העובדות

----------

ליטל דהן (להלן: "העובדת") עבדה אצל רון טכניקה בע"מ (להלן: "המעבידה") כ- 5 שנים. המעבידה ביקשה לפטר את העובדת, אולם התברר לה, כי הינה בהיריון ופיטוריה לא יצאו אל הפועל.

העובדת יצאה לשמירת הריון ובהמשך התפטרה בדין מפוטרת לאחר לידת ילדתה.

בהתאם להנחיית המעבידה, העובדת הגישה את מכתב ההתפטרות יומיים לפני מועד סיום חופשת הלידה שלה. המעבידה, אשר שילמה באיחור את פיצויי הפיטורים, קיזזה מסכום הפיצויים המגיעים לעובדת פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

העובדת הגישה את תביעתה לתשלום פיצויי הפיטורים במלואם בתוספת פיצויי הלנה.

פסק הדין

-----------

בפסיקה נקבע, כי ההודעה המוקדמת נועדה לאפשר לעובד שפוטר לחפש עבודה אחרת כאשר הוא עדיין עובד ומקבל משכורת, ולגבי עובד שהתפטר נועדה ההודעה המוקדמת לאפשר למעביד לחפש תחליף לעובד שהתפטר (דב"ע לז/3-78 עיריית רמת גן מינץ, פד"ע ט 23; ע"ע 299/99 קציר רובינסון חברה לבניה בע"מ משה איתם, פד"ע לח 49).

בנסיבות שנוצרו העובדת לא עבדה אצל המעבידה במשך כחצי שנה לפני התפטרותה (3 חודשי שמירת היריון, מהחודש השביעי ו-3 חודשי חופשת לידה), ויש להניח שהיה מי שמילא את מקומה, במיוחד כאשר גם קודם לכן לא התנהלו היחסים בין הצדדים על מי מנוחות.

בנסיבות אלה, וכאשר יחסי העבודה בין הצדדים עלו על שרטון, ידעה המעבידה או שהיה עליה לדעת, כי העובדת לא תשוב לעבוד אצלה, והיתה לה שהות ממושכת להיערך בהתאם.

יתר על כן, כאמור פעלה העובדת על פי הנחיות המעבידה כאשר הודיעה ברגע האחרון על התפטרותה. בנסיבות אלה, יש לראות את העובדת כמי שנתנה הודעה מוקדמת למעבידה, למרות שההודעה בכתב ניתנה באיחור.

לפיכך, נדחתה טענת המעבידה, כי היא רשאית לקזז את דמי ההודעה המוקדמת מפיצויי הפיטורים שלהם זכאית העובדת ונקבע, כי העובדת זכאית לפיצויי הפיטורים במלואם.

פיצוי הלנת פיצויי פיטורים

------------------------------

נקבע, כי מן הראוי לחייב את המעבידה בתשלום פיצוי הלנת פיצויי פיטורים לעובדת. זכאות העובדת לפיצויי פיטורים נקבעה בסעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.

על אף האמור לעיל, לא שילמה המעבידה לעובדת פיצויי פיטורים במועד הקבוע בחוק, וגם הכספים שהצטברו בקופת הפיצויים לא שוחררו אלא לאחר זמן רב.

מצב כלכלי קשה של המעביד אין בו כדי להצדיק אי תשלום פיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה לאחר לידה, ועל פי הוראות החוק.