אחרי הזינוק במסירות במאי - בואינג מורידה תחזיות ל-20 שנה
בואינג צופה שעד 2044 ידרשו בעולם כ-43,600 מטוסים כדי לספק את הביקושים, תחזית כמעט זהה ל-43,975 מטוסים שצפתה בתחזית בשנה שעברה; לצד זאת, החברה ציינה כי קצב הגידול השנתי בתעבורת הנוסעים ב-20 השנים הבאות יעמוד על 4.2% - לעומת 4.7% שחזתה בשנה שעברה
רגע לפני פתיחת תערוכת הסלון האווירי בפריז, בואינג The Boeing Co -0.96% פרסמה את התחזית השנתית שלה לביקוש העולמי למטוסי נוסעים ומטען. מצד אחד, הביקוש נותר גבוה מאוד, ומנבא צמיחה של יותר מ-40% בתנועת הנוסעים עד סוף העשור.
מצד שני, תחזיות הצמיחה יורדות כמעט בכל פרמטר משמעותי - כולל במספר הנוסעים, הכלכלה העולמית, ושוק המטען האווירי.
לפי התחזית של בואינג, עד שנת 2044 יידרש צי עולמי של כ-43,600 מטוסים חדשים - נתון כמעט זהה לזה שנמסר בשנה שעברה, אז הוערכה הדרישה ב-43,975 מטוסים עד 2043. מדובר באינדיקציה לעלייה עקבית בביקושים, אך גם לעצירה במגמת האצה שבלטה בשנים קודמות. מהתחזית עולה כי מטוסים צרי גוף - כמו ה-737 MAX של בואינג וה-A320neo של איירבוס - ימשיכו לשלוט בשוק ויהוו כ-76% מההזמנות העתידיות. בואינג צופה כי תידרש אספקה של כ-33,300 מטוסים כאלה, לצד כ-7,800 מטוסים רחבי גוף כמו הדרימליינר 787, כ-955 מטוסי מטען וכ-1,545 מטוסים אזוריים. במקביל, המתחרה האירופית איירבוס עדכנה גם היא את התחזית השנתית שלה - ואף העלתה אותה ב-2% ל-43,420 מטוסים.
הפיצול
הגיאוגרפי של הביקוש גם הוא מעניין: לפי בואינג, חצי מהקיבולת החדשה שתידרש בעשורים הקרובים תגיע ממדינות אסיה - בראשן סין, הודו ודרום מזרח אסיה. לעומת זאת, בצפון אמריקה ובאירופה תידרש עיקר האספקה לצורך החלפת צי ישן ולא לשם גידול בביקוש.
הורדה בתחזית לצמיחה הכלכלית והיקפי התעופה
בואינג גם ציינה כי קצב הגידול השנתי הצפוי בתעבורת הנוסעים הונמך מ-4.7% בשנה שעברה ל-4.2% בלבד בתחזית הנוכחית. גם הצמיחה בכלכלה העולמית נחתכה מ-2.6% ל-2.3%, ושוק המטען האווירי ירד מ-4.1% ל-3.7% בלבד בשנה.
תחזית גידול הצי העולמי נחתכה אף היא מ-3.2% ל-3.1%.
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בבואינג מבהירים כי מדובר בהתאמות סבירות ולא בתרחיש של האטה חדה. "היסטורית, תעופת המטען צמחה בקצב של 4% לשנה לאורך עשרות שנים, גם בזמן מלחמות סחר, מגפות ומשברים כלכליים",
אמר סגן נשיא החברה לשיווק מסחרי דארן הולסט, והוסיף כי "הביקוש ארוך הטווח נותר יציב, גם אם התנודתיות קצרות הטווח גוברות".
אחת הסוגיות שממשיכה להטריד את בואינג היא הפער שנוצר בין הביקוש למטוסים לבין היכולת לייצר אותם. מאז מגפת הקורונה
חזרה תנועת הנוסעים לקדמותה ואף חצתה את השיא של 2019 במדינות רבות, אך קצב הייצור נותר הרחק מאחור. לפי ההערכות, חסרים כיום בעולם בין 1,500 ל-2,000 מטוסים - פער שנובע מהיעדר עובדים מיומנים, עיכובים בשרשראות אספקה ובעיות איכות.
בנוסף, אחד הנעלמים הגדולים בתחזית הוא שוק התעופה הסיני, שמהווה כ-10% מההזמנות הקיימות של בואינג. במהלך השנה האחרונה נמנעו הסינים מקבלת משלוחים חדשים עקב המתחים עם ארה"ב - אך בחודש מאי אישר מנכ"ל בואינג כי המשלוחים לסין יחודשו בקרוב. חזרת השוק הסיני לפעילות סדירה עשויה להוסיף משמעותית לביקושים העתידיים, בעיקר בקטגוריית ה-737 MAX.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
התאוששות חדה בהזמנות - שיא מאז סוף 2023
במקביל לפרסום התחזיות, בואינג רושמת את חודש מאי כחודש
מוצלח במיוחד עם 303 הזמנות חדשות - מספר המטוסים הגבוה ביותר לחודש אחד מאז דצמבר 2023. ההזמנות כוללות בין היתר עסקה עצומה עם קטאר איירווייז לרכישת 150 מטוסים, עסקה שהוכרזה בטקס חגיגי בדוחא בהשתתפות הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. בנוסף, בוצעו גם הזמנות מ-Saudi
AviLease ובריטיש איירווייז, לצד חידוש משלוחים לסין. הנתונים הללו מצטרפים ל-552 הזמנות שהצטברו מתחילת השנה, כמעט כמו סך ההזמנות בכל שנת 2024.
בחזית המסירות, בואינג מצליחה לשמור על רצף חיובי: 45 מטוסים נמסרו במאי, מתוכם 31 מדגם 737
MAX. זו הפעם הרביעית ברציפות שבה החברה חוצה את רף 40 המסירות לחודש. מתחילת השנה נמסרו 175 מטוסים, ביניהם 133 מדגם MAX, 21 מדגם הדרימליינר 787, ו-11 מטוסי מטען מדגם 777.
עם זאת, למרות הנתונים החיוביים, בואינג נכנסת לתערוכה תחת צל כבד בעקבות התרסקות טיסת אייר אינדיה מדגם 787 Dreamliner שהמריאה מהודו לכיוון בריטניה. על פי הדיווחים, המטוס בן 11 השנים התרסק זמן קצר לאחר ההמראה, ומספר החללים כבר הגיע ל-270 - כמעט כל הנוסעים שהיו על המטוס, למעט ניצול אחד ששרד את ההתרסקות. האירוע חידד את הרגישות סביב מוצרי החברה. אף שהדגם המעורב אינו מהסדרה השנויה במחלוקת 737 MAX, כל תקלה בטיסת נוסעים מעוררת הד ציבורי גדול - בעיקר כשמדובר באחד הדגמים המרכזיים של החברה לטיסות ארוכות טווח.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
