עליה של 10% בקניות בכרטיסי ישראכרט מתחילת השנה
מנתונים שמפרסמת חברת האשראי - ישראכרט, עולה כי בחודשים ינואר-מאי 2005 גדל ריאלית מחזור הקניות בכרטיסי התשלובת בכ-10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 9% במספר העסקאות והן מגידול של 1% בסכום העסקה. בחודש ינואר גדל ריאלית מחזור הקניות של התשלובת ב-6%, בחודש פברואר בכ-6.5%, בחודש מרץ ב-6%, בחודש אפריל ב-16% ובחודש מאי ב-12%.
על פי נתוני ישראכרט, ענפי תרבות בידור ופנאי רשמו גידול של 11% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בענף אומנות תרבות ובידור נרשם גידול של 4% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 1% במספר העסקאות והן מעלייה של 3% בסכום העסקה.
בענף מסעדות ובתי קפה נרשם גידול של 15% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע מעלייה של 16% במספר העסקאות במקביל לירידה של 1% בסכום העסקה.
בענף פנאי וספורט נרשם גידול של 6% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 2% במספר העסקאות והן מעלייה של 4% בסכום העסקה.
בענף תיירות ונופש נרשם גידול של 9% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 6% במספר העסקאות והן מעלייה של 4% בסכום העסקה.
מדד עשרת הערים הגדולות
עשרת הערים הגדולות מבחינת גובה המחזור של תושביהן בכרטיס התשלובת הן: ת"א, ירושלים, ראשל"צ, חיפה, פתח תקווה, באר שבע, רמת גן, חולון, נתניה והרצלייה. עשרת הערים הגדולות מהוות כ-40% ממחזור הרכישות הארצי.
המחזור הכולל של עשרת הערים הגדולות עלה בחודשים ינואר-מאי 2005 ב-10%. מבין עשרת הערים הגדולות העיר שעלתה בחודשים ינואר-מאי של 2005 מעל לממוצע הארצי היא פתח תקווה (12%).
הערים שעלו בדומה לממוצע הן: תל אביב, ראשל"צ, נתניה והרצלייה (11%), חיפה וחולון (10%) ובאר שבע (9%). שיעור גידול נמוך מהממוצע נרשם רמת גן (6%) ובירושלים (8%).
בפתח תקווה, הענפים הבולטים בהשפעתם על עליה מעל לממוצע הארצי הם רהיטים (שעלה ב-20% מול 7% בארצי), מעדניות (שעלה ב-29% מול 10% בארצי), מכירה והשכרת רכב (שעלה ב-27% מול 8% בארצי), רשויות ממשלה ותשתיות (שעלה ב-28% מול 18% בארצי), מחשבים (שעלה ב-23% מול 13% בארצי), מוצרי חשמל ואלקטרוניקה (שעלה ב-20% מול 12% בארצי), שירותים ומכונים רפואיים (שעלה ב-20% מול 15% בארצי), משתלות (שעלה ב-17% מול 10% בארצי) ומכולות וסופרמרקטים (שעלה ב-5% מול 3% בארצי).
מאי 2005
בחודש מאי 2005 גדל מחזור הקניות בכרטיסי תשלובת ישראכרט בכ-12% ריאלי בהשוואה לחודש מאי אשתקד. הגידול במחזור בחודש מאי מורכב הן מעלייה של 11% במספר העסקאות והן מעלייה של 2% בסכום העסקה.
מזון
ענפי המזון רשמו גידול של 9% בחודש מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בענף מכולות וסופרמרקטים נרשם גידול חריג של 8% בחודש מאי 2005 בהשוואה למאי אשתקד.
הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 11% במספר העסקאות במקביל לירידה של 3% בסכום העסקה. בענף המעדניות נרשם גידול של 17% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 10% במספר העסקאות והן מעלייה של 6% בסכום העסקה.
יום העצמאות
ביום העצמאות בילו הישראלים בעיקר בארוחות ובהכנת מנגלים, עובדה זו באה לידי ביטוי ברכישות של מזון ובעיקר מוצרי בשר ויין בערב החג. בערב החג נרשמו בענף המכולות והסופרמרקטים מחזורים הגבוהים פי 1.7 מיום ממוצע בענף.
בענף המעדניות נרשמו מחזורים הגבוהים פי 2 בענף, בעיקר בלטו המחזורים בקטגוריית מוצרי הבשר, מחזורים אלה היו גבוהים פי 3.5 מיום ממוצע בקטגוריה.
קטגוריות נוספות בולטות בענף: יינות (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה), מוצרי מאפה (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה) ופרות וירקות (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
