סונדאר פיצאי גוגל GOOGLE
צילום: Eesan1969, Wikipedia

אלפבית מפתחת עסק של שבבים ובינה מלאכותית ששווה מאות מיליארדים

אלפאבית זה לא רק גוגל; על הפעילות הנסתרת של אלפאבית, כמה היא שווה והאם היא מתומחרת בשווי של אלפאביית בשוק?

עמית בר | (3)

אלפבית, חברת האם של גוגל, פועלת בתחומים רבים נוספים – מדובר בחברה שמפתחת טכנולוגיות פורצות דרך כמו שבבים ייחודיים ובינה מלאכותית מתקדמת. השבבים שלה, TPU (Tensor Processing Units), נחשבים למשמעותיים במיוחד בתחום מרכזי הנתונים של AI, ואילו DeepMind, זרוע הבינה המלאכותית של החברה, מובילה טכנולוגיות שמיושמות במגוון תחומים, מבריאות ועד שיפור תוצאות חיפוש בגוגל.

בגדול, הפעילויות האלה עשויות להיות שוות, על פי הערכות שונות בין חצי טריליון ל-800 מיליארד דולר. סכום שמבהיר עד כמה אלפבית היא לא רק גוגל, אלא חברה עם פוטנציאל אדיר בתחומים שהולכים ומשנים את העולם. השאלה אם השווי הזה מתומחר בפנים - בשווי שוק של החברה שנסחרת בכ-2.4 טריליון דולר. נראה שחלק ממנו מתומחר בפנים, אבל לרוב - חברת החזקות, זוה מה שאלפאבית היום, מקבלת סוג של דיסקאונט על הנכסים המוחזקים. מעבר לכך, יש איום מאוד גדול על פעילות החיפוש של גוגל שזה מנוע הרווחים המשמעותי ביותר של החברה ולכן - ממש לא בטוח שיש כאן ערך שאמור לצוף. זאת אפשרות, במיוחד אם זה ימשיך להשביח ולהיות יותר דומיננטי בתיק ההשקעות של אלפאבית, אבל גוגל עצמה נמצאת בנקודה רגישה. מנוע חיפוש שעלול להיפגע מהצ'אטים מבוססי בינה מלאכותית וגם רגולטורים שרוצים לחתוך את החברה לפרוסות.


השבבים שכולם מדברים עליהם

נחזור לפעילות השבבים - אז מה בדיוק עושה שבב TPU? מדובר בשבב שפותח במיוחד כדי להאיץ ביצועים של מערכות בינה מלאכותית. בשונה משבבי GPU המוכרים של אנבידיה, ה-TPU מיועד לפעול ישירות על מערכות נוירונים מלאכותיות, וזה משפר משמעותית את ביצועי המחשבים במרכזי הנתונים של גוגל. השבבים הללו עובדים יחד עם GPU ומעבדים מסורתיים, ומאפשרים לאלפבית לבנות מרכזי נתונים יעילים יותר.

הייחוד של אלפבית הוא שהיא לא רק משתמשת בטכנולוגיות האלה – היא מפתחת אותן מאפס. ההשקעה בשבבים ייעודיים עוזרת לה לשפר את היכולות שלה בתחומים אחרים, כמו שירותי ענן או חיפוש, מה שהופך את החברה לשחקן מרכזי בתעשייה.

DeepMind – לא רק משחקי שחמט

DeepMind, זרוע הבינה המלאכותית של אלפבית, היא לא סתם מעבדה – מדובר ביחידה שמובילה פרויקטים פורצי דרך. היא לא רק פיתחה מערכות AI שמנצחות אלופי עולם בשחמט, אלא גם פתרונות חדשניים שמיושמים בתחומים כמו בריאות (למשל, גילוי מוקדם של מחלות) ותחבורה.

מעבר לזה, DeepMind תומכת בפעילות המרכזית של אלפבית על ידי שיפור האלגוריתמים של מנוע החיפוש שלה, וזה משפיע ישירות על חוויית המשתמשים.

שווי שהולך לאיבוד?

אנליסטים אומנם מציינים כי השווי של תחומים כמו השבבים ו-DeepMind לא משתקף בצורה מלאה במחיר המניה של אלפבית. אך כאמור בנקודת הזמן הזו מאוד סביר שהוא לא יצוף כי גוגל עצמה נמצאת בעין הסערה. אגב, דווקא פירוק של אלפאבית וגוגל בשל גודלה ועוצמתה יכול להציף ערך לתום השבבים והבינה המלאכותית של הקבוצה. 

שאלות ותשובות

מה הופך את השבבים של אלפבית לכל כך ייחודיים?
השבבים, TPU, פותחו במיוחד עבור מרכזי נתונים שעוסקים בבינה מלאכותית. הם משפרים ביצועים ועוזרים לחברה לייעל את השירותים שלה בענן ובחיפוש.

קיראו עוד ב"גלובל"

למה DeepMind חשובה כל כך לאלפבית?
DeepMind לא רק מפתחת מערכות AI מתקדמות – היא משמשת ככוח שמניע חדשנות בכל תחומי החברה, משיפור מנוע החיפוש ועד פרויקטים רפואיים ותחבורתיים.

מה הסיכוי שאלפבית תפריד את התחומים האלה?
כרגע לא נראה שזה על הפרק, אבל לחץ רגולטורי או שינויים בשוק עשויים להביא לכך בעתיד.

איך מניית אלפבית מתפקדת עכשיו?
המניה עלתה בכ-22% בחודשים האחרונים, אבל אנליסטים סבורים שהיא עדיין לא משקפת את מלוא הערך של תחומי השבבים וה-AI.

איך ייראה העתיד של אלפבית?
אם החברה תצליח לשלב בין תחומי הטכנולוגיה המתקדמים שלה לבין יצירת ערך לבעלי המניות, הפוטנציאל שלה כמעט בלתי מוגבל


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כן אבל 25/01/2025 21:50
    הגב לתגובה זו
    שיש לך gpt אתה פשוט לא צריך את מנוע החיפוש כבר עכשיו הוא מיותרהפוטנציאל נמצא במיקרוסופט
  • 2.
    מנוע חיפוש מבוסס לינקים מת. את הפגר מריחים מקילומטרים (ל"ת)
    מהנדס תוכנה 25/01/2025 19:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מערכות נוירונים מלאכותיות מה הכתב הזה מבלבל באשכים (ל"ת)
    מהנדס גוגל 25/01/2025 19:12
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.