שוויד: אנו שולטים ב-88% בתוכנות אבטחה לרשתות בעולם

צ'ק פוינט מחזיקה ב-36% משוק אבטחת הרשתות למוצרי תוכנה וחומרה יחדיו בעולם, מוסיף מנכ"ל החברה, לרגל חשיפת הדור החדש של מוצרי החברה: NGX. מדובר בשדרוג מקביל של 14 מוצרים שונים
חזי שטרנליכט |

חברת צ'ק פוינט חשפה היום (ב') במשרדיה ברמת גן את דור המוצרים החדש שלה בשם NGX. "מדובר בשדרוג לכ-14 גרסאות בו זמנית" מצהיר שוויד במצב רוח מרומם. חברת אבטחת הרשתות באינטרנט זה כבר מזמן "לא רק" פיירוולים, אלא סדרה ארוכה של אבטחות אפליקציה מתוחכמות שחושבות בעצמן, מנתחות אירועים ואמורות לסייע למאבטחי הרשתות לפעול ביעילות ולתת תוצאות מהירות יותר למתקפות ברשת.

"היום מותקף מחשב ביתי ביותר מ-60 אלף התקפות זדוניות ביום" חושף מנכ"ל צ'ק פוינט, "יותר מפי שלוש מבאוקטובר 2004". לחברה יש נתח שוק (חומרה+תוכנה) של כ-36% משוק אבטחת הרשתות בעולם והיא מתחרה בסיסקו, ג'וניפר (שרכשה את היריבה מלאת היצרים - נטסקרין), נורטל ועוד. "בשוק התוכנה לבדה אנחנו מחזיקים בכ-88% מהשוק העולמי" מסר שוויד.

מנכ"ל צ'ק פוינט העריך כי החברה תגיע עד סוף הרבעון ל-400 אלף התקנות באתרים שונים ברחבי העולם, "כמעט בכל מדינה בעולם מותקנים המוצרים שלנו", הוא מציין. הפלטפורמה החדשה של צ'ק פוינט תציע ניהול אחוד של מוצרי האבטחה של החברה. מוצרי ה-NGX, הם הגרסא המאז'ורית הבאה של החברה והם מכילים עשרות עדכונים חדשים עם אופציות ויכולות חדשניות, מסביר שוויד.

כיום ניצב מנהל אבטחת המידע מול מיליוני התקפות ברשתות המחשבים שלו מידי יום. כתוצאה מכך נוצרים קבצי תיעוד (לוגים) אדירים בהיקפים של מאות מגה בייטים שדורשים ניתוח. צ'ק פוינט משחררת מוצרים שידעו לאסוף את הנתונים, לנתח אותם ולהבין ממספר אירועים בו זמניים שנראים תקינים - כיצד נוצר אירוע אבטחה.

לדוגמא: חדירת תולעת לחברה שמתחילה לשדר חתיכות מידע משרת מסוים. שידור חתיכות המידע בתדירות מסוימת, ומיקום הקוד הזדוני במקום אחר, עשויים "להעלם" מתחת לפני המכ"מים של מוצרי האבטחה, אך בצ'ק פוינט מצהירים כי המוצרים שלהם יוכלו לפרש ולבודד את האירוע.

החברה משחררת גם עדכון לכלי לצוות התמיכה הכללי (הלפ-דסק) של החברה. מדובר באפליקציה וובית שמאפשרת לחשוף מה מדיניות האבטחה לתהליכים ואפליקציות מסוימות בחברה, ללא יכולת להתערב. זאת בכדי שעובד שמתקשר לאותו איש תמיכה, יידע מדוע הוא לא יכול להפעיל את תוכנית ה-ICQ מהמחשב האירגוני שלו בין השעה 15:00 ל-16:00, נניח. כך, הוא לא יצטרך להטריד את מנהל האבטחה של הארגון שמנסה למנוע פלישות זדוניות משרתים בקטמנדו באותה העת.

"מחירי המוצרים שלנו לא משתנים" מציין המנכ"ל בגאווה. בשנים האחרונות הובע חשש על ידי אנליסטים כי החברה תצטרך לשנות את מדיניות המחירים שלה עקב התחרותיות הגוברת בשוק. שוויד חושף את תמחורי המוצרים היציבים של החברה: "המחירים נותרו זהים: 70 דולר לאבטחת עסק קטן, 300 דולר לאבטחת רשת בעסק קטן, בין 1,500 ל-3,500 דולר לאבטחת חברות גדולות עם אתר ראשי ועד 500 מחשבים, באמצעות מוצרי הצ'ק פוינט אקספרס, ובין 15,000 ל-20,000 דולר לעסק עם 3 עד 4 אתרים, חברות גדולות עם מחזורי מכירות משמעותיים (100 מ' ש' ומעלה, ח.ש)".

ברמת גן ובסניף הישראלי בכלל מועסקים כ-550 עובדים של החברה, מדובר בכ-39% מסך העובדים של החברה בעולם. שוויד מציין כי בגרסאות ה-NGX תנתן תמיכה רחבה יותר בשירותי מולטיקסט (שידורי אינטרנט) שצוברים יותר ויותר תאוצה. "חברות דורשות יכולות לשידורים רחבים יותר ללקוחות ולאתרים שלהן ברחבי העולם".

הכנסותיה של צ'ק פוינט הסתכמו בכ-515 מיליון דולר ב-2004, והרווח הנקי עמד על 248.39 מיליון דולר - שיעור רווח נדיר גם בתעשיית התוכנה, שבו מתגאה החברה. צ'ק פוינט מתגאה גם בחסכנות הקפדנית שלה שמותירה אותה בשולי רווח גולמיים של 94.58% (!) ב-2004.

אך לא אחת עלו טרוניות מצד האנליסטים שהיו רוצים לראות יותר רכישות או לפחות חלוקת דיבידנדים יותר גדולה, לנוכח קופת המזומנים העצומה של החברה (כ-954 מיליון דולר בסוף 2004 וכ-1.136 מיליארד דולר בסוף 2003).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.23%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.