סוכנות SP מזהירה: ההתאוששות הכלכלית של ישראל תידחה לשנת 2026
סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P פרסמה היום את הדו"ח החצי שנתי שלה, ובו תחזית קודרת לכלכלה הישראלית. לפי הערכות הסוכנות, המשק הישראלי צפוי להיכנס לתקופת סטגנציה ב-2024, כאשר ההתאוששות הכלכלית תידחה עד לשנת 2026. "אנו מצפים שהמלחמה עם חמאס וחיזבאללה תימשך אל תוך 2025", קובעים כלכלני הסוכנות, המוסיפים כי קיים "סיכוי גבוה יותר לתקיפות טילים נוספות בין ישראל לאיראן". התרחיש כולל אפשרות לפעולות קרקעיות בלבנון נגד חיזבאללה, מה שמגביר את הסיכון הביטחוני באזור.
התחזיות הכלכליות של S&P הן מהפסימיות ביותר בשוק: צמיחה אפסית ב-2024 ו-2.2% בלבד ב-2025. הסוכנות מתריעה כי הסכסוך המתמשך עלול להכביד על הצמיחה הכלכלית של ישראל גם בטווח הארוך, וכי קיים תרחיש חמור יותר של הסלמה שתשפיע משמעותית על הביצועים הכלכליים והפיסקליים.
התמונה הפיסקלית שמציגה הסוכנות מדאיגה גם היא: גירעון ענק של 9% מהתמ"ג בשנה הנוכחית, שצפוי להישאר גבוה - בין 5% ל-6% מהתמ"ג - עד שנת 2027. נתונים אלה חורגים משמעותית מתקרת הגירעון שקבעה הממשלה בדיוני תקציב 2025, העומדת על 4.3%-4.8% מהתמ"ג.
החוב הממשלתי צפוי להגיע ל-70% מהתמ"ג עד 2027, אם כי הסוכנות מציינת לחיוב את העובדה שמדובר בחוב לטווח ארוך, המוחזק בעיקר בידי משקיעים מקומיים ונקוב בשקלים. עם זאת, העלייה בהוצאות הביטחון צפויה להימשך ולהכביד על התקציב.
- S&P משיקה מדד חדש שמשלב קריפטו ומניות
- וול-סטריט בדרך לשיא - למה כדאי לשים לב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוכנות מברכת על צעדי ההתייעלות
למרות הספקנות לגבי יכולת הממשלה לעמוד ביעדי הגירעון, S&P מברכת על צעדי ההתייעלות המתוכננים, הכוללים קיצוץ בהוצאות משרדי הממשלה, התאמות במיסוי והקפאת הצמדות. עם זאת, הסוכנות צופה כי המשא ומתן התקציבי יהיה מורכב בשל חילוקי דעות בקואליציה.
הסוכנות מביעה דאגה מיוחדת מהידרדרות אפשרית ביחסי ישראל עם בעלות בריתה. "המצב ההומניטרי החמור בעזה ובלבנון" והיעדר תוכנית מדינית לעזה שלאחר המלחמה עלולים לשחוק את התמיכה הבינלאומית בישראל, עם השלכות אפשריות על הסחר והסיוע הפיננסי והצבאי. המצב הפוליטי הפנימי בישראל מהווה גורם סיכון נוסף. למרות התאוששות מסוימת בתמיכה הציבורית בליכוד בהשוואה לשפל בסוף 2023, הסוכנות מעריכה כי התמיכה הנוכחית לא תספיק לקואליציה הקיימת להשיג רוב בכנסת.
בניגוד להתאוששות המהירה שנרשמה לאחר משבר הקורונה, הפעם צופה S&P התאוששות איטית והדרגתית של המשק הישראלי. יחד עם זאת, הסוכנות מציינת כי המעמד החזק של מאזן התשלומים והגמישות המוניטרית של בנק ישראל עשויים לסייע בבלימת הזעזועים וההשפעות השליליות של המלחמה.
- 1.משאש 13/11/2024 05:59הגב לתגובה זוכמעט בכלכלה הכל רע מאוד והבורסה מקדימה את כולם.זה אומר שוב כי הבורסה הישראלית והפעילות הכלכלית אינם זהים לחלוטין
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
