סוכנות SP מזהירה: ההתאוששות הכלכלית של ישראל תידחה לשנת 2026
סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P פרסמה היום את הדו"ח החצי שנתי שלה, ובו תחזית קודרת לכלכלה הישראלית. לפי הערכות הסוכנות, המשק הישראלי צפוי להיכנס לתקופת סטגנציה ב-2024, כאשר ההתאוששות הכלכלית תידחה עד לשנת 2026. "אנו מצפים שהמלחמה עם חמאס וחיזבאללה תימשך אל תוך 2025", קובעים כלכלני הסוכנות, המוסיפים כי קיים "סיכוי גבוה יותר לתקיפות טילים נוספות בין ישראל לאיראן". התרחיש כולל אפשרות לפעולות קרקעיות בלבנון נגד חיזבאללה, מה שמגביר את הסיכון הביטחוני באזור.
התחזיות הכלכליות של S&P הן מהפסימיות ביותר בשוק: צמיחה אפסית ב-2024 ו-2.2% בלבד ב-2025. הסוכנות מתריעה כי הסכסוך המתמשך עלול להכביד על הצמיחה הכלכלית של ישראל גם בטווח הארוך, וכי קיים תרחיש חמור יותר של הסלמה שתשפיע משמעותית על הביצועים הכלכליים והפיסקליים.
התמונה הפיסקלית שמציגה הסוכנות מדאיגה גם היא: גירעון ענק של 9% מהתמ"ג בשנה הנוכחית, שצפוי להישאר גבוה - בין 5% ל-6% מהתמ"ג - עד שנת 2027. נתונים אלה חורגים משמעותית מתקרת הגירעון שקבעה הממשלה בדיוני תקציב 2025, העומדת על 4.3%-4.8% מהתמ"ג.
החוב הממשלתי צפוי להגיע ל-70% מהתמ"ג עד 2027, אם כי הסוכנות מציינת לחיוב את העובדה שמדובר בחוב לטווח ארוך, המוחזק בעיקר בידי משקיעים מקומיים ונקוב בשקלים. עם זאת, העלייה בהוצאות הביטחון צפויה להימשך ולהכביד על התקציב.
- אחרי זינוק של 537% בשנה - סנדיסק תצטרף ל-S&P 500
- S&P משיקה מדד חדש שמשלב קריפטו ומניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוכנות מברכת על צעדי ההתייעלות
למרות הספקנות לגבי יכולת הממשלה לעמוד ביעדי הגירעון, S&P מברכת על צעדי ההתייעלות המתוכננים, הכוללים קיצוץ בהוצאות משרדי הממשלה, התאמות במיסוי והקפאת הצמדות. עם זאת, הסוכנות צופה כי המשא ומתן התקציבי יהיה מורכב בשל חילוקי דעות בקואליציה.
הסוכנות מביעה דאגה מיוחדת מהידרדרות אפשרית ביחסי ישראל עם בעלות בריתה. "המצב ההומניטרי החמור בעזה ובלבנון" והיעדר תוכנית מדינית לעזה שלאחר המלחמה עלולים לשחוק את התמיכה הבינלאומית בישראל, עם השלכות אפשריות על הסחר והסיוע הפיננסי והצבאי. המצב הפוליטי הפנימי בישראל מהווה גורם סיכון נוסף. למרות התאוששות מסוימת בתמיכה הציבורית בליכוד בהשוואה לשפל בסוף 2023, הסוכנות מעריכה כי התמיכה הנוכחית לא תספיק לקואליציה הקיימת להשיג רוב בכנסת.
בניגוד להתאוששות המהירה שנרשמה לאחר משבר הקורונה, הפעם צופה S&P התאוששות איטית והדרגתית של המשק הישראלי. יחד עם זאת, הסוכנות מציינת כי המעמד החזק של מאזן התשלומים והגמישות המוניטרית של בנק ישראל עשויים לסייע בבלימת הזעזועים וההשפעות השליליות של המלחמה.
- 1.משאש 13/11/2024 05:59הגב לתגובה זוכמעט בכלכלה הכל רע מאוד והבורסה מקדימה את כולם.זה אומר שוב כי הבורסה הישראלית והפעילות הכלכלית אינם זהים לחלוטין
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
