גולדמן זאקס: "תקנו זהב, יגיע ל-3,700 דולר"
בכמה עלה הזהב בשנה שעברה, בכמה עלה מתחילת השנה, מה הסיבות ומה האנליסטים צופים להמשך?
מחיר הזהב עלה ב-24% מתחילת השנה והתחזיות של האנליסטים עדיין אופטימיות. הזהב נחשב כמקלט בתקופה של אי וודאות. למעשה, הוא לצד הדולר מהווים את העוגנים הבטוחים יחסית בשווקים, אלא שהפעם הדולר מאבד מזוהרו - להרחבה: האם הדולר מאבד את הכתר? מומחים מזהירים על שינוי במעמד המטבע האמריקאי ונוצר מצב שהזהב נשאר כמעט לבד כבטוחה לתקופות אי וודאות. צריך לסייג - אין דבר כזה בטוח ואף אח לא מבטיח שהזהב יהיה עוגן והגנה בתקופות של אי וודאות, אבל זו ההערכה הרווחת.
ועל רקע זה, הנה העובדות - בשנה שעברה זינק הזהב ב-245, ומתחילת השנה עלה כאמור בשיעור דומה. גולדמן זאקס, אחד הבנקים המובילים בעולם, מעלה את התחזית שלו לסוף 2025 ל-3,700 דולר לאונקיה, לעומת תחזית קודמת של 3,300 דולר. התחזית החדשה מבוססת על ביקוש גבוה מהצפוי מצד בנקים מרכזיים וזרימה מוגברת לקרנות סל (ETF) על רקע חששות ממיתון כלכלי.
תחזית הזהב: עלייה מתמשכת
גולדמן זאקס מעריך כי מחיר הזהב ינוע בטווח של 3,650 עד 3,950 דולר לאונקיה עד סוף השנה הבאה, כאשר התרחיש הבסיסי מצביע על 3,700 דולר. הסיבה המרכזית היא ביקוש חזק מצד בנקים מרכזיים, שהגבירו את רכישות הזהב כחלק ממאמץ לגוון את הרזרבות שלהם ולהפחית תלות בדולר. הבנק עדכן את ההנחה שלו לגבי הביקוש החודשי של בנקים מרכזיים ל-80 טונות מטריות, לעומת 70 טונות בתחזית הקודמת.
בנוסף, זרימת כספים לקרנות סל של זהב מתגברת על רקע חששות כלכליים. "אם יפרוץ מיתון, זרימת ההשקעות לקרנות הסל עשויה להאיץ ולדחוף את מחיר הזהב עד 3,880 דולר לאונקיה עד סוף 2025," נכתב בדוח של הבנק. לעומת זאת, אם הכלכלה תפתיע לטובה וחוסר הוודאות סביב מדיניות הממשל יפחת, הבנק צופה מחיר מתון יותר של כ-3,550 דולר לאונקיה, בהתבסס על תחזיות הריבית.
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחיר הזהב המיידי (ספוט) הגיע לשיא חדש של 3,245.42 דולר לאונקיה, אך השוק נותר ללא כיוון ברור, ככל הנראה בשל אי-הוודאות סביב מדיניות התעריפים של ממשל טראמפ. זהב 0.56%
הקשר למדיניות התעריפים
התחזית של גולדמן זאקס מגיעה על רקע תנודות בשווקים, שמונעות בחלקן ממדיניות הסחר של הנשיא טראמפ. בסוף השבוע, הודיע הבית הלבן על פטור זמני מתעריפי "הדדיות" על סמארטפונים ומחשבים, רובם מיובאים מסין. עם זאת, טראמפ הבהיר כי תעריפים על מוצרים אלה עשויים להיכנס לתוקף בהמשך, כחלק מחקירת סחר לביטחון לאומי. הצעד הזה יצר הקלה זמנית בשווקים, אך המשקיעים נותרים זהירים, ורבים פונים לזהב כנכס מקלט בטוח.
החששות הכלכליים תורמים לעניין המחודש בזהב. תעריפי היבוא מעלים את הסיכון להאטה כלכלית, שכן הם עלולים להעלות מחירים ולפגוע בצמיחה. בנוסף, מתיחות גיאופוליטית מתמשכת וחוסר ודאות סביב מדיניות הממשל מחזקים את מעמדו של הזהב כהשקעה יציבה בזמנים לא ברורים.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
למה הזהב כל כך מבוקש עכשיו?
הביקוש לזהב מונע משני כוחות עיקריים. ראשית, בנקים מרכזיים ברחבי העולם, במיוחד במדינות מתפתחות, מגדילים את רכישות הזהב מאז 2022, בין היתר כתגובה להקפאת נכסי הבנק המרכזי של רוסיה. המגמה הזו צפויה להימשך, כשגולדמן זאקס מעריך כי הביקוש החזק הזה יוסיף כ-9% למחיר הזהב עד סוף השנה הבאה.
שנית, קרנות הסל (ETF) שמגובות בזהב פיזי מושכות יותר משקיעים, במיוחד כשהריבית צפויה לרדת. גולדמן זאקס צופה כי שני קיצוצות ריבית של 25 נקודות בסיס ב-2025, ועוד קיצוץ אחד במחצית הראשונה של 2026, יגבירו את זרימת ההשקעות לזהב, שנהנה ממעמדו כנכס שאינו נושא תשואה בתקופות של ריבית נמוכה.
גולדמן זאקס לא מתעלם מתרחישים חלופיים. אם הצמיחה הכלכלית תפתיע לטובה והמכסים לא יפגעו קשות בשווקים, הביקוש לקרנות הסל עשוי להיחלש, מה שיוביל למחיר מתון יותר. לעומת זאת, במקרה של מיתון, הזהב עשוי לזנק עוד יותר, כשמשקיעים יחפשו נכסים בטוחים להגן על הונם.
- 5.הגיע הזמן לממשיבוא תיקון חזק למוה. (ל"ת)הזוז 14/04/2025 12:25הגב לתגובה זו
- 4.איתמר מגורי כהן 14/04/2025 11:50הגב לתגובה זומחירי זהב יעלו בזכות ישוע המשיח יתברך שמו
- 3.אנונימיcc 14/04/2025 10:15הגב לתגובה זוקונים זהב
- 2.הקוץ 14/04/2025 09:52הגב לתגובה זועם עלייה של יותר מ 50 אחוז הזהב עשה את שלו ובדרכו למטה
- זה מה שאמרו על הביטקוין כשרצתי לקנות ב $600 (ל"ת)אנונימי 14/04/2025 10:54הגב לתגובה זו
- 1.אדי 14/04/2025 09:11הגב לתגובה זוהשאלה מתי עוד חודש עוד שנה עוד עשור לא חוכמה גדולה לתת תחזית כזאת.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
