תוספת של כ-12 מיליארד שקל לרכבת: "נביא אותה לרמה אחרת לגמרי"
עוד כסף לרכבת - ועדת הכספים אישרה יום תוספת תקציב משמעותית של 11.7 מיליארד שקל לרכבת ישראל למימון הסכם ההפעלה החדש, סובסידיה לרכבת.
ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים, אמר: "ועדת הכספים רואה חשיבות רבה בחיזוק ותגבור הרכבת, אך זו חייבת לעמוד ביעדים שהוצבו לה ולהגדיל בצורה משמעותית מאוד את מספרי הנוסעים ואת מספר רכבות המטענים, על-מנת להפחית עומסים בכבישים ולתרום למאבק בתאונות בדרכים. רכבת יעילה ונגישה היא אינטרס ציבורי ואזרחי מן המעלה הראשונה וסמל למדינה ומשק מתקדמים. ועדת הכספים תמשיך לעקוב אחר התקדמות העבודות להרחבת המסילות הקיימות והקמת קווים חדשים".
"הרכבת היא כלי תחבורה יעיל, זול ונגיש"
מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, אמר: "הרכבת כיום היא כלי תחבורה אמין, יעיל, זול ונגיש. בשנים הקרובות נחבר את הגליל, מסילת חיפה-כרמיאל, מסילת העמק שהולכת ונבנית, קו הבשור אשקלון-באר-שבע ועוד. אנחנו משלימים הקמת אתר איתור מטיילים רשמי. קיימים שיפורים בכל ההיבטים. רמת הדיוק עלתה בצורה ניכרת ומגמת השיפור אף נמשכת, כשכיום אנחנו עומדים על שיעור דיוק של 93% בשעות השיא ו- 93.1% בכללי (ב- 2013) לעומת 82.5% בשעות השיא בשנת 2005 ו- 83.77% בכללי באותה שנה."
לפי יצחקי, מטרת הסכם ההפעלה, מה שהיה פעם הסכם הסובסידיה, שהרכבת תידרש להיות טובה יותר. "ככל שתהיה טובה ויעילה יותר אזי התחייבויות הממשלה יגדלו בהתאם. הכוונה להגדיל את המטענים, להוריד כמה שיותר את המשאיות וההסכם הזה מעודד את הרכבת להיות טובה יותר. הקמנו אגף בכיר רגולציה לרכבת, שיסייע לרכבת לקדם את כל הנושאים הדורשים שיפור. ההסכם הוא עד 2020 ויביא את הרכבת למקום אחר לחלוטין. הביקוש של הציבור לרכבת גדל בצורה משמעותית. בכל מקום שאנחנו פותחים תחנת רכבת החניונים מתמלאים מיידית".
"ב-2020 נפעיל 860 רכבות ביום"
מנכ"ל הרכבת בועז צפריר: "אנחנו שואפים להגיע ל- 70 מיליון נוסעים בשנת 2020 ולהגדיל את אורך המסילות הכולל מ- 1,100 ק"מ כיום ל- 1,700 ק"מ ב- 2020. אנחנו עומדים על 402 רכבות ביום והחל מאמצע יוני 450 רכבות ביום וב-2020 נפעיל 860 רכבות ביום. אנחנו שוקדים על תרבות ארגונית חדשה, מבצעים שינויים מבניים, מעצימים את המנהלים, משפרים את איכות המוצר. הגישה החדשה היא ניהולית-עסקית ומצבעים רפורמה בכל שדרות הניהול של הרכבת."
- מנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"
- משרד התחבורה במתווה חדש ומשופר לגיוס נהגי אוטובוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.הכי חשוב לחשמל את הרכבת ולהאיץ אותה ל300 קמ"ש (ל"ת)דודו 29/04/2014 16:49הגב לתגובה זו

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
