מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין הפכה למאבק גלובלי המשפיע על שווקי האנרגיה, שרשראות האספקה והיחסים הגיאופוליטיים. התעריפים הכבדים שהטיל ממשל טראמפ על יבוא סיני, והתגובה ההדדית של בייג'ינג, דחפו את סין לחפש מקורות אנרגיה חלופיים, במיוחד גז נפט נוזלי (LPG) וגז טבעי נוזלי (LNG), במטרה להפחית את התלות בארה"ב. כתוצאה מכך, סין מגבירה את היבוא ממדינות המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, כמו איחוד האמירויות, קטאר וערב הסעודית.

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שהחלה ב-2018 והתגברה מחדש תחת ממשל טראמפ מתמקדת לא רק במוצרי צריכה, אלא גם במשאבי אנרגיה. ארצות הברית, שהפכה למעצמת אנרגיה בזכות "בום השייל" (הפקת נפט וגז מפצלים), היא אחת היצואניות הגדולות של LPG, המשמש לייצור פלסטיק, כימיקלים ומוצרים תעשייתיים, וכן כדלק לבישול במדינות מתפתחות. סין, בתגובה לתעריפים האמריקניים, הטילה מכסים כבדים על LPG ו-LNG מארה"ב, מה שהפך את היבוא ממנה ליקר ולא כדאי. כתוצאה מכך, בייג'ינג החלה לגוון את מקורות האנרגיה שלה, תוך התמקדות במדינות המפרץ, שמציעות נפט וגז במחירים תחרותיים, אם כי עם מאפיינים שונים.

המעבר הזה אינו רק כלכלי. הוא משקף את שאיפתה של סין להפחית את התלות במערב, במיוחד בארצות הברית, שמשתמשת בדומיננטיות שלה בשוק האנרגיה ככלי דיפלומטי. עם זאת, ההסתמכות על המזרח התיכון מגבירה את החשיפה של סין לאזור מורכב מבחינה גיאופוליטית, עם סיכונים כמו חוסר יציבות פוליטית ותלות בתשתיות ימיות פגיעות.

המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, עם עתודות הנפט והגז העצומות שלו, הפך ליעד מרכזי עבור סין. מדינות כמו קטאר, המובילה בייצוא LNG, ואיחוד האמירויות, שמגבירה את ייצור ה-LPG, חתמו לאחרונה על הסכמי אספקה משמעותיים עם חברות סיניות. ערב הסעודית, באמצעות ענקית האנרגיה Aramco, גם היא מרחיבה את שיתוף הפעולה עם סין, שרואה במפרץ שותף אסטרטגי במסגרת יוזמת "דרך המשי החדשה". היבוא מהמזרח התיכון מאפשר לסין לשמור על זרימת אנרגיה יציבה, תוך שהיא מפחיתה את ההשפעה של הסנקציות והתעריפים האמריקניים.

• ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
• ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אך היתרונות מגיעים עם מחיר. ראשית, הנפט והגז מהמזרח התיכון שונים בהרכבם מהמוצרים האמריקניים. ה-LPG האמריקני, המופק משמן קל, מתאים יותר לייצור פלסטיק וכימיקלים, בעוד שה-LPG מהמפרץ, המופק לעיתים מנפט כבד יותר, דורש התאמות תעשייתיות שעלולות להגביר עלויות. שנית, הובלת אנרגיה מהמזרח התיכון כרוכה במרחקים ארוכים, מה שמגדיל את עלויות השילוח ומחייב תלות במסלולים ימיים כמו מיצרי הורמוז, שהם נקודות תורפה אסטרטגיות. לבסוף, המזרח התיכון והמפרץ הפרסי הם אזורים עם מתיחויות פוליטיות, כולל סכסוכים פנימיים ותחרות בין מעצמות, מה שמגביר את הסיכון לאספקה הסינית.

השפעות גלובליות: מי מרוויח ומי מפסיד?

השינוי בדפוסי הסחר של סין משפיע על השווקים העולמיים. ה-LPG וה-LNG האמריקניים, שנדחקו מהשוק הסיני, מופנים כעת לאירופה, יפן ודרום קוריאה, שנהנות ממחירים נמוכים יותר ומגוון את מקורות האנרגיה שלהן. עבור אירופה, שמחפשת חלופות לגז הרוסי, היבוא האמריקני הוא ברכה. עם זאת, עבור סין, המעבר למזרח התיכון מגביר את העלויות ומכניס אי-ודאות, שכן משך מלחמת הסחר עם ארה"ב אינו ברור. התעשייה הסינית, שתלויה ב-LPG לייצור מוצרים תחרותיים, עלולה לסבול מפגיעה ברווחיות אם המחירים ימשיכו לעלות.

במקביל, מדינות המפרץ מרוויחות מהביקוש הסיני הגובר. קטאר ואיחוד האמירויות, שמשקיעות בפרויקטים להגדלת ייצור ה-LNG, רואות בסין שוק מפתח לצמיחה. הסכמים ארוכי טווח עם חברות סיניות מחזקים את מעמדן כספקיות אנרגיה מרכזיות, תוך שהן מפחיתות את התלות שלהן בשווקים המערביים. עם זאת, התחרות הגוברת בין יצואניות האנרגיה במפרץ עלולה להוביל ללחץ על המחירים, מה שיוסיף מורכבות לשוק

• כבר לא העשיר ביותר בעולם: מה קורה לאורקל וללארי אליסון
• ה-IPO של ביל אקמן - ינפיק את חברת ההשקעות שלו בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?