גל הנפקות טכנולוגיה בוול סטריט; שוק ה-IPO מתחמם, מי הבאה בתור?
אחרי שסירקל זינקה ב-280% מאז ההנפקה, וויאג'ר חברת החלל טסה 80% ביום המסחר הראשון בוול סטריט, הגיעה תורה של חברת הבנקאות הדיגיטלית צ'יים להצטרף לוול סטריט בתקווה להנפקה מוצלחת לא פחות - צ'יים מצטרפת לגל ההנפקות עם שווי של 9.8 מיליארד דולר
חברת הבנקאות הדיגיטלית צ'יים Chime Financial Inc -1.78% השלימה את הנפקתה לציבור בנאסד"ק, ומחיר המניה נקבע על 27 דולר, מעל טווח היעד המקורי של 24-26 דולר. בכך מגיע שווי השוק של החברה לכ-9.8 מיליארד דולר, או 11.6 מיליארד דולר בדילול מלא. מדובר בירידה מהערכת השווי של 25 מיליארד דולר בסבב ההון הפרטי האחרון, אך ברקע הביצועים המרשימים של הנפקות קודמות ובראשן סירקל שעלתה ב-280% מאז ההנפקה, התקווה היא שהמניה תיהנה מעניין גבוה ביומה הראשון במסחר.
צ'יים, שמזוהה
במיוחד עם קהל צעיר ומציעה שירותים דיגיטליים כמו חשבונות עו"ש וחיסכון, גייסה קרוב ל-700 מיליון דולר בעצמה, בעוד בעלי מניות קיימים מימשו מניות בהיקף של עוד 165 מיליון דולר. בסך הכול הונפקו 32 מיליון מניות, 26 מיליון מהחברה עצמה והשאר מהמוכרים, החברה תתחיל להיסחר
תחת הסימול CHYM.
צ'יים מתבלטת באסטרטגיה שמתמקדת בנגישות, שירותים כמעט ללא עמלות, ושיתופי פעולה עם בנקים מבוטחים בפדרל דיפוזיט. בין השירותים שבלטו במיוחד ניתן לציין את MyPay, שמאפשר גישה מוקדמת למשכורת ואת SpotMe, שירות הגנה על משיכת
יתר. הכנסות החברה צמחו ביותר מ-30% ב-2024, ועוד 32% ברבעון הראשון של 2025. אחרי הפסד שנתי של 25 מיליון דולר בשנה שעברה (קטן מההפסד ב-2023), צ'יים הציגה רווח ברבעון האחרון, נתון שמשך תשומת לב רבה מצד המשקיעים.
בעוד בנקים מסורתיים מתקשים להדביק את קצב החדשנות, צ'יים וחברות דומות כמו Dave שזינקה ביותר מ-500% בשנה, נהנות מהזדהות הצרכנים עם מודלים יעילים, פשוטים ונגישים יותר. שחקני שוק כמו , סירקל, צ'יים ו-Voyager, מאותתים שגל הנפקות הטכנולוגיה הפיננסית חזר במלוא הכוח, כשוול סטריט מפגינה שוב רצון לתמוך בשחקנים צעירים שמאתגרים את הסדר הפיננסי הוותיק. היום תבחן צ'יים את השוק מקרוב, ואם הביצועים של סירקל ו-Voyager הם אינדיקציה, היא עשויה להפתיע לטובה.
- VIA גייסה בוול סטריט לפי שווי של 3.7 מיליארד דולר
- אוניברסיטת פיניקס בדרך להנפקה בוול סטריט בשווי העולה על 1.5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סירקל זינקה 280% מיום ההנפקה
סירקל Circle
Internet , שהונפקה בשבוע שעבר, ריכזה עניין עצום כשזינקה ב-280% מאז הנפקתה. החברה, שמפעילה את המטבע היציב USDC, השני בגודלו בשוק הקריפטו נהנית מאופטימיות גוברת סביב שינויי רגולציה צפויים בארה"ב תחת ממשל טראמפ, שמאמץ קו פרו-קריפטו מובהק. בניגוד לפלטפורמות
מסחר כמו קוינבייס, המודל העסקי של סירקל נשען ברובו על רווחים מהחזקות באג"ח אמריקאיות המשמשות כגיבוי ל-USDC, מה שמייצר זרם הכנסות שונה ויציב יותר.
העניין החריג במניה הוליד כבר לפחות שלוש בקשות להקמת
קרנות ETF ממנופות שמבוססות על המניה, כולל קרן עם אסטרטגיית "covered call" של Bitwise, המנסה לייצר תשואה נוספת מהנכס. בנוסף, המשקיעה קתי ווד רכשה מעל 3 מיליון מניות סירקל לקרן הדגל שלה ARKK, מהלך שנתפס כאות אמון משמעותי בשוק. כיום, סירקל מזוהה לא רק עם
עולם הקריפטו, אלא גם כפלטפורמה פיננסית שמשכה עניין מוסדי עמוק.
וויאג'ר טכנולוגיות: ההנפקה שממריאה לחלל
עוד לפני צ'יים, חברת וויאג'ר Voyager Technologies Inc. 2.36% עוררה עניין חיובי בנאסד"ק עם הנפקה מוצלחת במיוחד. החברה, שפועלת בתחום תשתיות החלל והביטחון, תכננה מחיר התחלתי צנוע, אך הביקושים הגבוהים הובילו לתמחור גבוה משמעותית מהצפוי, והמניה זינקה ביותר מ-80% כבר ביום המסחר הראשון. וויאג'ר הצליחה להלהיב את השוק למרות הפסדים כבדים, והגיעה לשווי של כ-3.11 מיליארד דולר.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
למרות הפסד של 65.6 מיליון דולר בשנת 2024. החברה גייסה 383 מיליון דולר בהנפקה, ומרכזת עניין בזכות חוזה ענק של 217 מיליון דולר מול נאס"א לפיתוח תחנת החלל המסחרית הבאה, "סטארלאב". 84% מהכנסות וויאג'ר מגיעות מהשוק הממשלתי האמריקאי, והחברה נחשבת לשחקנית מרכזית בגל ההפרטה של תשתיות חלל, תוך הסתמכות על קונסורציום עולמי הכולל את איירבוס, מיצובישי, MDA הקנדית ופלנטיר. גם קרנות ענק כמו יאנוס הנדרסון ו-וולינגטון נמשכו לפוטנציאל והודיעו על רכישת מניות בשווי 60 מיליון דולר.
וויאג'ר נהנית מהתלהבות גוברת סביב חדשנות בתחום הביטחוני והאזרחי כאחד, כשהיא מבקשת למצב את עצמה כספקית מערכות מודולריות לפרויקטי חלל,
תחום שבשנים האחרונות מושך לא רק סוכנויות ממשלתיות, אלא גם ענקיות טכנולוגיה פרטיות. ההצלחה בהנפקה מהווה איתות ברור לכך שלשוק יש תיאבון גם לטכנולוגיות מתקדמות יותר, ולא רק לפינטק ולקריפטו.

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.