מיטב: דיקלה מעו"ף כפליים - תשואה של 22.7% בדצמבר
במיטב מסכמים את חודש דצמבר. עובדי החברה מעריכים כי תעשיית קרנות הנאמנות הניבה למשקיעים תשואה חיובית בשיעור של 1.4%. מדובר בתשואה הגבוהה ביותר שרשמה התעשייה מאז חודש אוקטובר 2003. הקרנות המתמחות בהשקעה במניות, ובפרט אלה המשקיעות במניות ת"א 25 ובאופן אגרסיבי, בלטו לטובה על רקע התשואה המרשימה של אפיק זה.
למקום הראשון בדירוג הקרנות הטובות ביותר בחודש דצמבר, של מיטב, הגיעה קרן של חברת דיקלה הבינלאומי, המתמחה במניות ת"א 25 (אגרסיבית) בשם: קרן דיקלה מעו"ף כפליים. היא הניבה תשואה של 22.7%. אחריה הגיעה למקום השני, קרן של חברת גרין לייט, העוסקת במסחר באופציות, בשם: רעם 90, היא הניבה תשואה של 22.2%.
למקום השלישי הגיעה חברת אילנות דיסקונט, עם קרן המתמחה במניות ת"א 25 (אגרסיבית) בשם אילנות מעו"ף בריבוע. הקרן הניבה בחודש דצמבר תשואה של 20.3%, למקום הרביעי הגיעה חברת מגדל (מרכזית) עם קרן המתמחה במניות ת"א 25 (אגרסיבית) בשם מעו"ף כפליים, שהניבה תשואה של 19.5%.
במיטב מציינים כי גם הקרנות הגמישות, המרבות להשקיע בשוק המניות, בלטו לטובה בחודש דצמבר. מנגד, הקרנות המתמחות בהשקעה במניות חו"ל על בסיס גיאוגרפי וענפי, בלטו לרעה על רקע הירידות שנרשמו בבורסות אסיה והמזרח הרחוק. גם הקרנות המשקיעות במט"ח מקומי בלטו לרעה על רקע חולשתו הנמשכת של הדולר מול השקל, וקבוצה זו הייתה היחידה, מבין כל קבוצות ההתמחות, שרשמה בדצמבר ירידה, זה החודש השני ברציפות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
