סין וקטאר - הסכמים לעסקאות נפט וגז; סין מנסה להפחית את התלות בארה"ב

עמית בר | (1)
נושאים בכתבה נפט סין

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין הפכה למאבק גלובלי המשפיע על שווקי האנרגיה, שרשראות האספקה והיחסים הגיאופוליטיים. התעריפים הכבדים שהטיל ממשל טראמפ על יבוא סיני, והתגובה ההדדית של בייג'ינג, דחפו את סין לחפש מקורות אנרגיה חלופיים, במיוחד גז נפט נוזלי (LPG) וגז טבעי נוזלי (LNG), במטרה להפחית את התלות בארה"ב. כתוצאה מכך, סין מגבירה את היבוא ממדינות המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, כמו איחוד האמירויות, קטאר וערב הסעודית.

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שהחלה ב-2018 והתגברה מחדש תחת ממשל טראמפ מתמקדת לא רק במוצרי צריכה, אלא גם במשאבי אנרגיה. ארצות הברית, שהפכה למעצמת אנרגיה בזכות "בום השייל" (הפקת נפט וגז מפצלים), היא אחת היצואניות הגדולות של LPG, המשמש לייצור פלסטיק, כימיקלים ומוצרים תעשייתיים, וכן כדלק לבישול במדינות מתפתחות. סין, בתגובה לתעריפים האמריקניים, הטילה מכסים כבדים על LPG ו-LNG מארה"ב, מה שהפך את היבוא ממנה ליקר ולא כדאי. כתוצאה מכך, בייג'ינג החלה לגוון את מקורות האנרגיה שלה, תוך התמקדות במדינות המפרץ, שמציעות נפט וגז במחירים תחרותיים, אם כי עם מאפיינים שונים.

המעבר הזה אינו רק כלכלי. הוא משקף את שאיפתה של סין להפחית את התלות במערב, במיוחד בארצות הברית, שמשתמשת בדומיננטיות שלה בשוק האנרגיה ככלי דיפלומטי. עם זאת, ההסתמכות על המזרח התיכון מגבירה את החשיפה של סין לאזור מורכב מבחינה גיאופוליטית, עם סיכונים כמו חוסר יציבות פוליטית ותלות בתשתיות ימיות פגיעות.

המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, עם עתודות הנפט והגז העצומות שלו, הפך ליעד מרכזי עבור סין. מדינות כמו קטאר, המובילה בייצוא LNG, ואיחוד האמירויות, שמגבירה את ייצור ה-LPG, חתמו לאחרונה על הסכמי אספקה משמעותיים עם חברות סיניות. ערב הסעודית, באמצעות ענקית האנרגיה Aramco, גם היא מרחיבה את שיתוף הפעולה עם סין, שרואה במפרץ שותף אסטרטגי במסגרת יוזמת "דרך המשי החדשה". היבוא מהמזרח התיכון מאפשר לסין לשמור על זרימת אנרגיה יציבה, תוך שהיא מפחיתה את ההשפעה של הסנקציות והתעריפים האמריקניים.

אך היתרונות מגיעים עם מחיר. ראשית, הנפט והגז מהמזרח התיכון שונים בהרכבם מהמוצרים האמריקניים. ה-LPG האמריקני, המופק משמן קל, מתאים יותר לייצור פלסטיק וכימיקלים, בעוד שה-LPG מהמפרץ, המופק לעיתים מנפט כבד יותר, דורש התאמות תעשייתיות שעלולות להגביר עלויות. שנית, הובלת אנרגיה מהמזרח התיכון כרוכה במרחקים ארוכים, מה שמגדיל את עלויות השילוח ומחייב תלות במסלולים ימיים כמו מיצרי הורמוז, שהם נקודות תורפה אסטרטגיות. לבסוף, המזרח התיכון והמפרץ הפרסי הם אזורים עם מתיחויות פוליטיות, כולל סכסוכים פנימיים ותחרות בין מעצמות, מה שמגביר את הסיכון לאספקה הסינית.

השפעות גלובליות: מי מרוויח ומי מפסיד?

השינוי בדפוסי הסחר של סין משפיע על השווקים העולמיים. ה-LPG וה-LNG האמריקניים, שנדחקו מהשוק הסיני, מופנים כעת לאירופה, יפן ודרום קוריאה, שנהנות ממחירים נמוכים יותר ומגוון את מקורות האנרגיה שלהן. עבור אירופה, שמחפשת חלופות לגז הרוסי, היבוא האמריקני הוא ברכה. עם זאת, עבור סין, המעבר למזרח התיכון מגביר את העלויות ומכניס אי-ודאות, שכן משך מלחמת הסחר עם ארה"ב אינו ברור. התעשייה הסינית, שתלויה ב-LPG לייצור מוצרים תחרותיים, עלולה לסבול מפגיעה ברווחיות אם המחירים ימשיכו לעלות.

במקביל, מדינות המפרץ מרוויחות מהביקוש הסיני הגובר. קטאר ואיחוד האמירויות, שמשקיעות בפרויקטים להגדלת ייצור ה-LNG, רואות בסין שוק מפתח לצמיחה. הסכמים ארוכי טווח עם חברות סיניות מחזקים את מעמדן כספקיות אנרגיה מרכזיות, תוך שהן מפחיתות את התלות שלהן בשווקים המערביים. עם זאת, התחרות הגוברת בין יצואניות האנרגיה במפרץ עלולה להוביל ללחץ על המחירים, מה שיוסיף מורכבות לשוק

קיראו עוד ב"גלובל"


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דיווח זה יותר אמין מהדיווח על שיחות סין ארהב (ל"ת)
    עושה חשבון 27/04/2025 06:42
    הגב לתגובה זו
בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.


וול סטריט אפל אנבידיה (דאלי)וול סטריט אפל אנבידיה (דאלי)
סקירה

אלביט קופצת ב-6%, גילת עם 5%; הנאסד״ק עולה ב-0.2%

אחרי הבלימה בראלי אתמול - גם היום וול סטריט לוקחת אוויר - הנאסד"ק יורד כ-0.2%; המתחרה הקטנה של אנבידיה מקבלת שדרוגי המלצות ומצליחה להזיז גם את ה"אמא"; וגם - אלו שנכנסות למדדים ומזנקות

צוות גלובל |

אחרי רצף עליות מרשים שהביא את המדדים האמריקאים קרוב לשיאים היסטוריים, השוק לוקח אוויר. אתמול המדדים סגרו בטריטוריה אדומה של עד כ-0.3% בהובלת הנאסד"ק, והבוקר המסחר גם יציב כשהמדדים המרכזיים נסחרים במגמה מעורבת - הנאסד"ק מדד הבורסה הטכנולוגית מוסיף 0.1%, ה-S&P נסחר ביציבות על האפס, הדאו לעומתם יורד קלות עד 0.1%.

ברקע, כל העיניים נשואות למדד ה־PCE שיתפרסם בסוף השבוע זה מדד ההוצאות לצריכה פרטית שמקבל משקל כבד בהחלטות המדיניות של הבנק המרכזי. נאומו של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, בג'קסון הול העניק לשווקים חיזק את התקווה להורדת ריבית כבר בספטמבר, אבל ביומיים האחרונים זה מתחיל להיראות הרבה פחות "בטוח". אחרי שההימורים על הסיכויים היו מעל 90% מיד אחרי נאום ג'קסון הול - הם כעת נעים סביב ה-80%, זה עדיין גבוה. זה עדיין אומר שהשוק כמעט בטוח שפאוול יוריד ריבית ב-25 נ"ב, אבל ההססנות מזדחלת. המשקיעים מסתכלים על המשק והכלכלה ומבינים שהקצב לא הולך להיות כמו שכולם דמיינו. 

האינפלציה בארה"ב עדיין מעל יעד ה־2%, עם עלייה שנתית של 2.9% במדד הליבה שזה הקצב המהיר ביותר בחמישה חודשים בעוד ששוק העבודה מאותת על חולשה. זה מושך את קובעי המדיניות לשני כיוונים: מצד אחד להילחם באינפלציה אבל מצד שני לא להחליש יותר מידי את שוק התעסוקה. 

לתוך כל זה נכנסת כעת גם סערה פוליטית: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הדיח במפתיע את חברת מועצת הפד ליסה קוק, מהלך חריג שמעורר שאלות על עצמאות הבנק המרכזי. 

תשואות האג"ח הארוכות מגיבות בעלייה, כאשר המשקיעים מתמחרים סיכוי לריבית נמוכה בטווח הקצר, אך רואים סיכון לריבית גבוהה יותר בעתיד תחת פד "ממושטר פוליטית". מדד הדולר נחלש בכ־0.3%, ובשווקים מזהירים מפגיעה מתמשכת באמון במוסדות הכלכליים של ארה"ב.