סין וקטאר - הסכמים לעסקאות נפט וגז; סין מנסה להפחית את התלות בארה"ב
מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין הפכה למאבק גלובלי המשפיע על שווקי האנרגיה, שרשראות האספקה והיחסים הגיאופוליטיים. התעריפים הכבדים שהטיל ממשל טראמפ על יבוא סיני, והתגובה ההדדית של בייג'ינג, דחפו את סין לחפש מקורות אנרגיה חלופיים, במיוחד גז נפט נוזלי (LPG) וגז טבעי נוזלי (LNG), במטרה להפחית את התלות בארה"ב. כתוצאה מכך, סין מגבירה את היבוא ממדינות המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, כמו איחוד האמירויות, קטאר וערב הסעודית.
מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שהחלה ב-2018 והתגברה מחדש תחת ממשל טראמפ מתמקדת לא רק במוצרי צריכה, אלא גם במשאבי אנרגיה. ארצות הברית, שהפכה למעצמת אנרגיה בזכות "בום השייל" (הפקת נפט וגז מפצלים), היא אחת היצואניות הגדולות של LPG, המשמש לייצור פלסטיק, כימיקלים ומוצרים תעשייתיים, וכן כדלק לבישול במדינות מתפתחות. סין, בתגובה לתעריפים האמריקניים, הטילה מכסים כבדים על LPG ו-LNG מארה"ב, מה שהפך את היבוא ממנה ליקר ולא כדאי. כתוצאה מכך, בייג'ינג החלה לגוון את מקורות האנרגיה שלה, תוך התמקדות במדינות המפרץ, שמציעות נפט וגז במחירים תחרותיים, אם כי עם מאפיינים שונים.
המעבר הזה אינו רק כלכלי. הוא משקף את שאיפתה של סין להפחית את התלות במערב, במיוחד בארצות הברית, שמשתמשת בדומיננטיות שלה בשוק האנרגיה ככלי דיפלומטי. עם זאת, ההסתמכות על המזרח התיכון מגבירה את החשיפה של סין לאזור מורכב מבחינה גיאופוליטית, עם סיכונים כמו חוסר יציבות פוליטית ותלות בתשתיות ימיות פגיעות.
המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, עם עתודות הנפט והגז העצומות שלו, הפך ליעד מרכזי עבור סין. מדינות כמו קטאר, המובילה בייצוא LNG, ואיחוד האמירויות, שמגבירה את ייצור ה-LPG, חתמו לאחרונה על הסכמי אספקה משמעותיים עם חברות סיניות. ערב הסעודית, באמצעות ענקית האנרגיה Aramco, גם היא מרחיבה את שיתוף הפעולה עם סין, שרואה במפרץ שותף אסטרטגי במסגרת יוזמת "דרך המשי החדשה". היבוא מהמזרח התיכון מאפשר לסין לשמור על זרימת אנרגיה יציבה, תוך שהיא מפחיתה את ההשפעה של הסנקציות והתעריפים האמריקניים.
- ענקית הנפט הסעודית ארמקו שוקלת מכירת נכסים ב-10 מיליארד דולר
- הדפדפן שנרכש ב-4.2 מיליארד דולר ומה קרה היום לפני 52 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך היתרונות מגיעים עם מחיר. ראשית, הנפט והגז מהמזרח התיכון שונים בהרכבם מהמוצרים האמריקניים. ה-LPG האמריקני, המופק משמן קל, מתאים יותר לייצור פלסטיק וכימיקלים, בעוד שה-LPG מהמפרץ, המופק לעיתים מנפט כבד יותר, דורש התאמות תעשייתיות שעלולות להגביר עלויות. שנית, הובלת אנרגיה מהמזרח התיכון כרוכה במרחקים ארוכים, מה שמגדיל את עלויות השילוח ומחייב תלות במסלולים ימיים כמו מיצרי הורמוז, שהם נקודות תורפה אסטרטגיות. לבסוף, המזרח התיכון והמפרץ הפרסי הם אזורים עם מתיחויות פוליטיות, כולל סכסוכים פנימיים ותחרות בין מעצמות, מה שמגביר את הסיכון לאספקה הסינית.
השפעות גלובליות: מי מרוויח ומי מפסיד?
השינוי בדפוסי הסחר של סין משפיע על השווקים העולמיים. ה-LPG וה-LNG האמריקניים, שנדחקו מהשוק הסיני, מופנים כעת לאירופה, יפן ודרום קוריאה, שנהנות ממחירים נמוכים יותר ומגוון את מקורות האנרגיה שלהן. עבור אירופה, שמחפשת חלופות לגז הרוסי, היבוא האמריקני הוא ברכה. עם זאת, עבור סין, המעבר למזרח התיכון מגביר את העלויות ומכניס אי-ודאות, שכן משך מלחמת הסחר עם ארה"ב אינו ברור. התעשייה הסינית, שתלויה ב-LPG לייצור מוצרים תחרותיים, עלולה לסבול מפגיעה ברווחיות אם המחירים ימשיכו לעלות.
במקביל, מדינות המפרץ מרוויחות מהביקוש הסיני הגובר. קטאר ואיחוד האמירויות, שמשקיעות בפרויקטים להגדלת ייצור ה-LNG, רואות בסין שוק מפתח לצמיחה. הסכמים ארוכי טווח עם חברות סיניות מחזקים את מעמדן כספקיות אנרגיה מרכזיות, תוך שהן מפחיתות את התלות שלהן בשווקים המערביים. עם זאת, התחרות הגוברת בין יצואניות האנרגיה במפרץ עלולה להוביל ללחץ על המחירים, מה שיוסיף מורכבות לשוק
- "זה העולם של אנבידיה, כל השאר משלמים שכר דירה"
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
- 1.דיווח זה יותר אמין מהדיווח על שיחות סין ארהב (ל"ת)עושה חשבון 27/04/2025 06:42הגב לתגובה זו
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרומה למדע, סביבה ובריאות
העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.
