בריטיש איירווייס משהה טיסות לדובאי וקטאר
החשש במפרץ שוב עולה מדרגה והמטוסים שוב משנים כיוון: בעקבות התקיפות האמריקאיות באיראן, השקט המדומה של המפרץ הפרסי נשבר והחשש לסגירת המרחב האווירי הופך למציאות
אם עד כה נראו דובאי, דוחה ואפילו מנאמה כיעדים יציבים, הרי שהאירועים האחרונים טרפו את הקלפים. בריטיש איירווייס, אחת מחברות התעופה המסחריות המוכרות והוותיקות ביותר בעולם, נאלצה להפסיק את טיסותיה לדובאי ולבירה הקטארית דוחא, ולפי שעה גם לבחריין. הסיבה: שיבושים אוויריים משמעותיים שהחלו בעקבות תקיפות אמריקאיות על שלושה אתרים גרעיניים באיראן, והאיומים הישירים מצדה של טהראן. מדובר בהחלטה חריגה שנעשתה בלחץ הזמן: שתי טיסות שיצאו מבריטניה בדרכן לדובאי הוסטו, אחת נחתה בציריך והשנייה חזרה ללונדון, ואחרות בוטלו לחלוטין. בנוסף, גם הטיסות לדוחא נבלמו, והקו לבחריין הושהה עד סוף החודש, לכל הפחות.
בנוסף, הבוקר טיסת בריטיס איירוויז שיצאה מצ'נאי, הודו, לכיוון לונדון, נאלצה לשוב לנמל, זמן קצר לאחר שהמריאה, בעקבות סגירת המרחב האווירי של איראן בשל תקיפות אמריקאיות. המטוס, שעליו 206 נוסעים, נחת בשלום בצ׳נאי. החברה הבהירה כי נקטה משנה זהירות, וכי מדובר בהחזרה יזומה של הטיסה בשל ההתפתחויות באזור.
אבל הסיפור כאן רחב בהרבה מלוח ההמראות של חברת תעופה אחת. הפעולה של בריטיש מסמנת לא רק שינוי טקטי אלא שינוי בתפיסה: המרחב האווירי מעל חלקים נרחבים מהמפרץ, כולל נתיבי תחבורה מרכזיים לאמירויות, קטאר ובחריין הפך מאזור בטוח יחסית לשטח במחלוקת או אפילו לסכנה ביטחונית של ממש. במילים אחרות, המלחמה בין ישראל לאיראן, שנראתה עד כה ממוקדת, מתחילה לחלחל גם למרחב המסחרי והתחבורתי של המזרח התיכון.
שיבוש כלכלי שמתחיל מהשמיים
המרחב האווירי של סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר ובחריין משמש מזה שנים את חברות התעופה הגדולות בעולם. מדובר בציר חשוב לא רק לתיירות ולמסחר, אלא גם לטיסות המשך מהמזרח הרחוק לאירופה ואמריקה. לכן, כל שינוי באזור הזה משפיע באופן ישיר על אלפי טיסות בשבוע ועל מיליוני נוסעים. איראן איימה בשבוע האחרון לפגוע בבסיסים אמריקאיים במפרץ , ביניהם הבסיס הגדול ביותר של צבא ארה"ב שנמצא בקטאר, ואפילו לסגור את מצרי הורמוז. מדובר באחד מנתיבי הסחר הימיים החשובים בעולם, שדרכו עוברים כ־30% מהנפט הגלובלי.
לכן, כשחברות כמו בריטיש, יונייטד ולופטהנזה מתחילות לבטל טיסות, כבר לא מדובר בעניין נקודתי ובנתיבי אוויר בלבד. הסיפור הוא חשש מהסלמה אזורית כוללת, ובמיוחד מהעובדה שהמרחב האווירי עלול להפוך למרחב לחימה. אם המצב הנוכחי יימשך, ועל אחת כמה וכמה אם יסלים, התוצאה לא תישאר רק בתחום התחבורה האווירית. טיסות מתעכבות או מבוטלות מובילות לפגיעה בתיירות, לשיבוש בעסקים, ולהאטה בכלכלות שמבוססות על נגישות בינלאומית גבוהה כמו אלו של דובאי ודוחה. גם מחירי הטיסות צפויים לעלות אם נתיבים מרכזיים ייסגרו או יתקצרו.
במקביל, מדינות כמו בחריין החלו להיערך לאיומים אפשריים: הממשלה הודיעה כי 70% מהעובדים במשרדי הממשלה יעברו לעבודה מרחוק, מהלך שמטרתו ככל הנראה לצמצם סיכונים ולשמור על שגרה מינימלית בזמן חירום. המהלכים הללו ממחישים שהחשש חורג מתחום התעופה
בלבד והם כבר נוגעים בלב הכלכלה המקומית והבינלאומית. כל עוד יש איום לפגיעה בתשתיות אזרחיות או בסיסים אמריקאיים, אין ודאות שמדינות המפרץ יוכלו להישאר מחוץ ל-"משחק" ולהימנע מהשפעה ישירה.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
