קטאר בוחנת השקעת ענק במצרים. קטאר העשירה נערכת להשקיע 3.5 מיליארד דולר בפרויקט תיירותי  על חוף הים במצרים, מערבית לאלכסנדריה. מצרים הענייה הגדירה את תחום התיירות כאחד ממנועי הצמיחה וככזה שיכול להוציא אותה ממצבה הכלכלי הקשה, אבל כדי להקים פרויקטים היא צריכה את הכסף הקאטרי ואת הכסף של האמירויות. אלה משקיעות ומצפות לרווחים שמנים, אבל גם ליצירת קשרים הדוקים עם השלטון במצרים וגם יצירת תלות בהם. הכסף שלהם קונה השפעה וכוח בכל העולם, גם במדינות המערב - ארה"ב ואירופה. הכסף הזה יכול בסופו של דבר לחזק את קטר והאמירויות מאוד במצרים, דבר שתהיה לו השפעה על מאזן הכוחות במזרח התיכון בכלל.

אם ההסכם ייחתם, כפי שמתוכנן עד סוף 2025, הוא צפוי לכלול הזרמה ראשונית של מיליארד דולר עם החתימה, כאשר היתרה תועבר בתוך שנה לאחר מכן. זו אינה עוד עסקת נדל"ן שגרתית, אלא מהלך גיאו-כלכלי משמעותי המתרחש על רקע מתיחות אזורית חריפה, המונעת מהסלמה בין ישראל לאיראן, ואיומים על נתיבי סחר אנרגיה

השקעה זו מגיעה לאחר שבתחילת 2024 הצליחה מצרים לחתום על עסקת ענק עם איחוד האמירויות, שהזרימה כ-35 מיליארד דולר לפיתוח אזור ראס אל-חכמה מערבית לאלכסנדריה. הפרויקט שם כולל תכנון עיר חדשה עם שדה תעופה בינלאומי, נמל ימי, ומרכזי תיירות ומסחר. 

קטאר, שבעבר התמודדה עם משבר דיפלומטי חריף עם מצרים ואיחוד האמירויות (2017–2021), משתמשת כיום בהשקעות ככלי לשיקום היחסים ולהרחבת טביעת הרגל שלה במזרח התיכון. מאז הפיוס עם מצרים ב-2021, קטאר כבר התחייבה להשקעות של כ-5 מיליארד דולר במגזרים שונים במצרים, כולל אנרגיה ותיירות, והמהלך הנוכחי ממשיך קו זה של שיתוף פעולה כלכלי מחודש.

• ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
• הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הזעזועים הכלכליים שפוקדים את מצרים אינם מוגבלים למשברים פנימיים. הקריסה בשוק המניות המקומי, הירידה החדה בערך האג"ח, והפיחות של הלירה המצרית – שהגיע לרמות שפל היסטוריות מול הדולר – הוחרפו על רקע המתיחות האזורית. התקיפה הישראלית על טהרן עוררו חששות מפגיעה בנתיבי הסחר במפרץ ובים האדום, כולל תעלת סואץ, שמהווה מקור הכנסה קריטי למצרים. בנוסף, קיצוצים בהזרמת הגז מישראל, על רקע המצב הביטחוני, אילצו את מצרים להסתמך על דיזל יקר יותר, מה שהגביר את הלחץ על תחנות הכוח והתעשייה המקומית.

סעודיה על הגדר, כוויית בוחנת, וקטר לוקחת יוזמה

בעוד קטר נעה במהירות לעבר השקעה משמעותית, סעודיה נותרת זהירה. מצרים דיווחה בעבר על כוונות להסכם של 5 מיליארד דולר עם קרן ההשקעות הסעודית (PIF), אך עד כה לא נרשמה התקדמות משמעותית. גורמים המעורים בדיונים מציינים כי סעודיה מתמקדת כעת בהשקעות פנים-מפרציות, כחלק מחזון 2030 של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, מה שמגביל את הנכונות שלה להתחייב להשקעות גדולות במצרים בטווח הקצר.

מנגד, כוויית בוחנת השקעה של כ-4 מיליארד דולר, שעשויה להתבסס על מודל דומה לזה של האמירויות. אך גם כאן, התהליך איטי ומלווה בחששות מפני חוסר הוודאות הפוליטית והביטחונית באזור. לעומתן, קטאר בולטת בנחישות שלה.

• אפולו נסוגה מהעסקה - פאפא ג'ונס צונחת ב־20%
• שופיפיי מציגה זינוק של 32% בהכנסות - אך הרווח נחתך והמניה נופלת ב-5%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

במקביל לעסקה הקטארית, ממשלת מצרים ממשיכה לקדם מהלכים להפיכת נכסי המדינה למנופים פיננסיים. לאחרונה חתם הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי על צו המייעד שטח של כ-174 קמ"ר בחוף הים האדום לשימושים כלכליים. שטח זה ישמש כערבות להנפקת אג"ח אסלאמיות (סוכוק), והפרויקט הצפוי כולל פיתוח תיירותי ונדל"ני, שמטרתו לגוון את מקורות ההכנסה של המדינה.

הדגש על תיירות הוא אסטרטגיה. למרות הפגיעה שספג הענף בשנים האחרונות, בין היתר בשל מגפת הקורונה והמתיחות האזורית, התיירות ממשיכה להוות עמוד תווך בכלכלה המצרית. המהלכים החדשים מכוונים לא רק לתיירות חוף מסורתית, אלא גם לתיירות דתית (כגון עלייה לרגל לאתרים אסלאמיים ונוצריים), תיירות תרבותית (בדגש על אתרים ארכיאולוגיים כמו המוזיאון המצרי הגדול בגיזה), ואף תיירות רפואית, שצוברת תאוצה במדינות המפרץ. הקשר עם קטר עשוי לתמוך גם בתחום זה, שכן קטר כבר הביעה עניין בפיתוח תיירות אזורית משולבת, שתחבר בין יעדים במצרים, קטר ויעדים נוספים במפרץ.