שוויד: אנו שולטים ב-88% בתוכנות אבטחה לרשתות בעולם
חברת צ'ק פוינט חשפה היום (ב') במשרדיה ברמת גן את דור המוצרים החדש שלה בשם NGX. "מדובר בשדרוג לכ-14 גרסאות בו זמנית" מצהיר שוויד במצב רוח מרומם. חברת אבטחת הרשתות באינטרנט זה כבר מזמן "לא רק" פיירוולים, אלא סדרה ארוכה של אבטחות אפליקציה מתוחכמות שחושבות בעצמן, מנתחות אירועים ואמורות לסייע למאבטחי הרשתות לפעול ביעילות ולתת תוצאות מהירות יותר למתקפות ברשת.
"היום מותקף מחשב ביתי ביותר מ-60 אלף התקפות זדוניות ביום" חושף מנכ"ל צ'ק פוינט, "יותר מפי שלוש מבאוקטובר 2004". לחברה יש נתח שוק (חומרה+תוכנה) של כ-36% משוק אבטחת הרשתות בעולם והיא מתחרה בסיסקו, ג'וניפר (שרכשה את היריבה מלאת היצרים - נטסקרין), נורטל ועוד. "בשוק התוכנה לבדה אנחנו מחזיקים בכ-88% מהשוק העולמי" מסר שוויד.
מנכ"ל צ'ק פוינט העריך כי החברה תגיע עד סוף הרבעון ל-400 אלף התקנות באתרים שונים ברחבי העולם, "כמעט בכל מדינה בעולם מותקנים המוצרים שלנו", הוא מציין. הפלטפורמה החדשה של צ'ק פוינט תציע ניהול אחוד של מוצרי האבטחה של החברה. מוצרי ה-NGX, הם הגרסא המאז'ורית הבאה של החברה והם מכילים עשרות עדכונים חדשים עם אופציות ויכולות חדשניות, מסביר שוויד.
כיום ניצב מנהל אבטחת המידע מול מיליוני התקפות ברשתות המחשבים שלו מידי יום. כתוצאה מכך נוצרים קבצי תיעוד (לוגים) אדירים בהיקפים של מאות מגה בייטים שדורשים ניתוח. צ'ק פוינט משחררת מוצרים שידעו לאסוף את הנתונים, לנתח אותם ולהבין ממספר אירועים בו זמניים שנראים תקינים - כיצד נוצר אירוע אבטחה.
לדוגמא: חדירת תולעת לחברה שמתחילה לשדר חתיכות מידע משרת מסוים. שידור חתיכות המידע בתדירות מסוימת, ומיקום הקוד הזדוני במקום אחר, עשויים "להעלם" מתחת לפני המכ"מים של מוצרי האבטחה, אך בצ'ק פוינט מצהירים כי המוצרים שלהם יוכלו לפרש ולבודד את האירוע.
החברה משחררת גם עדכון לכלי לצוות התמיכה הכללי (הלפ-דסק) של החברה. מדובר באפליקציה וובית שמאפשרת לחשוף מה מדיניות האבטחה לתהליכים ואפליקציות מסוימות בחברה, ללא יכולת להתערב. זאת בכדי שעובד שמתקשר לאותו איש תמיכה, יידע מדוע הוא לא יכול להפעיל את תוכנית ה-ICQ מהמחשב האירגוני שלו בין השעה 15:00 ל-16:00, נניח. כך, הוא לא יצטרך להטריד את מנהל האבטחה של הארגון שמנסה למנוע פלישות זדוניות משרתים בקטמנדו באותה העת.
"מחירי המוצרים שלנו לא משתנים" מציין המנכ"ל בגאווה. בשנים האחרונות הובע חשש על ידי אנליסטים כי החברה תצטרך לשנות את מדיניות המחירים שלה עקב התחרותיות הגוברת בשוק. שוויד חושף את תמחורי המוצרים היציבים של החברה: "המחירים נותרו זהים: 70 דולר לאבטחת עסק קטן, 300 דולר לאבטחת רשת בעסק קטן, בין 1,500 ל-3,500 דולר לאבטחת חברות גדולות עם אתר ראשי ועד 500 מחשבים, באמצעות מוצרי הצ'ק פוינט אקספרס, ובין 15,000 ל-20,000 דולר לעסק עם 3 עד 4 אתרים, חברות גדולות עם מחזורי מכירות משמעותיים (100 מ' ש' ומעלה, ח.ש)".
ברמת גן ובסניף הישראלי בכלל מועסקים כ-550 עובדים של החברה, מדובר בכ-39% מסך העובדים של החברה בעולם. שוויד מציין כי בגרסאות ה-NGX תנתן תמיכה רחבה יותר בשירותי מולטיקסט (שידורי אינטרנט) שצוברים יותר ויותר תאוצה. "חברות דורשות יכולות לשידורים רחבים יותר ללקוחות ולאתרים שלהן ברחבי העולם".
הכנסותיה של צ'ק פוינט הסתכמו בכ-515 מיליון דולר ב-2004, והרווח הנקי עמד על 248.39 מיליון דולר - שיעור רווח נדיר גם בתעשיית התוכנה, שבו מתגאה החברה. צ'ק פוינט מתגאה גם בחסכנות הקפדנית שלה שמותירה אותה בשולי רווח גולמיים של 94.58% (!) ב-2004.
אך לא אחת עלו טרוניות מצד האנליסטים שהיו רוצים לראות יותר רכישות או לפחות חלוקת דיבידנדים יותר גדולה, לנוכח קופת המזומנים העצומה של החברה (כ-954 מיליון דולר בסוף 2004 וכ-1.136 מיליארד דולר בסוף 2003).
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
