מהם הרכיבים עליהם יש להפריש לגמל?

על אילו רכיבי שכר מחויב המעסיק להפריש לגמל? תשובה מאת עו"ד אילנית מילוא

בהתאם לצו ההרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן:"צו ההרחבה"), השכר המבוטח הינו שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק פיצויי פיטורים,התשכ"ג-1963 (להלן:"חוק פיצויי פיטורים") ובתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד 1964 ( להלן: "תקנות פיצויי פיטורים") ויכלול את שכר הבסיס וכן את כל התוספות הקבועות להן זכאי העובד.

תקנות פיצויי פיטורים מגדירות מהם רכיבי השכר שיובאו בחשבון שכר עבודה, לעניין חישוב הפיצויים. בהתאם לחוק פיצויי פיטורים ולתקנות פיצויי פיטורים, "השכר האחרון" יכלול אך ורק את הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר מחיה, תוספת משפחה ותוספת מחלקתית או מקצועית.

בנוסף, בפסיקה נקבע, כי כל רכיב שהוא בגדר "תוספת", למעט הרכיבים שפורטו לעיל, לא יהווה חלק מ"שכר היסוד", לעניין חישוב פיצויי פיטורים.

הפסיקה קבעה, כי תקופות שבהם קיבל העובד חלף שכר עבודה (כגון חופשה, חגים, מילואים ועוד) תילקחנה גם הן לצורך חישוב פיצויי הפיטורים ולצורך הפרשות פנסיוניות (ע"ע 212/06, ימית א.ביטחון (1988) בע"מ נ' אלי אפרים יוני רובין, מיום 12.11.2008).

בנוסף נקבע בפסיקה, כי עמלות מכירה אישיות הינן רכיב לחישוב פיצויי פיטורים ולכן רכיב הפקדה לגמל (רגב רוני נ' חברת טלקום, מיום 30.11.1993).

עוד נקבע בצו ההרחבה, כי תקרת השכר המבוטח תעמוד על השכר המשולם לעובד או השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך.

יחד עם זאת נקבע, כי יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם הרכיב/התוספת, הוא בגדר "תוספת אמיתית" אם לאו. אם מדובר ב"תוספת אמיתית", הרי שאז, כאמור, אין לקחת אותה בחשבון לעניין חישוב פיצויים כמו גם לגמל, אולם אם מדובר בתוספת שהיא בגדר רכיב פיקטיבי אשר למעשה מהווה חלק מ"שכר היסוד", הרי שאז יש לקחת אותה בחשבון לעניין חישוב פיצויי הפיטורים וכן חלה חובה להפריש עבורה לגמל.

יצוין, כי במידה ובמקום העבודה חל מקור חובה אחר להפרשות סוציאליות המטיבות עם העובד למשל, מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה אישי או נוהג, יופרשו לקופת הגמל כספים בהתאם להגדרת השכר באותו מקור מיטיב.

לאור האמור לעיל, יש להפריש לגמל על אותם רכיבים שמפרישים לפיצויי פיטורים כפי שפורטו לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.