מהם הרכיבים עליהם יש להפריש לגמל?
בהתאם לצו ההרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן:"צו ההרחבה"), השכר המבוטח הינו שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק פיצויי פיטורים,התשכ"ג-1963 (להלן:"חוק פיצויי פיטורים") ובתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד 1964 ( להלן: "תקנות פיצויי פיטורים") ויכלול את שכר הבסיס וכן את כל התוספות הקבועות להן זכאי העובד.
תקנות פיצויי פיטורים מגדירות מהם רכיבי השכר שיובאו בחשבון שכר עבודה, לעניין חישוב הפיצויים. בהתאם לחוק פיצויי פיטורים ולתקנות פיצויי פיטורים, "השכר האחרון" יכלול אך ורק את הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר מחיה, תוספת משפחה ותוספת מחלקתית או מקצועית.
בנוסף, בפסיקה נקבע, כי כל רכיב שהוא בגדר "תוספת", למעט הרכיבים שפורטו לעיל, לא יהווה חלק מ"שכר היסוד", לעניין חישוב פיצויי פיטורים.
הפסיקה קבעה, כי תקופות שבהם קיבל העובד חלף שכר עבודה (כגון חופשה, חגים, מילואים ועוד) תילקחנה גם הן לצורך חישוב פיצויי הפיטורים ולצורך הפרשות פנסיוניות (ע"ע 212/06, ימית א.ביטחון (1988) בע"מ נ' אלי אפרים יוני רובין, מיום 12.11.2008).
בנוסף נקבע בפסיקה, כי עמלות מכירה אישיות הינן רכיב לחישוב פיצויי פיטורים ולכן רכיב הפקדה לגמל (רגב רוני נ' חברת טלקום, מיום 30.11.1993).
עוד נקבע בצו ההרחבה, כי תקרת השכר המבוטח תעמוד על השכר המשולם לעובד או השכר הממוצע במשק, לפי הנמוך.
יחד עם זאת נקבע, כי יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם הרכיב/התוספת, הוא בגדר "תוספת אמיתית" אם לאו. אם מדובר ב"תוספת אמיתית", הרי שאז, כאמור, אין לקחת אותה בחשבון לעניין חישוב פיצויים כמו גם לגמל, אולם אם מדובר בתוספת שהיא בגדר רכיב פיקטיבי אשר למעשה מהווה חלק מ"שכר היסוד", הרי שאז יש לקחת אותה בחשבון לעניין חישוב פיצויי הפיטורים וכן חלה חובה להפריש עבורה לגמל.
יצוין, כי במידה ובמקום העבודה חל מקור חובה אחר להפרשות סוציאליות המטיבות עם העובד למשל, מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה אישי או נוהג, יופרשו לקופת הגמל כספים בהתאם להגדרת השכר באותו מקור מיטיב.
לאור האמור לעיל, יש להפריש לגמל על אותם רכיבים שמפרישים לפיצויי פיטורים כפי שפורטו לעיל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg)