עליה של 10% בקניות בכרטיסי ישראכרט מתחילת השנה
מנתונים שמפרסמת חברת האשראי - ישראכרט, עולה כי בחודשים ינואר-מאי 2005 גדל ריאלית מחזור הקניות בכרטיסי התשלובת בכ-10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 9% במספר העסקאות והן מגידול של 1% בסכום העסקה. בחודש ינואר גדל ריאלית מחזור הקניות של התשלובת ב-6%, בחודש פברואר בכ-6.5%, בחודש מרץ ב-6%, בחודש אפריל ב-16% ובחודש מאי ב-12%.
על פי נתוני ישראכרט, ענפי תרבות בידור ופנאי רשמו גידול של 11% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בענף אומנות תרבות ובידור נרשם גידול של 4% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 1% במספר העסקאות והן מעלייה של 3% בסכום העסקה.
בענף מסעדות ובתי קפה נרשם גידול של 15% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע מעלייה של 16% במספר העסקאות במקביל לירידה של 1% בסכום העסקה.
בענף פנאי וספורט נרשם גידול של 6% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 2% במספר העסקאות והן מעלייה של 4% בסכום העסקה.
בענף תיירות ונופש נרשם גידול של 9% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 6% במספר העסקאות והן מעלייה של 4% בסכום העסקה.
מדד עשרת הערים הגדולות
עשרת הערים הגדולות מבחינת גובה המחזור של תושביהן בכרטיס התשלובת הן: ת"א, ירושלים, ראשל"צ, חיפה, פתח תקווה, באר שבע, רמת גן, חולון, נתניה והרצלייה. עשרת הערים הגדולות מהוות כ-40% ממחזור הרכישות הארצי.
המחזור הכולל של עשרת הערים הגדולות עלה בחודשים ינואר-מאי 2005 ב-10%. מבין עשרת הערים הגדולות העיר שעלתה בחודשים ינואר-מאי של 2005 מעל לממוצע הארצי היא פתח תקווה (12%).
הערים שעלו בדומה לממוצע הן: תל אביב, ראשל"צ, נתניה והרצלייה (11%), חיפה וחולון (10%) ובאר שבע (9%). שיעור גידול נמוך מהממוצע נרשם רמת גן (6%) ובירושלים (8%).
בפתח תקווה, הענפים הבולטים בהשפעתם על עליה מעל לממוצע הארצי הם רהיטים (שעלה ב-20% מול 7% בארצי), מעדניות (שעלה ב-29% מול 10% בארצי), מכירה והשכרת רכב (שעלה ב-27% מול 8% בארצי), רשויות ממשלה ותשתיות (שעלה ב-28% מול 18% בארצי), מחשבים (שעלה ב-23% מול 13% בארצי), מוצרי חשמל ואלקטרוניקה (שעלה ב-20% מול 12% בארצי), שירותים ומכונים רפואיים (שעלה ב-20% מול 15% בארצי), משתלות (שעלה ב-17% מול 10% בארצי) ומכולות וסופרמרקטים (שעלה ב-5% מול 3% בארצי).
מאי 2005
בחודש מאי 2005 גדל מחזור הקניות בכרטיסי תשלובת ישראכרט בכ-12% ריאלי בהשוואה לחודש מאי אשתקד. הגידול במחזור בחודש מאי מורכב הן מעלייה של 11% במספר העסקאות והן מעלייה של 2% בסכום העסקה.
מזון
ענפי המזון רשמו גידול של 9% בחודש מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בענף מכולות וסופרמרקטים נרשם גידול חריג של 8% בחודש מאי 2005 בהשוואה למאי אשתקד.
הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 11% במספר העסקאות במקביל לירידה של 3% בסכום העסקה. בענף המעדניות נרשם גידול של 17% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 10% במספר העסקאות והן מעלייה של 6% בסכום העסקה.
יום העצמאות
ביום העצמאות בילו הישראלים בעיקר בארוחות ובהכנת מנגלים, עובדה זו באה לידי ביטוי ברכישות של מזון ובעיקר מוצרי בשר ויין בערב החג. בערב החג נרשמו בענף המכולות והסופרמרקטים מחזורים הגבוהים פי 1.7 מיום ממוצע בענף.
בענף המעדניות נרשמו מחזורים הגבוהים פי 2 בענף, בעיקר בלטו המחזורים בקטגוריית מוצרי הבשר, מחזורים אלה היו גבוהים פי 3.5 מיום ממוצע בקטגוריה.
קטגוריות נוספות בולטות בענף: יינות (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה), מוצרי מאפה (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה) ופרות וירקות (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה).
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
