הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
מטבע סירקלמטבע סירקל

אחרי הטירוף סביב מניית סירקל - הקרנות הממונפות עליה בדרך

הנפקת הקריפטו הבולטת של השנה כבר מושכת גופים מוסדיים שממהרים להגיש בקשות לרישום תעודות סל ממונפות; האם מדובר בהזדמנות לרווח מהיר או במלכודת למשקיעים?

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה סירקל מינוף

מניית סירקל Circle Internet 6.97%   זינקה ב-247% מאז ההנפקה בשבוע שעבר, ומושכת עניין גם מצד גופים מוסדיים שרוצים להנפיק תעודות סל על המניה, כשלפחות שלושה גופים כבר הגישו הצעות להקמת קרנות ETF שיקושרו למניה. סירקל, המפעילה את המטבע היציב USDC שהוא השני בגודלו בשוק הקריפטו, ראתה את מנייתה משלשת את שוויה ביומה הראשון למסחר - מהלך שעורר מחדש את להט הספקולנטים והאיץ את קצב הפיתוח של מוצרים פיננסיים סביב המניה. הקרנות המוצעות צפויות להציע גישות שונות - מאסטרטגיית הכנסה מבוססת אופציות ועד מכשירים ממונפים שינסו להכפיל את ביצועי המניה מדי יום.


הראשונה מבין הקרנות המוצעות היא Bitwise CRCL Option Income Strategy ETF של חברת Bitwise, שתפעל על פי אסטרטגיית "covered call" - שיטה שמטרתה להגדיל את ההכנסה מהשקעה באמצעות מכירת אופציות call על המניה עצמה. מדובר בטכניקה בה המשקיע מחזיק את המניה, ובמקביל מוכר אופציה לרכישתה במחיר מטרה קבוע. אם המניה תישאר מתחת למחיר זה, האופציה תפוג ללא מימוש והמשקיע שומר גם על המניה וגם על הפרמיה - כלומר על הכנסה נוספת.


לעומתה, הקרנות של ProShares (Ultra CRCL ETF) ושל REX Financial (T-Rex 2x Long CRCL Daily Target ETF) מכוונות למשקיעים שמחפשים יותר ריגוש: הן מציעות חשיפה ממונפת של פי שניים לתשואת המניה היומית, כלומר עלייה של 5% במניית סירקל תתורגם לעלייה של כ-10% בקרן - וכמובן גם להפך.


המהירות בה הקרנות הללו מוגשות לאישור רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) ממחישה את האינטנסיביות של התחרות בשוק תעודות הסל, שמגלגל כבר יותר מ-11 טריליון דולר בארה"ב בלבד, עם למעלה מ-4,200 מוצרים שונים - מהם כמעט 80 קשורים במידה מסוימת לנכסי קריפטו.


הזדמנות או מלכודת?

לצד ההתלהבות, חשוב להבין שגם הסיכונים בהשקעה בקרנות האלו לא קטנים - קרנות ממונפות מציעות אמנם פוטנציאל רווח גבוה, אך הן מתעדכנות פעם ביום ולא באופן רציף, כלומר החשיפה בהן "מתאפסת" מדי יום, מה שיכול להוביל לביצועים שונים לגמרי מהשינוי המצטבר במניה לאורך זמן. גם אסטרטגיית covered call, אף שהיא נחשבת שמרנית יותר, עלולה להוביל לפספוס רווחים אם המניה מזנקת מעל למחיר המטרה של האופציה שנמכרה.


עם זאת, על רקע ההתחדשות בשוק ההנפקות והציפייה לרגולציה מקלה יותר על קריפטו תחת ממשל טראמפ, שוק המשקיעים הקמעונאיים חוזר לשאוף לתשואות מהירות ודרמטיות. לפי נתוני בלומברג, 16% מכלל הקרנות שהושקו ב-2025 הן קרנות ממוקדות מניה בודדת. יותר מ-15 חברות כבר פעילות בתחום, ורובן פונות למשקיעים פרטיים שמחפשים חשיפה ממונפ על מניה בודדת. לדברי מוהיט באג’אג מ-WallachBeth Capital, "זה הטרנד החדש - כל פעם שחברה מתפרסמת או מונפקת, אנחנו רואים קרנות חדשות שקמות סביבה כדי לרכב על הגל". לדבריו, ההתלהבות סביב סירקל היא הזדמנות לחברות לנצל את הבאזז ולגייס נכסים לקרנות חדשות.


סירקל עלתה ביותר מ-270% בשלושת ימי המסחר הראשונים, במהלך שהפך אותה להנפקת הקריפטו הבולטת ביותר מאז ההנפקה הישירה של קוינבייס (Coinbase) ב-2021. ההנפקה בגובה 1.1 מיליארד דולר הגיעה בתקופה של אופטימיות מחודשת לגבי מטבעות דיגיטליים, בעיקר בגלל שינויים צפויים בחקיקה תחת טראמפ, שמזוהה עם גישה פרו-קריפטו באופן מובהק, בניגוד לממשל ביידן.

קיראו עוד ב"גלובל"


שלא כמו חברות אחרות בתחום, הכנסותיה של סירקל לא מבוססות רק על עמלות מסחר, אלא על הריבית שמתקבלת מאגרות חוב אמריקאיות שנמצאות כבטוחות לגיבוי ה-USDC. זה מעניק לה מודל עסקי שונה מהותית מזה של קוינבייס, ומציב אותה בעמדה ייחודית בשוק. הדבר משך גם את אחת מהמשקיעות המפורסמות והבולטות בוול סטריט - קתי ווד, שרכשה למעלה מ-3 מיליון מניות סירקל לקרן הדגל שלה, ARKK, כשגם קרנות נוספות של ARK ביצעו רכישות דומות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |
נושאים בכתבה פיטר לינץ' דבר הגורו

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.