שוויד: אנו שולטים ב-88% בתוכנות אבטחה לרשתות בעולם
חברת צ'ק פוינט חשפה היום (ב') במשרדיה ברמת גן את דור המוצרים החדש שלה בשם NGX. "מדובר בשדרוג לכ-14 גרסאות בו זמנית" מצהיר שוויד במצב רוח מרומם. חברת אבטחת הרשתות באינטרנט זה כבר מזמן "לא רק" פיירוולים, אלא סדרה ארוכה של אבטחות אפליקציה מתוחכמות שחושבות בעצמן, מנתחות אירועים ואמורות לסייע למאבטחי הרשתות לפעול ביעילות ולתת תוצאות מהירות יותר למתקפות ברשת.
"היום מותקף מחשב ביתי ביותר מ-60 אלף התקפות זדוניות ביום" חושף מנכ"ל צ'ק פוינט, "יותר מפי שלוש מבאוקטובר 2004". לחברה יש נתח שוק (חומרה+תוכנה) של כ-36% משוק אבטחת הרשתות בעולם והיא מתחרה בסיסקו, ג'וניפר (שרכשה את היריבה מלאת היצרים - נטסקרין), נורטל ועוד. "בשוק התוכנה לבדה אנחנו מחזיקים בכ-88% מהשוק העולמי" מסר שוויד.
מנכ"ל צ'ק פוינט העריך כי החברה תגיע עד סוף הרבעון ל-400 אלף התקנות באתרים שונים ברחבי העולם, "כמעט בכל מדינה בעולם מותקנים המוצרים שלנו", הוא מציין. הפלטפורמה החדשה של צ'ק פוינט תציע ניהול אחוד של מוצרי האבטחה של החברה. מוצרי ה-NGX, הם הגרסא המאז'ורית הבאה של החברה והם מכילים עשרות עדכונים חדשים עם אופציות ויכולות חדשניות, מסביר שוויד.
כיום ניצב מנהל אבטחת המידע מול מיליוני התקפות ברשתות המחשבים שלו מידי יום. כתוצאה מכך נוצרים קבצי תיעוד (לוגים) אדירים בהיקפים של מאות מגה בייטים שדורשים ניתוח. צ'ק פוינט משחררת מוצרים שידעו לאסוף את הנתונים, לנתח אותם ולהבין ממספר אירועים בו זמניים שנראים תקינים - כיצד נוצר אירוע אבטחה.
לדוגמא: חדירת תולעת לחברה שמתחילה לשדר חתיכות מידע משרת מסוים. שידור חתיכות המידע בתדירות מסוימת, ומיקום הקוד הזדוני במקום אחר, עשויים "להעלם" מתחת לפני המכ"מים של מוצרי האבטחה, אך בצ'ק פוינט מצהירים כי המוצרים שלהם יוכלו לפרש ולבודד את האירוע.
החברה משחררת גם עדכון לכלי לצוות התמיכה הכללי (הלפ-דסק) של החברה. מדובר באפליקציה וובית שמאפשרת לחשוף מה מדיניות האבטחה לתהליכים ואפליקציות מסוימות בחברה, ללא יכולת להתערב. זאת בכדי שעובד שמתקשר לאותו איש תמיכה, יידע מדוע הוא לא יכול להפעיל את תוכנית ה-ICQ מהמחשב האירגוני שלו בין השעה 15:00 ל-16:00, נניח. כך, הוא לא יצטרך להטריד את מנהל האבטחה של הארגון שמנסה למנוע פלישות זדוניות משרתים בקטמנדו באותה העת.
"מחירי המוצרים שלנו לא משתנים" מציין המנכ"ל בגאווה. בשנים האחרונות הובע חשש על ידי אנליסטים כי החברה תצטרך לשנות את מדיניות המחירים שלה עקב התחרותיות הגוברת בשוק. שוויד חושף את תמחורי המוצרים היציבים של החברה: "המחירים נותרו זהים: 70 דולר לאבטחת עסק קטן, 300 דולר לאבטחת רשת בעסק קטן, בין 1,500 ל-3,500 דולר לאבטחת חברות גדולות עם אתר ראשי ועד 500 מחשבים, באמצעות מוצרי הצ'ק פוינט אקספרס, ובין 15,000 ל-20,000 דולר לעסק עם 3 עד 4 אתרים, חברות גדולות עם מחזורי מכירות משמעותיים (100 מ' ש' ומעלה, ח.ש)".
ברמת גן ובסניף הישראלי בכלל מועסקים כ-550 עובדים של החברה, מדובר בכ-39% מסך העובדים של החברה בעולם. שוויד מציין כי בגרסאות ה-NGX תנתן תמיכה רחבה יותר בשירותי מולטיקסט (שידורי אינטרנט) שצוברים יותר ויותר תאוצה. "חברות דורשות יכולות לשידורים רחבים יותר ללקוחות ולאתרים שלהן ברחבי העולם".
הכנסותיה של צ'ק פוינט הסתכמו בכ-515 מיליון דולר ב-2004, והרווח הנקי עמד על 248.39 מיליון דולר - שיעור רווח נדיר גם בתעשיית התוכנה, שבו מתגאה החברה. צ'ק פוינט מתגאה גם בחסכנות הקפדנית שלה שמותירה אותה בשולי רווח גולמיים של 94.58% (!) ב-2004.
אך לא אחת עלו טרוניות מצד האנליסטים שהיו רוצים לראות יותר רכישות או לפחות חלוקת דיבידנדים יותר גדולה, לנוכח קופת המזומנים העצומה של החברה (כ-954 מיליון דולר בסוף 2004 וכ-1.136 מיליארד דולר בסוף 2003).
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
