מעסיק אשר הפלה עובדת על רקע הריון ישלם: 52,000 ש"ח

ביום 23.4.2014 פרסם משרד הכלכלה הודעה, שעניינה פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע אשר קיבל את תביעתה של עובדת שיוצגה על ידי נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במחוז ירושלים והדרום, וקבע כי חברת א.ס.י. טכנולוגיות והנדסה בע"מ הפלתה את העובדת על רקע הריון בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה והפרה את חוק עבודת נשים. בית הדין האזורי, ביקר בחריפות את התנהלות החברה, וקיבל את הטענה כי הנתבעת לוקה בגישה סטריאוטיפית פסולה בנוגע לנשים הרות בכלל, ובתפיסה סטריאוטיפית כאילו כל עובדת הרה, נוטה לנצל את הריונה להתעשרות על גב המעסיק, בפרט - חוזר משרד הכלכלה

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל את תביעת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה וקבע כי עובדת הופלתה על רקע הריון, וקבע כי הנתבעת לוקה בגישה סטריאוטיפית פסולה בנוגע לנשים הרות

עו"ד סולטנוביץ'-דוד: "מעבר לעבירה על החוק והגישה הסטריאוטיפית, שאין לה מקום מזה שנים בחברה מתקדמת, הרי שהמעסיק גם הפסיד עובדת שללא ספק יכלה להמשיך ולתרום לחברה בעת הריונה ולאחריו, לא פחות מתרומתה לפניו".

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל ביום 6.4.2014 את תביעתה של עובדת שיוצגה על ידי עו"ד אינה סולטנוביץ'-דוד, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במחוז ירושלים והדרום, וקבע כי חברת א.ס.י. טכנולוגיות והנדסה בע"מ הפלתה את העובדת על רקע הריון בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה והפרה את חוק עבודת נשים.

הרכב בראשות השופטת אנגלברג שוהם, קיבל את כל טענות העובדת ופסק לטובתה סך של 52,000 .

בית הדין האזורי, ביקר בחריפות את התנהלות החברה, וקיבל את הטענה כי הנתבעת לוקה בגישה סטריאוטיפית פסולה בנוגע לנשים הרות בכלל, ובתפיסה סטריאוטיפית כאילו כל עובדת הרה, נוטה לנצל את הריונה להתעשרות על גב המעסיק, בפרט.

בין היתר, נקבע, כי החברה שינתה את יחסה לעובדת לאחר שהודיעה על הריונה, צמצמה את היקף עבודתה, פגעה בתנאי עבודתה וניסתה לבודד אותה מחבריה לעבודה, הכל על רקע הריונה.

עו"ד אינה סולטנוביץ'-דוד, נציבת ירושלים והדרום בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ברכה על פסק הדין שנתן בית הדין וציינה כי "המקרה מלמד כי אפליית נשים על רקע הריון ואמהות, עדין קיימת בשוק העבודה הישראלי ועדין בהיקפים מדאיגים. "מעבר לעבירה על החוק והגישה הסטריאוטיפית, שאין לה מקום מזה שנים בחברה מתקדמת, הרי שהמעסיק הפסיד גם עובדת שללא ספק יכלה להמשיך ולתרום לחברה בעת הריונה ולאחריו, לא פחות מתרומתה לפניו".

עו"ד ציונה קניג-יאיר, נציבה ארצית: "אני מברכת על פסק הדין ומעודדת מעסיקים לבחון את העובדות על פי הכישורים והתרומה שלהן למקום העבודה ובכך לא להפסיד את העובדת הנכונה מהסיבות הלא נכונות. פסק הדין מדגיש שוב שלנשים יש ערך מוסף בשוק העבודה. המסקנה הראויה היא שמעסיקים מרוויחים מהעסקתן של נשים."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.