סיכוי טוב להתחזקות המטבע האמריקאי מול הקנדי

פעם נוספת שהדולר האמריקאי מקבל הזדמנות לשנות כיוון. אלא שהפעם, בניגוד לפעמים אחרות, הבסיס מוצק יותר ומגובה במומנטום חזק
אייל גורביץ |

החיפוש אחר צמד המטבעות המובהק ביותר הוביל לדינמיקה המתקיימת בין הדולר האמריקאי לדולר הקנדי. במשך תקופת זמן לא קצרה נשחק המטבע האמריקאי כאשר גם הפוגות זמניות לא הצליחו להבשיל לכלל היפוך מגמה. במהלך השנים האחרונות, היו פה ושם עצירות, אם כי המטבע האמריקאי כשל פעם אחר פעם בניסיונותיו להפוך כיוון. כעת, הוא ניצב בפני הזדמנות נוספת ודומה שהפעם התמונה תהיה שונה.

לפני שלוש שנים בערך, לקראת סוף ינואר 2001, נסחר הדולר האמריקאי תמורת 1.6190 דולר קנדי. מאז החלה התדרדרות עקבית שהפכה למגמה ראשית. לפני חודשים מספר נקבע שפל ברמה של 1.1710 דולר קנדי. אלא שמנקודה זו כדאי לשים לב לדינמיקה המתפתחת.

היפוך מגמה

1. התנאי להיפוך מגמת ירידה גורס שחייבות להתקיים שתי נקודות שפל עולות במרחק זמן של מספר חודשים האחת מרעותה. מבט על גרף העמודות השבועי מלמד שלאחר נקודת השפל הראשונה שנקבעה ברמת 1.1710 דולר קנדי, החל הדולר האמריקאי להתחזק. הוא הגיע לשיא של 1.2580 אך נחלש שוב. הבלימה האחרונה נרשמה ברמת 1.1970 דולר קנדי. רמה הגבוהה יותר מקודמתה. המסר הוא שהקונים מוכנים לשלם עבור הדולר האמריקאי מחירים הולכים ועולים ומבנה מחירים זה מציב את הבסיס לשינוי מגמה.

2. עד כמה חזק המטבע האמריקאי? כדי לענות לשאלה זו יש להביט על מדדי העוצמה שמטרתם למדוד את כוחה של המגמה. המדד הנבחר הוא מדד החפיפה סטייה, macd. אפשר לראות על הגרף כיצד לאורך כל הדרך, החל מרמת 1.1710, מצוי מדד החפיפה סטייה במגמת עלייה ברורה. למרות נסיגתו של הדולר נותר מדד זה בכיוון מעלה, תהליך המעיד על עוצמה ועל סבירות ולפיה צפוי המטבע האמריקאי להמשיך ולהתחזק מול הדולר הקנדי.

3. אם נעיף מבט נוסף על הגרף השבועי נוכל לראות את סדרת הנרות שהתפתחה החל מרמת השפל האחרונה שנקבעה ב-1.1970 .אפשר לראות שסדרת נרות זו מתאפיינת בנרות ארוכים המעידים שהשוק בחר כיוון. והכיוון אמור להיות כלפי מעלה.

בטווח הקצר

הטווח הקצר חובק את פרק הזמן של השבועיים הקרובים. וכאן קיים סיכוי גבוה יותר להתחזקותו של הדולר האמריקאי מהסיבות הבאות:

1. יש לשים לב כיצד ביום ו' האחרון נשברה כלפי מעלה רמת ההתנגדות ששכנה ברמת 1.2580. למרות שהפריצה מינורית ועדיין אינה מבוססת דיה, הרי שהמומנטום המתקיים בגרף השבועי מחזק אותה ומעלה את הסבירות להמשך התחזקותו של הדולר האמריקאי.

2. יש לשים לב לגל העליות שהחל ברמת 1.1970 דולר קנדי. גל עליות זה מקיים את מלוא הדרישות הטכניות למגמת עלייה.

3. עוד אפשר לראות את מדדי המומנטום (rsi, macd) בגרף היומי. מדדים אלו מצויים ברמות גבוהות ומעלים את הסבירות ולפיה יוותר כיוונו של הדולר האמריקאי כלפי מעלה.

מסקנות

פעם נוספת שהדולר האמריקאי מקבל הזדמנות לשנות כיוון. אלא שהפעם, בניגוד לפעמים אחרות, הבסיס מוצק יותר ומגובה במומנטום חזק. הנחת העבודה גורסת שהרמה שנקבעה ביום ו' האחרון אינה בבחינת הפסגה האחרונה. סביר להניח שגם אם יתפתח תיקון טכני בסדר גודל כזה או אחר, נראה את המטבע האמריקאי רושם, בשבועות הקרובים, רמות מחירים גבוהות יותר מול עמיתו הקנדי.

* הערת אזהרה: המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה

** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.