מעסיק אשר הפלה עובדת על רקע הריון ישלם: 52,000 ש"ח

ביום 23.4.2014 פרסם משרד הכלכלה הודעה, שעניינה פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע אשר קיבל את תביעתה של עובדת שיוצגה על ידי נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במחוז ירושלים והדרום, וקבע כי חברת א.ס.י. טכנולוגיות והנדסה בע"מ הפלתה את העובדת על רקע הריון בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה והפרה את חוק עבודת נשים. בית הדין האזורי, ביקר בחריפות את התנהלות החברה, וקיבל את הטענה כי הנתבעת לוקה בגישה סטריאוטיפית פסולה בנוגע לנשים הרות בכלל, ובתפיסה סטריאוטיפית כאילו כל עובדת הרה, נוטה לנצל את הריונה להתעשרות על גב המעסיק, בפרט - חוזר משרד הכלכלה

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל את תביעת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה וקבע כי עובדת הופלתה על רקע הריון, וקבע כי הנתבעת לוקה בגישה סטריאוטיפית פסולה בנוגע לנשים הרות

עו"ד סולטנוביץ'-דוד: "מעבר לעבירה על החוק והגישה הסטריאוטיפית, שאין לה מקום מזה שנים בחברה מתקדמת, הרי שהמעסיק גם הפסיד עובדת שללא ספק יכלה להמשיך ולתרום לחברה בעת הריונה ולאחריו, לא פחות מתרומתה לפניו".

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל ביום 6.4.2014 את תביעתה של עובדת שיוצגה על ידי עו"ד אינה סולטנוביץ'-דוד, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במחוז ירושלים והדרום, וקבע כי חברת א.ס.י. טכנולוגיות והנדסה בע"מ הפלתה את העובדת על רקע הריון בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה והפרה את חוק עבודת נשים.

הרכב בראשות השופטת אנגלברג שוהם, קיבל את כל טענות העובדת ופסק לטובתה סך של 52,000 .

בית הדין האזורי, ביקר בחריפות את התנהלות החברה, וקיבל את הטענה כי הנתבעת לוקה בגישה סטריאוטיפית פסולה בנוגע לנשים הרות בכלל, ובתפיסה סטריאוטיפית כאילו כל עובדת הרה, נוטה לנצל את הריונה להתעשרות על גב המעסיק, בפרט.

בין היתר, נקבע, כי החברה שינתה את יחסה לעובדת לאחר שהודיעה על הריונה, צמצמה את היקף עבודתה, פגעה בתנאי עבודתה וניסתה לבודד אותה מחבריה לעבודה, הכל על רקע הריונה.

עו"ד אינה סולטנוביץ'-דוד, נציבת ירושלים והדרום בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ברכה על פסק הדין שנתן בית הדין וציינה כי "המקרה מלמד כי אפליית נשים על רקע הריון ואמהות, עדין קיימת בשוק העבודה הישראלי ועדין בהיקפים מדאיגים. "מעבר לעבירה על החוק והגישה הסטריאוטיפית, שאין לה מקום מזה שנים בחברה מתקדמת, הרי שהמעסיק הפסיד גם עובדת שללא ספק יכלה להמשיך ולתרום לחברה בעת הריונה ולאחריו, לא פחות מתרומתה לפניו".

עו"ד ציונה קניג-יאיר, נציבה ארצית: "אני מברכת על פסק הדין ומעודדת מעסיקים לבחון את העובדות על פי הכישורים והתרומה שלהן למקום העבודה ובכך לא להפסיד את העובדת הנכונה מהסיבות הלא נכונות. פסק הדין מדגיש שוב שלנשים יש ערך מוסף בשוק העבודה. המסקנה הראויה היא שמעסיקים מרוויחים מהעסקתן של נשים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.