ועדת הכלכלה אישרה: החזר כספי לזוגות שאירועם בוטל בתקופת הקורונה
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק שתחזיר את המקדמה לזוגות שאירועם בוטל בתקופת הקורונה. בהצעתו של חברת הכנסת הילה שי וזאן, היו"ר מרגי וח"כ משה גפני ישיב האולם לזוגות ששילמו עבור אירוע שנקבע לפני שהחלו הגבלות הקורונה ובוטל בשל כך תוך 3 חודשים מכניסת החוק לתוקף. מפעילי האולמות יוכלו להפחית סכום מסוים עבור החזר הוצאות. בתום הדיון הודיע היו"ר מרגי, כי הפרטים הסופיים של הצעת החוק יקבעו בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
הדיון בוועדה היה סוער כאשר חלק מיושבי הוועדה הגנו על בעלי האולמות, לעומת חברי ועדה אחרים שדרשו את הפיצוי. את הדיון פתח היו"ר מרגי כשאמר כי הזוגות הצעירים הם לא חברת האשראי, לא של המדינה ולא של בעלי האולמות. הוא הוסיף כי הצעת החוק היא לא נגד בעלי האולמות, ומבקשת לסייע לזוגות ששילמו מקדמות על אירועים שבוטלו. שי וזאן, הוסיפה כי ההצעה נועדה לסייע לזוגות הצעירים, שהם החוליה החלשה ביותר בשרשרת ולהם אין לוביסטים ויח"צנים. עם זאת היא הוסיפה: "האינטרס שלנו הוא גם לסייע לעסקים להישאר על כנם, אבל לא יכול להיות שהצרכן ישלם עבור משהו שלא קיבל. לא נאפשר שהמאבק של בעלי האולמות מול האוצר ייעשה על גב הזוגות הצעירים".
ח"כ יצחק פינדרוס אמר: "צריך להגיד את האמת, מאבק בעלי האולמות הגיע לאמוציות בין שר האוצר ליו"ר הקואליציה, אבל האזרח הוא לא הכיס העמוק של המדינה. זה צריך להיות מובן מאליו שצריך להחזיר כסף למי שלא קיבל שירות. ח"כ אימאן חטיב יאסין הוסיפה כי צריך למצוא איזון בין הצדדים. ח"כ עידן רול ציין כי הקורונה מביאה את חברי הכנסת לחוקק חוקים שבימים כתיקונם לא הייתה מחוקקת. ח"כ ינון אזולאי טען כי בעלי האולמות "נזרקו לכלבים" כלשונו, אך אמר כי אסור שמאבקם יהיה על גב הזוגות הצעירים.
סגן יו"ר התאחדות בעלי האולמות, ניר שפר, אמר כי הענף נמצא בקריסה וכי 96% מהזוגות הצליחו בכל זאת להגיע לפתרון. ח"כ וזאן אמרה בתגובה כי המצב הוא הפוך. היו"ר מרגי אמר כי אם המדינה לא בסדר את מה רוצים בעלי האולמות מהזוגות הצעירים. שפר השיב כי בעל האולם לא ביטל את האירוע ולכן לא הוא צריך לספוג את כל הנזק. "לעשות אירוע זה לא לפתוח שקית במבה. יש הוצאות מאוד גבוהות גם לפני כן", אמר. היו"ר מרגי הגיב כי על ההוצאות הקבועות ניתן פיצוי מהמדינה, וח"כ פינדרוס אמר כי אם 95% מהזוגות הגיעו לסיכום אז לא ברור למה בעלי האולמות נלחמים על 5%.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש מטה מאבק חתונות הקורונה, נגה רץ, סיפרה כי בפועל אולי רק 5% מהזוגות הצליחו להגיע להסכם עם בעל האולם. "אנחנו רוצים להתחיל את החיים בלי מינוס, יש כאלה שכבר לא יכולים לדחות את החתונה", סיפרה רץ בהתרגשות. "אנחנו מבינים שבעלי האולמות במצוקה, גם אני מפיקת אירועים שלא עובדת ממרץ וכבר אין לי מאיפה להביא יותר כסף. הזוגות נתקלים בחוסר תום לב כל בוקר, מאיימים עליהם, פורעים להם צ'קים מכפילים את מחיר המנה למי שעושה חתונה בהתאם למגבלות. אני כבר נושקת לגיל 40, למתי אדחה את האירוע שלי?".
סגנית יועמ"ש המועצה לצרכנות, עו"ד יעל כהן שוואט, אמרה כי בשום מדינה לא חייבו את הצרכנים לשלם לבעלי האולמות.
נגה רץ
- 2.גבי 13/12/2020 22:38הגב לתגובה זושוקי וייס הנוכל מסרב להחזיר כסף על מופעים שבוטלו. הכסף של הלקוחות אצלו כבר שנה - ומסרב להחזיר.
- 1.לא יהיה חוק.סתם מוצאים קיטור (ל"ת)אנונימי 13/12/2020 19:36הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
