עליה של 10% בקניות בכרטיסי ישראכרט מתחילת השנה
מנתונים שמפרסמת חברת האשראי - ישראכרט, עולה כי בחודשים ינואר-מאי 2005 גדל ריאלית מחזור הקניות בכרטיסי התשלובת בכ-10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 9% במספר העסקאות והן מגידול של 1% בסכום העסקה. בחודש ינואר גדל ריאלית מחזור הקניות של התשלובת ב-6%, בחודש פברואר בכ-6.5%, בחודש מרץ ב-6%, בחודש אפריל ב-16% ובחודש מאי ב-12%.
על פי נתוני ישראכרט, ענפי תרבות בידור ופנאי רשמו גידול של 11% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בענף אומנות תרבות ובידור נרשם גידול של 4% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 1% במספר העסקאות והן מעלייה של 3% בסכום העסקה.
בענף מסעדות ובתי קפה נרשם גידול של 15% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע מעלייה של 16% במספר העסקאות במקביל לירידה של 1% בסכום העסקה.
בענף פנאי וספורט נרשם גידול של 6% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 2% במספר העסקאות והן מעלייה של 4% בסכום העסקה.
בענף תיירות ונופש נרשם גידול של 9% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 6% במספר העסקאות והן מעלייה של 4% בסכום העסקה.
מדד עשרת הערים הגדולות
עשרת הערים הגדולות מבחינת גובה המחזור של תושביהן בכרטיס התשלובת הן: ת"א, ירושלים, ראשל"צ, חיפה, פתח תקווה, באר שבע, רמת גן, חולון, נתניה והרצלייה. עשרת הערים הגדולות מהוות כ-40% ממחזור הרכישות הארצי.
המחזור הכולל של עשרת הערים הגדולות עלה בחודשים ינואר-מאי 2005 ב-10%. מבין עשרת הערים הגדולות העיר שעלתה בחודשים ינואר-מאי של 2005 מעל לממוצע הארצי היא פתח תקווה (12%).
הערים שעלו בדומה לממוצע הן: תל אביב, ראשל"צ, נתניה והרצלייה (11%), חיפה וחולון (10%) ובאר שבע (9%). שיעור גידול נמוך מהממוצע נרשם רמת גן (6%) ובירושלים (8%).
בפתח תקווה, הענפים הבולטים בהשפעתם על עליה מעל לממוצע הארצי הם רהיטים (שעלה ב-20% מול 7% בארצי), מעדניות (שעלה ב-29% מול 10% בארצי), מכירה והשכרת רכב (שעלה ב-27% מול 8% בארצי), רשויות ממשלה ותשתיות (שעלה ב-28% מול 18% בארצי), מחשבים (שעלה ב-23% מול 13% בארצי), מוצרי חשמל ואלקטרוניקה (שעלה ב-20% מול 12% בארצי), שירותים ומכונים רפואיים (שעלה ב-20% מול 15% בארצי), משתלות (שעלה ב-17% מול 10% בארצי) ומכולות וסופרמרקטים (שעלה ב-5% מול 3% בארצי).
מאי 2005
בחודש מאי 2005 גדל מחזור הקניות בכרטיסי תשלובת ישראכרט בכ-12% ריאלי בהשוואה לחודש מאי אשתקד. הגידול במחזור בחודש מאי מורכב הן מעלייה של 11% במספר העסקאות והן מעלייה של 2% בסכום העסקה.
מזון
ענפי המזון רשמו גידול של 9% בחודש מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בענף מכולות וסופרמרקטים נרשם גידול חריג של 8% בחודש מאי 2005 בהשוואה למאי אשתקד.
הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 11% במספר העסקאות במקביל לירידה של 3% בסכום העסקה. בענף המעדניות נרשם גידול של 17% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 10% במספר העסקאות והן מעלייה של 6% בסכום העסקה.
יום העצמאות
ביום העצמאות בילו הישראלים בעיקר בארוחות ובהכנת מנגלים, עובדה זו באה לידי ביטוי ברכישות של מזון ובעיקר מוצרי בשר ויין בערב החג. בערב החג נרשמו בענף המכולות והסופרמרקטים מחזורים הגבוהים פי 1.7 מיום ממוצע בענף.
בענף המעדניות נרשמו מחזורים הגבוהים פי 2 בענף, בעיקר בלטו המחזורים בקטגוריית מוצרי הבשר, מחזורים אלה היו גבוהים פי 3.5 מיום ממוצע בקטגוריה.
קטגוריות נוספות בולטות בענף: יינות (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה), מוצרי מאפה (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה) ופרות וירקות (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")