תוספת של כ-12 מיליארד שקל לרכבת: "נביא אותה לרמה אחרת לגמרי"

כך אמר מנכ"ל משרד התחבורה בוועדת הכספים. "עד 2020 מספר הנוסעים ברכבת יגיע ל-70 מיליון"
לירן סהר | (1)

עוד כסף לרכבת - ועדת הכספים אישרה יום תוספת תקציב משמעותית של 11.7 מיליארד שקל לרכבת ישראל למימון הסכם ההפעלה החדש, סובסידיה לרכבת.

ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים, אמר: "ועדת הכספים רואה חשיבות רבה בחיזוק ותגבור הרכבת, אך זו חייבת לעמוד ביעדים שהוצבו לה ולהגדיל בצורה משמעותית מאוד את מספרי הנוסעים ואת מספר רכבות המטענים, על-מנת להפחית עומסים בכבישים ולתרום למאבק בתאונות בדרכים. רכבת יעילה ונגישה היא אינטרס ציבורי ואזרחי מן המעלה הראשונה וסמל למדינה ומשק מתקדמים. ועדת הכספים תמשיך לעקוב אחר התקדמות העבודות להרחבת המסילות הקיימות והקמת קווים חדשים".

"הרכבת היא כלי תחבורה יעיל, זול ונגיש"

מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, אמר: "הרכבת כיום היא כלי תחבורה אמין, יעיל, זול ונגיש. בשנים הקרובות נחבר את הגליל, מסילת חיפה-כרמיאל, מסילת העמק שהולכת ונבנית, קו הבשור אשקלון-באר-שבע ועוד. אנחנו משלימים הקמת אתר איתור מטיילים רשמי. קיימים שיפורים בכל ההיבטים. רמת הדיוק עלתה בצורה ניכרת ומגמת השיפור אף נמשכת, כשכיום אנחנו עומדים על שיעור דיוק של 93% בשעות השיא ו- 93.1% בכללי (ב- 2013) לעומת 82.5% בשעות השיא בשנת 2005 ו- 83.77% בכללי באותה שנה."

לפי יצחקי, מטרת הסכם ההפעלה, מה שהיה פעם הסכם הסובסידיה, שהרכבת תידרש להיות טובה יותר. "ככל שתהיה טובה ויעילה יותר אזי התחייבויות הממשלה יגדלו בהתאם. הכוונה להגדיל את המטענים, להוריד כמה שיותר את המשאיות וההסכם הזה מעודד את הרכבת להיות טובה יותר. הקמנו אגף בכיר רגולציה לרכבת, שיסייע לרכבת לקדם את כל הנושאים הדורשים שיפור. ההסכם הוא עד 2020 ויביא את הרכבת למקום אחר לחלוטין. הביקוש של הציבור לרכבת גדל בצורה משמעותית. בכל מקום שאנחנו פותחים תחנת רכבת החניונים מתמלאים מיידית".

"ב-2020 נפעיל 860 רכבות ביום"

מנכ"ל הרכבת בועז צפריר: "אנחנו שואפים להגיע ל- 70 מיליון נוסעים בשנת 2020 ולהגדיל את אורך המסילות הכולל מ- 1,100 ק"מ כיום ל- 1,700 ק"מ ב- 2020. אנחנו עומדים על 402 רכבות ביום והחל מאמצע יוני 450 רכבות ביום וב-2020 נפעיל 860 רכבות ביום. אנחנו שוקדים על תרבות ארגונית חדשה, מבצעים שינויים מבניים, מעצימים את המנהלים, משפרים את איכות המוצר. הגישה החדשה היא ניהולית-עסקית ומצבעים רפורמה בכל שדרות הניהול של הרכבת."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הכי חשוב לחשמל את הרכבת ולהאיץ אותה ל300 קמ"ש (ל"ת)
    דודו 29/04/2014 16:49
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.