ומבהיר שהפד פועל "מפגישה לפגישה" ואינו שולל אף תרחיש. הוא מסרב להתחייב לכך שיולי מוקדם מדי להורדת ריבית, ומקפיד לשמור על כל האופציות פתוחות — מה שמחדד את התלות בנתונים הכלכליים שיתפרסמו בתקופה הקרובה.

כלכלה חזקה מהצפוי מהווה בעיה עבור הפד. הנתונים מעודדים את טראמפ לדרוש הפחתות ריבית מבלי להיתפס כמסכן את היציבות, אך בפד חוששים שמהלך נמהר עלול להצית אינפלציה, במיוחד אם המכסים יתחילו להשפיע בפועל על רמות המחירים.

פאוול מוצא עצמו בעמדה שבה עליו להצהיר בגלוי שהפד ימשיך במדיניות "נחכה ונראה" גם בקיץ. הוא צופה עלייה בקריאות האינפלציה, אך מודה שהשפעתן עשויה להיות "גבוהה או נמוכה יותר, מוקדמת או מאוחרת מהצפוי" — ביטוי בולט לאי-הוודאות הסובבת את המדיניות הנוכחית.

שאלת המשך כהונתו של פאוול מרחפת מעל כל הדיון. הוא סירב לומר האם יישאר בתפקיד לאחר תום כהונתו במאי הקרוב. אף שהוא יכול להמשיך לכהן כחבר מועצת הנגידים עד 2028, המסורת היא שיו"ר הפד פורש עם סיום כהונתו.

הפד ניצב בפני מציאות חסרת תקדים: הוא אינו קובע עוד לבדו את המדיניות המוניטרית — אלא מושפע באופן ישיר ממדיניות הסחר של הנשיא. זהו שינוי יסודי ביחסי הגומלין בין הבנק המרכזי לממשל, המעיד על עומק ההשפעה של המכסים על הכלכלה האמריקאית. לכן פאוול נוקט כעת בגישה זהירה ביותר. הוא נמנע מלהתחייב לתאריכים, מדגיש את הצורך בהתבססות על נתונים, ושומר על עצמאות הבנק מול לחצים ציבוריים הולכים וגוברים. מדובר באיזון עדין בין שמירה על אמינות הפד לבין התאמת המדיניות למציאות הכלכלית החדשה.