סוכנות SP מזהירה: ההתאוששות הכלכלית של ישראל תידחה לשנת 2026
סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P פרסמה היום את הדו"ח החצי שנתי שלה, ובו תחזית קודרת לכלכלה הישראלית. לפי הערכות הסוכנות, המשק הישראלי צפוי להיכנס לתקופת סטגנציה ב-2024, כאשר ההתאוששות הכלכלית תידחה עד לשנת 2026. "אנו מצפים שהמלחמה עם חמאס וחיזבאללה תימשך אל תוך 2025", קובעים כלכלני הסוכנות, המוסיפים כי קיים "סיכוי גבוה יותר לתקיפות טילים נוספות בין ישראל לאיראן". התרחיש כולל אפשרות לפעולות קרקעיות בלבנון נגד חיזבאללה, מה שמגביר את הסיכון הביטחוני באזור.
התחזיות הכלכליות של S&P הן מהפסימיות ביותר בשוק: צמיחה אפסית ב-2024 ו-2.2% בלבד ב-2025. הסוכנות מתריעה כי הסכסוך המתמשך עלול להכביד על הצמיחה הכלכלית של ישראל גם בטווח הארוך, וכי קיים תרחיש חמור יותר של הסלמה שתשפיע משמעותית על הביצועים הכלכליים והפיסקליים.
התמונה הפיסקלית שמציגה הסוכנות מדאיגה גם היא: גירעון ענק של 9% מהתמ"ג בשנה הנוכחית, שצפוי להישאר גבוה - בין 5% ל-6% מהתמ"ג - עד שנת 2027. נתונים אלה חורגים משמעותית מתקרת הגירעון שקבעה הממשלה בדיוני תקציב 2025, העומדת על 4.3%-4.8% מהתמ"ג.
החוב הממשלתי צפוי להגיע ל-70% מהתמ"ג עד 2027, אם כי הסוכנות מציינת לחיוב את העובדה שמדובר בחוב לטווח ארוך, המוחזק בעיקר בידי משקיעים מקומיים ונקוב בשקלים. עם זאת, העלייה בהוצאות הביטחון צפויה להימשך ולהכביד על התקציב.
- מהפכת ה-AI הפכה את מניות האחסון והזיכרון לכוכבות של 2025
- אחרי זינוק של 537% בשנה - סנדיסק תצטרף ל-S&P 500
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוכנות מברכת על צעדי ההתייעלות
למרות הספקנות לגבי יכולת הממשלה לעמוד ביעדי הגירעון, S&P מברכת על צעדי ההתייעלות המתוכננים, הכוללים קיצוץ בהוצאות משרדי הממשלה, התאמות במיסוי והקפאת הצמדות. עם זאת, הסוכנות צופה כי המשא ומתן התקציבי יהיה מורכב בשל חילוקי דעות בקואליציה.
הסוכנות מביעה דאגה מיוחדת מהידרדרות אפשרית ביחסי ישראל עם בעלות בריתה. "המצב ההומניטרי החמור בעזה ובלבנון" והיעדר תוכנית מדינית לעזה שלאחר המלחמה עלולים לשחוק את התמיכה הבינלאומית בישראל, עם השלכות אפשריות על הסחר והסיוע הפיננסי והצבאי. המצב הפוליטי הפנימי בישראל מהווה גורם סיכון נוסף. למרות התאוששות מסוימת בתמיכה הציבורית בליכוד בהשוואה לשפל בסוף 2023, הסוכנות מעריכה כי התמיכה הנוכחית לא תספיק לקואליציה הקיימת להשיג רוב בכנסת.
בניגוד להתאוששות המהירה שנרשמה לאחר משבר הקורונה, הפעם צופה S&P התאוששות איטית והדרגתית של המשק הישראלי. יחד עם זאת, הסוכנות מציינת כי המעמד החזק של מאזן התשלומים והגמישות המוניטרית של בנק ישראל עשויים לסייע בבלימת הזעזועים וההשפעות השליליות של המלחמה.
- 1.משאש 13/11/2024 05:59הגב לתגובה זוכמעט בכלכלה הכל רע מאוד והבורסה מקדימה את כולם.זה אומר שוב כי הבורסה הישראלית והפעילות הכלכלית אינם זהים לחלוטין
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
