בית הדין קבע, שקיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת של עובדת שהתפטרה לאחר הלידה נעשה שלא כדין
העובדות
----------
ליטל דהן (להלן: "העובדת") עבדה אצל רון טכניקה בע"מ (להלן: "המעבידה") כ- 5 שנים. המעבידה ביקשה לפטר את העובדת, אולם התברר לה, כי הינה בהיריון ופיטוריה לא יצאו אל הפועל.
העובדת יצאה לשמירת הריון ובהמשך התפטרה בדין מפוטרת לאחר לידת ילדתה.
בהתאם להנחיית המעבידה, העובדת הגישה את מכתב ההתפטרות יומיים לפני מועד סיום חופשת הלידה שלה. המעבידה, אשר שילמה באיחור את פיצויי הפיטורים, קיזזה מסכום הפיצויים המגיעים לעובדת פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת.
העובדת הגישה את תביעתה לתשלום פיצויי הפיטורים במלואם בתוספת פיצויי הלנה.
פסק הדין
-----------
בפסיקה נקבע, כי ההודעה המוקדמת נועדה לאפשר לעובד שפוטר לחפש עבודה אחרת כאשר הוא עדיין עובד ומקבל משכורת, ולגבי עובד שהתפטר נועדה ההודעה המוקדמת לאפשר למעביד לחפש תחליף לעובד שהתפטר (דב"ע לז/3-78 עיריית רמת גן מינץ, פד"ע ט 23; ע"ע 299/99 קציר רובינסון חברה לבניה בע"מ משה איתם, פד"ע לח 49).
בנסיבות שנוצרו העובדת לא עבדה אצל המעבידה במשך כחצי שנה לפני התפטרותה (3 חודשי שמירת היריון, מהחודש השביעי ו-3 חודשי חופשת לידה), ויש להניח שהיה מי שמילא את מקומה, במיוחד כאשר גם קודם לכן לא התנהלו היחסים בין הצדדים על מי מנוחות.
בנסיבות אלה, וכאשר יחסי העבודה בין הצדדים עלו על שרטון, ידעה המעבידה או שהיה עליה לדעת, כי העובדת לא תשוב לעבוד אצלה, והיתה לה שהות ממושכת להיערך בהתאם.
יתר על כן, כאמור פעלה העובדת על פי הנחיות המעבידה כאשר הודיעה ברגע האחרון על התפטרותה. בנסיבות אלה, יש לראות את העובדת כמי שנתנה הודעה מוקדמת למעבידה, למרות שההודעה בכתב ניתנה באיחור.
לפיכך, נדחתה טענת המעבידה, כי היא רשאית לקזז את דמי ההודעה המוקדמת מפיצויי הפיטורים שלהם זכאית העובדת ונקבע, כי העובדת זכאית לפיצויי הפיטורים במלואם.
פיצוי הלנת פיצויי פיטורים
------------------------------
נקבע, כי מן הראוי לחייב את המעבידה בתשלום פיצוי הלנת פיצויי פיטורים לעובדת. זכאות העובדת לפיצויי פיטורים נקבעה בסעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
על אף האמור לעיל, לא שילמה המעבידה לעובדת פיצויי פיטורים במועד הקבוע בחוק, וגם הכספים שהצטברו בקופת הפיצויים לא שוחררו אלא לאחר זמן רב.
מצב כלכלי קשה של המעביד אין בו כדי להצדיק אי תשלום פיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה לאחר לידה, ועל פי הוראות החוק.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
