"אחרי רפורמת בכר מצב השוק יהיה טוב יותר"

הנגיד הנכנס, סטנלי פישר, בהופעה ראשונה בוועדת הכספים: "למרות הנתונים שפורסמו על המצב הכלכלי בחודשים הראשונים של 2005, אין צורך לשנות את תחזיות הצמיחה"

בנק ישראל תומך ברפורמה בשוק ההון לפי המסגרת שנקבעה בהמלצות וועדת בכר. כך אמר היום נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר בהופעה ראשונה בפני וועדת הכספים בכנסת. "הריכוזיות בשוק ההון גבוהה מאד ואינה תורמת מספיק לצמיחה וליעילות המשק. אי אפשר לקדם מדיניות של רפורמות כלכליות בלי לטפל בנושא זה בצורה מקיפה. המלצות 'וועדת בכר' נותנות תשובה טובה לבעיות אלו. כשמדובר ברפורמה כה נחוצה -  ברור לנו שאחריה המצב של שוק ההון יהיה טוב יותר מאשר לפניה, למרות הקשיים שבדרך היישום, וטבעי שיהיו קשיים", אמר פישר.פישר דבק בתחזית הצמיחה הוורודה של בנק ישראל (4%) למרות ההאטה בחודשים האחרונים."נושא הצמיחה המתמשכת הוא הנושא החשוב ביותר, ובלעדיה לא נוכל להבטיח שיפור ברמת החיים וברווחה של אזרחי המדינה". "למרות הנתונים שפורסמו על המצב הכלכלי בחודשים הראשונים של 2005, אין צורך לשנות את תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ל-2005 כולה - 4%. חלק מהנתונים נתנו רושם על האטה מסוימת בפעילות הכלכלית ברבע הראשון ויש נתונים בכיוון ההפוך - יש שיפור גדול באבטלה ובתעסוקה, ושני שליש מהמועסקים נקלטו במגזר העסקי (כולל תעשיה ומסחר) כולם במשרות מלאות. "יצוא ההיי-טק עלה בצורה מהירה בחודש אפריל ורמת הצריכה הפרטית עדיין גבוהה מאד בהמשך ל-2004. נתוני כניסת תיירים ממשיכים לעלות והמדד המשולב של בנק ישראל עודכן לאחור כפי מעלה. אולם חשוב לזכור כי הצמיחה במשק מושפעת בין היתר מהצמיחה של כלכלת העולם שכיום יש תמונה מעורבת ולא ברורה".הנגיד פישר עוסק בימים אלו ביחד עם רוה"מ ושר האוצר בהכנת חוק חדש לבנק ישראל. בכוונה לסיים הנושא בהקדם ולהביא הצעה לשולחן הכנסת בחודשים הקרובים. "החוק החדש יחזק את הבנק המרכזי ויכולתו לפעול לטובת המשק והמדינה. לכן חשוב שיעד יציבות המחירים יוגדר כיעד המרכזי והבנק גם יתמוך במטרות אחרות כמו צמיחה ותעסוקה, כל עוד לא נפגעת יציבות המחירים. בנוסף, חשוב שהבנק גם יתמוך בפעילות הסדירה של המערכת הפיננסית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.