סיכוי טוב להתחזקות המטבע האמריקאי מול הקנדי
החיפוש אחר צמד המטבעות המובהק ביותר הוביל לדינמיקה המתקיימת בין הדולר האמריקאי לדולר הקנדי. במשך תקופת זמן לא קצרה נשחק המטבע האמריקאי כאשר גם הפוגות זמניות לא הצליחו להבשיל לכלל היפוך מגמה. במהלך השנים האחרונות, היו פה ושם עצירות, אם כי המטבע האמריקאי כשל פעם אחר פעם בניסיונותיו להפוך כיוון. כעת, הוא ניצב בפני הזדמנות נוספת ודומה שהפעם התמונה תהיה שונה.
לפני שלוש שנים בערך, לקראת סוף ינואר 2001, נסחר הדולר האמריקאי תמורת 1.6190 דולר קנדי. מאז החלה התדרדרות עקבית שהפכה למגמה ראשית. לפני חודשים מספר נקבע שפל ברמה של 1.1710 דולר קנדי. אלא שמנקודה זו כדאי לשים לב לדינמיקה המתפתחת.
היפוך מגמה
1. התנאי להיפוך מגמת ירידה גורס שחייבות להתקיים שתי נקודות שפל עולות במרחק זמן של מספר חודשים האחת מרעותה. מבט על גרף העמודות השבועי מלמד שלאחר נקודת השפל הראשונה שנקבעה ברמת 1.1710 דולר קנדי, החל הדולר האמריקאי להתחזק. הוא הגיע לשיא של 1.2580 אך נחלש שוב. הבלימה האחרונה נרשמה ברמת 1.1970 דולר קנדי. רמה הגבוהה יותר מקודמתה. המסר הוא שהקונים מוכנים לשלם עבור הדולר האמריקאי מחירים הולכים ועולים ומבנה מחירים זה מציב את הבסיס לשינוי מגמה.
2. עד כמה חזק המטבע האמריקאי? כדי לענות לשאלה זו יש להביט על מדדי העוצמה שמטרתם למדוד את כוחה של המגמה. המדד הנבחר הוא מדד החפיפה סטייה, macd. אפשר לראות על הגרף כיצד לאורך כל הדרך, החל מרמת 1.1710, מצוי מדד החפיפה סטייה במגמת עלייה ברורה. למרות נסיגתו של הדולר נותר מדד זה בכיוון מעלה, תהליך המעיד על עוצמה ועל סבירות ולפיה צפוי המטבע האמריקאי להמשיך ולהתחזק מול הדולר הקנדי.
3. אם נעיף מבט נוסף על הגרף השבועי נוכל לראות את סדרת הנרות שהתפתחה החל מרמת השפל האחרונה שנקבעה ב-1.1970 .אפשר לראות שסדרת נרות זו מתאפיינת בנרות ארוכים המעידים שהשוק בחר כיוון. והכיוון אמור להיות כלפי מעלה.
בטווח הקצר
הטווח הקצר חובק את פרק הזמן של השבועיים הקרובים. וכאן קיים סיכוי גבוה יותר להתחזקותו של הדולר האמריקאי מהסיבות הבאות:
1. יש לשים לב כיצד ביום ו' האחרון נשברה כלפי מעלה רמת ההתנגדות ששכנה ברמת 1.2580. למרות שהפריצה מינורית ועדיין אינה מבוססת דיה, הרי שהמומנטום המתקיים בגרף השבועי מחזק אותה ומעלה את הסבירות להמשך התחזקותו של הדולר האמריקאי.
2. יש לשים לב לגל העליות שהחל ברמת 1.1970 דולר קנדי. גל עליות זה מקיים את מלוא הדרישות הטכניות למגמת עלייה.
3. עוד אפשר לראות את מדדי המומנטום (rsi, macd) בגרף היומי. מדדים אלו מצויים ברמות גבוהות ומעלים את הסבירות ולפיה יוותר כיוונו של הדולר האמריקאי כלפי מעלה.
מסקנות
פעם נוספת שהדולר האמריקאי מקבל הזדמנות לשנות כיוון. אלא שהפעם, בניגוד לפעמים אחרות, הבסיס מוצק יותר ומגובה במומנטום חזק. הנחת העבודה גורסת שהרמה שנקבעה ביום ו' האחרון אינה בבחינת הפסגה האחרונה. סביר להניח שגם אם יתפתח תיקון טכני בסדר גודל כזה או אחר, נראה את המטבע האמריקאי רושם, בשבועות הקרובים, רמות מחירים גבוהות יותר מול עמיתו הקנדי.
* הערת אזהרה: המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
