שי ג'יפינג (Xinhua)
שי ג'יפינג (Xinhua)

סין וקטאר - הסכמים לעסקאות נפט וגז; סין מנסה להפחית את התלות בארה"ב

עמית בר | (1)
נושאים בכתבה נפט סין

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין הפכה למאבק גלובלי המשפיע על שווקי האנרגיה, שרשראות האספקה והיחסים הגיאופוליטיים. התעריפים הכבדים שהטיל ממשל טראמפ על יבוא סיני, והתגובה ההדדית של בייג'ינג, דחפו את סין לחפש מקורות אנרגיה חלופיים, במיוחד גז נפט נוזלי (LPG) וגז טבעי נוזלי (LNG), במטרה להפחית את התלות בארה"ב. כתוצאה מכך, סין מגבירה את היבוא ממדינות המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, כמו איחוד האמירויות, קטאר וערב הסעודית.

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שהחלה ב-2018 והתגברה מחדש תחת ממשל טראמפ מתמקדת לא רק במוצרי צריכה, אלא גם במשאבי אנרגיה. ארצות הברית, שהפכה למעצמת אנרגיה בזכות "בום השייל" (הפקת נפט וגז מפצלים), היא אחת היצואניות הגדולות של LPG, המשמש לייצור פלסטיק, כימיקלים ומוצרים תעשייתיים, וכן כדלק לבישול במדינות מתפתחות. סין, בתגובה לתעריפים האמריקניים, הטילה מכסים כבדים על LPG ו-LNG מארה"ב, מה שהפך את היבוא ממנה ליקר ולא כדאי. כתוצאה מכך, בייג'ינג החלה לגוון את מקורות האנרגיה שלה, תוך התמקדות במדינות המפרץ, שמציעות נפט וגז במחירים תחרותיים, אם כי עם מאפיינים שונים.

המעבר הזה אינו רק כלכלי. הוא משקף את שאיפתה של סין להפחית את התלות במערב, במיוחד בארצות הברית, שמשתמשת בדומיננטיות שלה בשוק האנרגיה ככלי דיפלומטי. עם זאת, ההסתמכות על המזרח התיכון מגבירה את החשיפה של סין לאזור מורכב מבחינה גיאופוליטית, עם סיכונים כמו חוסר יציבות פוליטית ותלות בתשתיות ימיות פגיעות.

המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, עם עתודות הנפט והגז העצומות שלו, הפך ליעד מרכזי עבור סין. מדינות כמו קטאר, המובילה בייצוא LNG, ואיחוד האמירויות, שמגבירה את ייצור ה-LPG, חתמו לאחרונה על הסכמי אספקה משמעותיים עם חברות סיניות. ערב הסעודית, באמצעות ענקית האנרגיה Aramco, גם היא מרחיבה את שיתוף הפעולה עם סין, שרואה במפרץ שותף אסטרטגי במסגרת יוזמת "דרך המשי החדשה". היבוא מהמזרח התיכון מאפשר לסין לשמור על זרימת אנרגיה יציבה, תוך שהיא מפחיתה את ההשפעה של הסנקציות והתעריפים האמריקניים.

אך היתרונות מגיעים עם מחיר. ראשית, הנפט והגז מהמזרח התיכון שונים בהרכבם מהמוצרים האמריקניים. ה-LPG האמריקני, המופק משמן קל, מתאים יותר לייצור פלסטיק וכימיקלים, בעוד שה-LPG מהמפרץ, המופק לעיתים מנפט כבד יותר, דורש התאמות תעשייתיות שעלולות להגביר עלויות. שנית, הובלת אנרגיה מהמזרח התיכון כרוכה במרחקים ארוכים, מה שמגדיל את עלויות השילוח ומחייב תלות במסלולים ימיים כמו מיצרי הורמוז, שהם נקודות תורפה אסטרטגיות. לבסוף, המזרח התיכון והמפרץ הפרסי הם אזורים עם מתיחויות פוליטיות, כולל סכסוכים פנימיים ותחרות בין מעצמות, מה שמגביר את הסיכון לאספקה הסינית.

השפעות גלובליות: מי מרוויח ומי מפסיד?

השינוי בדפוסי הסחר של סין משפיע על השווקים העולמיים. ה-LPG וה-LNG האמריקניים, שנדחקו מהשוק הסיני, מופנים כעת לאירופה, יפן ודרום קוריאה, שנהנות ממחירים נמוכים יותר ומגוון את מקורות האנרגיה שלהן. עבור אירופה, שמחפשת חלופות לגז הרוסי, היבוא האמריקני הוא ברכה. עם זאת, עבור סין, המעבר למזרח התיכון מגביר את העלויות ומכניס אי-ודאות, שכן משך מלחמת הסחר עם ארה"ב אינו ברור. התעשייה הסינית, שתלויה ב-LPG לייצור מוצרים תחרותיים, עלולה לסבול מפגיעה ברווחיות אם המחירים ימשיכו לעלות.

במקביל, מדינות המפרץ מרוויחות מהביקוש הסיני הגובר. קטאר ואיחוד האמירויות, שמשקיעות בפרויקטים להגדלת ייצור ה-LNG, רואות בסין שוק מפתח לצמיחה. הסכמים ארוכי טווח עם חברות סיניות מחזקים את מעמדן כספקיות אנרגיה מרכזיות, תוך שהן מפחיתות את התלות שלהן בשווקים המערביים. עם זאת, התחרות הגוברת בין יצואניות האנרגיה במפרץ עלולה להוביל ללחץ על המחירים, מה שיוסיף מורכבות לשוק

קיראו עוד ב"גלובל"


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דיווח זה יותר אמין מהדיווח על שיחות סין ארהב (ל"ת)
    עושה חשבון 27/04/2025 06:42
    הגב לתגובה זו
משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

שבוע של הורדת ריבית - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול-סטריט

כולם סבורים שהפד' יוריד ריבית השאלה היא מה הסיבות למהלך הזה וגם איך יראה התוואי קדימה - 3 כלכלנים, 3 הסתכלויות; מלבד הריבית נקבל גם תוצאות כספיות מאורקל, אדובי, סינופסיס ואחרות - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

"שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות אחד המשמעותיים של הרבעון", תודו ששמעתם את זה לא מעט השנה, אבל גם הפעם כנראה שלהצהרה כזאת יש בסיס גדול על מה לשבת. גובה הריבית של הפד' זה נתון שמשפיע מאוד על השווקים, המשקיעים ממתינים עכשיו בדריכות לראות אם הפד' יעשה את הצעד שהשוק כבר תימחר כמעט לגמרי. 


קשה לפרש את תמונת המצב במשק האמריקאי. הוא משדר אמביוולנטיות. מצד אחד יש רצף של נתונים שמרמזים על האטה. נתוני ה-ADP האחרונים הראו ירידה במספר המשרות, ממש צניחה במספר העובדים. גם מדדי ה-ISM בשירותים ובתעשייה מצביעים על התכווצות ברכיבי התעסוקה, מה שמראה שהמעסיקים מהססים יותר בגיוסים. גם נתוני הצריכה הריאלית מראים מגמה של התמתנות, וההוצאה הפרטית גדלה בקצב איטי יותר חודש אחר חודש.


אבל מהצד השני, יש נתונים שלא מתיישרים עם התמונה הזאת שכאילו משדרת לנו שהכלכלה האמריקאית מאבדת גובה. התחום השירותי עדיין מתרחב, ורכיב הפעילות ב-ISM נשאר מעל 50, כלומר אין עדיין נסיגה בפעילות עצמה. מספר דורשי העבודה החדשים ירד לשפל של 191 אלף בלבד, רמה שבדרך כלל משויכת לשוק עבודה הדוק. האינפלציה, למרות הירידה בקצב, עדיין נעה סביב 2.8 אחוז בליבה של ה-PCE, שזה רחוק ממצב שבו הפד' ירגיש דחיפות להפחית ריבית בגלל הלחץ של המחירים.


זה מה שגורם לאנליסטים לחלוק בהסתכלות שלהם על השוק, כולם עדיין סבורים שהפד' יוריד ריבית, אבל הסיבות שמאחורי הקלעים כמו גם התוואי קדימה - בכלל לא אחיד אצל כולם.


הלוח הכלכלי של השבוע: הפד', נתוני תעסוקה ואינדיקציות ראשוניות למצב הצרכן

ביום שלישי יתפרסמו נתוני ה-ADP השבועיים, אחרי ירידה של 13.5 אלף משרות בקריאה האחרונה. בהמשך אותו יום ייצאו נתוני ה-JOLTS, עם צפי ל-7.14 מיליון משרות פנויות, מספר שנשאר יציב יחסית בחודשים האחרונים.

מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX 135.45%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.