ועדת הכלכלה אישרה: החזר כספי לזוגות שאירועם בוטל בתקופת הקורונה
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק שתחזיר את המקדמה לזוגות שאירועם בוטל בתקופת הקורונה. בהצעתו של חברת הכנסת הילה שי וזאן, היו"ר מרגי וח"כ משה גפני ישיב האולם לזוגות ששילמו עבור אירוע שנקבע לפני שהחלו הגבלות הקורונה ובוטל בשל כך תוך 3 חודשים מכניסת החוק לתוקף. מפעילי האולמות יוכלו להפחית סכום מסוים עבור החזר הוצאות. בתום הדיון הודיע היו"ר מרגי, כי הפרטים הסופיים של הצעת החוק יקבעו בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
הדיון בוועדה היה סוער כאשר חלק מיושבי הוועדה הגנו על בעלי האולמות, לעומת חברי ועדה אחרים שדרשו את הפיצוי. את הדיון פתח היו"ר מרגי כשאמר כי הזוגות הצעירים הם לא חברת האשראי, לא של המדינה ולא של בעלי האולמות. הוא הוסיף כי הצעת החוק היא לא נגד בעלי האולמות, ומבקשת לסייע לזוגות ששילמו מקדמות על אירועים שבוטלו. שי וזאן, הוסיפה כי ההצעה נועדה לסייע לזוגות הצעירים, שהם החוליה החלשה ביותר בשרשרת ולהם אין לוביסטים ויח"צנים. עם זאת היא הוסיפה: "האינטרס שלנו הוא גם לסייע לעסקים להישאר על כנם, אבל לא יכול להיות שהצרכן ישלם עבור משהו שלא קיבל. לא נאפשר שהמאבק של בעלי האולמות מול האוצר ייעשה על גב הזוגות הצעירים".
ח"כ יצחק פינדרוס אמר: "צריך להגיד את האמת, מאבק בעלי האולמות הגיע לאמוציות בין שר האוצר ליו"ר הקואליציה, אבל האזרח הוא לא הכיס העמוק של המדינה. זה צריך להיות מובן מאליו שצריך להחזיר כסף למי שלא קיבל שירות. ח"כ אימאן חטיב יאסין הוסיפה כי צריך למצוא איזון בין הצדדים. ח"כ עידן רול ציין כי הקורונה מביאה את חברי הכנסת לחוקק חוקים שבימים כתיקונם לא הייתה מחוקקת. ח"כ ינון אזולאי טען כי בעלי האולמות "נזרקו לכלבים" כלשונו, אך אמר כי אסור שמאבקם יהיה על גב הזוגות הצעירים.
סגן יו"ר התאחדות בעלי האולמות, ניר שפר, אמר כי הענף נמצא בקריסה וכי 96% מהזוגות הצליחו בכל זאת להגיע לפתרון. ח"כ וזאן אמרה בתגובה כי המצב הוא הפוך. היו"ר מרגי אמר כי אם המדינה לא בסדר את מה רוצים בעלי האולמות מהזוגות הצעירים. שפר השיב כי בעל האולם לא ביטל את האירוע ולכן לא הוא צריך לספוג את כל הנזק. "לעשות אירוע זה לא לפתוח שקית במבה. יש הוצאות מאוד גבוהות גם לפני כן", אמר. היו"ר מרגי הגיב כי על ההוצאות הקבועות ניתן פיצוי מהמדינה, וח"כ פינדרוס אמר כי אם 95% מהזוגות הגיעו לסיכום אז לא ברור למה בעלי האולמות נלחמים על 5%.
ראש מטה מאבק חתונות הקורונה, נגה רץ, סיפרה כי בפועל אולי רק 5% מהזוגות הצליחו להגיע להסכם עם בעל האולם. "אנחנו רוצים להתחיל את החיים בלי מינוס, יש כאלה שכבר לא יכולים לדחות את החתונה", סיפרה רץ בהתרגשות. "אנחנו מבינים שבעלי האולמות במצוקה, גם אני מפיקת אירועים שלא עובדת ממרץ וכבר אין לי מאיפה להביא יותר כסף. הזוגות נתקלים בחוסר תום לב כל בוקר, מאיימים עליהם, פורעים להם צ'קים מכפילים את מחיר המנה למי שעושה חתונה בהתאם למגבלות. אני כבר נושקת לגיל 40, למתי אדחה את האירוע שלי?".
סגנית יועמ"ש המועצה לצרכנות, עו"ד יעל כהן שוואט, אמרה כי בשום מדינה לא חייבו את הצרכנים לשלם לבעלי האולמות.
נגה רץ
היו"ר מרגי סיכם ואמר כי כעת ההסדר המוצע הוא בקווים כלליים, וכי הצעת החוק תידון במלואה בוועדה בעת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית ואז גם יקבע ההסדר הסופי. בתגובה לכך אמר שפר כי הצעת החוק תביא אולמות רבים לחדלות פירעון, והאשים בכך את חברי הכנסת. למרות זאת חברי הכנסת אישור פה אחד את ההצעה, והדיון בה ימשך בעת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
- 2.גבי 13/12/2020 22:38הגב לתגובה זושוקי וייס הנוכל מסרב להחזיר כסף על מופעים שבוטלו. הכסף של הלקוחות אצלו כבר שנה - ומסרב להחזיר.
- 1.לא יהיה חוק.סתם מוצאים קיטור (ל"ת)אנונימי 13/12/2020 19:36הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
רובוט לוחם (גרוק)עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים
הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.
זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.
חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.
ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה
- מהפכה סינית: רובוט הומנואידי בפחות מ־6,000 דולר
- מי מרוויח מה-AI? רמז: אלו הם לא העובדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.
