סוכנות SP מזהירה: ההתאוששות הכלכלית של ישראל תידחה לשנת 2026
סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P פרסמה היום את הדו"ח החצי שנתי שלה, ובו תחזית קודרת לכלכלה הישראלית. לפי הערכות הסוכנות, המשק הישראלי צפוי להיכנס לתקופת סטגנציה ב-2024, כאשר ההתאוששות הכלכלית תידחה עד לשנת 2026. "אנו מצפים שהמלחמה עם חמאס וחיזבאללה תימשך אל תוך 2025", קובעים כלכלני הסוכנות, המוסיפים כי קיים "סיכוי גבוה יותר לתקיפות טילים נוספות בין ישראל לאיראן". התרחיש כולל אפשרות לפעולות קרקעיות בלבנון נגד חיזבאללה, מה שמגביר את הסיכון הביטחוני באזור.
התחזיות הכלכליות של S&P הן מהפסימיות ביותר בשוק: צמיחה אפסית ב-2024 ו-2.2% בלבד ב-2025. הסוכנות מתריעה כי הסכסוך המתמשך עלול להכביד על הצמיחה הכלכלית של ישראל גם בטווח הארוך, וכי קיים תרחיש חמור יותר של הסלמה שתשפיע משמעותית על הביצועים הכלכליים והפיסקליים.
התמונה הפיסקלית שמציגה הסוכנות מדאיגה גם היא: גירעון ענק של 9% מהתמ"ג בשנה הנוכחית, שצפוי להישאר גבוה - בין 5% ל-6% מהתמ"ג - עד שנת 2027. נתונים אלה חורגים משמעותית מתקרת הגירעון שקבעה הממשלה בדיוני תקציב 2025, העומדת על 4.3%-4.8% מהתמ"ג.
החוב הממשלתי צפוי להגיע ל-70% מהתמ"ג עד 2027, אם כי הסוכנות מציינת לחיוב את העובדה שמדובר בחוב לטווח ארוך, המוחזק בעיקר בידי משקיעים מקומיים ונקוב בשקלים. עם זאת, העלייה בהוצאות הביטחון צפויה להימשך ולהכביד על התקציב.
- S&P משיקה מדד חדש שמשלב קריפטו ומניות
- וול-סטריט בדרך לשיא - למה כדאי לשים לב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוכנות מברכת על צעדי ההתייעלות
למרות הספקנות לגבי יכולת הממשלה לעמוד ביעדי הגירעון, S&P מברכת על צעדי ההתייעלות המתוכננים, הכוללים קיצוץ בהוצאות משרדי הממשלה, התאמות במיסוי והקפאת הצמדות. עם זאת, הסוכנות צופה כי המשא ומתן התקציבי יהיה מורכב בשל חילוקי דעות בקואליציה.
הסוכנות מביעה דאגה מיוחדת מהידרדרות אפשרית ביחסי ישראל עם בעלות בריתה. "המצב ההומניטרי החמור בעזה ובלבנון" והיעדר תוכנית מדינית לעזה שלאחר המלחמה עלולים לשחוק את התמיכה הבינלאומית בישראל, עם השלכות אפשריות על הסחר והסיוע הפיננסי והצבאי. המצב הפוליטי הפנימי בישראל מהווה גורם סיכון נוסף. למרות התאוששות מסוימת בתמיכה הציבורית בליכוד בהשוואה לשפל בסוף 2023, הסוכנות מעריכה כי התמיכה הנוכחית לא תספיק לקואליציה הקיימת להשיג רוב בכנסת.
בניגוד להתאוששות המהירה שנרשמה לאחר משבר הקורונה, הפעם צופה S&P התאוששות איטית והדרגתית של המשק הישראלי. יחד עם זאת, הסוכנות מציינת כי המעמד החזק של מאזן התשלומים והגמישות המוניטרית של בנק ישראל עשויים לסייע בבלימת הזעזועים וההשפעות השליליות של המלחמה.
- 1.משאש 13/11/2024 05:59הגב לתגובה זוכמעט בכלכלה הכל רע מאוד והבורסה מקדימה את כולם.זה אומר שוב כי הבורסה הישראלית והפעילות הכלכלית אינם זהים לחלוטין
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
