הגירעון הפדרלי האמריקאי מתרחב ל-1.3 טריליון דולר

הגירעון האמריקאי מזנק ב-167 מיליארד דולר בהשוואה לשנה שעברה; הכלכלנים מזהירים מפני השלכות ארוכות טווח

אדיר בן עמי | (6)


משרד האוצר האמריקאי חשף ביום חמישי נתונים המצביעים על התרחבות משמעותית בפער בין ההכנסות הפדרליות להוצאות הממשלה. הגירעון הגיע לסכום של 1.307 טריליון דולר בתקופה שבין אוקטובר למרץ, ששת החודשים הראשונים של שנת הכספים 2025. זהו הגירעון השני בגודלו בהיסטוריה האמריקאית למחצית הראשונה של שנת כספים, כאשר רק הגירעון של 1.706 טריליון דולר במחצית הראשונה של שנת הכספים 2021 היה גדול יותר.


לעומת התקופה המקבילה בשנת הכספים 2024, הגירעון הנוכחי מציג עלייה משמעותית. בתקופה המקבילה אשתקד, הגירעון עמד על מעט יותר מטריליון דולר על בסיס לא מותאם. כאשר מביאים בחשבון התאמות הקשורות ללוח השנה בהוצאות, הגירעון המותאם עמד על 1.14 טריליון דולר, מה שמצביע על עלייה של כ-167 מיליארד דולר בגירעון השנה.


בחודש מרץ בלבד, ממשלת ארצות הברית הוציאה 244 מיליארד דולר יותר מכפי שהכניסה, על בסיס מותאם. מחסור זה היה גבוה ב-24 מיליארד דולר בהשוואה למרץ 2024, מה שמדגיש את המגמה המתמשכת של התרחבות הגירעון. יחד עם זאת, על בסיס לא מותאם, הגירעון החודשי היה למעשה קטן יותר מאשר בשנה שעברה.


הכלכלנים בארה"ב מביעים דאגה מהמגמה המתמשכת של גידול בגירעון הפדרלי. הגירעון הגדל עלול להשפיע על שיעורי הריבית, אינפלציה, וכן על יכולתה של הממשלה להגיב למשברים עתידיים. החוב הלאומי של ארצות הברית ממשיך לעלות, ועם המשך הגירעונות הגדולים, עלות שירות החוב צפויה להפוך לנטל הולך וגדל על התקציב הפדרלי.


הגורמים לגירעון הגדל הם מורכבים וכוללים שילוב של מדיניות מס, הוצאות ביטחוניות, תשלומי זכאות, והשפעות מתמשכות של משברים כלכליים קודמים. בעוד שהכלכלה האמריקאית הציגה סימנים של התאוששות בשנים האחרונות, ההכנסות ממיסים לא גדלו בקצב המספיק לכסות את ההוצאות הממשלתיות הגדלות.


הקונגרס והבית הלבן ניצבים כעת בפני אתגר בניסיון לאזן בין הצורך בצמצום הגירעון לבין דרישות הציבור לשירותים ממשלתיים. החלטות תקציביות קשות יידרשו בחודשים הקרובים, כאשר קובעי המדיניות מנסים למצוא דרכים לשלב בין צמיחה כלכלית, יציבות פיסקלית, והתמודדות עם צרכים חברתיים דחופים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אבי 11/04/2025 10:22
    הגב לתגובה זו
    החוב של ארצות הברית מגיע למעלה 50 טריליון דולר. בפועל ארהב התמכרה לחוב שמתחזק את רמת החיים הגבוהה ורמות המיסוי הנמוכות. כל זה הולך להיגמר. הירידה בבורסה תימשך. ימים רעים לפנינו
  • 4.
    עושה חשבון 11/04/2025 07:17
    הגב לתגובה זו
    לקצץ 3 טריליון מהתקציב הפדרלי בלתי אפשרי . הבעייה בהכנסות . חברות צוברות רווח במקלטי מס .
  • 3.
    ארהב בחדלות פרעון 11/04/2025 04:21
    הגב לתגובה זו
    הסינים ילכו עם מלחמת המסחר עד הסוף הסוף של כלכלת ארצות הברית.
  • 2.
    מצחיק 11/04/2025 03:17
    הגב לתגובה זו
    עם מיסים נמוכים על העבודה והעשיריםתוכנית נוספת לקיצוץ במיסיםושטויות שהגרעון יסגר עם יוטלו מיסים גבוהים על יבואמבטיח גירעון הולך וגדלבמורד הדרך ארהב תפשוט רגלוממשל טראמפ רק מאיץ את המגמה
  • 1.
    אנונימי 10/04/2025 23:18
    הגב לתגובה זו
    אין שם איש אחראי אחד מי ילווה להם כסף בכלל בסוף
  • אחד 16/04/2025 01:01
    הגב לתגובה זו
    כל העולם.
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

אורקל
צילום: טוויטר

מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?

אין גופים כאלו - על התשואות הפושרות של הגופים המוסדיים בחו"ל והאם מגיע להם דמי ניהול על מעקב אחרי מכשירים עוקבי S&P 500?

מנדי הניג |

הגופים הישראלים שולחים לנו כשיש הצלחה במניה שהם מחזיקים, תראו הרווחנו הרבה בשביל העמיתים שלנו. תראו אנחנו מחזיקים מכל גוף אחר. אבל האמת היא שהגופים הישראלים שמנהלים את הכסף שלנו מספקים בחו"ל - אפס ערך מוסף. הם עוקבים אחרי מדדים, הם לא מייצרים תשואות עודפות. צריך לשאול, למה הם מקבלים דמי ניהול על מכשירים עוקבי מדדים? רוב ההשקעה במניות היא בחו"ל ואתם יכולים להשקיע באפס דמי ניהול אז למה הם גובים 0.7% ויותר על קרנות השתלמות ואג"ח, 1% בפוליסות חיסכון? כי אפשר.

יש שני סוגי השקעות - השקעות פאסיביות והשקעות אקטיביות. היכולת של גוף מוסדי לספק תשואות עודפות בחו"ל היא אפסית ולכן רוב ההשקעות הן פאסיביות - עוקבות אחרי מדדים. היכולת לייצר תשואה עודפת בארץ למנהלי השקעות טובים היא גבוהה כי מתחברים למנהלים, מבינים מה קורה בשוק, בחברות אחרות, בסביבה העסקית. חיים את העסק. יודעים מה קורה בשטח. בישראל יש יתרון להשקעות כאלו, השקעות מנוהלות, אקטיביות. בארה"ב אין יתרון.

אלא שאין ברירה - הכספים זורמים לקופות, קרנות, פנסיה והבורסה המקומית קטנה עליהם. אנחנו טובים בלחסוך. אנחנו לא טובים בלהיות פלטפורמה לגיוסים ומסחר. זה דיסונס גדול וזה מעיד כמו שאנחנו כותבים כאן ללא הפסקה על הפוטנציאל האדיר של הבורסה כשהיא מגיעה רק למימוש חלק קטן ממנו. בכל מקרה, הגופים המוסדיים יוצאים לחו"ל, ובמילים אחרות, הם מוותרים על היתרון המקומי. אין להם ברירה.

שהם רוצים לממש מניות ב-1 מיליארד שקל - בארץ אי אפשר בוול סטריט אפשר. זה גם סחירות, גם נזילות וגם השקעות - אין כאן מגוון. יש כאן בנקים, ביטוח, נדל"ן. 

היציאה החוצה כאמור היא בעיקר במכשירים פאסיביים. אבל מנהלי השקעות מספרים לנו שהם נותנים ערך מוסף. "השקענו באנבידיה", "השקענו בוויקס". כשבודקים מגלים שזה השקעות נמוכות ביחס לתיק כולו, הן לא מזיזות את המחט. התשואה נקבעת בעיקר על ידי המכשירים הפאסיביים ובעיקר - מדד ה-S&P 500.