בית הדין קבע, שקיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת של עובדת שהתפטרה לאחר הלידה נעשה שלא כדין
העובדות
----------
ליטל דהן (להלן: "העובדת") עבדה אצל רון טכניקה בע"מ (להלן: "המעבידה") כ- 5 שנים. המעבידה ביקשה לפטר את העובדת, אולם התברר לה, כי הינה בהיריון ופיטוריה לא יצאו אל הפועל.
העובדת יצאה לשמירת הריון ובהמשך התפטרה בדין מפוטרת לאחר לידת ילדתה.
בהתאם להנחיית המעבידה, העובדת הגישה את מכתב ההתפטרות יומיים לפני מועד סיום חופשת הלידה שלה. המעבידה, אשר שילמה באיחור את פיצויי הפיטורים, קיזזה מסכום הפיצויים המגיעים לעובדת פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת.
העובדת הגישה את תביעתה לתשלום פיצויי הפיטורים במלואם בתוספת פיצויי הלנה.
פסק הדין
-----------
בפסיקה נקבע, כי ההודעה המוקדמת נועדה לאפשר לעובד שפוטר לחפש עבודה אחרת כאשר הוא עדיין עובד ומקבל משכורת, ולגבי עובד שהתפטר נועדה ההודעה המוקדמת לאפשר למעביד לחפש תחליף לעובד שהתפטר (דב"ע לז/3-78 עיריית רמת גן מינץ, פד"ע ט 23; ע"ע 299/99 קציר רובינסון חברה לבניה בע"מ משה איתם, פד"ע לח 49).
בנסיבות שנוצרו העובדת לא עבדה אצל המעבידה במשך כחצי שנה לפני התפטרותה (3 חודשי שמירת היריון, מהחודש השביעי ו-3 חודשי חופשת לידה), ויש להניח שהיה מי שמילא את מקומה, במיוחד כאשר גם קודם לכן לא התנהלו היחסים בין הצדדים על מי מנוחות.
בנסיבות אלה, וכאשר יחסי העבודה בין הצדדים עלו על שרטון, ידעה המעבידה או שהיה עליה לדעת, כי העובדת לא תשוב לעבוד אצלה, והיתה לה שהות ממושכת להיערך בהתאם.
יתר על כן, כאמור פעלה העובדת על פי הנחיות המעבידה כאשר הודיעה ברגע האחרון על התפטרותה. בנסיבות אלה, יש לראות את העובדת כמי שנתנה הודעה מוקדמת למעבידה, למרות שההודעה בכתב ניתנה באיחור.
לפיכך, נדחתה טענת המעבידה, כי היא רשאית לקזז את דמי ההודעה המוקדמת מפיצויי הפיטורים שלהם זכאית העובדת ונקבע, כי העובדת זכאית לפיצויי הפיטורים במלואם.
פיצוי הלנת פיצויי פיטורים
------------------------------
נקבע, כי מן הראוי לחייב את המעבידה בתשלום פיצוי הלנת פיצויי פיטורים לעובדת. זכאות העובדת לפיצויי פיטורים נקבעה בסעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.
על אף האמור לעיל, לא שילמה המעבידה לעובדת פיצויי פיטורים במועד הקבוע בחוק, וגם הכספים שהצטברו בקופת הפיצויים לא שוחררו אלא לאחר זמן רב.
מצב כלכלי קשה של המעביד אין בו כדי להצדיק אי תשלום פיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה לאחר לידה, ועל פי הוראות החוק.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
