עליה של 10% בקניות בכרטיסי ישראכרט מתחילת השנה
מנתונים שמפרסמת חברת האשראי - ישראכרט, עולה כי בחודשים ינואר-מאי 2005 גדל ריאלית מחזור הקניות בכרטיסי התשלובת בכ-10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 9% במספר העסקאות והן מגידול של 1% בסכום העסקה. בחודש ינואר גדל ריאלית מחזור הקניות של התשלובת ב-6%, בחודש פברואר בכ-6.5%, בחודש מרץ ב-6%, בחודש אפריל ב-16% ובחודש מאי ב-12%.
על פי נתוני ישראכרט, ענפי תרבות בידור ופנאי רשמו גידול של 11% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בענף אומנות תרבות ובידור נרשם גידול של 4% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 1% במספר העסקאות והן מעלייה של 3% בסכום העסקה.
בענף מסעדות ובתי קפה נרשם גידול של 15% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע מעלייה של 16% במספר העסקאות במקביל לירידה של 1% בסכום העסקה.
בענף פנאי וספורט נרשם גידול של 6% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 2% במספר העסקאות והן מעלייה של 4% בסכום העסקה.
בענף תיירות ונופש נרשם גידול של 9% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 6% במספר העסקאות והן מעלייה של 4% בסכום העסקה.
מדד עשרת הערים הגדולות
עשרת הערים הגדולות מבחינת גובה המחזור של תושביהן בכרטיס התשלובת הן: ת"א, ירושלים, ראשל"צ, חיפה, פתח תקווה, באר שבע, רמת גן, חולון, נתניה והרצלייה. עשרת הערים הגדולות מהוות כ-40% ממחזור הרכישות הארצי.
המחזור הכולל של עשרת הערים הגדולות עלה בחודשים ינואר-מאי 2005 ב-10%. מבין עשרת הערים הגדולות העיר שעלתה בחודשים ינואר-מאי של 2005 מעל לממוצע הארצי היא פתח תקווה (12%).
הערים שעלו בדומה לממוצע הן: תל אביב, ראשל"צ, נתניה והרצלייה (11%), חיפה וחולון (10%) ובאר שבע (9%). שיעור גידול נמוך מהממוצע נרשם רמת גן (6%) ובירושלים (8%).
בפתח תקווה, הענפים הבולטים בהשפעתם על עליה מעל לממוצע הארצי הם רהיטים (שעלה ב-20% מול 7% בארצי), מעדניות (שעלה ב-29% מול 10% בארצי), מכירה והשכרת רכב (שעלה ב-27% מול 8% בארצי), רשויות ממשלה ותשתיות (שעלה ב-28% מול 18% בארצי), מחשבים (שעלה ב-23% מול 13% בארצי), מוצרי חשמל ואלקטרוניקה (שעלה ב-20% מול 12% בארצי), שירותים ומכונים רפואיים (שעלה ב-20% מול 15% בארצי), משתלות (שעלה ב-17% מול 10% בארצי) ומכולות וסופרמרקטים (שעלה ב-5% מול 3% בארצי).
מאי 2005
בחודש מאי 2005 גדל מחזור הקניות בכרטיסי תשלובת ישראכרט בכ-12% ריאלי בהשוואה לחודש מאי אשתקד. הגידול במחזור בחודש מאי מורכב הן מעלייה של 11% במספר העסקאות והן מעלייה של 2% בסכום העסקה.
מזון
ענפי המזון רשמו גידול של 9% בחודש מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בענף מכולות וסופרמרקטים נרשם גידול חריג של 8% בחודש מאי 2005 בהשוואה למאי אשתקד.
הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 11% במספר העסקאות במקביל לירידה של 3% בסכום העסקה. בענף המעדניות נרשם גידול של 17% בחודשים ינואר-מאי 2005 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במחזור נבע הן מעלייה של 10% במספר העסקאות והן מעלייה של 6% בסכום העסקה.
יום העצמאות
ביום העצמאות בילו הישראלים בעיקר בארוחות ובהכנת מנגלים, עובדה זו באה לידי ביטוי ברכישות של מזון ובעיקר מוצרי בשר ויין בערב החג. בערב החג נרשמו בענף המכולות והסופרמרקטים מחזורים הגבוהים פי 1.7 מיום ממוצע בענף.
בענף המעדניות נרשמו מחזורים הגבוהים פי 2 בענף, בעיקר בלטו המחזורים בקטגוריית מוצרי הבשר, מחזורים אלה היו גבוהים פי 3.5 מיום ממוצע בקטגוריה.
קטגוריות נוספות בולטות בענף: יינות (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה), מוצרי מאפה (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה) ופרות וירקות (פי 2 מיום ממוצע בקטגוריה).
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
