עליה של 10% בקניות בכרטיסי ישראכרט מתחילת השנה
מנתונים שמפרסמת חברת האשראי - ישראכרט, עולה כי בחודשים ינואר-מאי 2005 גדל ריאלית מחזור הקניות בכרטיסי התשלובת בכ-10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 9% במספר העסקאות והן מגידול של 1% בסכום העסקה. בחודש ינואר גדל ריאלית מחזור הקניות של התשלובת ב-6%, בחודש פברואר בכ-6.5%, בחודש מרץ ב-6%, בחודש אפריל ב-16% ובחודש מאי ב-12%.
על פי נתוני ישראכרט, ענפי תרבות בידור ופנאי רשמו גידול של 11% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בענף אומנות תרבות ובידור נרשם גידול של 4% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 1% במספר העסקאות והן מעלייה של 3% בסכום העסקה.
בענף מסעדות ובתי קפה נרשם גידול של 15% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע מעלייה של 16% במספר העסקאות במקביל לירידה של 1% בסכום העסקה.
בענף פנאי וספורט נרשם גידול של 6% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 2% במספר העסקאות והן מעלייה של 4% בסכום העסקה.
בענף תיירות ונופש נרשם גידול של 9% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 6% במספר העסקאות והן מעלייה של 4% בסכום העסקה.
מדד עשרת הערים הגדולות
עשרת הערים הגדולות מבחינת גובה המחזור של תושביהן בכרטיס התשלובת הן: ת"א, ירושלים, ראשל"צ, חיפה, פתח תקווה, באר שבע, רמת גן, חולון, נתניה והרצלייה. עשרת הערים הגדולות מהוות כ-40% ממחזור הרכישות הארצי.
המחזור הכולל של עשרת הערים הגדולות עלה בחודשים ינואר-מאי 2005 ב-10%. מבין עשרת הערים הגדולות העיר שעלתה בחודשים ינואר-מאי של 2005 מעל לממוצע הארצי היא פתח תקווה (12%).
הערים שעלו בדומה לממוצע הן: תל אביב, ראשל"צ, נתניה והרצלייה (11%), חיפה וחולון (10%) ובאר שבע (9%). שיעור גידול נמוך מהממוצע נרשם רמת גן (6%) ובירושלים (8%).
בפתח תקווה, הענפים הבולטים בהשפעתם על עליה מעל לממוצע הארצי הם רהיטים (שעלה ב-20% מול 7% בארצי), מעדניות (שעלה ב-29% מול 10% בארצי), מכירה והשכרת רכב (שעלה ב-27% מול 8% בארצי), רשויות ממשלה ותשתיות (שעלה ב-28% מול 18% בארצי), מחשבים (שעלה ב-23% מול 13% בארצי), מוצרי חשמל ואלקטרוניקה (שעלה ב-20% מול 12% בארצי), שירותים ומכונים רפואיים (שעלה ב-20% מול 15% בארצי), משתלות (שעלה ב-17% מול 10% בארצי) ומכולות וסופרמרקטים (שעלה ב-5% מול 3% בארצי).
מאי 2005
בחודש מאי 2005 גדל מחזור הקניות בכרטיסי תשלובת ישראכרט בכ-12% ריאלי בהשוואה לחודש מאי אשתקד. הגידול במחזור בחודש מאי מורכב הן מעלייה של 11% במספר העסקאות והן מעלייה של 2% בסכום העסקה.
מזון
ענפי המזון רשמו גידול של 9% בחודש מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בענף מכולות וסופרמרקטים נרשם גידול חריג של 8% בחודש מאי 2005 בהשוואה למאי אשתקד.
הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 11% במספר העסקאות במקביל לירידה של 3% בסכום העסקה. בענף המעדניות נרשם גידול של 17% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 10% במספר העסקאות והן מעלייה של 6% בסכום העסקה.
יום העצמאות
ביום העצמאות בילו הישראלים בעיקר בארוחות ובהכנת מנגלים, עובדה זו באה לידי ביטוי ברכישות של מזון ובעיקר מוצרי בשר ויין בערב החג. בערב החג נרשמו בענף המכולות והסופרמרקטים מחזורים הגבוהים פי 1.7 מיום ממוצע בענף.
בענף המעדניות נרשמו מחזורים הגבוהים פי 2 בענף, בעיקר בלטו המחזורים בקטגוריית מוצרי הבשר, מחזורים אלה היו גבוהים פי 3.5 מיום ממוצע בקטגוריה.
קטגוריות נוספות בולטות בענף: יינות (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה), מוצרי מאפה (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה) ופרות וירקות (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה).
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
