סיכוי טוב להתחזקות המטבע האמריקאי מול הקנדי
החיפוש אחר צמד המטבעות המובהק ביותר הוביל לדינמיקה המתקיימת בין הדולר האמריקאי לדולר הקנדי. במשך תקופת זמן לא קצרה נשחק המטבע האמריקאי כאשר גם הפוגות זמניות לא הצליחו להבשיל לכלל היפוך מגמה. במהלך השנים האחרונות, היו פה ושם עצירות, אם כי המטבע האמריקאי כשל פעם אחר פעם בניסיונותיו להפוך כיוון. כעת, הוא ניצב בפני הזדמנות נוספת ודומה שהפעם התמונה תהיה שונה.
לפני שלוש שנים בערך, לקראת סוף ינואר 2001, נסחר הדולר האמריקאי תמורת 1.6190 דולר קנדי. מאז החלה התדרדרות עקבית שהפכה למגמה ראשית. לפני חודשים מספר נקבע שפל ברמה של 1.1710 דולר קנדי. אלא שמנקודה זו כדאי לשים לב לדינמיקה המתפתחת.
היפוך מגמה
1. התנאי להיפוך מגמת ירידה גורס שחייבות להתקיים שתי נקודות שפל עולות במרחק זמן של מספר חודשים האחת מרעותה. מבט על גרף העמודות השבועי מלמד שלאחר נקודת השפל הראשונה שנקבעה ברמת 1.1710 דולר קנדי, החל הדולר האמריקאי להתחזק. הוא הגיע לשיא של 1.2580 אך נחלש שוב. הבלימה האחרונה נרשמה ברמת 1.1970 דולר קנדי. רמה הגבוהה יותר מקודמתה. המסר הוא שהקונים מוכנים לשלם עבור הדולר האמריקאי מחירים הולכים ועולים ומבנה מחירים זה מציב את הבסיס לשינוי מגמה.
2. עד כמה חזק המטבע האמריקאי? כדי לענות לשאלה זו יש להביט על מדדי העוצמה שמטרתם למדוד את כוחה של המגמה. המדד הנבחר הוא מדד החפיפה סטייה, macd. אפשר לראות על הגרף כיצד לאורך כל הדרך, החל מרמת 1.1710, מצוי מדד החפיפה סטייה במגמת עלייה ברורה. למרות נסיגתו של הדולר נותר מדד זה בכיוון מעלה, תהליך המעיד על עוצמה ועל סבירות ולפיה צפוי המטבע האמריקאי להמשיך ולהתחזק מול הדולר הקנדי.
3. אם נעיף מבט נוסף על הגרף השבועי נוכל לראות את סדרת הנרות שהתפתחה החל מרמת השפל האחרונה שנקבעה ב-1.1970 .אפשר לראות שסדרת נרות זו מתאפיינת בנרות ארוכים המעידים שהשוק בחר כיוון. והכיוון אמור להיות כלפי מעלה.
בטווח הקצר
הטווח הקצר חובק את פרק הזמן של השבועיים הקרובים. וכאן קיים סיכוי גבוה יותר להתחזקותו של הדולר האמריקאי מהסיבות הבאות:
1. יש לשים לב כיצד ביום ו' האחרון נשברה כלפי מעלה רמת ההתנגדות ששכנה ברמת 1.2580. למרות שהפריצה מינורית ועדיין אינה מבוססת דיה, הרי שהמומנטום המתקיים בגרף השבועי מחזק אותה ומעלה את הסבירות להמשך התחזקותו של הדולר האמריקאי.
2. יש לשים לב לגל העליות שהחל ברמת 1.1970 דולר קנדי. גל עליות זה מקיים את מלוא הדרישות הטכניות למגמת עלייה.
3. עוד אפשר לראות את מדדי המומנטום (rsi, macd) בגרף היומי. מדדים אלו מצויים ברמות גבוהות ומעלים את הסבירות ולפיה יוותר כיוונו של הדולר האמריקאי כלפי מעלה.
מסקנות
פעם נוספת שהדולר האמריקאי מקבל הזדמנות לשנות כיוון. אלא שהפעם, בניגוד לפעמים אחרות, הבסיס מוצק יותר ומגובה במומנטום חזק. הנחת העבודה גורסת שהרמה שנקבעה ביום ו' האחרון אינה בבחינת הפסגה האחרונה. סביר להניח שגם אם יתפתח תיקון טכני בסדר גודל כזה או אחר, נראה את המטבע האמריקאי רושם, בשבועות הקרובים, רמות מחירים גבוהות יותר מול עמיתו הקנדי.
* הערת אזהרה: המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
