תוספת של כ-12 מיליארד שקל לרכבת: "נביא אותה לרמה אחרת לגמרי"

כך אמר מנכ"ל משרד התחבורה בוועדת הכספים. "עד 2020 מספר הנוסעים ברכבת יגיע ל-70 מיליון"
לירן סהר | (1)

עוד כסף לרכבת - ועדת הכספים אישרה יום תוספת תקציב משמעותית של 11.7 מיליארד שקל לרכבת ישראל למימון הסכם ההפעלה החדש, סובסידיה לרכבת.

ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים, אמר: "ועדת הכספים רואה חשיבות רבה בחיזוק ותגבור הרכבת, אך זו חייבת לעמוד ביעדים שהוצבו לה ולהגדיל בצורה משמעותית מאוד את מספרי הנוסעים ואת מספר רכבות המטענים, על-מנת להפחית עומסים בכבישים ולתרום למאבק בתאונות בדרכים. רכבת יעילה ונגישה היא אינטרס ציבורי ואזרחי מן המעלה הראשונה וסמל למדינה ומשק מתקדמים. ועדת הכספים תמשיך לעקוב אחר התקדמות העבודות להרחבת המסילות הקיימות והקמת קווים חדשים".

"הרכבת היא כלי תחבורה יעיל, זול ונגיש"

מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, אמר: "הרכבת כיום היא כלי תחבורה אמין, יעיל, זול ונגיש. בשנים הקרובות נחבר את הגליל, מסילת חיפה-כרמיאל, מסילת העמק שהולכת ונבנית, קו הבשור אשקלון-באר-שבע ועוד. אנחנו משלימים הקמת אתר איתור מטיילים רשמי. קיימים שיפורים בכל ההיבטים. רמת הדיוק עלתה בצורה ניכרת ומגמת השיפור אף נמשכת, כשכיום אנחנו עומדים על שיעור דיוק של 93% בשעות השיא ו- 93.1% בכללי (ב- 2013) לעומת 82.5% בשעות השיא בשנת 2005 ו- 83.77% בכללי באותה שנה."

לפי יצחקי, מטרת הסכם ההפעלה, מה שהיה פעם הסכם הסובסידיה, שהרכבת תידרש להיות טובה יותר. "ככל שתהיה טובה ויעילה יותר אזי התחייבויות הממשלה יגדלו בהתאם. הכוונה להגדיל את המטענים, להוריד כמה שיותר את המשאיות וההסכם הזה מעודד את הרכבת להיות טובה יותר. הקמנו אגף בכיר רגולציה לרכבת, שיסייע לרכבת לקדם את כל הנושאים הדורשים שיפור. ההסכם הוא עד 2020 ויביא את הרכבת למקום אחר לחלוטין. הביקוש של הציבור לרכבת גדל בצורה משמעותית. בכל מקום שאנחנו פותחים תחנת רכבת החניונים מתמלאים מיידית".

"ב-2020 נפעיל 860 רכבות ביום"

מנכ"ל הרכבת בועז צפריר: "אנחנו שואפים להגיע ל- 70 מיליון נוסעים בשנת 2020 ולהגדיל את אורך המסילות הכולל מ- 1,100 ק"מ כיום ל- 1,700 ק"מ ב- 2020. אנחנו עומדים על 402 רכבות ביום והחל מאמצע יוני 450 רכבות ביום וב-2020 נפעיל 860 רכבות ביום. אנחנו שוקדים על תרבות ארגונית חדשה, מבצעים שינויים מבניים, מעצימים את המנהלים, משפרים את איכות המוצר. הגישה החדשה היא ניהולית-עסקית ומצבעים רפורמה בכל שדרות הניהול של הרכבת."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הכי חשוב לחשמל את הרכבת ולהאיץ אותה ל300 קמ"ש (ל"ת)
    דודו 29/04/2014 16:49
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.