תוספת של כ-12 מיליארד שקל לרכבת: "נביא אותה לרמה אחרת לגמרי"

כך אמר מנכ"ל משרד התחבורה בוועדת הכספים. "עד 2020 מספר הנוסעים ברכבת יגיע ל-70 מיליון"
לירן סהר | (1)

עוד כסף לרכבת - ועדת הכספים אישרה יום תוספת תקציב משמעותית של 11.7 מיליארד שקל לרכבת ישראל למימון הסכם ההפעלה החדש, סובסידיה לרכבת.

ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים, אמר: "ועדת הכספים רואה חשיבות רבה בחיזוק ותגבור הרכבת, אך זו חייבת לעמוד ביעדים שהוצבו לה ולהגדיל בצורה משמעותית מאוד את מספרי הנוסעים ואת מספר רכבות המטענים, על-מנת להפחית עומסים בכבישים ולתרום למאבק בתאונות בדרכים. רכבת יעילה ונגישה היא אינטרס ציבורי ואזרחי מן המעלה הראשונה וסמל למדינה ומשק מתקדמים. ועדת הכספים תמשיך לעקוב אחר התקדמות העבודות להרחבת המסילות הקיימות והקמת קווים חדשים".

"הרכבת היא כלי תחבורה יעיל, זול ונגיש"

מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, אמר: "הרכבת כיום היא כלי תחבורה אמין, יעיל, זול ונגיש. בשנים הקרובות נחבר את הגליל, מסילת חיפה-כרמיאל, מסילת העמק שהולכת ונבנית, קו הבשור אשקלון-באר-שבע ועוד. אנחנו משלימים הקמת אתר איתור מטיילים רשמי. קיימים שיפורים בכל ההיבטים. רמת הדיוק עלתה בצורה ניכרת ומגמת השיפור אף נמשכת, כשכיום אנחנו עומדים על שיעור דיוק של 93% בשעות השיא ו- 93.1% בכללי (ב- 2013) לעומת 82.5% בשעות השיא בשנת 2005 ו- 83.77% בכללי באותה שנה."

לפי יצחקי, מטרת הסכם ההפעלה, מה שהיה פעם הסכם הסובסידיה, שהרכבת תידרש להיות טובה יותר. "ככל שתהיה טובה ויעילה יותר אזי התחייבויות הממשלה יגדלו בהתאם. הכוונה להגדיל את המטענים, להוריד כמה שיותר את המשאיות וההסכם הזה מעודד את הרכבת להיות טובה יותר. הקמנו אגף בכיר רגולציה לרכבת, שיסייע לרכבת לקדם את כל הנושאים הדורשים שיפור. ההסכם הוא עד 2020 ויביא את הרכבת למקום אחר לחלוטין. הביקוש של הציבור לרכבת גדל בצורה משמעותית. בכל מקום שאנחנו פותחים תחנת רכבת החניונים מתמלאים מיידית".

"ב-2020 נפעיל 860 רכבות ביום"

מנכ"ל הרכבת בועז צפריר: "אנחנו שואפים להגיע ל- 70 מיליון נוסעים בשנת 2020 ולהגדיל את אורך המסילות הכולל מ- 1,100 ק"מ כיום ל- 1,700 ק"מ ב- 2020. אנחנו עומדים על 402 רכבות ביום והחל מאמצע יוני 450 רכבות ביום וב-2020 נפעיל 860 רכבות ביום. אנחנו שוקדים על תרבות ארגונית חדשה, מבצעים שינויים מבניים, מעצימים את המנהלים, משפרים את איכות המוצר. הגישה החדשה היא ניהולית-עסקית ומצבעים רפורמה בכל שדרות הניהול של הרכבת."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הכי חשוב לחשמל את הרכבת ולהאיץ אותה ל300 קמ"ש (ל"ת)
    דודו 29/04/2014 16:49
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: