ועדת הכלכלה אישרה: החזר כספי לזוגות שאירועם בוטל בתקופת הקורונה
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק שתחזיר את המקדמה לזוגות שאירועם בוטל בתקופת הקורונה. בהצעתו של חברת הכנסת הילה שי וזאן, היו"ר מרגי וח"כ משה גפני ישיב האולם לזוגות ששילמו עבור אירוע שנקבע לפני שהחלו הגבלות הקורונה ובוטל בשל כך תוך 3 חודשים מכניסת החוק לתוקף. מפעילי האולמות יוכלו להפחית סכום מסוים עבור החזר הוצאות. בתום הדיון הודיע היו"ר מרגי, כי הפרטים הסופיים של הצעת החוק יקבעו בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
הדיון בוועדה היה סוער כאשר חלק מיושבי הוועדה הגנו על בעלי האולמות, לעומת חברי ועדה אחרים שדרשו את הפיצוי. את הדיון פתח היו"ר מרגי כשאמר כי הזוגות הצעירים הם לא חברת האשראי, לא של המדינה ולא של בעלי האולמות. הוא הוסיף כי הצעת החוק היא לא נגד בעלי האולמות, ומבקשת לסייע לזוגות ששילמו מקדמות על אירועים שבוטלו. שי וזאן, הוסיפה כי ההצעה נועדה לסייע לזוגות הצעירים, שהם החוליה החלשה ביותר בשרשרת ולהם אין לוביסטים ויח"צנים. עם זאת היא הוסיפה: "האינטרס שלנו הוא גם לסייע לעסקים להישאר על כנם, אבל לא יכול להיות שהצרכן ישלם עבור משהו שלא קיבל. לא נאפשר שהמאבק של בעלי האולמות מול האוצר ייעשה על גב הזוגות הצעירים".
ח"כ יצחק פינדרוס אמר: "צריך להגיד את האמת, מאבק בעלי האולמות הגיע לאמוציות בין שר האוצר ליו"ר הקואליציה, אבל האזרח הוא לא הכיס העמוק של המדינה. זה צריך להיות מובן מאליו שצריך להחזיר כסף למי שלא קיבל שירות. ח"כ אימאן חטיב יאסין הוסיפה כי צריך למצוא איזון בין הצדדים. ח"כ עידן רול ציין כי הקורונה מביאה את חברי הכנסת לחוקק חוקים שבימים כתיקונם לא הייתה מחוקקת. ח"כ ינון אזולאי טען כי בעלי האולמות "נזרקו לכלבים" כלשונו, אך אמר כי אסור שמאבקם יהיה על גב הזוגות הצעירים.
סגן יו"ר התאחדות בעלי האולמות, ניר שפר, אמר כי הענף נמצא בקריסה וכי 96% מהזוגות הצליחו בכל זאת להגיע לפתרון. ח"כ וזאן אמרה בתגובה כי המצב הוא הפוך. היו"ר מרגי אמר כי אם המדינה לא בסדר את מה רוצים בעלי האולמות מהזוגות הצעירים. שפר השיב כי בעל האולם לא ביטל את האירוע ולכן לא הוא צריך לספוג את כל הנזק. "לעשות אירוע זה לא לפתוח שקית במבה. יש הוצאות מאוד גבוהות גם לפני כן", אמר. היו"ר מרגי הגיב כי על ההוצאות הקבועות ניתן פיצוי מהמדינה, וח"כ פינדרוס אמר כי אם 95% מהזוגות הגיעו לסיכום אז לא ברור למה בעלי האולמות נלחמים על 5%.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש מטה מאבק חתונות הקורונה, נגה רץ, סיפרה כי בפועל אולי רק 5% מהזוגות הצליחו להגיע להסכם עם בעל האולם. "אנחנו רוצים להתחיל את החיים בלי מינוס, יש כאלה שכבר לא יכולים לדחות את החתונה", סיפרה רץ בהתרגשות. "אנחנו מבינים שבעלי האולמות במצוקה, גם אני מפיקת אירועים שלא עובדת ממרץ וכבר אין לי מאיפה להביא יותר כסף. הזוגות נתקלים בחוסר תום לב כל בוקר, מאיימים עליהם, פורעים להם צ'קים מכפילים את מחיר המנה למי שעושה חתונה בהתאם למגבלות. אני כבר נושקת לגיל 40, למתי אדחה את האירוע שלי?".
סגנית יועמ"ש המועצה לצרכנות, עו"ד יעל כהן שוואט, אמרה כי בשום מדינה לא חייבו את הצרכנים לשלם לבעלי האולמות.
נגה רץ
- 2.גבי 13/12/2020 22:38הגב לתגובה זושוקי וייס הנוכל מסרב להחזיר כסף על מופעים שבוטלו. הכסף של הלקוחות אצלו כבר שנה - ומסרב להחזיר.
- 1.לא יהיה חוק.סתם מוצאים קיטור (ל"ת)אנונימי 13/12/2020 19:36הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
