סיכוי טוב להתחזקות המטבע האמריקאי מול הקנדי

פעם נוספת שהדולר האמריקאי מקבל הזדמנות לשנות כיוון. אלא שהפעם, בניגוד לפעמים אחרות, הבסיס מוצק יותר ומגובה במומנטום חזק
אייל גורביץ |

החיפוש אחר צמד המטבעות המובהק ביותר הוביל לדינמיקה המתקיימת בין הדולר האמריקאי לדולר הקנדי. במשך תקופת זמן לא קצרה נשחק המטבע האמריקאי כאשר גם הפוגות זמניות לא הצליחו להבשיל לכלל היפוך מגמה. במהלך השנים האחרונות, היו פה ושם עצירות, אם כי המטבע האמריקאי כשל פעם אחר פעם בניסיונותיו להפוך כיוון. כעת, הוא ניצב בפני הזדמנות נוספת ודומה שהפעם התמונה תהיה שונה.

לפני שלוש שנים בערך, לקראת סוף ינואר 2001, נסחר הדולר האמריקאי תמורת 1.6190 דולר קנדי. מאז החלה התדרדרות עקבית שהפכה למגמה ראשית. לפני חודשים מספר נקבע שפל ברמה של 1.1710 דולר קנדי. אלא שמנקודה זו כדאי לשים לב לדינמיקה המתפתחת.

היפוך מגמה

1. התנאי להיפוך מגמת ירידה גורס שחייבות להתקיים שתי נקודות שפל עולות במרחק זמן של מספר חודשים האחת מרעותה. מבט על גרף העמודות השבועי מלמד שלאחר נקודת השפל הראשונה שנקבעה ברמת 1.1710 דולר קנדי, החל הדולר האמריקאי להתחזק. הוא הגיע לשיא של 1.2580 אך נחלש שוב. הבלימה האחרונה נרשמה ברמת 1.1970 דולר קנדי. רמה הגבוהה יותר מקודמתה. המסר הוא שהקונים מוכנים לשלם עבור הדולר האמריקאי מחירים הולכים ועולים ומבנה מחירים זה מציב את הבסיס לשינוי מגמה.

2. עד כמה חזק המטבע האמריקאי? כדי לענות לשאלה זו יש להביט על מדדי העוצמה שמטרתם למדוד את כוחה של המגמה. המדד הנבחר הוא מדד החפיפה סטייה, macd. אפשר לראות על הגרף כיצד לאורך כל הדרך, החל מרמת 1.1710, מצוי מדד החפיפה סטייה במגמת עלייה ברורה. למרות נסיגתו של הדולר נותר מדד זה בכיוון מעלה, תהליך המעיד על עוצמה ועל סבירות ולפיה צפוי המטבע האמריקאי להמשיך ולהתחזק מול הדולר הקנדי.

3. אם נעיף מבט נוסף על הגרף השבועי נוכל לראות את סדרת הנרות שהתפתחה החל מרמת השפל האחרונה שנקבעה ב-1.1970 .אפשר לראות שסדרת נרות זו מתאפיינת בנרות ארוכים המעידים שהשוק בחר כיוון. והכיוון אמור להיות כלפי מעלה.

בטווח הקצר

הטווח הקצר חובק את פרק הזמן של השבועיים הקרובים. וכאן קיים סיכוי גבוה יותר להתחזקותו של הדולר האמריקאי מהסיבות הבאות:

1. יש לשים לב כיצד ביום ו' האחרון נשברה כלפי מעלה רמת ההתנגדות ששכנה ברמת 1.2580. למרות שהפריצה מינורית ועדיין אינה מבוססת דיה, הרי שהמומנטום המתקיים בגרף השבועי מחזק אותה ומעלה את הסבירות להמשך התחזקותו של הדולר האמריקאי.

2. יש לשים לב לגל העליות שהחל ברמת 1.1970 דולר קנדי. גל עליות זה מקיים את מלוא הדרישות הטכניות למגמת עלייה.

3. עוד אפשר לראות את מדדי המומנטום (rsi, macd) בגרף היומי. מדדים אלו מצויים ברמות גבוהות ומעלים את הסבירות ולפיה יוותר כיוונו של הדולר האמריקאי כלפי מעלה.

מסקנות

פעם נוספת שהדולר האמריקאי מקבל הזדמנות לשנות כיוון. אלא שהפעם, בניגוד לפעמים אחרות, הבסיס מוצק יותר ומגובה במומנטום חזק. הנחת העבודה גורסת שהרמה שנקבעה ביום ו' האחרון אינה בבחינת הפסגה האחרונה. סביר להניח שגם אם יתפתח תיקון טכני בסדר גודל כזה או אחר, נראה את המטבע האמריקאי רושם, בשבועות הקרובים, רמות מחירים גבוהות יותר מול עמיתו הקנדי.

* הערת אזהרה: המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה

** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*** הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.