השקעות בזמן מלחמה
צילום: גיא טל

אתם גרידיים עכשיו - אבל, לא בטוח שזה הזמן לקנות

מהתרסקות לראלי: וול סטריט שוב מלמדת את המשקיעים שיעור באיפוק. וגם - לאן ממשיכים מכאן?

תמיר חכמוף | (7)

לאחר תקופה של תנודתיות חדה בשווקים הפיננסיים, וול סטריט מציגה סימני התאוששות, כאשר מדדי המניות המרכזיים מתאוששים מהירידות החדות שנרשמו בעקבות הכרזת המכסים של ממשל טראמפ.

עדות חיה למעבר המהיר בין פחד לאופוריה ניתן למצוא במדד החמדנות והפחד של CNN, שזינק בתוך פחות מחודש מרמות "פחד קיצוני" לרמות שמאותתות על "חמדנות", ולפעמים אף על עודף ביטחון. המשקיעים עברו ממכירה בהולה לרכישות אגרסיביות, מה שמעורר את השאלה, האם מדובר בריבאונד בריא, או בתגובה מוגזמת להודעה חיובית?



מדד החמדנות והפחד. מקור: CNN

בתמונה ניתן לראות את אינדיקטור החמדנות והפחד, המדגיש את השוני בין הסנטימנט שהיה לפני כחודש, אז נסחרו המדדים תחת "פחד קיצוני", לבין ה"חמדנות" שמורגשת היום.


השאלה החשובה נותרת: האם העליות מוצדקות?


הבעיות האמיתיות טרם נפתרו, הגנת קניין רוחני, פתיחת שווקים פיננסיים בסין, השקעות בטכנולוגיה רגישה ושאלת האיזון במאזן הסחר, כל אלו עוד לא על השולחן. ולכן, למרות ההסכמות הראשוניות, השוק עלול לגלות שהתהליך עוד ארוך.

גם בגזרת הריבית לא ברור לאן מועדות פניו של הפד. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, הזהיר לאחרונה כי ההשפעה של המכסים "עדיין לא ברורה", והוסיף שאין כוונה לפעול בחיפזון. לפי החוזים, השוק מתמחר כרגע רק שתי הורדות ריבית עד סוף השנה, פחות מהציפיות שהיו רק לפני חודש.

השוק מוכיח שוב עד כמה לא כדאי לפעול בפזיזות, לא כשיש ירידות חדות, ולא כשנרשמות עליות חדות. בתוך כחודש עברו המדדים בוול סטריט מנפילות חדות, כניסה לטריטוריה דובית וחשש ממיתון עולמי, לראלי עליות חד ומשמעותי בעקבות שינוי טון במדיניות. למשקיעים ששמרו על קור רוח ולא מיהרו למכור בפאניקה, ההמתנה השתלמה. אך באותה מידה, גם כעת כשהשוק מתקן כלפי מעלה, כדאי לזכור שלפני שנכנסים בכל הכוח חזרה, חשוב להבין האם ההתאוששות מבוססת או שאנחנו רודפים אחרי השוק.

השווקים בהחלט קיבלו זריקת עידוד מהמהלכים האחרונים, הן מצד ממשל טראמפ והן מצד סין, והעליות האחרונות משקפות תקווה להסדרה הדרגתית של מלחמת הסחר. עם זאת, יש לקחת בחשבון שחלק משמעותי מהאופטימיות כבר מתומחרת בשוק, והפער בין הציפיות למציאות עלול להוביל לתנודתיות בהמשך. ככל שיתבהרו פרטים נוספים ויתקדם המו"מ בין ארה"ב גם לבין מדינות נוספות, כך ניתן יהיה להעריך בצורה טובה יותר את העומק והקיימות של המגמה החיובית.

קיראו עוד ב"גלובל"

במבט על תשואות האג"ח בארה"ב וחוזי הריבית הבוקר, נראה שהמשקיעים עדיין לא אופטימיים לגבי תוואי הריבית, כאשר הורדת הריבית הראשונה מתומחרת רק בחודש ספטמבר, ורק 2 הורדות ריבית, קרי 50 נקודות בסיס, מתומחרות במלואן עד לסוף השנה.

איך הגענו לפה?

במהלך חודש אפריל 2025, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הכריז על תוכנית מכסים מקיפה, שכללה הטלת מכס בסיסי של 10% על כלל הסחורות המיובאות לארה"ב ממדינות רבות ובנוסף, הוטלו מכסים נוספים על כ-60 מדינות עם הגירעון המסחרי הגדול ביותר מול ארה"ב, כאשר על סין הוטלו מכסים בשיעור של לפחות 54% על מוצרים רבים ועל ישראל הוטל מכס של 17%.

התגובה המיידית בשווקים הייתה שלילית: מדד הנאסד"ק אף נכנס ל"טריטוריה דובית" לאחר שנפל ביותר מ-20% מהשיא, מדד הפחד (VIX) נסק ב-50% לרמתו הגבוהה ביותר מאז מגפת הקורונה, וגם תשואות האג"ח נפלו לפני שזינקו שוב, במה שמראה עד כמה המשקיעים היו מבולבלים מהשפעות המכסים.

המדיניות החדשה השפיעה במיוחד על חברות טכנולוגיה וקמעונאות. מניות כמו אפל, שמייצרת את רוב מכשיריה בסין, ירדו בכ-8% בעקבות החשש מהשפעת המכסים על שולי הרווח שלה. אנבידיה, שמוכרת שבבים מתקדמים לסין הושפעה גם היא ורשמה ירידות חדות. גם מניות קמעונאיות כמו נייקי, וולמארט ועוד רשמו ירידות חדות, בשל התלות בייצור במדינות במזרח עליהן הוטלו מכסים גבוהים, דבר שאף גרר הורדת תחזיות. 

התאוששות ברקע הקפאת המכסים

בשבועות האחרונים נרשמה התאוששות משמעותית בשווקים. הנשיא טראמפ הודיע על הקפאת המכסים ל-90 יום והטלת מכס אחיד של 10% על מדינות העולם בשלב זה, למעט סין, שעליה הוטלו מכסים בשיעור שהגיע לרמה של 125%.

ההודעה הזו התקבלה באופטימיות בשווקים, כאשר מדד נאסד"ק זינק ב-12%, מדד S&P 500 עלה ב-9.5%, והדאו ג'ונס רשם עלייה של 7.9%, אחד הימים החיוביים ביותר אי פעם בשווקים.

התקדמות במגעים, השווקים מתעודדים

ההתאוששות בשווקים קיבלה חיזוק נוסף לאחר שארה"ב ובריטניה חתמו על הסכם סחר חדש, הראשון מסוגו תחת ממשל טראמפ. ההסכם כולל הפחתת מכסים הדדית בתחומים מסוימים כמו ציוד תעשייתי, שירותים פיננסיים ומוצרי חקלאות, אך אינו מקיף כמו הסכמי הסחר הקודמים שנחתמו בעבר. עם זאת, עצם קיומו של ההסכם, דווקא בין שתי כלכלות מפותחות, שידר לשווקים מסר שארה"ב אינה נוקטת בקו אגרסיבי מוחלט, אלא פתוחה גם לדיאלוג ולהפחתת חיכוכים. החתימה על ההסכם סיפקה רוח גבית למניות ויצרה תקווה שגם מול סין, היריבה המרכזית, תיתכן בסופו של דבר פשרה.

עם זאת, כתבנו כאן כי עדיין מוקדם לפתוח את השמפניות כאשר הסכם המתהווה בין וושינגטון ללונדון נחשב לפשוט יחסית. אין צורך לחייב את בריטניה להגדיל רכישות מארה"ב, ואין צורך בשינויים מבניים במאזן הסחר. מדובר במדינה מערבית, עשירה, שותפה צבאית אסטרטגית, עם מנהיג בעל קשרים טובים לנשיא טראמפ ובעיקר, כזו שלא תידרש "לתקן גירעון".

למה ההסכם עם סין כה חשוב?

לאחר יומיים של שיחות בשוויץ שמטרתן לצמצם את המתחים במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הגיעו המדינות להסכמות. ארצות הברית הודיעה על הפחתת המכסים על סחורות מסין מ-145% ל-30% לתקופה של 90 ימים, במטרה להקל על המתיחות הכלכלית בין שתי המעצמות. במקביל, סין הודיעה כי תוריד את המכסים על סחורות אמריקאיות מ-125% ל-10% לתקופה זהה. הצעד נועד לשמש כהפוגה זמנית במלחמת הסחר המתמשכת ולאפשר חידוש המגעים בין הצדדים בניסיון להגיע להסכמות ארוכות טווח.

סין וארה"ב הן שותפות הסחר הגדולות ביותר, ולמעשה הן שתי הכלכלות הגדולות ביותר בעולם. במצב הקודם שנוצר, הסחר העולמי היה עשוי להגיע לעצירה חורקת שיניים, דבר שהתבטא בחששות ממיתון עולמי וירידה חדה במחירי הסחורות.

המהלך המשותף של סין וארה"ב להפחתת המכסים, גם אם זמני, נתפס בשווקים כהתקדמות חיובית, בעיקר בזכות עצם קיומו של דיאלוג והסכמה. שתי הכלכלות הגדולות בעולם, שנסחרו בחודשים האחרונים בהאשמות הדדיות ובצעדים קיצוניים, חותרות כעת ליציבות.


האגרסיביות של סין הייתה מהלך נכון?

נזכיר כי סין הייתה המדינה היחידה שבחרה להעלות באופן חד את המכסים על סחורות מארה"ב במהלך אפריל, כחלק מהתגובה למדיניות טראמפ, והצעד עורר דאגה עולמית מפני פיצוץ ביחסי הסחר. כעת, עצם ההחלטה של סין "להוריד" את רמת המכסים משתקפת בעיני השווקים למחווה של רצון טוב ולסימן ראשון לפשרות הדדיות, למרות שמדובר ברמה שעדיין גבוהה ממה שהיה נהוג בעבר טרם פתיחתה של מלחמת הסחר.

הסוגיות המרכזיות שעדיין עומדות לדיון בין הצדדים כוללות את מבנה מאזן הסחר, פתיחת שווקים פיננסיים בסין בפני חברות אמריקאיות, הגנה על קניין רוחני, מגבלות על השקעות טכנולוגיות הדדיות, ושאלת הרגולציה בתחום השבבים ובינה מלאכותית. כל אחת מהנקודות הללו עלולה להפוך למוקש פוליטי וכלכלי. ההסכמות הזמניות האלו חשובות, אבל יידרשו עוד צעדים רבים לפני שניתן יהיה לדבר על הסכם סחר יציב וארוך טווח.


אחת הסיבות לכאורה לאופטימיות הייתה אמורה להיות הורדת הריבית, כאשר פאוול ציין במסיבת העיתונאים האחרונה כי המכסים שהוכרזו עד כה גבוהים מההערכות המוקדמות, וכי הפד עדיין מנסה להבין את עוצמת ההשפעה – אם תהיה חולפת או ממושכת. "כל עוד השפעות המכסים מתפתחות, אין סיבה לפעול במהירות. נבחן לאיזה כיוון הולכת ההתפתחות – ורק אז נחליט על כיוון המדיניות." 
להרחבה בנושא פאוול לא ממהר: "הריבית במקום טוב, אי הוודאות גבוהה"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 12/05/2025 17:56
    הגב לתגובה זו
    להפסיק להתייחס לכתבות שיוצרות פניקה כל פעם שיש תיקון בשוק ימנגד לא להתייחס לכתבות שמתדלקות את השוק...בסוף יש מחזוריות בבורסות ורק התירוצים משתנים
  • 5.
    ערוץ ההיסטוריה. ביזפורטל הפך להיות ביזפורפח. כתבות צט גיפיטי (ל"ת)
    כלכלן בכיר 12/05/2025 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פוחדים שכסף מתל אביב יחזור לניו יורק..... (ל"ת)
    הגינגי 12/05/2025 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הכל תלוי בשאלה האם טראמפ קנה אתמול קולים או פוטים ואז מפיצים הודעה בהתאם.... (ל"ת)
    אנונימי 12/05/2025 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הירידה הייתה לא בריאה (ל"ת)
    שרול 12/05/2025 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 12/05/2025 15:42
    הגב לתגובה זו
    לא למהר למכור !!!מלחמת הסחר מלאכותית ולכולם יש עניין להסדיר את הסכמי הסחרמי שמכר אכל אותה !!! יקנה עכשיו ביוקר
  • אם היתה מפרסם זאת במהלך הירידות המפחידות מילא אך לרשום זאת אחרי שהכל נרגע זו חוכמה בדיעבד... (ל"ת)
    אנונימי 12/05/2025 15:52
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

קתרין קונולי (X)קתרין קונולי (X)

אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות

קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה קתרין קונולי

אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי. 

אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.

הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות. 

מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."

קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות

קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.