השבוע בוול סטריט: נתוני אינפלציה, עדות פאוול בקונגרס ודוחות כספיים של חברות גדולות

ה-CPI יפורסם ביום רביעי ואליו יצטרפו נתוני מאקרו נוספים, עדות יו"ר הפד ותוצאות כספיות של מקדונלד'ס, קוקה קולה, סיסקו עוד שישפכו אור על מצב הכלכלה האמריקאית ועל הכיוון שאליו היא צועדת 

רוי שיינמן |


השבוע עומד להיות עמוס במיוחד בשווקים. נתוני אינפלציה חשובים יצטרפו לעדותו של יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול בפני הקונגרס ולסדרה של דוחות כספיים שצפויות לפרסם כמה חברות ענק כמו מקדונלד'ס, קוקה-קולה, סיסקו ושופיפיי. כל אלה עשויים להשפיע על כיוון השווקים ועל ההחלטות של המשקיעים.

כמה נתוני מאקרו, והאינפלציה בראש

ביום רביעי יפורסם מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש ינואר, שיספק תמונה עדכנית לגבי רמת האינפלציה בארה"ב. התחזיות מצביעות על עלייה של 0.3% במדד החודשי ועל אינפלציה שנתית של 3.2%. לשם השוואה, בדצמבר נרשמה עלייה של 0.2% במדד החודשי ואינפלציה שנתית של 3.4%. נתון גבוה מהצפוי יאותת כי האינפלציה עדיין מאיימת ועלול להרחיק את הפד מהורדה נוספת בריבית, וזאת עוד לפני שמלחמות הסחר של הנשיא טראמפ פועלות את פעולתן ועלולות גם הן להשפיע על האינפלציה לכיוון מעלה.

נתון מאקרו נוסף שיפורסם הוא מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש ינואר, שיפורסם ביום חמישי ויאותת אם ישנם לחצים בצד ההיצע. התחזיות הן לעלייה של 0.2% במדד. עוד יפורסמו נתוני מכירות קמעוניות לחודש ינואר, אשר יאותתו אם הצרכנים ממשיכים להוציא כסף למרות הלחצים הכלכליים. הנתונים שיפורסמו ביום שישי, צפויים להראות עלייה של 0.4% בהמשך לעלייה של 0.2% בחודש דצמבר.


עדות פאוול בימים שלישי-רביעי


במקביל לנתוני המאקרו, יו"ר הפד פאוול צפוי למסור עדות בקונגרס בימים שלישי ורביעי. פאוול צפוי להתייחס למצב הכלכלה האמריקאית, לרמות הריבית ולציפיות לעתיד. השווקים יקשיבו היטב לדברים כדי לנסות להסיק מהם על כוונותיו העתידיות של הפד באשר למדיניות המוניטרית.

דוחות כספיים: ענקיות הצריכה והטכנולוגיה במוקד

כאמור, נתוני המאקרו ועדות פאוול יצטרפו לרצף של דוחות כספיים שיפרסמו כמה מהחברות הגדולות בעולם, וגם הם ישפכו אור על על מצב הכלכלה האמריקאית.

  • יום שני (10 בפברואר):

    • מקדונלד'ס: חברת המזון המהיר צפויה לדווח על רווח למניה של 2.88 דולר והכנסות של 6.4 מיליארד דולר. ברבעון הקודם, מקדונלד'ס דיווחה על ירידה במכירות בסניפים בארה"ב, בעיקר בשל לחצי אינפלציה שהשפיעו על הוצאות הצרכנים.

  • יום שלישי (11 בפברואר):

    • קוקה-קולה: התחזיות מצביעות על הכנסות של 10.3 מיליארד דולר ברבעון ורווח למניה של 0.49 דולר. ברבעון הקודם, החברה דיווחה על ירידה במכירות, במיוחד בשווקים מתעוררים, בשל אתגרים כלכליים ואינפלציה.

    • שופיפיי: החברה צפויה לדווח על רווח למניה של 0.25 דולר. ברבעון הקודם שופיפיי נהנתה מצמיחה חזקה במכירות, עם עלייה של 46% בהכנסות בהשוואה לשנה הקודמת, בעיקר בשל גידול במספר הסוחרים בפלטפורמה.

    קיראו עוד ב"גלובל"
  • יום רביעי (12 בפברואר):

    • סיסקו: הציפיות הן לרווח למניה של 0.80 דולר והכנסות של 12 מיליארד דולר. ברבעון הקודם, החברה דיווחה על ירידה של 4% בהכנסות בהשוואה לשנה הקודמת, בעיקר בשל ירידה בביקוש לציוד רשתות.

    • רובינהוד: החברה צפויה לדווח על גידול בהכנסות, בעיקר בשל עלייה בפעילות המסחר. ברבעון הקודם, רובינהוד דיווחה על הכנסות של 565 מיליון דולר, עלייה של 35% בהשוואה לשנה הקודמת.

  • יום חמישי (13 בפברואר):

    • Applied Materials: התחזיות מצביעות על רווח למניה של 2 דולר והכנסות של 6.5 מיליארד דולר. ברבעון הקודם, החברה דיווחה על עלייה של 24% בהכנסות, בעיקר בשל ביקוש מוגבר לציוד ייצור שבבים.

    • קוינבייס: החברה צפויה לדווח על ירידה בהכנסות, בשל התנודתיות בשוק הקריפטו. ברבעון הקוד0 קוינבייס דיווחה על הכנסות של 1.2 מיליארד דולר, ירידה של 28% בהשוואה לשנה הקודמת.

  • יום שישי (14 בפברואר):

    • מודרנה: הציפיות הן להכנסות של 4.2 מיליארד דולר, בעיקר ממכירות חיסוני הקורונה. ברבעון הקודם, החברה דיווחה על הכנסות של 5 מיליארד דולר, עלייה של 10% בהשוואה לשנה הקודמת.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
sp500
צילום: טוויטר
תחזית

מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?

ההשקעה תניב פירות מהירים - התחזית של מורגן סטנלי ולכמה יגיע ה-S&P 500?

רן קידר |
נושאים בכתבה S&P500 מורגן סטנלי

במורגן סטנלי מספקים הערכה אופטימית במיוחד למניות בוול סטריט - האנליסטים של מורגן מעריכים כי אימוץ טכנולוגיות AI בקרב חברות ה־S&P 500 עשוי להוסיף עד 920 מיליארד דולר בשנה לשורת הרווח הנקי. מדובר בפוטנציאל לשינוי דרמטי ברווחיות וברווח וכתוצאה מכך בשווי השוק של החברות הגדולות בארה"ב.

מורגן שהוא השורי ביותר מבין גופי ההשקעות מסביר שהמהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שהחלה כטרנד נקודתי בסקטור ההיי-טק, מתפשטת כעת לכל ענפי המשק. מדובר בחיסכון והתייעלות, גידול בהכנסות וכמובן גידול ברווח. ברגע שהרווח גדל, מכפיל הרווח של החברה יורד והשוק צפוי להעלות את המניה למכפיל הרווח המייצג. 

במורגן מדברים על סכום פנומנלי - כמעט טריליון דולר לרווח והמשמעות היא גידול של קרוב ל-20% ברווח התפעולי וגידול מרשים יותר בשורה התחתונה. אלו רמות גידול שלא זכורות בהיסטוריה בפרק זמן קצר, כשבמורגן מסבירים שהתהליך כבר החל והוא יתעצם השנה ושנה הבאה. 

במקביל לעלייה ברווח, מדד ה-S&P עשוי לעלות במעל 20% בכדי להתאים את עצמו לרווחים החדשים. 


השקעות עם פוטנציאל אדיר

המספרים המניעים את התחזיות קשורים ישירות להיקף ההשקעות. ארבעת ענקיות הטכנולוגיה - אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא  שצפויות להוציא כמעט טריליון דולר בשלוש שנים על תשתיות, מרכזי נתונים, פיתוח תוכנה ויישומים מבוססי AI. זהו קצב השקעות חריג גם ביחס לעשורים הקודמים, וממחיש את האמון של החברות בכך שההשקעה תניב החזר מהיר יחסית.

השימושים האפשריים מגוונים: החל ממוקדי שירות לקוחות שמבוססים על מערכות חכמות, דרך כלי פרסום ממוקדים יותר ועד אוטומציה מתקדמת של תהליכים לוגיסטיים. חלק מהחסכון יגיע מצמצום כוח אדם בתחומים מסוימים, אך ההיסטוריה מלמדת שכאשר פרודוקטיביות עולה, נוצרים גם מקומות עבודה חדשים בתחומים אחרים.

בנק ישראל
צילום: בנק ישראל

המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח

הלמ"ס האשימו את "עם כלביא" בירידה של 1.6% בתמ"ג העסקי ברבעון השני אבל אם מעמיקים בנתונים מגלים שהמשק הגיע לרבעון השני מותש ובכלל לא בטוח שהתוצאות קשורות להסלמה 

רן קידר |

אנחנו מדינה שאוהבת למצוא אשמים. בכל מחדל, בכל פרויקט שנתקע - זה הדבר הראשון ששואלים - מי האשם? כמו שמציאתו תמנע את הכשל הבא. אולי אפשר להבין את זה. זה כמו יצר צדק שמאפיין אותנו כחברה שבא למצות את הדין עם האשמים ולנסות להרגיע את המצפון.

אבל בכלכלה זה לא תמיד עובד ככה. אי אפשר לתלות את הכל באיזה גורם מאקרו יחיד ולומר שאם הוא לא היה מתערב אז הכל היה נראה אחרת. במקרה הזה "עם כלביא" נתן איזו תשתית אשלייתית, שברגע ש"האירוע החריג" יסתיים הכול יחזור למסלול. אבל הנתונים מלמדים אחרת. הכלכלה לא האטה (רק) בגלל 12 ימי לחימה עם איראן, כמו שמנסים בהלמ"ס ובבנק ישראל להצביע. היא נחלשה הרבה קודם. המגזר העסקי הקפיא השקעות, עצר את יצוא השירותים בגלל ההאטה בעולם, וגם הצריכה של משקי הבית דעכה ימים רבים לפני שנשמעה אזעקה אחת.

אבל זו אולי הנקודה שמדאיגה באמת לא עצם הירידה ברבעון ספציפי, אלא ההכחשה שמלווה אותה. כי כשמקבלי ההחלטות מדביקים לכל חולשה תווית של "גורם זמני", הם מפספסים את התמונה הרחבה שבה הכלכלה הישראלית מאטה לאורך זמן. סימני השחיקה נראו הרבה לפני ההסלמה הביטחונית במדד המשולב של בנק ישראל שירד ברצף באביב, בסקרי הלמ"ס שהראו ירידה בביטחון העסקים, ובמגזרים שנשענים על ביקוש חיצוני שהתכווץ.

בהודעת הריבית האחרונה, כתב בנק ישראל, כי בניכוי ההשפעות החריגות המשק עדיין צמח, אבל השוואה למשברים קודמים, בעיקר לקורונה ולפתיחת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, מראה שהנתונים אינם מתיישבים עם עוצמת הפגיעה שדווחה בסקרים העסקיים. המסקנה המתבקשת היא שהמשק כבר נכנס לרבעון השני כשהוא בקיפאון. התוצאה היא פער הולך וגדל בין תחזיות הצמיחה האופטימיות של בנק ישראל והאוצר לבין המציאות, שמצביעה על קצב שנתי של 2%-2.5% בלבד, רחוק מהפוטנציאל ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מנתח את הגורמים שמאחורי הירידה בתמ"ג ושם את האצבע על הסימנים שהיו שם לפני: