כיצד ניצל מנהל קרן גידור מבריק את מצב הפארמה בארה״ב?
מחירי התרופות בארה״ב הם מהגבוהים בעולם וטראמפ החליט שזה הזמן הנכון לשים לזה סוף; המחירים לא הגיעו לגבהים שהם נמצאים בהם לבד, אלא בעזרת ניצול ציני של האזרח הקטן, גופי הביטוח והסתדרויות העובדים; המקרה הקיצוני ביותר הוא של מרטין שקרלי ופרשת הפירימתמין
טראמפ הצהיר אתמול ברשת החברתית שלו תרות׳ סושיאל כי יחתום על צו נשיאותי-מנהלי לפיו תחול אסדרה על מחירי התרופות בארה״ב, בשיעור של בין 30% ועד 80%. לטענתו, מחירי התרופות בארה״ב ״מבישים״ והוא אינו מקבל את הטענה לפיה עלויות המחקר והפיתוח של תרופות הן שתורמות למחירים המופקעים שלהם בארה״ב. ״אותן תרופות שמיוצרות על ידי אותן חברות באותן מעבדות או מפעלים נמכרים בארה״ב במכפילים לעומת שאר העולם״ כתב.
אלא ששוק הפארמה לא הגיע לשבר שבו הוא נמצא בארה״ב ביום אחד. לא מעורבים בשוק הזה רק רופאים, רוקחים ורגולטורים. תעשיית הפארמה היא אחת התעשיות הרווחיות ביותר עבור קרנות גידור ומשקיעים אקטיביסטים. מרטין שקרלי, אחת הדמויות השנויות במחלוקת בתעשיית התרופות האמריקאית צוטט פעם אומר כי ״יש במד־פאב (אתר הפרסומים המדעיים של משרד הבריאות האמריקאי) מיליארדי דולרים, רק צריך למצוא מחלה שאין לה תרופה ויש מספיק חולים״. שקרלי וקרנות הגידור שלו השקיעו בכל מיני דרכים לא הגונות בחברות פארמה, והוא אולי מסמל יותר מכל ומכולם את הניצול הציני שהקפיטליזם האמריקאי מאפשר, גם כנגד אזרחים חולים.
מרטין שקרלי ופרשת הפירימתמין
מבין התעלולים של שקרלי, פרשת הפירימתמין היא אולי הגרועות שבכולם. מרטין שקרלי, יליד 1983, יזם אמריקאי שהפך לאחד האנשים השנואים בארה”ב בגלל מהלך עסקי שנוי במחלוקת בתחום התרופות. הוא החל את דרכו בעולם הפיננסים בגיל צעיר, כשניהל קרן גידור בשם MSMB Capital. כבר אז הוא עורר ביקורת, לאחר שפנה לרשות התרופות האמריקאית (FDA) בבקשה לא לאשר תרופות מסוימות – בזמן שהייתה לו פוזיציית שורט פתוחה על החברות שייצרו אותן.
בהמשך, ב-2011, שקרלי הקים את חברת התרופות רטרופין. גם שם הוא פעל לפי שיטה דומה: קנה זכויות על תרופות ותיקות, לרוב כאלה שאיבדו את ההגנה הפטנטית שלהן, והעלה את מחירן בצורה חדה. הדוגמה הבולטת הייתה תרופות נדירות למחלות גנטיות. לאחר זמן מה, דירקטוריון רטרופין פיטר את שקרלי והגיש נגדו תביעה, בטענה שניצל את החברה בכדי שלם חובות אישיים שלו למשקיעים בקרן הגידור הקודמת שלו. שקרלי הכחיש והגיש תביעה נגדית.
- תרופת ההרזיה של נובו אושרה כמתאימה גם לכבד שומני - המניה מזנקת
- נאסוס פארמה: חברת הביומד הישראלית מגייסת 10 מיליון דולר ב-IPO בניו יורק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שפוטר מרטרופין, שקרלי הקים את טיורינג פארמה בשנת 2015. אז הגיע הרגע שהפך אותו לדמות ציבורית מעוררת סערה: טיורינג רכשה את זכויות השיווק של התרופה Daraprim (פירימתמין), המשמשת לטיפול בטוקסופלזמוזיס – זיהום נדיר אך מסוכן בעיקר לאנשים עם מערכת חיסונית חלשה, כמו חולי איידס ונשים בהריון. עד לאותה רכישה, הכדור עלה 13.50 דולר. ביום שבו טיורינג קיבלה את הזכויות, היא העלתה את מחירו ל־750 דולר – עלייה של יותר מ־5,000%. המשמעות: חולים היו צריכים לשלם עשרות ואף מאות אלפי דולרים לטיפול שנתי.
המהלך עורר תגובות נזעמות מצד רופאים, עמותות חולים, פוליטיקאים ואמצעי תקשורת. שקרלי מצדו טען שהמחיר החדש יאפשר לחברה להשקיע בפיתוח תרופות חדשות לטיפול בטוקסופלזמוזיס, ושמספר החולים קטן מאוד כך שההשפעה על מערכת הבריאות מזערית. הוא גם טען שחולים נזקקים יכולים לקבל את התרופה בחינם.
אך הביקורת לא שככה. שקרלי זכה לכינויי גנאי בתקשורת כמו ״האיש השנוא באמריקה״, ואף הפך למם אינטרנטי. התנהלותו בתקשורת, כולל התבטאויות מזלזלות וראיונות מתריסים, רק החריפו את הביקורת נגדו.
- מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?
- הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- "שער הדולר יירד, רמת התמחור של המניות היא בשיא היסטורי ברוב...
הסתבכות משפטית ומאסר
הפרשה סביב דאראפרים הובילה להתעניינות מחודשת בעברו. בשנת
2017, שקרלי הורשע בעבירות מרמה בניירות ערך, לא על העלאת מחירי תרופות – אלא על כך שהשתמש בכספים של חברת רטרופין כדי לשלם חובות אישיים למשקיעים שלו בקרן הגידור. הוא הורשע בשלושה סעיפים, ונידון ל־7 שנות מאסר. במהלך משפטו ובזמן שהותו בכלא, שקרלי המשיך למשוך תשומת
לב תקשורתית. ב-2022 הוא שוחרר מוקדם מהכלא לאחר כחמש שנים. בנוסף, נאסר עליו לצמיתות לעבוד בתעשיית התרופות, והוא חויב לשלם פיצויים בגובה של כ-65 מיליון דולר.
מה אמר פאוול שמקפיץ את המדדים בוול סטריט?
פאוול מזהיר כי האטה חריגה בקצב יצירת המשרות ובלימת הגידול בכוח העבודה יצרו "איזון חריג" בשוק העבודה, שבו כל שינוי עלול להתפתח במהירות לעלייה חדה באבטלה; במקביל הדגיש כי המכסים מעלים מחירים אך ההשפעה צפויה להיות זמנית, ורמז שהפד עשוי לשנות בקרוב את עמדת
המדיניות המוניטרית
כמו בכל שנה, גם הפעם מושך נאום יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, ג’רום פאוול, את תשומת הלב של העולם מהאולם הצנוע בג’קסון הול. הכנס השנתי הזה, שמתקיים מאז 1982 ביוזמת סניף קנזס של הפדרל ריזרב, הפך להיכל פוליטי וכלכלי שבו קובעי מדיניות מרכזיים מפרסים את השקפתם.
הנאום של פאוול
כבר בפתח דבריו שידר פאוול פתיחות זהירה לאפשרות של שינוי במדיניות הריבית בחודשים הקרובים. "מאזן הסיכונים מתחיל להשתנות", אמר, כשהוא מתייחס לכך שבזמן שהלחצים האינפלציוניים עדיין ניכרים, הסיכונים לירידה בתעסוקה הולכים ומתרבים.
פאוול התעכב על מצבו של שוק העבודה, שהפך ללב הדיון. הוא ציין כי הדוח האחרון ליולי חשף האטה חדה הרבה יותר מההערכות הקודמות, לאחר שנתוני מאי ויוני עודכנו כלפי מטה בצורה משמעותית. קצב יצירת המשרות בשלושת החודשים האחרונים ירד לכ-35 אלף בלבד בממוצע לחודש,
לעומת כ-168 אלף משרות בחודש בשנה הקודמת.
על אף ההאטה, שיעור האבטלה נותר ברמה נמוכה יחסית של 4.2%, מה שמעיד שאין עודף גדול של עובדים זמינים. אלא שהאיזון הזה, כך לפי פאוול, הוא כזה שנובע מהאטה מקבילה הן בביקוש לעובדים והן בהיצע.
- הצפי להורדת הריבית מזניק את סולאראדג'
- בנק אנגליה חותך את הריבית ל-4%: אחרי הצבעה כפולה תקדימית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא
הדגיש כי ההיצע הצטמצם בין היתר בשל ירידה בהגירה והיחלשות שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, מה שמוריד משמעותית את "רף האיזון", כלומר מספר המשרות הדרוש כדי לשמור על יציבות בשיעור האבטלה. התוצאה, כך התריע, היא מצב רגיש שבו כל שינוי קטן עשוי להתגלגל במהירות לגל פיטורים
חד ולעלייה באבטלה.
ליפ בו טאן אינטלהממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
כולם מדברים על "גלגל הצלה" לאינטל, אבל ההשקעה הזו יכולה להתברר כ"מקלות בגלגלים"
אינטל הודיעה רשמית על עסקה היסטורית: ממשלת ארצות הברית רוכשת 10% ממניותיה תמורת 8.9 מיליארד דולר. ההודעה הגיעה לאחר שבמהלך המסחר בניו יורק הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי אינטל הסכימה למהלך, ובכך הפך הממשל האמריקאי לבעל המניות הגדול ביותר בחברה. העסקה נעשתה בדיסקאונט של 20% על מחיר השוק.
העסקה כוללת רכישה של 433.3 מיליון מניות במחיר של 20.47 דולר למניה. המימון הגיע משילוב של מענקים שהובטחו לחברה בעבר במסגרת חוק השבבים בתקופת ביידן אך הוקפאו על ידי טראמפ, 5.7 מיליארד דולר, יחד עם 3.2 מיליארד דולר נוספים מתוכנית Secure Enclave שנועדה לחזק את הביטחון הלאומי. בכך מגיע היקף התמיכה הממשלתית הכולל באינטל ליותר מ-11 מיליארד דולר. בנוסף, הממשל קיבל כתבי אופציה לרכישת עוד 5% ממניות החברה במחיר של 20 דולר למניה במהלך חמש השנים הקרובות, אם אינטל תפסיד שליטה ברוב פעילות הייצור שלה.
מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, הביע תודה על האמון והדגיש כי מדובר בהזדמנות לחדש את מעמדה של החברה כגורם מוביל בייצור שבבים בארצות הברית. לדבריו, שיתוף הפעולה עם הממשל ישמש מנוף להחזרת אינטל למרכז הבמה הטכנולוגית. טראמפ מצידו הציג את ההסכם כהזדמנות "להחזיר את אינטל קדימה" לאחר שנות נסיגה מול המתחרות, וציין כי העלה את הרעיון בעצמו בפגישה עם טאן מוקדם יותר החודש.
המהלך נחשב לגלגל הצלה עבור אינטל, שסבלה בעשור האחרון ממשבר מתמשך. החברה איבדה רבים מיתרונותיה הטכנולוגיים, פיגרה מאחורי מתחרות כמו טייוואן סמיקונדקטור וסמסונג, ושוויה נחתך בכשני שלישים מהשיא. היא התמודדה עם כשלים חוזרים בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות, חילופי מנכ"לים תכופים והפסדים מתמשכים. ההסכם עם הממשל האמריקאי מגיע בניסיון לייצב את החברה ולחזק את יכולתה להתחרות מחדש בשוק השבבים העולמי.
- הנאסד״ק ירד ב-0.7%; טארגט נפלה ב-6%, דל איבדה 5%
- אינטל ופאלו אלטו מזנקות, ומה מראים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיד לאחר ההכרזה, מניית אינטל זינקה ב-5.5% בוול סטריט ל-24.8 דולר. אבל, למהלך הזה יש גם תוצאות לוואי לא פשוטות ושאלות לגבי עתיד החברה. ראית ובצד החיובי - זה מבטא המשך תמיכה של הממשל האמריקאי ואפילו באופן משמעותי יותר. הממשל אחראי לאינטל. טראמפ גם עשוי לדחוף לקוחות לרכוש ממוצרי אינטל. הוא יכול "הכריח" לקוחות לקנות את מוצרי אינטל גם אם הם לא מעוניינים בכך. תהליכים כאלו לא חיוביים לחברה בטווח הארוך. הם אומנם ישפרו את מצבה בזמן הקצר, אבל בסוף הדרך, מי שמנצח הוא זה שמשפר, מייעל, ומוכר את המוצרים הטובים ביותר.
