ליברמן על חנינת אלאור אזריה: יש לשים קץ לפרשה שטלטלה את המדינה
שר הביטחון אביגדור ליברמן המליץ הבוקר (א') לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, להעניק חנינה לחייל אלאור אזריה. לדבריו, "יש לשים קץ לפרשה שטלטלה את החברה הישראלית ולנהוג בעת הזו עם החייל במידת החסד והרחמים".
מבית הנשיא נמסר כי נתקבלו כל חוות הדעת הרלוונטיות להמשך בחינת בקשת החנינה של החייל אלאור אזריה. "הנשיא עתיד לבחון את חוות הדעת שהוגשו לו, לצד כל החומרים המצויים בתיק, עם שובו מחו"ל אז ידון בדברים יחד עם גורמי המקצוע כמקובל".
- 7.צודק שישאק בכלא ולהפסיק לדבר על השרץ (ל"ת)ישראלי 07/11/2017 13:21הגב לתגובה זו
- 6.גלגלון - טיזי 07/11/2017 06:18הגב לתגובה זומחלת רוח חשוכת מרפא
- 5.הטלטלה היחידה היתה שלך ושל שרון גל (ל"ת)זיבי 06/11/2017 19:20הגב לתגובה זו
- 4.אלאור לא היה גיבור! 06/11/2017 18:30הגב לתגובה זומלבד העובדה שירה במחבל מנוטרל וגוסס, הוא ירה על דעת עצמו ולא הזהיר האחרים בסביבתו על כך שעומד לירות (=היה עלול לפגוע באחרים שהסתובבו בשטח, ואם היה מטען על המחבל רבים היו נפגעים כולל הוא).
- 3.אפי פראן 06/11/2017 14:18הגב לתגובה זוליברמן היוזמה שלך מותרת גורמת נזק. בית הדין אמר דבר, הרמטכל המתיק עונשו של העבריין. למה ומדוע לפתוח מחדש תיבת פנדורה. די
- 2.פחימה 05/11/2017 22:08הגב לתגובה זומסיט מהעיקר . לא שמענו אותו מדבר בנושא השחיתות במפלגה שלו . שערוריה חברתית וציבורית מדרגה עליונה שפוגעת גם בביטחון המדינה .
- 1.חבל שההתערבות היא פוליטית ולא ברמה האנושית (ל"ת)מירה 05/11/2017 15:30הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
