שוויד: אנו שולטים ב-88% בתוכנות אבטחה לרשתות בעולם
חברת צ'ק פוינט חשפה היום (ב') במשרדיה ברמת גן את דור המוצרים החדש שלה בשם NGX. "מדובר בשדרוג לכ-14 גרסאות בו זמנית" מצהיר שוויד במצב רוח מרומם. חברת אבטחת הרשתות באינטרנט זה כבר מזמן "לא רק" פיירוולים, אלא סדרה ארוכה של אבטחות אפליקציה מתוחכמות שחושבות בעצמן, מנתחות אירועים ואמורות לסייע למאבטחי הרשתות לפעול ביעילות ולתת תוצאות מהירות יותר למתקפות ברשת.
"היום מותקף מחשב ביתי ביותר מ-60 אלף התקפות זדוניות ביום" חושף מנכ"ל צ'ק פוינט, "יותר מפי שלוש מבאוקטובר 2004". לחברה יש נתח שוק (חומרה+תוכנה) של כ-36% משוק אבטחת הרשתות בעולם והיא מתחרה בסיסקו, ג'וניפר (שרכשה את היריבה מלאת היצרים - נטסקרין), נורטל ועוד. "בשוק התוכנה לבדה אנחנו מחזיקים בכ-88% מהשוק העולמי" מסר שוויד.
מנכ"ל צ'ק פוינט העריך כי החברה תגיע עד סוף הרבעון ל-400 אלף התקנות באתרים שונים ברחבי העולם, "כמעט בכל מדינה בעולם מותקנים המוצרים שלנו", הוא מציין. הפלטפורמה החדשה של צ'ק פוינט תציע ניהול אחוד של מוצרי האבטחה של החברה. מוצרי ה-NGX, הם הגרסא המאז'ורית הבאה של החברה והם מכילים עשרות עדכונים חדשים עם אופציות ויכולות חדשניות, מסביר שוויד.
כיום ניצב מנהל אבטחת המידע מול מיליוני התקפות ברשתות המחשבים שלו מידי יום. כתוצאה מכך נוצרים קבצי תיעוד (לוגים) אדירים בהיקפים של מאות מגה בייטים שדורשים ניתוח. צ'ק פוינט משחררת מוצרים שידעו לאסוף את הנתונים, לנתח אותם ולהבין ממספר אירועים בו זמניים שנראים תקינים - כיצד נוצר אירוע אבטחה.
לדוגמא: חדירת תולעת לחברה שמתחילה לשדר חתיכות מידע משרת מסוים. שידור חתיכות המידע בתדירות מסוימת, ומיקום הקוד הזדוני במקום אחר, עשויים "להעלם" מתחת לפני המכ"מים של מוצרי האבטחה, אך בצ'ק פוינט מצהירים כי המוצרים שלהם יוכלו לפרש ולבודד את האירוע.
החברה משחררת גם עדכון לכלי לצוות התמיכה הכללי (הלפ-דסק) של החברה. מדובר באפליקציה וובית שמאפשרת לחשוף מה מדיניות האבטחה לתהליכים ואפליקציות מסוימות בחברה, ללא יכולת להתערב. זאת בכדי שעובד שמתקשר לאותו איש תמיכה, יידע מדוע הוא לא יכול להפעיל את תוכנית ה-ICQ מהמחשב האירגוני שלו בין השעה 15:00 ל-16:00, נניח. כך, הוא לא יצטרך להטריד את מנהל האבטחה של הארגון שמנסה למנוע פלישות זדוניות משרתים בקטמנדו באותה העת.
"מחירי המוצרים שלנו לא משתנים" מציין המנכ"ל בגאווה. בשנים האחרונות הובע חשש על ידי אנליסטים כי החברה תצטרך לשנות את מדיניות המחירים שלה עקב התחרותיות הגוברת בשוק. שוויד חושף את תמחורי המוצרים היציבים של החברה: "המחירים נותרו זהים: 70 דולר לאבטחת עסק קטן, 300 דולר לאבטחת רשת בעסק קטן, בין 1,500 ל-3,500 דולר לאבטחת חברות גדולות עם אתר ראשי ועד 500 מחשבים, באמצעות מוצרי הצ'ק פוינט אקספרס, ובין 15,000 ל-20,000 דולר לעסק עם 3 עד 4 אתרים, חברות גדולות עם מחזורי מכירות משמעותיים (100 מ' ש' ומעלה, ח.ש)".
ברמת גן ובסניף הישראלי בכלל מועסקים כ-550 עובדים של החברה, מדובר בכ-39% מסך העובדים של החברה בעולם. שוויד מציין כי בגרסאות ה-NGX תנתן תמיכה רחבה יותר בשירותי מולטיקסט (שידורי אינטרנט) שצוברים יותר ויותר תאוצה. "חברות דורשות יכולות לשידורים רחבים יותר ללקוחות ולאתרים שלהן ברחבי העולם".
הכנסותיה של צ'ק פוינט הסתכמו בכ-515 מיליון דולר ב-2004, והרווח הנקי עמד על 248.39 מיליון דולר - שיעור רווח נדיר גם בתעשיית התוכנה, שבו מתגאה החברה. צ'ק פוינט מתגאה גם בחסכנות הקפדנית שלה שמותירה אותה בשולי רווח גולמיים של 94.58% (!) ב-2004.
אך לא אחת עלו טרוניות מצד האנליסטים שהיו רוצים לראות יותר רכישות או לפחות חלוקת דיבידנדים יותר גדולה, לנוכח קופת המזומנים העצומה של החברה (כ-954 מיליון דולר בסוף 2004 וכ-1.136 מיליארד דולר בסוף 2003).
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
