מהם הרכיבים עליהם יש להפריש לגמל?
בהתאם לצו ההרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן:"צו ההרחבה"), השכר המבוטח הינו שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק פיצויי פיטורים,התשכ"ג-1963 (להלן:"חוק פיצויי פיטורים") ובתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד 1964 ( להלן: "תקנות פיצויי פיטורים") ויכלול את שכר הבסיס וכן את כל התוספות הקבועות להן זכאי העובד.
תקנות פיצויי פיטורים מגדירות מהם רכיבי השכר שיובאו בחשבון שכר עבודה, לעניין חישוב הפיצויים. בהתאם לחוק פיצויי פיטורים ולתקנות פיצויי פיטורים, "השכר האחרון" יכלול אך ורק את הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר מחיה, תוספת משפחה ותוספת מחלקתית או מקצועית.
בנוסף, בפסיקה נקבע, כי כל רכיב שהוא בגדר "תוספת", למעט הרכיבים שפורטו לעיל, לא יהווה חלק מ"שכר היסוד", לעניין חישוב פיצויי פיטורים.
הפסיקה קבעה, כי תקופות שבהם קיבל העובד חלף שכר עבודה (כגון חופשה, חגים, מילואים ועוד) תילקחנה גם הן לצורך חישוב פיצויי הפיטורים ולצורך הפרשות פנסיוניות (ע"ע 212/06, ימית א.ביטחון (1988) בע"מ נ' אלי אפרים יוני רובין, מיום 12.11.2008).
בנוסף נקבע בפסיקה, כי עמלות מכירה אישיות הינן רכיב לחישוב פיצויי פיטורים ולכן רכיב הפקדה לגמל (רגב רוני נ' חברת טלקום, מיום 30.11.1993).
עוד נקבע בצו ההרחבה, כי תקרת השכר המבוטח תעמוד על השכר המשולם לעובד או השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך.
יחד עם זאת נקבע, כי יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם הרכיב/התוספת, הוא בגדר "תוספת אמיתית" אם לאו. אם מדובר ב"תוספת אמיתית", הרי שאז, כאמור, אין לקחת אותה בחשבון לעניין חישוב פיצויים כמו גם לגמל, אולם אם מדובר בתוספת שהיא בגדר רכיב פיקטיבי אשר למעשה מהווה חלק מ"שכר היסוד", הרי שאז יש לקחת אותה בחשבון לעניין חישוב פיצויי הפיטורים וכן חלה חובה להפריש עבורה לגמל.
יצוין, כי במידה ובמקום העבודה חל מקור חובה אחר להפרשות סוציאליות המטיבות עם העובד למשל, מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה אישי או נוהג, יופרשו לקופת הגמל כספים בהתאם להגדרת השכר באותו מקור מיטיב.
לאור האמור לעיל, יש להפריש לגמל על אותם רכיבים שמפרישים לפיצויי פיטורים כפי שפורטו לעיל.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
