מעסיק אשר הפלה עובדת על רקע הריון ישלם: 52,000 ש"ח
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל את תביעת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה וקבע כי עובדת הופלתה על רקע הריון, וקבע כי הנתבעת לוקה בגישה סטריאוטיפית פסולה בנוגע לנשים הרות
עו"ד סולטנוביץ'-דוד: "מעבר לעבירה על החוק והגישה הסטריאוטיפית, שאין לה מקום מזה שנים בחברה מתקדמת, הרי שהמעסיק גם הפסיד עובדת שללא ספק יכלה להמשיך ולתרום לחברה בעת הריונה ולאחריו, לא פחות מתרומתה לפניו".
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל ביום 6.4.2014 את תביעתה של עובדת שיוצגה על ידי עו"ד אינה סולטנוביץ'-דוד, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במחוז ירושלים והדרום, וקבע כי חברת א.ס.י. טכנולוגיות והנדסה בע"מ הפלתה את העובדת על רקע הריון בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה והפרה את חוק עבודת נשים.
הרכב בראשות השופטת אנגלברג שוהם, קיבל את כל טענות העובדת ופסק לטובתה סך של 52,000 .
בית הדין האזורי, ביקר בחריפות את התנהלות החברה, וקיבל את הטענה כי הנתבעת לוקה בגישה סטריאוטיפית פסולה בנוגע לנשים הרות בכלל, ובתפיסה סטריאוטיפית כאילו כל עובדת הרה, נוטה לנצל את הריונה להתעשרות על גב המעסיק, בפרט.
בין היתר, נקבע, כי החברה שינתה את יחסה לעובדת לאחר שהודיעה על הריונה, צמצמה את היקף עבודתה, פגעה בתנאי עבודתה וניסתה לבודד אותה מחבריה לעבודה, הכל על רקע הריונה.
עו"ד אינה סולטנוביץ'-דוד, נציבת ירושלים והדרום בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ברכה על פסק הדין שנתן בית הדין וציינה כי "המקרה מלמד כי אפליית נשים על רקע הריון ואמהות, עדין קיימת בשוק העבודה הישראלי ועדין בהיקפים מדאיגים. "מעבר לעבירה על החוק והגישה הסטריאוטיפית, שאין לה מקום מזה שנים בחברה מתקדמת, הרי שהמעסיק הפסיד גם עובדת שללא ספק יכלה להמשיך ולתרום לחברה בעת הריונה ולאחריו, לא פחות מתרומתה לפניו".
עו"ד ציונה קניג-יאיר, נציבה ארצית: "אני מברכת על פסק הדין ומעודדת מעסיקים לבחון את העובדות על פי הכישורים והתרומה שלהן למקום העבודה ובכך לא להפסיד את העובדת הנכונה מהסיבות הלא נכונות. פסק הדין מדגיש שוב שלנשים יש ערך מוסף בשוק העבודה. המסקנה הראויה היא שמעסיקים מרוויחים מהעסקתן של נשים."
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
