מייקל דל
צילום: יחצ

מייקל דל מוכר דל - האם זה רמז לירידות בהמשך?

מייקל דל עם הון של 130 מיליארד דולר וכ-39 מיליארד במניית דל מממש בשנה האחרונה מניות דל בהיקפים משמעותיים 

עמית בר | (1)
נושאים בכתבה מייקל דל דל

מכירות של בעלי שליטה הם במקרים רבים רמז עמוק. מייקל דל האיש מאחורי חברת דל מוכרת מניות ב-1.2 מיליארד דולר. המחיר עלה בחודשיים מ-70 דולר למעל 120 דולר, ומייקל דל כנראה חושב שהיגע הזמן לממש.

דל, שמדורג כיום כאחד מ־15 האנשים העשירים בעולם, מחזיק בהון אישי המוערך ביותר מ־130 מיליארד דולר. גם לאחר המכירה האחרונה, הוא שומר על נתח מהותי מהחברה – אחזקה ישירה של כ־39 מיליארד דולר, ועוד חלקים משמעותיים דרך נאמנות אשתו ומבנים משפטיים אחרים. למעשה, כשליש מהונו האישי עדיין קשור באופן הדוק לדל טכנולוגיות – בעוד שאר הנכסים כוללים בין היתר מניות של ברודקום ומזומנים ממכירות עבר.

זו אינה הפעם הראשונה שמייקל דל מממש אחזקה משמעותית. במהלך ספטמבר 2024 הוא מכר שתי חבילות זהות – 10 מיליון מניות בכל פעם – וגרף יותר מ־2.3 מיליארד דולר. עבורו, ככל הנראה, מדובר בניהול אחראי ומפוקח של עושר אישי בקנה מידה עולמי. אבל בשוק ההון, תזמון זה תמיד גם מסר – ויש מי שמבקש לפענח אותו.

דל חזרה למרכז הזירה

דל עברה בשנים האחרונות תהליך הדרגתי אך משמעותי של התחדשות. אחרי תקופה ארוכה בה נחשבה ליצרנית חומרה שמרנית, התמקדו הנהלתה ואנשיה בכניסה עמוקה לתחומי תשתית מתקדמים – ובעיקר לפתרונות בתחום השרתים והאחסון. בשנים האחרונות, עם התרחבות השימוש בבינה מלאכותית, הוכיחה דל שהיא לא רק עומדת בקצב – אלא גם מכתיבה אותו.

החברה נהנית כיום מביקושים חזקים למערכות שרתים מתקדמות, במיוחד כאלה המותאמות לעבודה עם שבבים גרפיים ייעודיים (GPUs) – החיוניים להרצת רשתות נוירונים עמוקות ומודלים של למידת מכונה. בין השאר, החברה מציעה פלטפורמות PowerEdge מותאמות למערכות של ענקיות כמו אנבידיה, מה שמקנה לה יתרון תחרותי. ההזמנות למערכות AI של דל זינקו לרמות שיא, והחברה צופה הכנסות של כ־15 מיליארד דולר בתחום זה במהלך השנה הקרובה.

המהלך הזה מגיע גם עם שינוי מיתוגי ברור: פחות התמקדות במחשבים אישיים, יותר דגש על ארכיטקטורות מבוזרות, שרתי דאטה סנטר ואינטגרציה עמוקה עם מערכות הענן של לקוחותיה. המשקיעים, לפחות כעת, מגיבים בהתאם. מניית דל זינקה בכ־50% בשנה החולפת, מה שהוביל גם להחזרת החברה למדד S&P 500 – לאחר עשור של היעדרות.

בין יזם לבעל שליטה

מייקל דל ממשיך לתפקד גם כמנכ"ל וגם כבעל שליטה מרכזי – תפקיד כפול שמכתיב אחריות כפולה. לאורך השנים, דל שמר על קו פעולה עקבי של שליטה ארוכת טווח, גם כאשר לקח את החברה לפרטי ב־2013 בעסקה מורכבת, וגם כאשר החזיר אותה למסחר ציבורי. יש שיראו בו יזם נאמן, שלא מוותר על השפעה; אחרים טוענים שדל פשוט יודע לשחק נכון את כללי ההון – בין הנפקות, פדיונות, מיזוגים ומינופים.

קיראו עוד ב"גלובל"

המכירה הנוכחית, אם כן, עשויה להעיד גם על הערכה לפסגות מחירים, גם על רצון לנצל את תנאי השוק, וגם – אולי – על חשיבה לטווח ארוך יותר לגבי מבנה השליטה בחברה. כך או כך, דל ממשיך להשפיע על הדנ"א האסטרטגי של דל טכנולוגיות, ובמקביל מנהל את הונו האישי במקביל להובלת חברה עם שווי שוק של למעלה מ־90 מיליארד דולר.

שאלות ותשובות: מייקל דל, דל טכנולוגיות והמציאות החדשה

למה מייקל דל מוכר מניות דווקא עכשיו?

המכירה מתבצעת לאחר תקופה של עלייה חדה במחיר המניה, מה שמייצר חלון הזדמנויות אידיאלי למימוש חלק מההחזקות. בנוסף, מדובר בהמשך למגמת נזילות שהוא מנהל כבר כמה שנים – לאו דווקא איתות של חוסר אמון.

האם המכירה מעידה על בעיה עתידית בדל טכנולוגיות?

לא בהכרח. דל שומר על נתח גדול מהחברה, וגם ממשיך לכהן כמנכ"ל. במקרים רבים, יזמים מבצעים מימושים בשל סיבות אישיות, ללא קשר ישיר לביצועי החברה.

מהו המודל העסקי החדש של דל?

דל מתמקדת כיום בעיקר בפתרונות תשתית מתקדמים, במיוחד שרתים המותאמים ליישומי בינה מלאכותית. החברה גם פועלת בתחום הענן ההיברידי, אחסון נתונים, ואינטגרציה עם מערכות מידע ארגוניות.

כיצד שוק השרתים משתנה בעקבות הבינה המלאכותית?

שרתים מבוססי GPU הפכו למשאב קריטי להרצת מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. הביקוש למערכות אלו נמצא במגמת עלייה חדה, ודל נמצאת בעמדה נוחה לספק את הדרישות של ארגונים גדולים בתחום.

מה הקשר של דל לברודקום?

מייקל דל מחזיק גם בחלק משמעותי מהונו במניות של ברודקום – ככל הנראה בעקבות עסקאות עבר שהניבו לו מניות של חברות טכנולוגיה נוספות. מדובר בפיזור סיכונים אסטרטגי.

האם דל טכנולוגיות עדיין פעילה בתחום המחשבים האישיים?

כן, אבל מדובר בחלק הולך וקטן יותר בפעילות החברה. הצמיחה המרכזית מגיעה כיום מהפתרונות הארגוניים והשרתים.

כיצד השוק מתייחס למימושים של יזמים כמו מייקל דל?

המגמה כיום היא לראות בכך חלק מתהליך ניהול עושר טבעי – כל עוד המכירות שקופות, מדורגות, ואינן מלוות בנסיגה מתפקידי מפתח.

האם יש מגבלות רגולטוריות על מכירת מניות כאלה?

כן, מנכ"לים ובעלי שליטה נדרשים לדווח על מכירות גדולות מראש ולעיתים לבצע אותן במסגרת תוכניות סדורות (כמו 10b5-1) כדי למנוע טענות לשימוש במידע פנים.

האם יזמים נוספים צפויים ללכת בעקבות דל ולמכור מניות?

בהחלט. כאשר שוק ההון חזק, ומניות של חברות טכנולוגיה שוברות שיאים, יזמים נוטים לממש חלק מהאחזקות – הן מטעמים פיננסיים והן כחלק מתכנון מס אישי.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברור שהם מוכרים למה להם ללוות ירידות כמו כן תמיד טוב שיש מזומנים בקופה במקרה ותיפול הזדמנות (ל"ת)
    קש 28/06/2025 17:45
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.