המאבק על עתידה של אינטל: מה צפוי בדוחות ענקית השבבים?
לקראת פרסום הדוחות ביום חמישי: החברה צפויה לדווח על הפסד של יותר מ-700 מיליון דולר וירידה של 10% בהכנסות; בוול סטריט מתגברות השמועות על רוכשת מסתורית שעשויה להציל את ענקית השבבים שקרסה
אינטל Intel Corp 2.39% נמצאת בצומת דרכים קריטי בתולדותיה. לאחר פיטוריו של המנכ"ל פט גלסינגר בחודש שעבר, החברה מחפשת מנהיג חדש שיוביל אותה מתוך המשבר העמוק אליו נקלעה, כאשר מנייתה איבדה 54% מערכה בשנה החולפת. הנפילה החדה בשווי השוק, שהותירה את אינטל עם שווי של 86 מיליארד דולר בלבד - פחות מ-2% משווייה של אנבידיה - משקפת את האתגרים העצומים עמם מתמודדת החברה: איבוד נתחי שוק משמעותיים בתחום פיתוח השבבים, השקעות עתק במפעלי ייצור שטרם הניבו תשואה, ופספוס מוחלט של מהפכת הבינה המלאכותית וכעת נשאלת השאלה, מה יהיה בדוחות ולמה האנליסטים צופים שברודקום תרכוש את אינטל?
אינטל צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ביום חמישי לאחר סגירת המסחר, כאשר האנליסטים צופים שיצרנית השבבים תעבור להפסד לעומת רווח בתקופה המקבילה אשתקד. התחזיות מצביעות על ירידה של 10% בהכנסות לרמה של 13.8 מיליארד דולר ברבעון הרביעי. החברה צפויה לרשום הפסד נקי של 710 מיליון דולר, או 14 סנט למניה, לעומת רווח של 2.66 מיליארד דולר, או 63 סנט למניה, בתקופה המקבילה. זה יהיה הדוח הכספי הראשון מאז עזיבתו של המנכ"ל פט גלסינגר בחודש שעבר.
לקראת הדוחות, בוול-סטריט מתרוצצות שמועות רבות בנוגע לרכישה אפשרית של אינטל על ידי אחת מענקיות השבבים, כאשר אנליסטים בסיטי מעריכים כי ברודקום היא "החברה הסבירה ביותר" שעשויה להתעניין ברכישת אינטל, והוסיפו כי יצרנית השבבים המתחרה עשויה למכור את פעילות הייצור המתקשה של אינטל.
המנכ"ל הבא והאתגרים
בראש רשימת המועמדים לתפקיד המנכ"ל נמצא ליפ-בו טאן, דמות מוערכת בתעשיית השבבים שכיהן בעבר בדירקטוריון החברה. טאן, שעזב את הדירקטוריון ב-2024 בשל חילוקי דעות עם גלסינגר, נחשב למועמד המוביל בזכות ניסיונו העשיר בהובלת שינויים אסטרטגיים.
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- יורוג׳ן קפצה ב-22%, ICL נפלה 17%; הנאסד״ק איבד 1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מועמדת בולטת נוספת היא רנה ג'יימס, יזמית שהקימה את Ampere Computing ועבדה שנים רבות באינטל. ג'יימס נחשבת לאסטרטגית מבריקה, אך יחסי העבודה המורכבים שלה עם דירקטוריון אינטל בעבר עלולים להוות מכשול.
אחד האתגרים המרכזיים שיעמדו בפני המנכ"ל החדש הוא התמודדות עם הפסדי מגזר הייצור. אינטל השקיעה עשרות מיליארדי דולרים בהקמת מפעלים חדשים בארה"ב, אך הפעילות ממשיכה להפסיד כסף ומכבידה על תזרים המזומנים של החברה. בתחום פית וח השבבים, המצב אף חמור יותר. אינטל איבדה את ההובלה הטכנולוגית ל-AMD ו-TSMC, כאשר העיכובים בפיתוח טכנולוגיות ייצור מתקדמות הובילו לאובדן נתחי שוק משמעותיים.
בוול-סטריט צופים כי המנכ"ל החדש יידרש לבצע "ניקוי אורוות" משמעותי כבר ברבעון הראשון לכניסתו לתפקיד, כולל פיטורים נרחבים וארגון מחדש של פעילויות החברה. אפשרות נוספת שעומדת על הפרק היא פיצול החברה לשתי ישויות נפרדות: חברת ייצור שבבים וחברת פיתוח. מהלך כזה עשוי לאפשר לכל פעילות להתמקד בליבת העסקים שלה ולשפר את היעילות התפעולית.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הפספוס הגדול
הפספוס הגדול ביותר של אינטל הוא בתחום הבינה המלאכותית. בעוד אנבידיה שולטת בשוק עם נתח של למעלה מ-80% ו-AMD תופסת את המקום השני, אינטל נותרה הרחק מאחור עם נוכחות שולית בלבד.
בזמן שאנבידיה זיהתה מוקדם את הפוטנציאל והשקיעה משאבים רבים בפיתוח שבבים ייעודיים ל-AI, אינטל נקטה בגישה מהוססת. רכישת חברות כמו Habana Labs ו-Nervana Systems לא הצליחה לספק לאינטל את הבסיס הטכנולוגי הנדרש
כדי להתחרות באפקטיביות בשוק המתפתח במהירות.
אינטל במצוקה
המצב הפיננסי של אינטל מדאיג במיוחד. החברה צפויה לייצר תזרים מזומנים חיובי של כ-4 מיליארד דולר בלבד, בעוד ההשקעות במפעלים דורשות 20-25 מיליארד דולר בשנה. המצוקה התזרימית הובילה את אינטל לחפש משקיעים חיצוניים למפעלים החדשים שהיא מקימה, מהלך שמשקף את השחיקה המשמעותית ביתרות המזומנים של החברה.
החששות מתגברים גם בנוגע לאיכות כוח האדם. דיווחים מצביעים על מעבר הדרגתי של עובדים מוכשרים למתחרות, מה שמקשה על החברה לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה. בנוסף, תחום השרתים, שהיה בעבר מעוז של אינטל, החברה מאבדת נתחי שוק ל-AMD. מעבדי EPYC של המתחרה מציעים ביצועים טובים יותר וצריכת חשמל נמוכה יותר.
מה האנליסטים חושבים
אנליסטים בגולדמן זאקס רואים אפסייד של 51% במניה בשנה הקרובה, אם כי תחזית זו מותנית בבחירת מנכ"ל מתאים ובהצלחת תוכנית ההבראה. האנליסטים רואים באינטל הזדמנות השקעה "שלא תחזור". הם מצביעים על התמיכה הממשלתית במסגרת חוק CHIPS, שצפויה לסייע לאינטל בהרחבת פעילות הייצור המקומית בארה"ב. עם זאת, גם הם מכירים באתגרים המשמעותיים העומדים בפני החברה, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית שבו החברה מפגרת משמעותית אחרי המתחרות.
השמועות על אפשרות רכישת החברה, שהקפיצו לאחרונה את המניה, מדגישות את הפוטנציאל הטמון באינטל למרות הקשיים. עם זאת, בהיעדר פרטים קונקרטיים, השוק נותר ספקני.
מתוך 13 אנליסטים שעוקבים אחר המניה, 12 נתנו המלצת "החזק" או דירוג מקביל, ואנליסט אחד המליץ על "מכירה". מחיר היעד הממוצע של האנליסטים עומד על 24 דולר, המשקף פוטנציאל עלייה של 15% ממחיר הסגירה ביום שני שעמד על 20.29 דולר.
- 5.עדיין פה 31/01/2025 18:02הגב לתגובה זוהיחידה שלא מייצרת בטיוואן .לא רחוקה בביצועים מהמתחרות.רה ארגון.אוםטימיזציה התייעלות.
- 4.דעה 30/01/2025 20:29הגב לתגובה זואבל אני דווקא חושב שהכל תמון במי שיביאו כמנכל. אם המנכל שעזב רכש מניות אינבידיה השבוע זה אומר שכל התקופה הוא באצם היה סופר בינוני פחד להתחרות. השוק הראה לו שאפשר ומה עשה המשיך הדרך שהביאה אותו ואת אינטל למצבה.
- 3.עידו 29/01/2025 18:21הגב לתגובה זואין סיכוי היא תגיע לאפס
- 2.רמי 29/01/2025 08:28הגב לתגובה זובסוף החברה הזו היא החברה הכי חשובה בשוק האמריקאי
- 1.ירדן 28/01/2025 23:04הגב לתגובה זועודף מנהלים ועודף בעובדים ותיקים.חצי מהמנהלים לא עושים כלום ומיותרים.
- נו באמת 29/01/2025 09:20הגב לתגובה זויש רק גנרלים גרועים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח?
ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.
מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.
בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.
אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות
האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.
