המאבק על עתידה של אינטל: מה צפוי בדוחות ענקית השבבים?
לקראת פרסום הדוחות ביום חמישי: החברה צפויה לדווח על הפסד של יותר מ-700 מיליון דולר וירידה של 10% בהכנסות; בוול סטריט מתגברות השמועות על רוכשת מסתורית שעשויה להציל את ענקית השבבים שקרסה
אינטל Intel Corp -1.09% נמצאת בצומת דרכים קריטי בתולדותיה. לאחר פיטוריו של המנכ"ל פט גלסינגר בחודש שעבר, החברה מחפשת מנהיג חדש שיוביל אותה מתוך המשבר העמוק אליו נקלעה, כאשר מנייתה איבדה 54% מערכה בשנה החולפת. הנפילה החדה בשווי השוק, שהותירה את אינטל עם שווי של 86 מיליארד דולר בלבד - פחות מ-2% משווייה של אנבידיה - משקפת את האתגרים העצומים עמם מתמודדת החברה: איבוד נתחי שוק משמעותיים בתחום פיתוח השבבים, השקעות עתק במפעלי ייצור שטרם הניבו תשואה, ופספוס מוחלט של מהפכת הבינה המלאכותית וכעת נשאלת השאלה, מה יהיה בדוחות ולמה האנליסטים צופים שברודקום תרכוש את אינטל?
אינטל צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ביום חמישי לאחר סגירת המסחר, כאשר האנליסטים צופים שיצרנית השבבים תעבור להפסד לעומת רווח בתקופה המקבילה אשתקד. התחזיות מצביעות על ירידה של 10% בהכנסות לרמה של 13.8 מיליארד דולר ברבעון הרביעי. החברה צפויה לרשום הפסד נקי של 710 מיליון דולר, או 14 סנט למניה, לעומת רווח של 2.66 מיליארד דולר, או 63 סנט למניה, בתקופה המקבילה. זה יהיה הדוח הכספי הראשון מאז עזיבתו של המנכ"ל פט גלסינגר בחודש שעבר.
לקראת הדוחות, בוול-סטריט מתרוצצות שמועות רבות בנוגע לרכישה אפשרית של אינטל על ידי אחת מענקיות השבבים, כאשר אנליסטים בסיטי מעריכים כי ברודקום היא "החברה הסבירה ביותר" שעשויה להתעניין ברכישת אינטל, והוסיפו כי יצרנית השבבים המתחרה עשויה למכור את פעילות הייצור המתקשה של אינטל.
המנכ"ל הבא והאתגרים
בראש רשימת המועמדים לתפקיד המנכ"ל נמצא ליפ-בו טאן, דמות מוערכת בתעשיית השבבים שכיהן בעבר בדירקטוריון החברה. טאן, שעזב את הדירקטוריון ב-2024 בשל חילוקי דעות עם גלסינגר, נחשב למועמד המוביל בזכות ניסיונו העשיר בהובלת שינויים אסטרטגיים.
- חברת הנפט משלמת קנס עתק על דליפה בים והמעבד המסחרי הראשון יוצא לדרך
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מועמדת בולטת נוספת היא רנה ג'יימס, יזמית שהקימה את Ampere Computing ועבדה שנים רבות באינטל. ג'יימס נחשבת לאסטרטגית מבריקה, אך יחסי העבודה המורכבים שלה עם דירקטוריון אינטל בעבר עלולים להוות מכשול.
אחד האתגרים המרכזיים שיעמדו בפני המנכ"ל החדש הוא התמודדות עם הפסדי מגזר הייצור. אינטל השקיעה עשרות מיליארדי דולרים בהקמת מפעלים חדשים בארה"ב, אך הפעילות ממשיכה להפסיד כסף ומכבידה על תזרים המזומנים של החברה. בתחום פית וח השבבים, המצב אף חמור יותר. אינטל איבדה את ההובלה הטכנולוגית ל-AMD ו-TSMC, כאשר העיכובים בפיתוח טכנולוגיות ייצור מתקדמות הובילו לאובדן נתחי שוק משמעותיים.
בוול-סטריט צופים כי המנכ"ל החדש יידרש לבצע "ניקוי אורוות" משמעותי כבר ברבעון הראשון לכניסתו לתפקיד, כולל פיטורים נרחבים וארגון מחדש של פעילויות החברה. אפשרות נוספת שעומדת על הפרק היא פיצול החברה לשתי ישויות נפרדות: חברת ייצור שבבים וחברת פיתוח. מהלך כזה עשוי לאפשר לכל פעילות להתמקד בליבת העסקים שלה ולשפר את היעילות התפעולית.
- חברת בת של תע"א מקימה במרוקו מפעל לייצור כטמ״מים מתאבדים
- בעלי המניות מול ההנהלה: המאבק בצים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
הפספוס הגדול
הפספוס הגדול ביותר של אינטל הוא בתחום הבינה המלאכותית. בעוד אנבידיה שולטת בשוק עם נתח של למעלה מ-80% ו-AMD תופסת את המקום השני, אינטל נותרה הרחק מאחור עם נוכחות שולית בלבד.
בזמן שאנבידיה זיהתה מוקדם את הפוטנציאל והשקיעה משאבים רבים בפיתוח שבבים ייעודיים ל-AI, אינטל נקטה בגישה מהוססת. רכישת חברות כמו Habana Labs ו-Nervana Systems לא הצליחה לספק לאינטל את הבסיס הטכנולוגי הנדרש
כדי להתחרות באפקטיביות בשוק המתפתח במהירות.
אינטל במצוקה
המצב הפיננסי של אינטל מדאיג במיוחד. החברה צפויה לייצר תזרים מזומנים חיובי של כ-4 מיליארד דולר בלבד, בעוד ההשקעות במפעלים דורשות 20-25 מיליארד דולר בשנה. המצוקה התזרימית הובילה את אינטל לחפש משקיעים חיצוניים למפעלים החדשים שהיא מקימה, מהלך שמשקף את השחיקה המשמעותית ביתרות המזומנים של החברה.
החששות מתגברים גם בנוגע לאיכות כוח האדם. דיווחים מצביעים על מעבר הדרגתי של עובדים מוכשרים למתחרות, מה שמקשה על החברה לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה. בנוסף, תחום השרתים, שהיה בעבר מעוז של אינטל, החברה מאבדת נתחי שוק ל-AMD. מעבדי EPYC של המתחרה מציעים ביצועים טובים יותר וצריכת חשמל נמוכה יותר.
מה האנליסטים חושבים
אנליסטים בגולדמן זאקס רואים אפסייד של 51% במניה בשנה הקרובה, אם כי תחזית זו מותנית בבחירת מנכ"ל מתאים ובהצלחת תוכנית ההבראה. האנליסטים רואים באינטל הזדמנות השקעה "שלא תחזור". הם מצביעים על התמיכה הממשלתית במסגרת חוק CHIPS, שצפויה לסייע לאינטל בהרחבת פעילות הייצור המקומית בארה"ב. עם זאת, גם הם מכירים באתגרים המשמעותיים העומדים בפני החברה, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית שבו החברה מפגרת משמעותית אחרי המתחרות.
השמועות על אפשרות רכישת החברה, שהקפיצו לאחרונה את המניה, מדגישות את הפוטנציאל הטמון באינטל למרות הקשיים. עם זאת, בהיעדר פרטים קונקרטיים, השוק נותר ספקני.
מתוך 13 אנליסטים שעוקבים אחר המניה, 12 נתנו המלצת "החזק" או דירוג מקביל, ואנליסט אחד המליץ על "מכירה". מחיר היעד הממוצע של האנליסטים עומד על 24 דולר, המשקף פוטנציאל עלייה של 15% ממחיר הסגירה ביום שני שעמד על 20.29 דולר.
- 5.עדיין פה 31/01/2025 18:02הגב לתגובה זוהיחידה שלא מייצרת בטיוואן .לא רחוקה בביצועים מהמתחרות.רה ארגון.אוםטימיזציה התייעלות.
- 4.דעה 30/01/2025 20:29הגב לתגובה זואבל אני דווקא חושב שהכל תמון במי שיביאו כמנכל. אם המנכל שעזב רכש מניות אינבידיה השבוע זה אומר שכל התקופה הוא באצם היה סופר בינוני פחד להתחרות. השוק הראה לו שאפשר ומה עשה המשיך הדרך שהביאה אותו ואת אינטל למצבה.
- 3.עידו 29/01/2025 18:21הגב לתגובה זואין סיכוי היא תגיע לאפס
- 2.רמי 29/01/2025 08:28הגב לתגובה זובסוף החברה הזו היא החברה הכי חשובה בשוק האמריקאי
- 1.ירדן 28/01/2025 23:04הגב לתגובה זועודף מנהלים ועודף בעובדים ותיקים.חצי מהמנהלים לא עושים כלום ומיותרים.
- נו באמת 29/01/2025 09:20הגב לתגובה זויש רק גנרלים גרועים
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.

- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
כטמ"מ SPY-X של בלו בירד, מקבוצת התעשייה האווירית. קרדיט: אתר החברהחברת בת של תע"א מקימה במרוקו מפעל לייצור כטמ״מים מתאבדים
חברת הבת של התעשייה האווירית, בלו בירד, אירחה את הצוות הטכני המרוקאי להכשרה מקיפה בישראל, לקראת פתיחת קו הייצור של כטמ"מ SPY-X באזור בנסלימן שליד קזבלנקה, אזור ההופך למרכז מל״טים אזורי לצד מפעל של Baykar הטורקית; המהלך מחזק את התעשייה האווירית שמתרחבת לא רק כיצואנית נשק, אלא כיצואנית של יכולות
שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למרוקו ממשיך לעלות מדרגה: חברת בלו בירד אירוסיסטמס, מקבוצת התעשייה האווירית, אישרה כי תקים במרוקו את מפעל הייצור הראשון מחוץ לישראל למערכת החימוש המשוטט SPY-X. זהו צעד משמעותי עבור התעשייה האווירית, היות והקמת קו ייצור מלא מחוץ לישראל היא צעד משמעותי בדרך לייצוא יכולות, ולא רק מוצרים. בפועל, בלו בירד תייצא למרוקו טכנולוגיית ייצור כטמ״מים מתקדמים, מודלים של בקרת איכות, מתודולוגיות תחזוקה והכשרה והסמכה של כוח אדם מקומי. זהו שלב נוסף, שחורג מממכירות של מערכת נשק, והוא מקבע את התלות הטכנולוגית של מרוקו בישראל למשך שנים קדימה.
המפעל יוקם בעיר התעשייה בנסלימן, הנמצאת בין רבאט לקזבלנקה, מתפתחת במהירות למוקד ייצור אזורי למערכות לא־מאוישות מתקדמות. מלבד בלו בירד, גם יצרנית המל״טים הטורקית Baykar מקימה במקום מפעל המתוכנן להתחיל פעילות מלאה ב-2026. המיקום האסטרטגי, הממשל המרוקאי התומך וההשקעה הרציפה בטכנולוגיות ביטחוניות הופכים את בנסלימן למרכז חדש של תעשיית האוויר־החם באזור.
בעיתונות המרוקאית המקומית נטען כי מרוקו אף ביצעה בהצלחה ניסוי טיסה של כטמ״ם SPY-X שיוצר כולו בשטחה,
ציון דרך המצביע על כך שמפעל הייצור נכנס לשלבי הרצה ראשוניים. בכך, מרוקו מצטרפת לקבוצה קטנה של מדינות בעלות יכולת ייצור עצמאית של חימוש משוטט טקטי, תחת חסות טכנולוגית ישראלית.
המשמעות האסטרטגית לישראל
הקמת מפעל SPY-X במרוקו אינה
פעולה טכנית בלבד, אלא מהלך שמחזק את מעמדה של ישראל כמדינה המובילה לא רק בפיתוח מערכות נשק, אלא גם ביצירת תקנים עולמיים בתחום הייצור הביטחוני. העובדה שמדינה כמו מרוקו בוחרת להקים קו ייצור מקומי המבוסס כולו על ידע ישראלי, מצביעה על רמת האמון הגבוהה בתעשייה האווירית
ועל נכונות מדינות באזור לשתף פעולה עם ישראל בתחום רגיש כמו ייצור מערכות תקיפה מדויקות.
- תע"א חושפת את להט אלפא: טיל נגד טנקים לטווח של מעל 20 ק"מ
- התעשייה האווירית מציגה: כטמ"ם טקטי חדש עם יכולת המראה ונחיתה אנכית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור ישראל, המעבר מייצוא מוצרים לייצוא יכולת מביא עמו שינוי פרדיגמטי. ישראל הופכת לספקית ידע, כוח אדם מקצועי ומודלים של ייצור תעשייתי. זהו מודל שהופך את התעשייה
הביטחונית הישראלית לגורם משפיע הרבה מעבר לגבולות המדינה, ומייצר מנגנון של תלות הדדית עם שותפות אסטרטגיות. במילים אחרות, בלו-בירד אינה רק מוכרת כטמ״מים, אלא משבצת את ישראל בעמדת הובלה על יצירת תעשיית מל״טים אפריקאית שלמה.
