אפל ירידות; קרדיט: רוי שיינמן
אפל ירידות; קרדיט: רוי שיינמן

האנליסט שחושב שאפל תרד ב-33%: "מאמין בחברה - אבל לא במחיר"

האנליסט קרייג מופט מחזיק במחיר היעד הנמוך ביותר על אפל - 141 דולר למניה, מחיר יעד הנמוך בכ-33% ממחיר הסגירה האחרון ביום שישי; מופט גם מטיל ספק במהלך של אפל להעביר ייצור של חלק מהאייפונים להודו: "גם אם היא תצליח, אפל עדיין תהיה תלויה מאוד בסין"

רוי שיינמן | (4)
קרייג מופט, אחד האנליסטים הבכירים בוול סטריט, הפך בימים האחרונים לפסימי ביותר על מניית אפל Apple 0.09%  . מופט חתך את מחיר היעד שלו למניית אפל ל-141 דולר בלבד, ירידה חדה מהתחזית הקודמת שעמדה על 184 דולר. מחיר היעד החדש נמוך ב-33% מהמחיר שבו סגרה המניה ביום שישי האחרון, והוא הנמוך ביותר מבין כלל האנליסטים שמסקרים את אפל.


למרות הפסימיות, מופט מבהיר כי דעתו אינה נובעת מחולשה מהותית באפל כחברה. "אני לא חושב על עצמי כ'דוב' הכי גדול על אפל", אמר, "אני מאוד מאמין באפל, במותג שלה, במאזן שלה, באקו-סיסטם שלה. הבעיה היא פשוט שהמניה יקרה מדי ביחס למציאות הכלכלית". מופט טוען שהערכת השווי הנוכחית של אפל לא משקללת באופן מספק את הסיכונים החדשים שנובעים ממלחמת הסחר המתעצמת בין סין לארה"ב, מהעלייה במכסים ומהאפשרות להאטה ממשית בביקושים של הצרכנים בעולם. המניה נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-26.


הדאגות של מופט - קפיצה בעלויות וירידה בביקושים

אחת מהסיבות המרכזיות לפסימיות של מופט היא העלייה הצפויה בעלויות הייצור, כתוצאה ישירה מהמכסים שהממשל האמריקאי מטיל על מוצרים שמיוצרים בסין. לדבריו, אפל תתקשה לספוג את העלויות הנוספות, והן צפויות להתגלגל אל הצרכן הסופי, מה שעלול לפגוע בביקוש למכשירי האייפון. חברות הסלולר הגדולות בארה"ב, AT&T, ורייזון ו-T-Mobile, כבר הבהירו שלא יסבסדו את התייקרות המחירים שנובעת מהמכסים, מה שמעמיד את הצרכן בקו האש. "המכסים יפגעו בתעשיית הסלולר - והלקוחות ישלמו"


הדאגות של מופט לא נגמרות בתוך גבולות ארה"ב. הוא מזהיר גם מפני הרגשות הלאומיים הגוברים בסין, שהפכו את אפל למטרה נוחה במסגרת המאבק הכלכלי מול ארה"ב. על פי הנתונים, מכירות האייפון בסין צנחו ב-17% בשנת 2024, ל-42.9 מיליון יחידות בלבד, נתון שהפיל את אפל מהמקום הראשון למקום השלישי בלבד בשוק הסיני, מאחורי המתחרות המקומיות Huawei ו-Vivo. "זו בעיה אמיתית," אמר מופט, "הצרכנים הסינים מצביעים ברגליים".


המעבר לייצור בהודו - לא פתרון קסם

בתגובה לאתגרים בסין, אפל מנסה בשנים האחרונות להעביר חלק ניכר משרשרת האספקה שלה למדינות אחרות. לפי דיווח של ה-Financial Times, החברה מתכננת להעביר עד סוף 2026 את כל ייצור האייפונים שמיועדים לשוק האמריקאי מהמפעלים בסין אל הודו. המהלך השאפתני דורש השקעות עתק, ואפל כבר החלה לפעול בכיוון: במרץ האחרון דיווחה החברה כי ספקיות רכיבים כמו פוקסקון וטאטה שלחו משלוחים מהודו בשווי של כמעט 2 מיליארד דולר, כולל הטסת מיליון וחצי מכשירי אייפון לשוק האמריקאי. אפל הרחיבה גם את העבודה באחד ממפעלי פוקסקון בצ'נאי שבהודו, ומפעילה כיום שלושה אתרי ייצור מרכזיים במדינה, תוך ניצול התמיכה הממשלתית המקומית שמעודדת השקעות זרות.


ואולם, מופט טוען שהמעבר להודו לא יספיק כדי לפתור את הבעיה. "הבעיה היא שרוב רכיבי האייפון, כמו המעבדים, המסכים והמצלמות, עדיין מיוצרים בסין", הסביר. "העברת ההרכבה הסופית להודו אולי תקל מעט על עלויות המכס, אבל לא תנתק את התלות הקריטית שיש לאפל בשרשרת האספקה הסינית".


מופט גם הדגיש את הקשיים התשתיתיים והלוגיסטיים בהודו: הקמת מערך ייצור איכותי בקנה מידה כה גדול דורשת לא רק השקעה כספית עצומה, אלא גם גיוס והכשרה של כוח אדם מיומן ומערכי שינוע והפצה יעילים, אתגרים שבלתי אפשרי לפתור תוך זמן קצר.

קיראו עוד ב"גלובל"


הצפי לדוחות הקרובים

לצד כל ההתפתחויות, ביום חמישי הקרוב אפל תפרסם את תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה. לפי תחזיות האנליסטים, ההכנסות צפויות לעמוד על כ-94.06 מיליארד דולר, והרווח למניה יגיע ל-1.61 דולר.


המשקיעים יעקבו בעיקר אחרי התחזיות שההנהלה תספק להמשך השנה. ההתמקדות תהיה בסוגיות כמו קצב ההתרחבות של הייצור בהודו, השפעת המכסים החדשים על הרווחיות, ומגמות הביקוש בשווקי המפתח, במיוחד בארה"ב ובסין.


לאחר ירידה של כ-16% במניית אפל מתחילת השנה, שמביאים אותה לשווי שוק של כ-3.14 טריליון דולר, כל רמז לאי-ודאות נוספת או להאטה בגידול בהכנסות עשוי להכביד עוד יותר על מחיר המניה, ואולי אפילו לקרב אותה למחיר היעד הפסימי שהציב מופט.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מוטי מלאכי 27/04/2025 19:07
    הגב לתגובה זו
    כנראה מכר הרבה לפני העליות האחרונות ...לא נעים
  • 3.
    אפל תוך שנתיים בחדלות פירעון CHAPTER 11. (ל"ת)
    אפל מחוסלת. 27/04/2025 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אז אמר... (ל"ת)
    ציון קובסי 27/04/2025 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אז שישים עליה שורט מהכסף שלו (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 13:26
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.