שוויד: אנו שולטים ב-88% בתוכנות אבטחה לרשתות בעולם
חברת צ'ק פוינט חשפה היום (ב') במשרדיה ברמת גן את דור המוצרים החדש שלה בשם NGX. "מדובר בשדרוג לכ-14 גרסאות בו זמנית" מצהיר שוויד במצב רוח מרומם. חברת אבטחת הרשתות באינטרנט זה כבר מזמן "לא רק" פיירוולים, אלא סדרה ארוכה של אבטחות אפליקציה מתוחכמות שחושבות בעצמן, מנתחות אירועים ואמורות לסייע למאבטחי הרשתות לפעול ביעילות ולתת תוצאות מהירות יותר למתקפות ברשת.
"היום מותקף מחשב ביתי ביותר מ-60 אלף התקפות זדוניות ביום" חושף מנכ"ל צ'ק פוינט, "יותר מפי שלוש מבאוקטובר 2004". לחברה יש נתח שוק (חומרה+תוכנה) של כ-36% משוק אבטחת הרשתות בעולם והיא מתחרה בסיסקו, ג'וניפר (שרכשה את היריבה מלאת היצרים - נטסקרין), נורטל ועוד. "בשוק התוכנה לבדה אנחנו מחזיקים בכ-88% מהשוק העולמי" מסר שוויד.
מנכ"ל צ'ק פוינט העריך כי החברה תגיע עד סוף הרבעון ל-400 אלף התקנות באתרים שונים ברחבי העולם, "כמעט בכל מדינה בעולם מותקנים המוצרים שלנו", הוא מציין. הפלטפורמה החדשה של צ'ק פוינט תציע ניהול אחוד של מוצרי האבטחה של החברה. מוצרי ה-NGX, הם הגרסא המאז'ורית הבאה של החברה והם מכילים עשרות עדכונים חדשים עם אופציות ויכולות חדשניות, מסביר שוויד.
כיום ניצב מנהל אבטחת המידע מול מיליוני התקפות ברשתות המחשבים שלו מידי יום. כתוצאה מכך נוצרים קבצי תיעוד (לוגים) אדירים בהיקפים של מאות מגה בייטים שדורשים ניתוח. צ'ק פוינט משחררת מוצרים שידעו לאסוף את הנתונים, לנתח אותם ולהבין ממספר אירועים בו זמניים שנראים תקינים - כיצד נוצר אירוע אבטחה.
לדוגמא: חדירת תולעת לחברה שמתחילה לשדר חתיכות מידע משרת מסוים. שידור חתיכות המידע בתדירות מסוימת, ומיקום הקוד הזדוני במקום אחר, עשויים "להעלם" מתחת לפני המכ"מים של מוצרי האבטחה, אך בצ'ק פוינט מצהירים כי המוצרים שלהם יוכלו לפרש ולבודד את האירוע.
החברה משחררת גם עדכון לכלי לצוות התמיכה הכללי (הלפ-דסק) של החברה. מדובר באפליקציה וובית שמאפשרת לחשוף מה מדיניות האבטחה לתהליכים ואפליקציות מסוימות בחברה, ללא יכולת להתערב. זאת בכדי שעובד שמתקשר לאותו איש תמיכה, יידע מדוע הוא לא יכול להפעיל את תוכנית ה-ICQ מהמחשב האירגוני שלו בין השעה 15:00 ל-16:00, נניח. כך, הוא לא יצטרך להטריד את מנהל האבטחה של הארגון שמנסה למנוע פלישות זדוניות משרתים בקטמנדו באותה העת.
"מחירי המוצרים שלנו לא משתנים" מציין המנכ"ל בגאווה. בשנים האחרונות הובע חשש על ידי אנליסטים כי החברה תצטרך לשנות את מדיניות המחירים שלה עקב התחרותיות הגוברת בשוק. שוויד חושף את תמחורי המוצרים היציבים של החברה: "המחירים נותרו זהים: 70 דולר לאבטחת עסק קטן, 300 דולר לאבטחת רשת בעסק קטן, בין 1,500 ל-3,500 דולר לאבטחת חברות גדולות עם אתר ראשי ועד 500 מחשבים, באמצעות מוצרי הצ'ק פוינט אקספרס, ובין 15,000 ל-20,000 דולר לעסק עם 3 עד 4 אתרים, חברות גדולות עם מחזורי מכירות משמעותיים (100 מ' ש' ומעלה, ח.ש)".
ברמת גן ובסניף הישראלי בכלל מועסקים כ-550 עובדים של החברה, מדובר בכ-39% מסך העובדים של החברה בעולם. שוויד מציין כי בגרסאות ה-NGX תנתן תמיכה רחבה יותר בשירותי מולטיקסט (שידורי אינטרנט) שצוברים יותר ויותר תאוצה. "חברות דורשות יכולות לשידורים רחבים יותר ללקוחות ולאתרים שלהן ברחבי העולם".
הכנסותיה של צ'ק פוינט הסתכמו בכ-515 מיליון דולר ב-2004, והרווח הנקי עמד על 248.39 מיליון דולר - שיעור רווח נדיר גם בתעשיית התוכנה, שבו מתגאה החברה. צ'ק פוינט מתגאה גם בחסכנות הקפדנית שלה שמותירה אותה בשולי רווח גולמיים של 94.58% (!) ב-2004.
אך לא אחת עלו טרוניות מצד האנליסטים שהיו רוצים לראות יותר רכישות או לפחות חלוקת דיבידנדים יותר גדולה, לנוכח קופת המזומנים העצומה של החברה (כ-954 מיליון דולר בסוף 2004 וכ-1.136 מיליארד דולר בסוף 2003).
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
