"אחרי רפורמת בכר מצב השוק יהיה טוב יותר"

הנגיד הנכנס, סטנלי פישר, בהופעה ראשונה בוועדת הכספים: "למרות הנתונים שפורסמו על המצב הכלכלי בחודשים הראשונים של 2005, אין צורך לשנות את תחזיות הצמיחה"

בנק ישראל תומך ברפורמה בשוק ההון לפי המסגרת שנקבעה בהמלצות וועדת בכר. כך אמר היום נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר בהופעה ראשונה בפני וועדת הכספים בכנסת. "הריכוזיות בשוק ההון גבוהה מאד ואינה תורמת מספיק לצמיחה וליעילות המשק. אי אפשר לקדם מדיניות של רפורמות כלכליות בלי לטפל בנושא זה בצורה מקיפה. המלצות 'וועדת בכר' נותנות תשובה טובה לבעיות אלו. כשמדובר ברפורמה כה נחוצה -  ברור לנו שאחריה המצב של שוק ההון יהיה טוב יותר מאשר לפניה, למרות הקשיים שבדרך היישום, וטבעי שיהיו קשיים", אמר פישר.פישר דבק בתחזית הצמיחה הוורודה של בנק ישראל (4%) למרות ההאטה בחודשים האחרונים."נושא הצמיחה המתמשכת הוא הנושא החשוב ביותר, ובלעדיה לא נוכל להבטיח שיפור ברמת החיים וברווחה של אזרחי המדינה". "למרות הנתונים שפורסמו על המצב הכלכלי בחודשים הראשונים של 2005, אין צורך לשנות את תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ל-2005 כולה - 4%. חלק מהנתונים נתנו רושם על האטה מסוימת בפעילות הכלכלית ברבע הראשון ויש נתונים בכיוון ההפוך - יש שיפור גדול באבטלה ובתעסוקה, ושני שליש מהמועסקים נקלטו במגזר העסקי (כולל תעשיה ומסחר) כולם במשרות מלאות. "יצוא ההיי-טק עלה בצורה מהירה בחודש אפריל ורמת הצריכה הפרטית עדיין גבוהה מאד בהמשך ל-2004. נתוני כניסת תיירים ממשיכים לעלות והמדד המשולב של בנק ישראל עודכן לאחור כפי מעלה. אולם חשוב לזכור כי הצמיחה במשק מושפעת בין היתר מהצמיחה של כלכלת העולם שכיום יש תמונה מעורבת ולא ברורה".הנגיד פישר עוסק בימים אלו ביחד עם רוה"מ ושר האוצר בהכנת חוק חדש לבנק ישראל. בכוונה לסיים הנושא בהקדם ולהביא הצעה לשולחן הכנסת בחודשים הקרובים. "החוק החדש יחזק את הבנק המרכזי ויכולתו לפעול לטובת המשק והמדינה. לכן חשוב שיעד יציבות המחירים יוגדר כיעד המרכזי והבנק גם יתמוך במטרות אחרות כמו צמיחה ותעסוקה, כל עוד לא נפגעת יציבות המחירים. בנוסף, חשוב שהבנק גם יתמוך בפעילות הסדירה של המערכת הפיננסית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':