סוכנות SP מזהירה: ההתאוששות הכלכלית של ישראל תידחה לשנת 2026
סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P פרסמה היום את הדו"ח החצי שנתי שלה, ובו תחזית קודרת לכלכלה הישראלית. לפי הערכות הסוכנות, המשק הישראלי צפוי להיכנס לתקופת סטגנציה ב-2024, כאשר ההתאוששות הכלכלית תידחה עד לשנת 2026. "אנו מצפים שהמלחמה עם חמאס וחיזבאללה תימשך אל תוך 2025", קובעים כלכלני הסוכנות, המוסיפים כי קיים "סיכוי גבוה יותר לתקיפות טילים נוספות בין ישראל לאיראן". התרחיש כולל אפשרות לפעולות קרקעיות בלבנון נגד חיזבאללה, מה שמגביר את הסיכון הביטחוני באזור.
התחזיות הכלכליות של S&P הן מהפסימיות ביותר בשוק: צמיחה אפסית ב-2024 ו-2.2% בלבד ב-2025. הסוכנות מתריעה כי הסכסוך המתמשך עלול להכביד על הצמיחה הכלכלית של ישראל גם בטווח הארוך, וכי קיים תרחיש חמור יותר של הסלמה שתשפיע משמעותית על הביצועים הכלכליים והפיסקליים.
התמונה הפיסקלית שמציגה הסוכנות מדאיגה גם היא: גירעון ענק של 9% מהתמ"ג בשנה הנוכחית, שצפוי להישאר גבוה - בין 5% ל-6% מהתמ"ג - עד שנת 2027. נתונים אלה חורגים משמעותית מתקרת הגירעון שקבעה הממשלה בדיוני תקציב 2025, העומדת על 4.3%-4.8% מהתמ"ג.
החוב הממשלתי צפוי להגיע ל-70% מהתמ"ג עד 2027, אם כי הסוכנות מציינת לחיוב את העובדה שמדובר בחוב לטווח ארוך, המוחזק בעיקר בידי משקיעים מקומיים ונקוב בשקלים. עם זאת, העלייה בהוצאות הביטחון צפויה להימשך ולהכביד על התקציב.
- S&P משיקה מדד חדש שמשלב קריפטו ומניות
- וול-סטריט בדרך לשיא - למה כדאי לשים לב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוכנות מברכת על צעדי ההתייעלות
למרות הספקנות לגבי יכולת הממשלה לעמוד ביעדי הגירעון, S&P מברכת על צעדי ההתייעלות המתוכננים, הכוללים קיצוץ בהוצאות משרדי הממשלה, התאמות במיסוי והקפאת הצמדות. עם זאת, הסוכנות צופה כי המשא ומתן התקציבי יהיה מורכב בשל חילוקי דעות בקואליציה.
הסוכנות מביעה דאגה מיוחדת מהידרדרות אפשרית ביחסי ישראל עם בעלות בריתה. "המצב ההומניטרי החמור בעזה ובלבנון" והיעדר תוכנית מדינית לעזה שלאחר המלחמה עלולים לשחוק את התמיכה הבינלאומית בישראל, עם השלכות אפשריות על הסחר והסיוע הפיננסי והצבאי. המצב הפוליטי הפנימי בישראל מהווה גורם סיכון נוסף. למרות התאוששות מסוימת בתמיכה הציבורית בליכוד בהשוואה לשפל בסוף 2023, הסוכנות מעריכה כי התמיכה הנוכחית לא תספיק לקואליציה הקיימת להשיג רוב בכנסת.
בניגוד להתאוששות המהירה שנרשמה לאחר משבר הקורונה, הפעם צופה S&P התאוששות איטית והדרגתית של המשק הישראלי. יחד עם זאת, הסוכנות מציינת כי המעמד החזק של מאזן התשלומים והגמישות המוניטרית של בנק ישראל עשויים לסייע בבלימת הזעזועים וההשפעות השליליות של המלחמה.
- 1.משאש 13/11/2024 05:59הגב לתגובה זוכמעט בכלכלה הכל רע מאוד והבורסה מקדימה את כולם.זה אומר שוב כי הבורסה הישראלית והפעילות הכלכלית אינם זהים לחלוטין

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
