המשופרות של ז'נבה 2013 וידאו

לא רק מכוניות "רגילות": מצעד הגרמניות המשודרגות של תערוכת ז'נבה
שלומי פרידמן |

לצד כל החידושים, ההשקות והחשיפות שניתן למצוא בין הבמות והדוכנים בתערוכת ז'נבה השנה, החלטנו בנוסף להעיף מבט קצר לעבר דגמים משופרים ומשודרגים שמציגות כמה סדנאות רכב. אלה מציעות לרוב התאמות, שינויים ושיפורים מעניינים למכוניות ממותגים מובילים ונחשקים. כדי לחשוף בפניכם גם את הפן הזה של התערוכה, הכנו עבורכם סקירה קצרה.
 

1. AC שניצר (AC Schnitzer)
החברה הגרמנית המתמחה בטיפול בכלי רכב מתוצרת ב.מ.וו ומיני, הגיעה השנה לז'נבה עם שתי מכוניות ב.מ.וו (סדרה 3 טורינג וסדרה 6 גראן קופה), ברמת ליטוש וגימור המכונה בפי הסדנה "מג'יק קופר". השתיים מצויידות בספוילרים, חישוקים מעוצבים, עיטורי כרום וסיבי פחמן, אגזוזים משופרים, תא נוסעים שעוצב מחדש וצביעה מיוחדת בגוון כתום-חום. וזאת כמובן רק חלק מהרשימה...
 
 

2. בראבוס (Brabus)
בראבוס מוכרת לא מעט בזכות שיפור מכוניות מבית מרצדס. המלהיבה האחרונה נקראת 800 רודסטר, ומבוססת על מרצדס SL65 AMG. הפעם נתמקד פחות בשינויים הוויזואליים, ויותר במה שבאמת חשוב – השינויים מתחת למכסה המנוע. בראבוס העניקה טיפול יסודי ליחידת הכוח, על 12 הצילינדרים שבה, עם מפרט המכונה T65 RS. האחרון מונה סעפת יניקה משודרגת, מגדשי-על, 4 מצנני-ביניים, טיפול ייחודי במערכת הפליטה הכוללת ציפויים קרמיים, מערכת שסתומים מתקדמת ועוד שלל שיפורים ותוספות. אחרי כל זה, המנוע האימתני מייצר 800 כ"ס, האצה מ-0 ל-100 לוקחת 3.7 שניות והמהירות המירבית מוגבלת ל-350 קמ"ש.
לנו רק נותר להגיד – בראבו!
 
 

3. המאן (Hamann)
סדנת השיפורים מציגה בז'נבה את המייסטר (Mystere), בעל המראה השנוי במחלוקת. המייסטר מבוסס על ריינג' רובר מהדור החדש, כשעל המרכב הולבש קיט ייעודי בצבע ורוד בוהק שאי אפשר לפספס. קיט זה כולל מספר מרכיבים חדשים, כמו מכסה מנוע, כנפיים, פגוש קדמי ואחורי, ספויילר ועוד. בעקבות כך הרכב רחב בכ-8 ס"מ, כשבנוסף שינוי במתלים מנמיך אותו בכ-4 ס"מ. התוצאה הסופית לעיניכם השופטות.
 
 

4. מנסורי (Mansory)
עוד אחת מסדנאות הרכב הגרמניות המתמחות בשדרוג רכבי ספורט ויוקרה. מנסורי הביאה לתערוכה בנטלי קונטיננטל GT משודרגת, המכונה בפיה סנגוויש (Sanguis). בניגוד לאחותה הסטנדרטית, היא מצויידת בחלקים המיוצרים מסיבי פחמן, כגון הכנפיים ומכסה המנוע, כשבנוסף הדיפיוזר האחורי עוצב מחדש. גם תא הנוסעים קיבל נגיעות ותוספות, והביצועים שופרו על-ידי הוספת מערכת פליטה חדשה, מסנן אוויר עדיף וקיט המשנה את ניהול מחשב המנוע. בסופו של דבר מתקבלים 672 כ"ס, האצה מ-0 ל-100 ב-4.5 שניות ו-322 קמ"ש מירביים.
 
 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.