מדד מחירים אינפלציה נדלן
צילום: Pixabay, ביזפורטל
ניתוח

לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן - צפו לעלייה באינפלציה, אבל ירידה משמעותית בהמשך

מה יעשה בנק ישראל והאם אנחנו לקראת העלאת ריבית נוספת?
דור עצמון | (14)

מחר בשעה 14:00 תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את נתוני מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) לחודש אוגוסט כאשר הצפי הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.4% בעוד שבאוגוסט אשתקד המדד ירד ב-0.3%. לכן צפוי זינוק באינפלציה השנתית מקצב של 3.3% ל-4%. מחירי הדלק שירדו ב-17.7% בשנה שעברה היו אלה שהביאו אז לירידה במדד. בניכוי סעיף האנרגיה המדד היה עולה אשתקד ב-0.2%.

בחודש שעבר, כמו בכל השנה האחרונה, הושפע המדד מהמשך עליית מחירי השכירויות - שיעורי הריבית הגבוהה מייקרים את המשכנתאות ומביאים כפועל יוצא את האזרח לחפש דירה להשכרה במקום לרכישה. כך קורה שישנו עודף ביקוש לדירות להשכרה אך ההיצע נשאר כפי שהוא ולא גדל בהתאם. משכך מתייקרים מחירי השכירות ומביאים לעלייה חדה במדד שכן הם מהווים כ-25% ממנו.

כזכור, בחודש יולי עלתה האינפלציה ב-0.3% והשלימה עלייה שנתית של 3.3% (ירידה מ-4.2% ביוני). הסיבה שאנו צפויים לראות עלייה באינפלציה היא מכיוון ש'יוצא' מדד נמוך של חודש אוגוסט בשנה שעברה (הייתה ירידה של 0.3% באותו חודש) וייכנס נתון חדש, כאשר הצפי הוא שהאינפלציה השנתית צפויה לעלות בחזרה לכיוון ה-4%. בחודש שאחריו עשוי לקרות ההיפך, אם כי מעט מוקדם לקבוע (הנה הסבר מפורט יותר על התופעה), ובכלל - הקצב של האינפלציה צפוי לרדת במהירות כשבעוד 6-8 חודשים הוא יהיה כ-2.5%.

 

האם הריבית תעלה? 

בנק ישראל החליט בשבוע שבעבר לא להעלות את הריבית ולהותיר אותה ברמה של 4.75%. במובן מסוים הנגיד פרופ' אמיר ירון עוקב אחרי הצעדים של הפד' האמריקאי ומושפע מאוד ממה שיקרה שם. מלבד לפרסום מדד המחירים מחר, בנק ישראל יקבל עד להחלטת הריבית הבאה שלו, ב-23 באוקטובר, גם את נתוני מדד ספטמבר שיפורסמו בחודש הבא. עם זאת צריך להגיד כי מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול בארה"ב העלה ככל הנראה את הסיכויים להעלאת ריבית מעבר לים ובהתאם עולה הסיכוי שזה יגיע גם אלינו.

אלא שמול עליית הריבית בטווח הקצר, צפויה ירידת ריבית בהמשך ולא כל כך רחוק. האינפלציה, על פי תחזיות הכלכלנים המקומיים וגם על פי מחירי אגרות החוב בשוק, תחזור לרדת עד לרמה של 2.5% באפריל-מאי 2024. זה שיפור משמעותי ואפילו בטווח האינפלציה של בנק ישראל - מדד שנתי של 1% עד 3%,  ועדיין לא ביעד השאפתני של ה-2% שהפד' האמריקאי ובנק ישראל הגדירו בשנה האחרונה. שני הנגידים הצהירו בבירור מספר רב של פעמים כי דבר לא יעמוד מולם על מנת להביא את האינפלציה חזרה לטווח היעד ובמקביל הם לא יורידו את גובה הריבית כל עוד הם לא משוכנעים שהצליחו לשלוט בה.

אז ייתכן מאוד שצפויה עוד העלאת ריבית אצלנו, אבל בהינתן שהמדד אכן יירד לקצב של 2.5%, הרי שהריבית בהתאמה עשויה לרדת לאזור ה-3.5%-4%. גם אם בטווח הקרוב הריבית תעלה ל-5%, באמצע השנה הבאה בהינתן תחזית האינפלציה היא כבר תהיה כמעט ב-1% פחות. וזה מה שחשוב לשווקים - העתיד.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שלי 13/10/2023 16:03
    הגב לתגובה זו
    לפני המחירים בשוורים. המדג משקף בחודש 8/24 לפחות 0.8. הכול ישראבלופ. 9/23 מדד אחוז
  • 9.
    האינפלציה והריבית ימשיכו להיות גבוהים לפחות שנה קדימה. (ל"ת)
    ישראל 14/09/2023 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לבדוק אם אין השפעה של הממלשלה על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.מדד המחירים לצרכן צריך להיות הרבה יותר גבוהה. (ל"ת)
    כלכלן 14/09/2023 12:55
    הגב לתגובה זו
  • ברור שיש הנגיד רוצה להמשיך .אז מתקן טכני (ל"ת)
    חזי 14/09/2023 20:21
    הגב לתגובה זו
  • מנחם 15/09/2023 12:30
    הנגיד לא משחק עם הנתונים, ולמעשה זה נכון לכל הנגידים שהיו כאן לפחות בעשורים האחרונים (על תקופות קודמות אינני יודע).
  • 7.
    משה 14/09/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
    לא מבין איך המדד בקושי זז הכל יתיקר תמרים 50% בשנה חלב בצים 25% לחמים דלק חשמל עופות רכבים ביטוחים לרכב ביקור אצל רופא ספרהכל עלה בעשרות אחוזים
  • 6.
    דירות"א 14/09/2023 12:21
    הגב לתגובה זו
    חישוב מדד חודש אוגוסט מתחיל במינוס 0.3% לא יעלה על הדעת שמחירי הירקות והפירות שעלו בנוסף לדלק וציוד משרדי יהיו שווים רק 0.2%
  • 5.
    גם אם האינפלציה תעלה 10% הריבית תשתנה בהתאם לרצונות הפד (ל"ת)
    פאוול 14/09/2023 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מיתון (ל"ת)
    ירון 14/09/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
  • רפי 14/09/2023 11:37
    הגב לתגובה זו
    הם מרוויחים יותר מדי כסף, אצלהם אין מיתון
  • 3.
    אזרח פשוט 14/09/2023 09:06
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שזה יקרה אבל התנהלות הממשלה או יתר נכון הכישלון שלה בכל תחום מקדמת אותנו במהירות למשבר פיננסי וסירוק. ואין אף מבוגר אחראי רק חבורת קיצוניים משיחיים שהם מיעוט… שמושכים בכל הכח לתהום
  • 2.
    רועי 14/09/2023 08:48
    הגב לתגובה זו
    בסיום העליות צפוי להיות מיתון, כמו ברוב הפעמים במהלך ההיסטוריה. זה לא המלצה לשום דבר, איני יודע מה יהיה ובכלל אני לא מבין על מה אני מדבר.
  • המיתון כבר כאן (ל"ת)
    מוטי 14/09/2023 10:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלון 14/09/2023 07:57
    הגב לתגובה זו
    שקל חלש לאורך זמן יוביל לאינפלציה גבוהה יותר, אין שום סיבה הגיונית לקבוע שעד מאי האינפלציה תהיה 2.5%. באותה מידה אני יכול להגיד שיהיה 7%. ההתנהלות הכלכלית של הממשלה והתגובה של חלק משמעותי בעם להתנהלות שלה מייצר שקל חלש אז התחזית שלך חסר כל בסיס.
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: