"אחרי רפורמת בכר מצב השוק יהיה טוב יותר"

הנגיד הנכנס, סטנלי פישר, בהופעה ראשונה בוועדת הכספים: "למרות הנתונים שפורסמו על המצב הכלכלי בחודשים הראשונים של 2005, אין צורך לשנות את תחזיות הצמיחה"

בנק ישראל תומך ברפורמה בשוק ההון לפי המסגרת שנקבעה בהמלצות וועדת בכר. כך אמר היום נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר בהופעה ראשונה בפני וועדת הכספים בכנסת. "הריכוזיות בשוק ההון גבוהה מאד ואינה תורמת מספיק לצמיחה וליעילות המשק. אי אפשר לקדם מדיניות של רפורמות כלכליות בלי לטפל בנושא זה בצורה מקיפה. המלצות 'וועדת בכר' נותנות תשובה טובה לבעיות אלו. כשמדובר ברפורמה כה נחוצה -  ברור לנו שאחריה המצב של שוק ההון יהיה טוב יותר מאשר לפניה, למרות הקשיים שבדרך היישום, וטבעי שיהיו קשיים", אמר פישר.פישר דבק בתחזית הצמיחה הוורודה של בנק ישראל (4%) למרות ההאטה בחודשים האחרונים."נושא הצמיחה המתמשכת הוא הנושא החשוב ביותר, ובלעדיה לא נוכל להבטיח שיפור ברמת החיים וברווחה של אזרחי המדינה". "למרות הנתונים שפורסמו על המצב הכלכלי בחודשים הראשונים של 2005, אין צורך לשנות את תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ל-2005 כולה - 4%. חלק מהנתונים נתנו רושם על האטה מסוימת בפעילות הכלכלית ברבע הראשון ויש נתונים בכיוון ההפוך - יש שיפור גדול באבטלה ובתעסוקה, ושני שליש מהמועסקים נקלטו במגזר העסקי (כולל תעשיה ומסחר) כולם במשרות מלאות. "יצוא ההיי-טק עלה בצורה מהירה בחודש אפריל ורמת הצריכה הפרטית עדיין גבוהה מאד בהמשך ל-2004. נתוני כניסת תיירים ממשיכים לעלות והמדד המשולב של בנק ישראל עודכן לאחור כפי מעלה. אולם חשוב לזכור כי הצמיחה במשק מושפעת בין היתר מהצמיחה של כלכלת העולם שכיום יש תמונה מעורבת ולא ברורה".הנגיד פישר עוסק בימים אלו ביחד עם רוה"מ ושר האוצר בהכנת חוק חדש לבנק ישראל. בכוונה לסיים הנושא בהקדם ולהביא הצעה לשולחן הכנסת בחודשים הקרובים. "החוק החדש יחזק את הבנק המרכזי ויכולתו לפעול לטובת המשק והמדינה. לכן חשוב שיעד יציבות המחירים יוגדר כיעד המרכזי והבנק גם יתמוך במטרות אחרות כמו צמיחה ותעסוקה, כל עוד לא נפגעת יציבות המחירים. בנוסף, חשוב שהבנק גם יתמוך בפעילות הסדירה של המערכת הפיננסית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אייל משה
צילום: האב

האב סייבר: החקירה הפלילית על בכירים הושלמה והתיק הועבר לפרקליטות

חשד למעילה של כ־2 מיליון שקל, דיווחים מטעים למשקיעים והפרות חוקי ניירות ערך ומס: תיק החקירה נגד מייסד האב סייבר וגורמים בכירים הועבר לפרקליטות מיסוי וכלכלה
רן קידר |
נושאים בכתבה האב סקיוריטי

מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, בשיתוף עם רשות המסים, פקיד שומה חקירות ת"א, סיימו לאחרונה את החקירה בעניינו של אייל משה, מייסד החברה הציבורית "האב סייבר סקיוריטי בע"מ" HUB Cyber Security -14.19%   אשר היה מבעלי השליטה בחברה וכיהן בה במהלך התקופה הרלוונטית כמנכ"ל וכדירקטור, וכן נושאי משרה בכירים לשעבר נוספים בחברה וחשודים נוספים. התיק הועבר לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה.

מדובר בחקירה מורכבת ומאומצת שעניינה בחשד לביצוע עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות גניבה בידי מורשה, עבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מרמה והפרת אמונים לפי חוק העונשין, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, וכן עבירות שעניינן העלמת הכנסה לפי פקודת מס הכנסה, וזאת בנוגע לאירועים שאירעו בתקופה שבין יולי 2021 ועד אוגוסט 2023, שבמהלכה נסחרה החברה בבורסה בת"א עד למחיקתה בפברואר 2023. מאותו מועד ועד היום נסחרת החברה בנאסד"ק, ובהתאם להסדר עם רשות ניירות ערך נותרה תאגיד מדווח.

על פי החשד, אייל משה ומעורבים נוספים חשודים, כל אחד על פי חלקו, במעילה בכספי החברה בהיקף של כ-2 מיליון שקל לצרכיהם האישיים. לפי החשד, המעילה בוצעה במרמה ובהסתרה, תוך אי דיווח ורישום כוזב במסמכי החברה. עוד לפי החשד, לאחר שנושאי משרה נוספים נחשפו למעילה, הם נמנעו מלדווח עליה במועד.

בנוסף, לפי החשד, במהלך התקופה הרלוונטית, בעלי השליטה, נושאי משרה בחברה וגורמים נוספים, כל אחד על פי חלקו, הביאו לכך שהחברה פרסמה דיווחים מטעים וחסרים באשר לאירועים מהותיים הקשורים להליך המיזוג של החברה עם חברת SPAC. בין הדיווחים המטעים, דיווחה החברה על קבלת התחייבויות להשקעה בלתי חוזרת ממשקיעים מוסדיים, שהוצגו כתנאי מתלה לאישור המיזוג, בעוד שבפועל התחייבויות אלו לא היו מחייבות, וכן דיווחים ביחס למצב ההשקעה שבוצעה על ידי אותם המשקיעים.

ספי זינגר, יו"ר הרשות לניירות ערך: "סיום חקירה משותפת זו עם רשות המיסים משקף את המדיניות הברורה שלנו להגביר את האכיפה גם מול נושאי משרה בכירים, המעורבים בהפרות בשוק ההון. נמשיך לפעול בנחישות להטלת אחריות אישית, במטרה להגן על השקיפות בשוק ההון ועל אמון הציבור."